לדלג לתוכן

הר עיבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "עיבל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עיבל (פירושונים).
המונח "עיבל" מפנה לכאן. לערך העוסק בדמות מקראית, ראו עובל.
הר עיבל
פסגת הר עיבל
פסגת הר עיבל
מידע כללי
גובה 940 מטר
מדינה מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מרכז השומרון
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 32°14′02″N 35°16′24″E / 32.234003°N 35.273323°E / 32.234003; 35.273323
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל בשנת 2000, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזים. העומד מימין הוא הרב הלל ליברמן שנרצח באותה שנה בדרכו לקבר יוסף.
גוש דן בתצפית מהר עיבל. בחלק התחתון – פאתי העיר שכם
בית הכנסת בפסגת ההר, 10/10

הר עיבל (בערבית: جبل عيبال, וגם جبل إسلامية – ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي – ג'בל א־שמאלי, ההר הצפוני; בעברית מכונה גם הר הקללה או הר הברית) הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים. הר זה הוא הגבוה בהרי מרכז וצפון השומרון. מההר יש שליטה מלאה על העיר שכם. על פסגת ההר מתקן צבאי. גם בתקופת המנדט הבריטי היה מתקן צבאי דומה על ההר. פסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית (שטח B). הדרך להר יוצאת מההתנחלות שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח הר עיבל נמצא ליד שטח שבשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית (שטח A). עם זאת מתקיימים בהר ובאתר הארכאולוגי ביקורים, המתואמים עם כוחות הביטחון. באוקטובר 2014 נחנך שביל מסומן "סובב הר עיבל",[1] ומאמצע שנת 2020 ישנה במקום חווה בבעלות של משפחה יהודית מההתנחלות איתמר, הנמצאת בסמוך.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עם התפתחות העיר שכם החלו עשירי העיר לבנות בתים על צלע הר עיבל ונוצרה בה שכונה חדשה. בשנות ה־20 סללו הבריטים כביש ממרכז שכם אל השכונה החדשה באורך 3 קילומטר.[2][3]

בהר התרחשו שני אירועים:

מעמד הר גריזים והר עיבל

ערך מורחב – מעמד הר גריזים והר עיבל

אחד האירועים המשמעותיים ביותר שידע עם ישראל בתקופת ההתנחלות הוא מעמד הר גריזים והר עיבל, בו כרתו עם ישראל ברית עם ה' על כלל מצוות התורה, ובפרט על מצוות הארץ המנויות בספר דברים. חלק מרכזי מהמעמד היה, כפי המצוּוה בתורה בפרשת כי תבוא, הקמת מזבח בהר עיבל שעליו תכתבנה מצוות ספר דברים, עליו יוקרבו לה' קרבנות עולה ושלמים, ותיערך שם שמחה גדולה על ירושת הארץ וקבלת עם ישראל את ה' לאלוהיו בברית:

וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹוהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹוהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹוהֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹוהֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב

— דברים פרק כ"ז, פסוקים ד'-ח'

ואכן, לאחר מעבר הירדן ומלחמת יריחו והעי,[5] התכנסו עם ישראל לשכם, ושם ערכו את המעמד תוך הקרבת הקרבנות על המזבח בהר עיבל, וכתיבת מצוות ספר דברים עליו, כמצווה בתורה:

אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

— ספר יהושע פרק ח', פסוקים ל'-ל"ב

אתרים ארכאולוגיים

מזבח הר עיבל

ערך מורחב – מזבח הר עיבל

בשיפולים הצפונים של ההר התגלה בשנת 1982 אתר ארכאולוגי, במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי אגף העתיקות והמוזיאונים. באתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. במסגרת סקר הר מנשה התגלו ממצאים אשר תוארכו לראשית תקופת הברזל. על פי הממצאים שנמצאו באתר, בהם אפר עצמות בעלי חיים הכשרים להקרבה לפי ההלכה היהודית, וכן שתי חרפושיות מצריות, הסיק אדם זרטל, הארכאולוג שניהל את הסקר והראשון שחפר את האתר, שגל האבנים הוא שריד של המזבח שהקים על פי המקרא יהושע בן נון לצורך קיום מעמד הברכה והקללה.[6] זרטל פרסם את ממצאיו בספרו "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל", אך לא פרסם אותם במגזינים מדעיים שעוברים ביקורת עמיתים.

דעתו של זרטל, שזיהה את האתר כמקום "מזבח יהושע" המקראי, עומדת כדעת מיעוט. רוב הארכאולוגים המקראיים חלקו על הזיהוי שלו. רובם מעריכים שהשרידים הם אכן של אתר פולחני כלשהו, אך לא בהכרח המזבח שעליו מסופר בספר יהושע, או בכלל מזבח ישראלי. מיעוט בין הארכאולוגים סבור כי אין מדובר במזבח כלל, אלא בשרידיו של מגדל שמירה או מבנה אחר.[7]

לוחית העופרת

ערך מורחב – לוחית העופרת מהר עיבל

במסגרת סינון רטוב של עפר שנשאר מהחפירות של זרטל בשנות ה־80 במתחם המזבח בהר עיבל, התגלתה בשנת 2019 לוחית עופרת זעירה ומקופלת. בשנת 2022 הודיע צוות חוקרים בראשות הארכאולוג סקוט סטריפלינג, הארכאולוג פיטר חרט ון דר פיין (גר') וחוקר המקרא וההיסטוריון פרופ' גרשון גליל, כי הם פענחו כתובת החרוטה על ובתוך הלוחית בכתב פרוטו־כנעני, וכי הכתובת מכילה את המילה "ארור" מספר פעמים וארבע מילים נוספות. להערכתם, מדובר בקמע שהם מתארכים לתקופת הברונזה המאוחרת, מה שהופך אותה לכתובת העברית המתועדת העתיקה ביותר, והראשונה הנושאת את השם 'יהו', שלטענתם נגזר משם השם.[8]

ארכאולוגים ואפיגרפים הביעו ביקורת על החוקרים, בפרט על כך שהם עדיין לא פרסמו את הממצא בכתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים, ועל כך שעוד לא הוצג לציבור תצלום של הכתובת האמורה.
האפיגרף האמריקאי כריסטופר רולסטון (אנ') הטיל ספק בתיארוך הממצא כיוון שהוא לא נמצא באתרו, ותקף את מסקנותיהם של החוקרים לגבי קדמות הכתיבה של התנ"ך[דרושה הבהרה], בטענה שלא ניתן להסיק על יכולת כתיבה משוכללת מטקסט בן 60 אותיות המכיל ארבע מילים בלבד.[9] הארכאולוג אהרון מאיר טען כי גם אם הממצא אותנטי ומתוארך היטב, הרי שהוא רק מחזק את הידוע לנו על הפולחן בכנען בסוף תקופת הברונזה[10][דרושה הבהרה].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:הר עיבל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר עיבל

https://www.tourshomron.org.il/%D7%94%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%9C/

הערות שוליים

  1. ^ לראשונה סומן שביל סובב הר עיבל
  2. ^ התפתחות שכם, דואר היום, 8 בינואר 1925
  3. ^ כביש להר עיבל, דבר, 13 במאי 1929
    כביש על הר עיבל, דואר היום, 5 ביוני 1929
  4. ^ שירות גלובס, ‏ישראלי נהרג בהר עיבל; חילוץ קבוצת המטיילים שהותקפה הושלם בשעות הערב, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2000
    עמוס הראל, אלוף בן, עמירה הס, פלשתינאים הרגו מתנחל בהר עיבל; צה"ל מכתר מחדש את
    שכם    , באתר הארץ, 19 באוקטובר 2000
  5. ^ על פי פשט הפסוקים. אמנם ישנן דעות בחז"ל שהמעמד היה מיד לאחר הכניסה לארץ.
  6. ^ פרופ' אדם זרטל, הרצאה בשדמה, ‏2013
  7. ^ Ralph K. Hawkins, The Iron Age I Structure on Mount Ebal: Excavation and Interpertation, עמ׳ 316
  8. ^ ד"ר דוד שפירא, הקללה מהר עיבל - כיבוש הארץ - על מה מעיד המזבח בהר עיבל?, סרטון בערוץ "Alex Tseitlin", באתר יוטיוב (אורך: 01:17:52)
  9. ^ Christopher Rollston, The Mount Ebal Lead ‘Curse’ Inscription in Late Bronze Age Hebrew: Some Methodological Caveats, Rollston Epigraphy - Ancient Inscriptions from the Levantine World, ‏2022-03-26 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ ראיון על הממצא עם הפרופסור אהרון מאיר
אתרים בשומרון
צפון השומרון תל דותן • עמק דותן • קסטלום בליסימום • יער ריחן • מצפה שלפים - עמק דותן • שומרון • יער שקד
מרכז השומרון בריכת ישמעאל • עין מח'נה (מעיין עמשא) • האלות האטלנטיות • מצפה יוסף • מצפה הדר • מצפור רבבה • שכם הקדומה • קבר יוסף • הר גריזים • מוזיאון השומרונים • מקדש השומרונים בהר גריזים • יקב הר ברכה • הר עיבל • מזבח הר עיבל • באר יעקב (שכם) • עין כפיר • עיינות בידאן • הר כביר • בור הציפורים • סבסטיה • גבעת פינחס • קברי אלעזר ואיתמר • אלוני יצהר • קבר השייח' סלמאן אל-פארסי
מערב השומרון המרפסת של המדינה • נחל קנה • גתות ברקן • דיר קלעה • פארק הצנירים • חורבת כורכוש • חורבת דיר סמען • חורבת צרידה
מזרח השומרון מצפה שלושת הימים • מצפה מתן • תל חייא • שמורת נבי נון • חורבת עורמה • בריכת אירוס השומרון • מצפה אילן (אלון מורה) • מצפה בניו • בוסתן שלמה • טנא א-תחתא
דרום השומרון קבר יהושע בן נון • קבר כלב בן יפונה • מעיין אייל • ח'ירבת סמארה • יקב טורא
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הר_עיבל&oldid=37849551"