לדלג לתוכן

זאב בסרגליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב בסרגליק
מידע אישי
לידה 11 באוגוסט 1919
צ'נסטוחובה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בספטמבר 1982 (בגיל 63)
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קיצוני, בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1947–1948
19501953
1953–1959
1959
איחוד לנדסברג
הפועל יפו
מכבי יפו
הפועל חולון
קבוצות כמאמן
19591960
1960–1961
1961
1962
1962–1963
19641965
1965–1966
1966–1967
1967–1968
19701971
1970–1971
1971–1972
1972–1973
1973–1974
1974–1975
1975–1976
1976–1977
19781979
1979–1982
הפועל חולון (מאמן-שחקן)
מכבי יפו
הפועל רחובות
מכבי רמלה
הפועל חולון
הפועל לוד
הפועל אשקלון
הפועל ראשון לציון
הפועל חולון
הפועל ראשון לציון
מיל"ן
הפועל חולון
הפועל דימונה
מכבי הרצליה
הפועל חולון
הפועל אשקלון
הפועל ראשון לציון (נוער)
הפועל ראש העין
מכבי לזרוס חולון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבוצת מכבי יפו ב-1956. צילום לפני משחק ידידות עם הפועל תל אביב שנערך ב-11 בנובמבר. מימין לשמאל בשורת העומדים: בוחוס ג'וג'וסיאן, פרסיאדו אביגדור (טופצ'ה), משה מירנדה, חיים כלב, זאב בסרגליק, משה לוי, וצ'וצ'קו לוי. כורעים מימין לשמאל: יצחק סורג'ון, מקס ווזניאק, משה אלמוזלינו ואברהם טוריקה.
קבוצת מכבי יפו בעונת 1960/1961. מימין לשמאל בשורת העומדים: המאמן זאב בסרגליק, יוסף (קוסא) שטיינוורצל, אהרן חנוני, רובי גל, אהרן (אהרונצ'ו) לוי, אברהם (בובי) קלמי, שלמה (מוני) וארון, יהודה נקסון, פרסיאדו (טופצ'ה) אביגדור-עוזר המאמן. בשורת הכורעים מימין לשמאל: ישראל (שרולצ'ו) אשכנזי, יצחק קונפורטי, ציון דגמי, איינשטיין קליש, צ'וצ'קו לוי וישראל פנקס.

זאב בסרגליק (11 באוגוסט 1919, צ'נסטוחובה, הרפובליקה הפולנית השנייה8 בספטמבר 1982, חולון, ישראל) היה טניסאי שולחן, כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי ניצול שואה, אשר שיחק בעמדות הקיצוני והבלם ואימן שורה ארוכה של קבוצות כדורגל בישראל.

קורות חייו

לפני העלייה לישראל

זאב בסרגליק נולד כוולף בסרגליק (בגרמנית: Wolf Besserglück), לרב צבי הרשל בסרגליק ולמלכה לבית טריימן, אשר היגרו לצ'נסטוחובה לאחר מלחמת העולם הראשונה מהעיירה לוטוטוב והיו הורים ל-11 ילדים. אביו נפטר עוד בינקותו של זאב. הוא רכש השכלה יסודית בעיר הולדתו ועסק בספורט בתנועת נוער ציונית. בהמשך עבר לזדונסקה וולה והוכשר כחשמלאי. ב-8 בספטמבר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה זדונסקה וולה על ידי הוורמאכט, וכ-9,000 מיהודי העיר נכלאו בגטו שהוקם בעיר. ב-25 באוגוסט 1941 הגיע בסרגליק למחנה ההשמדה אושוויץ בטרנספורט מעירו. ב-28 באוגוסט 1943 נשלח מאושוויץ לאזור העיירה קוסטשין על האודר (אנ') שם שכנו מחנות לעבודות כפייה, מחנות משנה של זקסנהאוזן וכן מפעלי תעשייה.[1]

ב-31 בינואר 1944 פסק התיעוד לגביו במערכת הרישום הגרמנית,[2] ולפי תיאורו שלו הובל בטרנספורט ברכבת, וממנה הצליח לקפוץ ולהימלט. בהמשך הצטרף לכוחות הפרטיזנים. בני משפחתו אשר התגוררו בצ'נסטוחובה ובכלל זה אמו מלכה, אחיו קלמן ומשפחתו גורשו למחנה ההשמדה טרבלינקה ונספו שם.[3]

לאחר תום המלחמה, במאי 1946, הגיע בסרגליק למחנה העקורים לנדסברג, אשר שכן באזור הכיבוש האמריקאי. בסרגליק שיחק בנבחרת הכדורגל "איחוד" של המחנה, וב-1948 זכתה הקבוצה באליפות מחנות העקורים לעונת 1947/1948.[4][5]

בישראל

כשחקן

בינואר 1949 עלה לישראל במהלך העלייה ההמונית, והתיישב ביפו. הוא הצטרף לאגודת הספורט "הפועל יפו" שהוקמה באותה השנה כסניף משנה של "הפועל תל אביב". בסרגליק שיחק טניס שולחן ונמנה עם בולטי השחקנים בישראל בעת ההיא.[6][7] במקביל שיחק כדורגל בקבוצת הפועל יפו אשר החלה לשחק ביוני 1950, והוצב בעמדת הרץ.[8][9] ב-1953 עבר למכבי יפו ובה שיחק כבלם.[10] ב-8 בינואר 1959, בעיצומה של עונת 1958/1959 בליגה ב' עבר להפועל חולון,[11] ובעונה העוקבת שימש כמאמן-שחקן לאחר עזיבתו של המאמן משה פוליאקוב.

כמאמן

בעונת 1959/1960 בליגה הלאומית היה מאמנה של מכבי יפו המאמן הבולגרי ואסיל ספאסוב. הקבוצה לא הרשימה, ולאחר עימות בין המאמן לחלק מחברי ההנהלה ואוהדי הקבוצה, עזב ספאסוב את המועדון. בסרגליק מונה למאמן הקבוצה, והוא הוביל אותה במהלך עונת 1960/1961 בליגה הלאומית וביסס את מעמדה בליגה. בסרגליק פעל לשילובם של "שחקני בית" צעירים בקבוצה, והפך את השוער ציון דגמי, החלוץ ישראל אשכנזי והבלם צ'וצ'קו לוי לשחקני הרכב קבועים, והם הפכו למנהיגי הקבוצה.[12][13] ב-1961 אימן לתקופה קצרה את הפועל רחובות,[14] ושנה מאוחר יותר אימן את מכבי רמלה ועלה בידו להשאירה בליגה א'.[15]

בעונת 1962/1963 בליגה א' אימן את הפועל חולון, ובעונת 1964/1965 בליגה א' אימן את הפועל לוד.[16] בעונת 1965/1966 בליגה א' אימן את הפועל אשקלון. במהלך עונת 1966/1968 בליגה א' אימן בשנים 66/67 את הפועל ראשון לציון,[17] ובשנים 67/68 את הפועל חולון.[18] בעונת 1970/1971 בליגה א' אימן את הפועל ראשון לציון.[19] ובמקביל גם את קבוצת הנשים מיל"ן.[20] בעונת 1971/1972 בליגה א' שב לאמן את הפועל חולון.[21] ובעונת 1972/1973 בליגה א' אימן את הפועל דימונה.[22] בעונת 1973/1974 אימן את מכבי הרצליה, בעונת 1974/1975 בליגה א' שב לאמן בהפועל חולון ובעונת 1975/1976 אימן שוב את הפועל אשקלון.[23] בעונת 1978/1979 אימן את הפועל ראש העין,[24] ובין השנים 19791982 אימן את מכבי לזרוס חולון.[25]

חייו האישיים

בסרגליק נשא לאישה את רות לבית איינהורן אותה הכיר באושוויץ, אחותו של יז'י איינהורן, פרופסור לרפואה, חבר הפרלמנט השוודי וחבר ועדת פרס נובל לרפואה. לזוג נולדו שני ילדים: משה ובילי בסרגליק עיתונאית, עורכת, מפיקה ומגישת רדיו. רות הלכה לעולמה ב-1962.[26]

לאחר עלייתו התגורר ביפו עד 1959. את דירתו ביפו מכר לשחקן מכבי יפו בוחוס ג'וג'וסיאן, שקיבל גם סיוע ברכישתה מאגודת מכבי יפו, ובה הוא עדיין מתגורר (2023).[12] בהמשך עבר לתל אביב, ובשנותיו האחרונות התגורר בחולון. בסרגליק היה שותף מסחרי של עמנואל שפר במשך 25 שנים, והם עסקו במספר פרויקטים ובכללם התקנות חשמל ותאורה באצטדיוני כדורגל. בהמשך קיבל בסרגליק זיכיון בלעדי לייבוא ומכירת מוצרים של המותג פומה בארץ, היה ייבואן בלעדי למשך 40 שנים וביסס את המותג בישראל.

לאורך חייו המקצועיים ערך השתלמויות מקצועיות באימון כדורגל בישראל ובעולם. בסרגליק נפגש באופן תדיר עם כדורגלנים מובילים כגון פלה ופרנץ בקנבאואר. כמו כן רואיין באופן תדיר באמצעי התקשורת השונים בנושאי כדורגל ישראלי ועולמי.

ב-1982 לקה בסרגליק בהתקף לב במהלך משחק ליגה של לזרוס חולון. הוא אושפז, בהמשך נשלח לשיקום ארוך של כחצי שנה בבית לוינשטיין, אך לא התאושש. בסרגליק הלך לעולמו והובא למנוחות בבית הקברות הדרום.

ב-1984 ערכו מספר קבוצות "כדורגל ותיקים" טורניר לזכרו אשר נקרא "גביע בסרגליק" ובו זכו ותיקי הפועל חולון.[27]

הישגים

כשחקן

איחוד לנדסברג
מכבי יפו

לקריאה נוספת

  • ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו - עלייתה, ירידתה והקמתה מחדש של מכבי יפו, הוצאת תירוש, תל אביב-יפו, 2020.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב בסרגליק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ טופס רישום הכניסה של בסרגליק לאושוויץ, באתר arolsen-archives.org (בגרמנית).
  2. ^ זאב בסרגליק, באתר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה (באנגלית).
  3. ^ דפי עד שמילא זאב בסרגליק למשפחתו, באתר יד ושם.
  4. ^ כרטיס הרישום של בסרגליק במחנה לנדסברג, באתר arolsen-archives.org (באנגלית).
  5. ^ "איחוד" אלוף הכדורגל במחנות לשנת 1947/48, דבר, 6 בפברואר 1948.
  6. ^ טניס שולחן, הַבֹּקֶר, 23 בדצמבר 1951.
  7. ^ שני חברי הפועל יפו ראשונים בתחרויות מכבי, על המשמר, 11 בינואר 1950.
  8. ^ הכל במחצית השנייה, על המשמר, 17 באפריל 1949.
  9. ^ האם גם זה ספורט?, דבר, 24 באפריל 1950.
  10. ^ בספורט, חרות, 24 בדצמבר 1954.
  11. ^ אורי שטרק, כרטיס השחקן הוחזר לבסרגליק, מעריב, 6 במרץ 1975.
  12. ^ 1 2 ברוך פורמן, "התותח הארמני של מכבי יפו", בן המיעוטים הראשון ששיחק בנבחרת ישראל בכדורגל, בתוך: "בתנועה"-כתב העת למדעי החינוך הגופני והספורט, כרך יג', חוברת 2, הוצאת המכללה האקדמית בוינגייט, 2021, עמוד 115.
  13. ^ ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו - עלייתה, ירידתה והקמתה מחדש של מכבי יפו, הוצאת תירוש, תל אביב-יפו, 2020, עמוד 69.
  14. ^ הערב בירור פרשת המאמן בסרגליק, מעריב, 27 בדצמבר 1961.
  15. ^ דב גולדשטיין, בית ספר למאמנים, מעריב, 20 באפריל 1962.
  16. ^ מאיר גבאי, בית"ר ירושלים-הפועל לוד 0:1, מעריב, 10 בינואר 1965.
  17. ^ בסרגליק ימשיך בראשון לציון, דבר, 13 ביולי 1967.
  18. ^ צעירי חולון הפתיעו, מעריב, 3 בדצמבר 1967.
  19. ^ יצחק פרי, בובק הצטיין בראשון לציון, מעריב, 15 בנובמבר 1970.
  20. ^ הכדורגל הנשי הולך מחיל אל חיל, דבר, 21 במרץ 1971.
  21. ^ כל קבוצות ליגה א' כבר החתימו מאמנים, מעריב, 15 באוגוסט 1971.
  22. ^ רון אביטל, 2 מטרות הושגו, מעריב, 18 במרץ 1973.
  23. ^ אשר גולדברג‏, "אני הצלתי את הפועל ת"א מפירוק", באתר וואלה, 30 בדצמבר 2022
  24. ^ שחקנים של המאמן בסרגליק בבית הסוהר, מעריב, 11 בדצמבר 1978.
  25. ^ אורי שטרק, לזרוס חולון-שדה חמד 1:2, מעריב, 23 בדצמבר 1979.
  26. ^ רות בסרגליק באתר GRAVEZ.
  27. ^ גביע בסרגליק ז"ל להפועל חולון, מעריב, 2 במאי 1984.