אדי ג'ונס
.jpg) | |
| ג'ונס ב-2007 | |
| לידה |
20 באוקטובר 1971 (בן 53) פומפנו ביץ' שבפלורידה |
|---|---|
| עמדה | קלע, סמול פורוורד |
| גובה | 1.98 מטר |
| מספר | 25, 6 |
| מכללה | אוניברסיטת טמפל (1991–1994) |
| דראפט |
בחירה עשירית, 1994 לוס אנג'לס לייקרס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1994–1999 1999–2000 2000–2005 2005–2007 2007 2007–2008 |
לוס אנג'לס לייקרס שארלוט הורנטס מיאמי היט ממפיס גריזליס מיאמי היט דאלאס מאבריקס |
| הישגים כשחקן | |
|
3 הופעות במשחק האולסטאר (1998-1997, 2000) חמישיית העונה השלישית (2000) 3 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה (2000-1998) חמישיית הרוקיז של העונה (1995) | |
אדי צ'ארלס ג'ונס (באנגלית: Eddie Charles Jones; נולד ב-20 באוקטובר 1971) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 14 עונות בליגת ה-NBA, בעמדות הקלע והסמול פורוורד. ממוצעיו של ג'ונס לאורך הקריירה עומדים על 14.8 נקודות, 4.0 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים ו-1.7 חטיפות למשחק.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוס אנג'לס לייקרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונס נבחר בבחירה העשירית בדראפט ה-NBA לשנת 1994 על ידי לוס אנג'לס לייקרס.[1] מבנה גופו הצנום והאתלטי, יחד עם משחק ההגנה המרשים שלו והקליעה הטובה מעבר לקשת השלוש, גררו השוואות רבות לגארד מייקל קופר שזכה עם הלייקרס ב-5 אליפויות בשנות ה-80.[2] ג'ונס הוצב בעמדת הקלע הפותח כבר בעונת הרוקי שלו, בה קלע 14.0 נקודות וחטף 2.0 כדורים בממוצע למשחק. במהלך סוף שבוע האולסטאר של אותה עונה נבחר להשתתף במשחק הכוכבים העולים ואף זכה בתואר ה-MVP של המשחק לאחר שקלע 25 נקודות.[3] ג'ונס הפך לאחד השחקנים המובילים בקבוצה, יחד עם ניק ואן אקסל וסדריק סבאלוס, ועזר ללייקרס להעפיל לפלייאוף 1995 מהמקום החמישי במערב. בסיבוב הראשון ניצחו הלייקרס את סיאטל סופרסוניקס, אך הודחו בסיבוב השני כשהפסידו 4-2 לסן אנטוניו ספרס של דייוויד רובינסון. בסיום העונה נבחר ג'ונס לחמישיית הרוקיז של העונה וסיים במקום הרביעי בהצבעה לפרס רוקי העונה (גרנט היל וג'ייסון קיד חלקו בפרס).[4]
בעונתו השנייה בלייקרס המשיך ג'ונס לשמש כשחקן פותח, והציג יכולת יציבה כשקלע 12.8 נקודות בממוצע למשחק. במהלך העונה חזר מפרישה מג'יק ג'ונסון, כוכב הקבוצה לשעבר, אך צירופו לא מנע הדחה מפלייאוף 1996 כבר בסיבוב הראשון. בתחילת עונת 1996/1997 הצטרפו לקבוצה הכוכב הצעיר שאקיל אוניל שחתם כשחקן חופשי, ונבחר הדראפט המבטיח קובי בראיינט, שהגיע בטרייד בתמורה לסנטר ולאדה דיבאץ. בעונה זו היה ג'ונס הקלע השני בטיבו בקבוצה, עם ממוצע של 17.2 נקודות למשחק, ורביעי בכל הליגה בממוצע חטיפות, עם 2.4 למשחק. שיפורו של ג'ונס התבטא בבחירתו הראשונה למשחק האולסטאר של ה-NBA, בו קלע 10 נקודות. את העונה סיימו הלייקרס במקום הרביעי במערב, והודחו בסיבוב השני של הפלייאוף מול יוטה ג'אז. בעונה הבאה נבחר ג'ונס בשנית להשתתף במשחק האולסטאר, ובסיום העונה נכלל לראשונה בחמישיית ההגנה השנייה של העונה. בפלייאוף 1998 הגיעו הלייקרס עד גמר המערב, בו הובסו בתוצאה 4-0 מול הג'אז, למרות יכולת טובה של ג'ונס שקלע 17.0 נקודות למשחק לאורך הפלייאוף.
שארלוט הורנטס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך עונת 1998/1999 המקוצרת נשלח ג'ונס בטרייד לשארלוט הורנטס, יחד עם אלדן קמפבל, בתמורה לגלן רייס, בי. ג'יי. ארמסטרונג וג'יי. אר. ריד.[5] בהורנטס המשיך ג'ונס להציג יכולת מצוינת, כשהוביל את קלעי קבוצתו עם 17.0 נקודות למשחק, אך הקבוצה סיימה במקום התשיעי במזרח ונשארה מחוץ לפלייאוף. בסיום העונה נבחר ג'ונס לחמישיית ההגנה השנייה של העונה, לאחר שסיים במקום השני בטבלת החוטפים בליגה עם ממוצע של 2.5 חטיפות למשחק. מבחינה סטטיסטית, עונתו הבאה בהורנטס הייתה עונת השיא בקריירה של ג'ונס, כשהעמיד ממוצעים של 20.1 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 4.2 אסיסטים ו-2.7 חטיפות למשחק, שהכתירו אותו כ"מלך החטיפות של ה-NBA". כמו כן נבחר ג'ונס להשתתף במשחק האולסטאר השלישי והאחרון שלו, הפעם כשחקן פותח, וקלע במשחק 10 נקודות. יחד עם דריק קולמן, הוביל ג'ונס את ההורנטס לפלייאוף 2000 מהמקום הרביעי במזרח, אך הקבוצה הפסידה לפילדלפיה 76' בתוצאה 3-1 כבר בסיבוב הראשון. בסיום העונה נבחר ג'ונס לראשונה לחמישייה השלישית של העונה ובפעם השלישית לחמישיית ההגנה השנייה.
מיאמי היט
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2000 נשלח ג'ונס בטרייד למיאמי היט, יחד עם ריקי דייוויס, דייל אליס ואנתוני מייסון, בתמורה לפי. ג'יי. בראון, רודני ביופורד, טים ג'יימס, ג'מאל משבורן ואוטיס ת'ורפ.[6] בעוד כוכב הקבוצה אלונזו מורנינג אובחן כלוקה במחלת כליות נדירה ונאלץ להחמיץ את מרבית העונה, הוביל ג'ונס את קלעי ההיט עם 17.4 נקודות למשחק. בפלייאוף 2001 הודחו ההיט בסיבוב הראשון על ידי קבוצתו הקודמת של ג'ונס, שארלוט הורנטס, למרות יכולת שיא של ג'ונס שרשם ממוצעים של 19.0 נקודות ו-6.0 ריבאונדים לאורך הסדרה. בשתי העונות הבאות הוביל ג'ונס את קלעי הקבוצה עם 18.3 ו-18.5 נקודות למשחק, בהתאמה, אך ההיט כשלו בניסיונם להעפיל לפלייאוף. ב-14 בדצמבר 2002 קלע ג'ונס שיא קריירה של 38 נקודות בניצחון קבוצתו על גולדן סטייט ווריורס.[7] בעונת 2003/2004 הצטרפו למיאמי למאר אודום והרוקי דוויין וייד, שיחד עם ג'ונס וקארון באטלר הובילו את ההיט למקום הרביעי במזרח. ג'ונס המשיך להוביל את קלעי ההיט עם 17.3 נקודות למשחק, וסיים את העונה במקום השלישי בליגה ברשימת קלעי השלשות עם 177 בסך הכול. אחרי שניצחו את ניו אורלינס הורנטס בסיבוב הראשון, נכנעו ההיט לאינדיאנה פייסרס בחצי גמר המזרח בתוצאה 4-2. לפני עונת 2004/2005 צירפו ההיט את שאקיל אוניל, שבעבר שיתף פעולה עם ג'ונס בלוס אנג'לס, ויחד עם שיפורו של וייד הפך את ההיט לאחת המועמדות המובילות לזכייה באליפות ה-NBA. תפוקתו של ג'ונס אמנם פחתה בעונה זו, כשקלע 12.7 נקודות למשחק, אך הוא עדיין מילא תפקיד חשוב כשחקן פותח בקבוצה, שסיימה את העונה כמובילת האזור המזרחי. את שני הסיבובים הראשונים בפלייאוף צלחו ההיט בקלות, כשניצחו את ניו ג'רזי נטס ו-וושינגטון ויזארדס בתוצאה 4-0. בגמר המזרח התמודדה מיאמי מול דטרויט פיסטונס, אלופת ה-NBA המכהנת, והפסידה לה אחרי שבעה משחקים.
ממפיס גריזליס
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2005 נשלח ג'ונס לממפיס גריזליס בתמורה לג'ייסון ויליאמס וג'יימס פוזי, כחלק מהטרייד הגדול בתולדות ה-NBA, שכלל 5 קבוצות ו-13 שחקנים בסך הכול.[8] בעונתו הראשונה בממפיס פתח ג'ונס ב-75 משחקים וקלע 11.7 נקודות בממוצע למשחק. בסיום העונה העפילו הגריזליס לפלייאוף מהמקום החמישי במערב, אך הובסו 4-0 על ידי דאלאס מאבריקס כבר בסיבוב הראשון. בעונתו השנייה בממפיס חלה ירידה חדה ביכולתו של ג'ונס, כשקלע 5.6 נקודות למשחק בלבד, ובמהלך העונה נחתך מסגל הקבוצה.
חזרה למיאמי היט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 בפברואר 2007 חזר ג'ונס לפלורידה כשחתם אצל האלופה היוצאת, מיאמי היט, על חוזה עד לסיום עונת 2006/2007.[9] במיאמי מילא ג'ונס את מקומו בחמישייה הפותחת של כוכב הקבוצה הפצוע דוויין וייד, וקלע 9.5 נקודות למשחק. בפלייאוף 2007 הודחו ההיט בסיבוב הראשון כשהפסידו 4-0 לשיקגו בולס.
דאלאס מאבריקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2007 חתם ג'ונס על חוזה לשנתיים בדאלאס מאבריקס.[10] בעונת 2007/2008 השתתף ב-47 משחקים וקלע 3.7 נקודות למשחק בלבד, ובסיום העונה נשלח בטרייד לאינדיאנה פייסרס ממנה נחתך כעבור שבוע.[11] בגיל 36, משלא הצליח למצוא קבוצה חדשה, הודיע ג'ונס על פרישה ממשחק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1994, באתר basketball-reference.com
- ^ ג'ונס מעורר השוואות למייקל קופר, באתר הלוס אנג'לס טיימס
- ^ משחק הכוכבים העולים 1995, באתר basketball-reference.com
- ^ תוצאות ההצבעות לפרסי עונת 1994/1995, באתר basketball-reference.com
- ^ ג'ונס נשלח בטרייד לשארלוט הורנטס, באתר philly.com
- ^ ג'ונס נשלח בטרייד למיאמי היט, באתר abcnews.com
- ^ דו"ח המשחק בין מיאמי לגולדן סטייט, באתר basketball-reference.com
- ^ ג'ונס נשלח בטרייד לממפיס גריזליס, באתר philly.com
- ^ ג'ונס חותם על חוזה במיאמי היט, באתר nba.com
- ^ ג'ונס חותם על חוזה בדאלאס מאבריקס, באתר ESPN.com
- ^ אינדיאנה פייסרס משחררת את ג'ונס, באתר ESPN.com
בקרת זהויות  |
|
|---|