שווייצ'ה

שווייצ'ה
**Świecie**
סמל שווייצ'ה סמל שווייצ'ה	דגל שווייצ'ה דגל שווייצ'ה
	הכיכר המרכזית
	הכיכר המרכזית
מדינה	פולין
פרובינציה	קויאוויה-פומרניה
ראש העיר	תדאוש גז'גוש פוגודה (Tadeusz Grzegorz Pogoda)
תאריך ייסוד	1198
שטח	11.87 קמ"ר
גובה	86 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	24,796 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	53°24′34″N 18°26′51″E / 53.409444444444°N 18.4475°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.um-swiecie.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי שווייצ'ה

שווייצ'ה (בפולנית: Świecie, בגרמנית: Schwetz, שווץ) היא עיר בצפון פולין, בפרובינציית קויאוויה-פומרניה. העיר ממוקמת על הגדה המערבית של נהר ויסלה, 105 ק"מ מדרום לעיר גדנסק ו-190 ק"מ דרומית מערבית לקלינינגרד.

היסטוריה

העיר שווייצ'ה הפכה לעיר בשנת 1198 לאחר שהדוכס של פומרניה, גז'ימיסלב השני, הקים בה את כנסיית מריה.

בתחילת המאה ה-14 פרצו עימותים צבאיים בין הנסיכויות פומרניה, בוהמיה וברנדנבורג השוכנות ממערב לאזור הבלטי. הטבטונים ניצלו את ההזדמנות ובשנת 1308 השתלטו על העיר.

הצלבנים ששלטו בעיר סבלו מהצפות ומהתקפות מרובות החלו בבניית מצודת שווייצ'ה שבנייתה הושלמה בשנת 1350.

לאחר מלחמת 13 השנים (1454–1466), שהסתיימה בחתימה על הסכם טורון השני, העביר המסדר הטבטוני את השליטה על שווייצ'ה ופרוסיה המערבית לידי מלך פולין.

החל משנת 1772 הייתה העיר תחת שלטון פרוסי. תושבי העיר שחיו בגדה המזרחית של נהר ויסלה סבלו משיטפונות הרסניים, דבר שעיכב את גידול האוכלוסייה. לאחר פיתוח הגדה המערבית והפיכתה לאזור מגורים, צמחה אוכלוסיית העיר ובשנת 1849 מנתה כ-6,000 תושבים.

בשנת 1905 היו בעיר כנסייה פרוטסטנטית, שתי כנסיות קתוליות ובית כנסת.

בתאריך 25 בינואר 1920 חזרה העיר אל הרפובליקה הפולנית והיא סופחה אל מחוז חויניצה (Powiat chojnicki).

בין שתי מלחמות העולם לא היו שינויי גבולות משמעותיים.

מלחמת העולם השנייה

בתאריך 8 באוקטובר 1939 נכבשה העיר על ידי גרמניה הנאצית וסופחה אל אזור פרוסיה המערבית.

חלק גדול מתושבי העיר נעצרו, פעילים בולטים ומתנגדי המשטר נרצחו ונקברו בקבר אחים על ידי הצבא הנאצי.

רבים מבין הנספים היו חולים פסיכיאטרים מבית החולים שהיה ממוקם בעיר, נשים וילדים. חלק ממעשי האיבה דווחו על ידי שני חיילים. עד למלחמת העולם השנייה אוכלוסיית העיר מנתה כ-10,000 תושבים.

לאחר תבוסת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, הפכה העיר לחלק מהרפובליקה העממית הפולנית אשר נוסדה בשנת 1946.

אוכלוסיית העיר גדלה במהירות ובשנת 1961, מנתה כ-13,500 תושבים. כמו כן נבנו מקומות עבודה חדשים, בתי הזיקוק הורחבו ובשנת 1968, הוקם מפעל לייצור נייר שהעסיק כ-4,600 עובדים.