גילברט סטיוארט
 | |
| לידה |
3 בדצמבר 1755 נורת' קינגסטאון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1828 (בגיל 72) בוסטון, ארצות הברית |
| שם לידה |
Gilbert Charles Stuart |
| מקום קבורה |
מסצ'וסטס |
| זרם באמנות |
נאו-קלאסיציזם |
| הושפע על ידי |
קוסמו אלכסנדר |
| יצירות ידועות |
John Jones of Frankley, Mrs. Stephen Peabody, Lansdowne Portrait |
| צאצאים |
ג'יין סטיוארט |
  | |
גילברט צ'ארלס סטיוארט (באנגלית: Gilbert Charles Stuart; 3 בדצמבר 1755 – 9 ביולי 1828) היה צייר אמריקני מרוד איילנד שנחשב לאחד הדיוקנאים המובילים באמריקה. עבודתו הידועה ביותר היא דיוקנו הבלתי גמור של ג'ורג' וושינגטון, שסטיוארט התחיל לעבוד עליה בשנת 1796. דמותו של ג'ורג' וושינגטון המופיע בציור שימשה כתחריט לשטר של דולר אחד בארצות הברית במשך יותר ממאה שנים ועל חותמות דואר שונות של המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גילברט סטיוארט נולד ב־3 בדצמבר 1755 בסאונסטאון, כפר בצפון קינגסטאון במושבה של רוד איילנד.[2] הוא היה ילדו השלישי של גילברט סטיוארט, מהגר סקוטי שהועסק בתעשיית ייצור הנחושת, ואליזבת אנתוני סטיוארט, בת למשפחה בולטת בעלת אדמות ממידלטאון, רוד איילנד. אביו של סטיוארט היה הבעלים של מפעל הטבק הראשון באמריקה, שנמצא במרתף בית האחוזה המשפחתי.[3]
סטיוארט עבר לניופורט, רוד איילנד בגיל שש, שם אביו חיפש עבודה בתחום המסחר. בניופורט החל לראשונה להפגין כישרון ציור.[4] בשנת 1770 הכיר את האמן הסקוטי קוסמו אלכסנדר, שביקר במושבות וצייר דיוקנאות של פטרונים מקומיים והפך למודל חיקוי לסטיוארט.[5] בהנחייתו של אלכסנדר, סטיוארט צייר את הדיוקן של ד"ר האנטר כשהיה בן 14, שתלוי עדיין באחוזת האנטר האוס בניופורט.
בשנת 1771 עבר סטיוארט עם אלכסנדר לסקוטלנד כדי לסיים את לימודיו. עם זאת, אלכסנדר נפטר באדינבורו שנה לאחר מכן. סטיוארט ניסה להתפרנס ולהמשיך בקריירת הציור שלו, אך הדבר לא עלה בידו, והוא חזר לניופורט בשנת 1773.
אנגליה ואירלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]עתידו של סטיוארט כצייר דיוקנאות היה בסכנה בעקבות המהפכה האמריקאית ושיבושי החיים האזרחיים שהיא גרמה. למרות שהיה פטריוט, הוא נסע לאנגליה בשנת 1775 בעקבות הדוגמה שהתווה הצייר ג'ון סינגלטון קופלי.[6] סגנון הציור שלו בתקופה זו החל להתפתח מעבר לסגנון הקשה והליניארי יחסית שלמד מאלכסנדר. תחילה לא הצליח, אך הוא הפך לבן טיפוחיו של בנג'מין וסט בשנת 1777 ולמד אצלו במשך שש השנים הבאות. היחסים היו טובים, וסטיוארט הציג לראשונה באקדמיה המלכותית באביב 1777.
בשנת 1782, סטיוארט זכה בהצלחה, בעיקר בעקבות ההוקרה על "הסקייטר (המחליק על הקרח)" - דיוקן של ויליאם גרנט, שופט בבית המשפט העליון שהיה גם שומר המגילות באנגליה. הציור היה הפעם הראשונה שבה צייר סטיוארט ציור של כל הגוף, והוא אמר עליו שהוא "זכה לפתע לתהילה על סמך תמונה יחידה".[7]
בשלב מסוים היה מחירן של עבודותיו שני אך לעתודותיהם של האמנים האנגלים הנודעים ג'ושוע ריינולדס ותומאס גיינסבורו. עם זאת, למרות ההזמנות הרבות שזרמו אליו, הוא הזניח את ניהול הכספים, והיה בסכנה תמידית להישלח לכלא בגלל שלא יכול היה לפרוע את חובותיו. בשנת 1787 הוא ברח לדבלין, אירלנד, שם צייר וצבר חובות נוספים.
ניו יורק ופילדלפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטיוארט סיים את שהותו בת 18 השנים בבריטניה ובאירלנד בשנת 1793, והותיר אחריו ציורים רבים לא גמורים. הוא חזר לארצות הברית כשהוא חדור מטרה לצייר דיוקן של ג'ורג' וושינגטון, להעתיק ולחרוט אותה, וכך להיות מסוגל לכלכל את משפחתו ממכירת התחריטים. הוא התיישב בעיר ניו יורק וחיפש אנשים מפורסמים לציור דיוקנותיהם, שבזכותם קיווה לזכות בתשומת ליבו של וושינגטון.
.jpg)
בשנת 1794 הוא צייר את המדינאי ג'ון ג'יי, ממנו קיבל מכתב המלצה לוושינגטון. בשנת 1795 עבר סטיוארט לג'רמנטאון, פילדלפיה, שם פתח סטודיו,[8] וושינגטון הגיע אליו מאוחר יותר באותה שנה.
סטיוארט צייר את וושינגטון בסדרת דיוקנאות אייקוניים, שכל אחד מהם הוביל לדרישה לעותקים והעסיק אותו במשך שנים. המפורסם ביותר מכונה The Atheneeum והוא מוצג על שטר של דולר אמריקאי. סטיוארט צייר כ 75 רפרודוקציות של ציור.[9]
עם זאת, הוא מעולם לא השלים את הגרסה המקורית; לאחר שסיים את פניו של וושינגטון, הוא שמר את הגרסה המקורית להכנת העותקים. הוא מכר כ־70 רפרודוקציות של הציור במחיר של 100 $ כל אחת, אך הדיוקן המקורי נותר לא גמור בזמן מותו בשנת 1828. הציור נרכש במשותף על ידי גלריית הפורטרטים הלאומית והמוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון בשנת 1980, והוא מוצג באופן קבוע בגלריית הפורטרטים הלאומית.
ציור מפורסם נוסף של וושינגטון הוא דיוקן Lansdowne, דיוקן גדול עם גרסה אחת התלויה בחדר המזרחי של הבית הלבן. ציור זה ניצל במהלך השריפות בוושינגטון במלחמת 1812 בזכות המאמצים של הגברת הראשונה דולי מדיסון ופול ג'נינגס, אחד מעבדיו של הנשיא ג'יימס מדיסון. ארבע גרסאות של הדיוקן מיוחסות לסטיוארט, ואמנים אחרים ציירו העתקים נוספים להצגה במבני ממשל אמריקאיים. בשנת 1803, סטיוארט פתח סדנא בוושינגטון.
בוסטון, 1805–1828
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטיוארט עבר לרחוב דבונשייר בבוסטון בשנת 1805, והמשיך לקבל את שבחי המבקרים, כמו גם לצבור חובות. אמנים אחרים חיפשו אותו לקבל הדרכה ועצות כמו ג'ון טרומבול, תומאס סולי, וושינגטון אלסטון וג'ון ונדרלין. בבוסטון הוא היה מורהו של מתיו האריס ג'ואט.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילברט סטיוארט סבל ממחלת נפש כל חייו, והצליח להסתיר אותה.[10] הוא התחתן עם שרלוט קייטס בספטמבר 1786; היא הייתה צעירה ממנו ב-13 שנים. נולדו להם 12 ילדים, חמישה מהם נפטרו עד שנת 1815 ושניים אחרים נפטרו כשהיו צעירים. בתם ג'יין סטיוארט (1812-1888) הייתה גם היא ציירת דיוקנאות מפורסמת. היא מכרה רבים מציוריו ואת העותקים שלהם בסטודיו שלה בבוסטון ובניופורט, רוד איילנד. בשנת 2011 היא הוכנסה להיכל התהילה של מורשת רוד איילנד.[11]
בשנת 1824 לקה סטיוארט בשבץ מוחי שהותיר אותו משותק חלקית, אך הוא עדיין המשיך לצייר במשך שנתיים עד מותו בבוסטון ב־9 ביולי 1828, בגיל 72. הוא נקבר באזור הקבורה הדרומי העתיק של בוסטון קומון, בקבר פשוט ולא מסומן, שכן משפחתו לא יכלה להרשות לעצמה הוצאות גדולות. משפחתו התאוששה כלכלית עשר שנים לאחר מכן, והם תכננו להעביר את גופתו לבית העלמין המשפחתי בניופורט. עם זאת, הם לא הצליחו לזכור את המיקום המדויק של הקבר. קיימת אנדרטה לזכר סטיוארט, אשתו וילדיהם בשטח הקבר המשותף בניופורט.
ספריית בוסטון ערכה תערוכה מיצירותיו של סטיוארט באוגוסט 1828, סמוך למותו, בניסיון להעניק סיוע כספי למשפחתו. יותר מ -250 דיוקנאות הושאלו לתערוכה שזכתה לשבחים רבים. זה גם סימן את התצוגה הציבורית הראשונה של דיוקן ראשו של Athenæum הבלתי גמור משנת 1796 של וושינגטון.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הקריירה שלו, גילברט סטיוארט צייר יותר מאלף אישים מהפוליטיקה והחברה האמריקאית. הוא זכה לשבחים על חיוניותם וטבעיותם של דיוקנאותיו, והאנשים שצייר מצאו את חברתו נעימה. סטיוארט היה ידוע כמי שעבד ללא רישומים, אלא החל לעבוד ממש על הבד, דבר שהיה חריג בתקופתו. מאתר בראון היה תלמידו.
ג'ון אנרי אייזק בראואר כתב ביוגרפיה של סטיוארט בסביבות 1825.
בשנת 1940 הוציא משרד הדואר האמריקני סדרת בולים שנקראה "סדרת האמריקנים המפורסמים", המנציחה אמנים, סופרים, ממציאים, מדענים, משוררים, אנשי חינוך ומוזיקאים. גילברט סטיוארט הוא הראשון בקטגוריית האמנים, יחד עם ג'יימס מקניל ויסלר, אוגוסטוס סן-גאודנס, דניאל צ'סטר פרנץ' ופרדריק רמינגטון.
בעיר הולדתו של סטיוארט, סונדרסטאון, רוד איילנד, ביתו הפך למוזיאון של יצירותיו הפתוח לקהל משנת 1930. המוזיאון מורכב מהבית המקורי בו נולד, עם עותקים מציוריו שתלויים ברחבי הבית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילברט סטיוארט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גילברט סטיוארט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Gilbert Stuart (1775–1828)", www.worcesterart.org
- ^ Gilbert Stuart Birthplace & Museum | North Kingstown, Rhode Island, Gilbert Stuart Birthplace & Museum | North Kingstown, Rhode Island (באנגלית)
- ^ Gilbert Stuart, www.nndb.com
- ^ Gilbert Stuart Birthplace (ארכיון)
- ^ Newport Notables, web.archive.org, 2011-04-27
- ^ National Gallery of Art
- ^ The Skater (Portrait of William Grant
- ^ Gilbert Stuart - Washington, www.americanrevolution.org
- ^ George Washington Portrait by Gilbert Stuart, George Washington's Mount Vernon (באנגלית)
- ^ Dorinda Evans, Gilbert Stuart and the Impact of Manic Depression, Ashgate Publishing, Ltd., 2013-01-01, ISBN 978-1-4094-4164-9. (באנגלית)
- ^ Rhode Island Heritage Hall of Fame: Jane Stuart, Inducted 2011, www.riheritagehalloffame.org