תחנת הרכבת ההיסטורית של עפולה
מבני תחנת הרכבת עפולה | |||
מידע על הבנייה | |||
---|---|---|---|
סגירת התחנה | 14 בנובמבר 1951 | ||
מיקום | |||
מיקום | עפולה | ||
מדינה | ישראל | ||
קואורדינטות | 32°36′38″N 35°17′25″E / 32.6106°N 35.2903°E | ||
מידע על התחנה | |||
שם המערכת | רכבת העמק | ||
| |||
תחנת הרכבת עפולה (אשר כונתה גם "פוּלֶה") הייתה תחנת רכבת שפעלה משנת 1905[1] עד לשנת לסוף שנת 1951, היא התחנה הרביעית משמונה התחנות המקוריות שנבנו לאורך השלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית המכונה רכבת העמק על שמו של עמק יזרעאל אותו חצתה, ומאוחר יותר תחנת הקצה של מסילת השומרון.
התחנה נקראה בתחילה על שם הכפר הערבי הקטן שבתחומו הוקמה, ואשר התפתח במרוצת השנים לעיר עפולה של ימינו וזאת הודות לרכבת העמק. בסמוך לתחנה נבנו מחנות צבא ושדות תעופה הן על ידי העות'מאנים והן על ידי הבריטים. התחנה הוכרזה כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
במשך שנים הייתה התחנה מרכזה המסחרי של העיר, ובשנת 1922 הוקם בתחומי התחנה סניף דואר ששימש את כל יישובי העמק. במתחם התחנה נמצא מגדל מים. המגדל הוקם בשנת 1933, בקומת הקרקע של המגדל שכנה תחנת כיבוי אש. המגדל שימש בעבר כנקודת תצפית וקשר.
במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-14 בנובמבר 1942, הגיעה לתחנת עפולה רכבת שיצאה מווינה וחלפה דרך הונגריה, בולגריה, טורקיה וסוריה ובה קבוצה של נתינים ארץ-ישראליים בעלי דרכון בריטי, שהוחלפו על ידי הנאצים כנגד טמפלרים מארץ ישראל שהושבו על ידי הבריטים לגרמניה. הקבוצה כללה 69 יהודים ו-45 בריטים. אנשי קבוצה זו הביאו לראשונה עדויות מפי עדי ראייה בדבר ההשמדה ההמונית של היהודים בידי הנאצים, היא הפתרון הסופי.
בשנת 1945 נפגעה התחנה במסגרת פעולות "ליל הרכבות" ופעילותה של התחנה הושבתה לזמן מה. לאחר חידוש הפעילות, המשיכה התחנה לשרת את נוסעי רכבת העמק וזאת עד לראשית מלחמת העצמאות, עת ב-2 במרץ 1948 חובלה המסילה בפעולת ההגנה נגד רשת מסילות הברזל בארץ ישראל, במסגרת ההכנות לפלישת מדינות ערב.
בשנת 1962 התדיינו ראש מועצת עפולה יואש דובנוב ומנהל רכבת ישראל מנחם סבידור לגבי חידוש פעולתה של רכבת העמק. בפגישה שנערכה ב-13 ביוני הכריז סבידור כי אם יצליחו יישובי הסביבה להבטיח את ריכוזם של 400,000-500,000 טון סחורה בשנה שישונעו על ידי הרכבת, יהיה הפרויקט כדאי והחברה תתמוך בביצועו.
על אף הסיכום, יוזמתו של דובנוב נכשלה לבסוף והרכבת לא חידשה את פעילותה בעמק. למרות פירוק הציוד והפסקת תפעול הרכבות בקו חיפה-צמח, נשאר השטח עליו עברו פסי המסילה בידי רכבת ישראל אשר התעקשה במשך כל השנים לאסור על בניה בתוואי בו עברה המסילה מתוך תקווה שיבוא היום וקו הרכבת יחזור לפעול במתווה המקורי. על קו הרכבת המקורי של רכבת העמק אשר עוברת דרך מרכז עפולה התחתית הקימה עיריית עפולה מוזיאון בתחנה המקורית עצמה, המנציחה את ההיסטוריה של רכבת העמק ואף הוקם פארק מסילה שכולל גם מתחם תחנה (וזאת בדומה למתחם התחנה בתל אביב), בית קפה ושוקמו מספר מבנים שהיו במקום[2][3].
גלריית תמונות
-
פארק ציבורי על תוואי המסילה המקורי אשר חוצה את עפולה כיום
-
מגדל המים
-
תחנת הרכבת ההיסטורית במרכז העיר עפולה
ראו גם
- תחנת הרכבת עפולה – תחנת הרכבת המודרנית של עפולה
קישורים חיצוניים
- חיפה-דמשק: 100 שנה לרכבת העמק, באתר ynet
- דוד הכהן, רכבת העמק חולמת על שלום, באתר ynet
הערות שוליים
- ^ גם עפולה קיבלה מתחם התחנה, והוא אפילו יכול להועיל למרכז העיר, באתר xnet
- ^ מיכאל יעקובסון, גם עפולה קיבלה מתחם התחנה, והוא אפילו יכול להועיל למרכז העיר, באתר Xnet
- ^ אלי אלון, מי ישמור על תחנת הרכבת עפולה ההיסטורית?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 במרץ 2016
מסילת השומרון | ||
---|---|---|
קו עפולה-שכם | עפולה • ג'נין • עראבה • סילת א-ד'אהר • מסעודיה • סבסטיה • שכם | |
קו מסעודיה-טולכרם | מסעודיה • ענבתא • נור שמס • טולכרם | |
גשרים ומנהרות | מנהרת רמין |