גבעת עמל ב'
גבעת עמל ב' היא שכונה בתל אביב הסמוכה לשכונת בבלי ופארק צמרת. בעבר הייתה קיימת שכונה סמוכה בשם גבעת עמל א', בה ניצבים כיום מגדלי אקירוב.
היסטוריה
כפר בדואי וכיבושו
השכונה הוקמה ב-1948 על חלקו הצפוני של כפר בדואי בשם ג'מאסין אל ע'רבי, אשר הוקם במהלך המאה ה-19 (תחת השלטון המצרי), וזכה בשמו בשל כך שתושביו גידלו בביצות נהר הירקון תאו (בערבית "ג'מוס"). במהלך מלחמת העצמאות כותר הכפר על ידי כוחות עבריים אשר כבשו את כל השטחים שסביבו, ותושביו נטשו אותו בינואר 1948. על שטחו נבנו השכונות בבלי וגבעת עמל ב'.
בזמן מלחמת העצמאות הכפר יושב, בהוראת עיריית תל אביב וארגון ההגנה, בפליטים יהודים, רובם ממוצא מזרחי, משכונות הספר מנשיה, נווה צדק ומיפו, שבתיהם נמצאו באזורי קרבות[1]. באפריל 1948, דווח ש-360 משפחות שוכנו בג'מאסין אל ע'רבי וכפר סומייל הסמוך[2]. בדצמבר 1949 דיווחה עיריית תל אביב כי בשכונה גרים 1,100 איש ב-127 בתים והיא לא חוברה לרשת המים העירונית או חשמל ואין בה כבישים סלולים. כמו כן דווח שהתושבים החלו לקרוא לשכונה "גבעות עמל" (הכוונה כנראה לכל האזור שאחר כך פוצל ל"גבעת עמל א'" ול"גבעת עמל ב'")[3].
1949 הבטחת בן-גוריון לתושבי גבעת עמל
בשנת 1949 בן-גוריון הבטיח: "כל אלה שהתיישבו בג'אמסין בהסכמת המוסדות המוסמכים, יוכלו להשאר במקומם עד ישוכנו במקומם הקבוע"[4].
בשנות ה-50 התושבים מבקשים לקנות את הקרקע אך נתקלים בסירוב
בשנות ה-50 ביקשו תושבי גבעת עמל לקנות את הקרקע ולבנות את ביתם כראוי. רשות הפיתוח (לימים מינהל מקרקעי ישראל) סירבה ואף הסתירה מהם מידע בדבר החובה של המדינה להציע ליושבים בנכסי נפקדים לקנות את הנכס כזכות ראשונים.[דרוש מקור]
בשנת 1955 נקבע על ידי משרד האוצר ב"הוראות נוהל לקבל דמי היתר בנכסים העירוניים של רשות הפיתוח" כי "דייר או דייר משנה המחזיק במושכר ללא חוזה, לפי הוכחות שבתיק, לפני יום ה-15.3.53, ייערך אתו חוזה ללא קבלת תמורת 'דמי היתר'"; מאוחר יותר פרסמה רשות הפיתוח את נוהל ד/2 שכותרתו "הוראות למכירת נכסי רשות הפתוח", שבו נקבע בסעיף 17: "מכירת נכסים תפוסים על ידי דיירים- זכות קדימה ניתנת לדיירים ברכישת דירותיהם. בכל מקרה בו מתקבלת בקשה לרכישת נכס מאת קונה או קונים שאינם מחזיקים בנכס, יש לפנות אל הדיירים ולשאול אותם אם הם מעוניינים לרכוש את הנכס בו הם מחזיקים, הפניה אל הדיירים תעשה לפי הטופס אשר דוגמתו ניתנת בעמ' 17 בנספח א' להוראה זאת אשר תישלח בדואר רשום. אם הדיירים לא יביעו את הסכמתם תוך 30 יום לרכוש את דירותיהם, אפשר יהיה לנהל משא ומתן עם המבקשים". טפסים אלה מעולם לא התקבלו בגבעת עמל.[דרוש מקור]
ניסיון לפינוי ראשון 1954
עיריית תל אביב יפו, בראשות חיים לבנון, הוציאה צווים לפינוי תושבים מהשכונה ב-1954. בסופו של מאבק משפטי שארך שמונה שנים פסק בית המשפט העליון לזכות התושבים, ומנע מהעירייה לפנותם. בפסק הדין כתב השופט חיים כהן כי תכלית תביעתה של העירייה הייתה "לנשל אנשים מבתיהם, אשר הם גרים בהם, ברשות ולא במעל, זה כ-14 שנה"[5].
הזנחה והתעלמות תחת דיור ב.פ. (1961-1987)
עם הקמת מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1960, הועברה הבעלות על השטח לידיו. בשנת 1961 מינהל מקרקעי ישראל מכר את השטח לחברה-בת של סולל בונה בשם דיור ב.פ. (דיור בנק הפועלים) במחיר נמוך למטרת בניית 440 יחידות דירות שיכון. בחוזה המכר הוגדר כי החברה מודעת לקיומם של דיירים המתגוררים בשטח, בעלי זכויות מסוימות בו, וכי היא לוקחת על עצמה לספק להם דיור חלופי דירה תמורת דירה בשיכון שתבנה במקום (בתמורה למחיר הנמוך אותו שילמה על השטח). על פי חוזה המכר, חברת ב.פ. דיור הייתה אמורה להקים את השיכון תוך 5 שנים עד שנת 1966. במקום להתחיל בבניה, חברת דיור ב.פ. החליטה לפתוח במהלך הגדלת זכויות הבנייה ל-900 יחידות דיור. החברה לא עמדה בהתחייבויותיה, ומינהל מקרקעי ישראל לא דרש שתעמוד בהן.[דרוש מקור]
השנים עברו, ומצבם של הדיירים לא השתפר, ושכונתם אף לא חוברה לכבישים או לתשתיות עירוניות, וכך הם מתקיימים עד היום, כאשר למרבית הבתים בשכונה יש רק מספרים, ואין שמות רחובות. רוב המתיישבים המקוריים של השכונה אינם בחיים יותר, וצאצאיהם אשר נותרו בה ממשיכים לדרוש את הזכויות שהובטחו להוריהם, אך קיים ויכוח ביחס לזכותם בשטח, מאחר שהדיור החלופי הובטח להוריהם, ולא להם.
בידי דנקנר השקעות (1987–2000)
בשנת 1987 רשות מקרקעי ישראל אישרה לחברת ב.פ. דיור, אף על פי שלא עמדה בחוזה המכר ולא בנתה שיכון במקום, למכור את הזכויות בקרקע לשתי חברות נדל"ן, א.מ.ת.ש ודנקנר השקעות. (אשר שינתה את שמה לאלעד ישראל מגורים בשנת 2010 לאחר שנקנתה ב-2004 על ידי יצחק תשובה וסופחה לאלעד השקעות[6]). שתי החברות מנהלות מאז מאבק משפטי ממושך בעניין הבנייה בשטח. בשנת 2008, העריכה דנקנר השקעות כי בבנייה בשטח זה גלום פוטנציאל רווח של כ-3.6 מיליארד שקלים[7].
קניית הקרקע בידי משפחת כוזהינוף
בפברואר 2014 רכשה משפחת כוזהינוף את הזכויות בחלק מהאדמה מאיש העסקים אריק אברמוביץ' בתמורה ל-200 מיליון ש"ח[8][9], לאחר שכשלה העסקה בראשות ענבל אור, באת כוחו של אברמוביץ', מול התושבים.
עיריית תל אביב היא בעלים נוסף בקרקע גבעת עמל (12%) לצד יצחק תשובה ומשפחת כוזהינוף, וכן רשומות לזכותה 166 דירות יוקרה בשני מגדלים שיבנו על קרקע גבעת עמל. בדצמבר 2014 התפרסם גם "הסכם הפינויים" בין עיריית תל אביב יפו ליצחק תשובה, בו העירייה ממנה אותו לפנות עבורה את תושבי גבעת שיושבים על שטחי העירייה (הרוב המוחלט של תושבי השכונה) ובתמורה העירייה תתן לו היתרי בניה[10].
פינויים אלימים בגבעת עמל (2014)
בחודש מרץ 2014 פונו שתי משפחות בגבעת עמל בכוח על ידי יצחק תשובה באמצעות צווי פינוי. הצד השני הגיע וחתם עמם על הסכם פיצוי בעת ששוטרי יס"מ כבר פרצו לבתיהם[11]. ב-17 בספטמבר, ערב ראש השנה, פונו חמש משפחות נוספות על ידי יצחק תשובה על פי צו של בית המשפט. רק שתיים מתוך חמש המשפחות הגיעו להסכם פיצוי בלילה שלפני הפינוי. שתי משפחות נוספות גרו באוהל בגבעת עמל במשך כמה חודשים. משפחת חליף טרם פוצתה[12]. בבוקר 29 בדצמבר אותה השנה פונו בכוח, על ידי משפחת כוזהינוף, שמונה משפחות נוספות[13] על ידי כוחות יס"מ. על פי עדויות מהאירוע, בין היתר של חברי כנסת אשר נכחו במקום, הפינוי בוצע אגב הפעלת כוח רב[14].
ביוני 2016 הגיעה הצעת חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי השכונה לקריאה טרומית, עברה בקריאה טרומית, הועברה לוועדה הרלוונטית ב-2016, ולא נידונה שוב לאחר מכן[15].
המגדלים בשכונה
פארק בבלי
ביוני 2013, החל שיווק פרויקט פארק בבלי על ידי חברת "אלעד ישראל מגורים" ו"אמח"ש השקעות" מקבוצת יצחק תשובה. הפרויקט כולל שישה מגדלים, ארבעה מהם בבעלות תשובה ושניים בבעלות עיריית תל אביב. בניית המגדל הראשון החלה בשנת 2015 והוא יאוכלס בסוף 2018.
מגדל בראשית בבלי
בפברואר 2016, החלה משפחת כוזהינוף בשיווק פרויקט "מגדל בראשית בבלי" על המגרש שרכשה, מגדל בן 44 קומות עם 174 יחידות דיור[16].
קישורים חיצוניים
- תושבי שכונת גבעת־עמל ב' בת"א: תובעים להקים ועדה ציבורית ליישוב הסכסוך עם "דיור", דבר, 18 במאי 1965
- דנקה הרניש, מלחמה בשודדי קרקעות או נישול?: גבעת עמל ב' – שטח המבחן של עיריית ת"א במלחמה נגד עושקי קרקעות ציבור, דבר, 4 ביוני 1979
- ברוך נאה, תושבי גבעת־עמל ב' חסמו את כביש־ההלכה בת"א בצמיגים בוערים, מעריב, 25 באוגוסט 1987
- TheMarker, הסיפור שמאחורי גבעת עמל ב', באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2008
- הדס מגן, תושבי עמל ב': "יהיה דם; לא ניתן שיזרקו אותנו מהבית", באתר גלובס, 16 בפברואר 2013
חגי עמית, קללת גבעת עמל: האם המעברה היקרה בישראל תיהפך לשכונת פאר?, באתר TheMarker, 13 בפברואר 2014- משה הרפז, גבעת עמל ב'
- צפריר בשן, אחרונים על הגבעה, "המקום הכי חם בגיהנום", 18 בפברואר 2014
- שלומית צור, גבעת עמל ב': משפחת כוזהינוף מפנה 5 משפחות במתחם, באתר גלובס, 16 באפריל 2014
- דניאל דולב, לילה עם המפונים מגבעת עמל: נאבקים על הבית, יודעים את הסוף, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2014
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
הערות שוליים
- ^ יגאל לב, תושבי ג'מוסין לא יפונו, מעריב, 14 באוגוסט 1961
- ^ 3480 משפחות פליטים נרשמו עיריית תל אביב, המשקיף, 23 באפריל 1948
- ^ שכנות-הספר של תל־אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1949
- ^ Shared Article, www.jpress.nli.org.il
- ^ נ. מאיר, דיירי גבעת עמל אינם משיגי גבול, מעריב, 29 באוגוסט 1962
- ^ מיכאל רוכוורגר, מיתוג מחדש: דנקנר השקעות שינתה את שמה לאלעד ישראל מגורים, דה מרקר, 15 ביוני 2010
- ^ הסיפור שמאחורי גבעת עמל ב', באתר TheMarker
- ^ ענבל אור איבדה את הקרקע בשכונת בבלי, באתר ynet, 13 בפברואר 2014
- ^ רז סמולסקי, נסגר האור בבבלי: משפחת כוזהינוף רכשה את מגרש דרום בבלי בכ-200 מ' ש', באתר TheMarker, 13 בפברואר 2014
- ^ נמרוד בוסו, חולדאי השתמש בתשובה כדי לפנות תושבים - העירייה תגרוף מאות מיליוני שקלים, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2014
- ^ אורי חודי, מאות שוטרים הגיעו לפנות 2 משפחות מגבעת עמל ב', באתר גלובס, 27 במרץ 2014
- ^ יעל דראל, הושלם פינוי 5 משפחות נוספות משכונת גבעת עמל בת"א, באתר כלכליסט, 17 בספטמבר 2014
- ^ דניאל דולב, עוד שמונה משפחות פונו בכוח מגבעת עמל, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
- ^ אורלי וילנאי וגיא מרוז, הפינוי החל – וחלק מתושבי גבעת עמל מאיימים: "נצית את עצמנו", באתר nana10, 29 בדצמבר 2014
- ^ חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת עמל חוק חדש באתר כנסת פתוחה
- ^ שלומית צור, "מגדל בראשית - היתד שתתקע משפחת כוזהינוף בשוק הנדל"ן", באתר גלובס, 16 בפברואר 2016