יעקב הלוי פילבר – הבדלי גרסאות

הרב יעקב הלוי פילבר
לידה	21 במרץ 1936 (בן 88); כ"ז באדר תרצ"ו; תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	משנת הרב אברהם יצחק הכהן קוק
מעסיק	ישיבת מרכז הרב, מכללה ירושלים, ישיבת ירושלים לצעירים
תפקידים נוספים	רב קיבוץ חפץ חיים, ממיסדי הישיבה לצעירים ורשת מרחביה
רבותיו	הרב משה צבי נריה, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יחזקאל אברמסקי
חיבוריו	איילת השחר, ביאורים ומקורות לאורות התשובה, חמדת ימים, מתנת חלקו ועוד
צאצאים	שלמה פילבר
פרסים והוקרה	פרס שפירא (1977); פרס ירושלים לספרות תורנית (1996); יקיר ירושלים (2008) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־02:24, 4 באוגוסט 2024

הרב יעקב הלוי פילבר (נולד בכ"ז באדר תרצ"ו, 21 במרץ 1936) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי הישיבה לצעירים שעל-יד מרכז הרב, ובעבר כיהן בראשה, ולשעבר רבו של קיבוץ חפץ חיים. ממייסדי "מרחביה – האגודה לקידום החינוך התורני", שהקימה בהנהלתו את מוסדות "נועם".

הרב פילבר הוא מראשוני תלמידי הרצי"ה קוק, ומראשוני פרשני הראי"ה קוק בהסמכת רבו. בעבר שימש ר"מ בישיבת מרכז הרב. מחברם ועורכם של ספרים תורניים רבים. זוכה אות יקיר ירושלים לשנת תשס"ח.

ביוגרפיה

נולד וגדל במרכז תל אביב, בן לשלמה יהודה, מאנשי הציונות הדתית בעיר^[1]. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ונמנה עם בכירי תלמידיו של הרב משה צבי נריה. היה בין מנהיגי שבט איתנים של בני עקיבא, שהשפיעו על התנועה בין היתר בהקמת "גרעין גחל"ת" וישיבת כרם ביבנה. בשנת תשי"ד למד ב'כרם ביבנה', וכשנה שלאחר מכן היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד בישיבת מרכז הרב. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה.

היה מקורב לרב צבי יהודה הכהן קוק, אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בהקדמה לספר "עזרת כהן" בירך אותו על חלקו, וכך כתב: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". בהמשך ביקש ממנו הרצי"ה שיכתוב ביאור ומבוא שיטתי לספרו של הראי"ה "אורות התשובה", בכך היה ליחיד שהרצי"ה מינה לפרש את כתבי אביו.

היה מקורב גם לרב דוד כהן ("הרב הנזיר"), וכן למד מחוץ לישיבה אצל הרבנים שלמה זלמן אוירבך ויחזקאל אברמסקי, ואצל הפרופסור נחמה ליבוביץ.

בשנת ה'תשכ"ד, ייסד, בהדרכת הרב קוק, הרב שלום נתן רענן והרב אברהם שפירא את ישיבת ירושלים לצעירים^[2], ישיבה תיכונית ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת ה'תשכ"ה (1964) נמנה עם צוות המייסדים של מכללה ירושלים לבנות בבית וגן, ושימש שם כמרצה למחשבת ישראל במשך כ-40 שנה. בשנת תשכ"ט (1969) פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני בחינוך היסודי. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "נעם", אותו ייסד בשנת תש"ל (1970).

בשנת תש"מ מונה לרב הקיבוץ חפץ חיים, ובשנת תשמ"ה (1985) חזר לירושלים, והקים את המכון לחקר משנת הראי"ה קוק. במסגרת המכון ערך את "אגרות הראיה" חלק ד' ואת הספר "עין אי"ה" (חיבורו של הראי"ה קוק על אגדות חז"ל בש"ס) והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים 1985–1986 העביר שיעור שבועי בטלפון ליהודי רוסיה במוסקבה, בתקופת מסך הברזל. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם במחתרת בברית המועצות, "על תרומתו לעידוד העלייה והקליטה".

הרב פילבר מעביר שיעור שבועי בכתבי הרב קוק לתלמידי ישיבת מרכז הרב, בעבר לימד גם במכללה ירושלים לבנות בבית וגן. במשך כעשר שנים כתב מדי שבוע טור על פרשת השבוע וסוגיות אקטואליות בגיליון "באהבה ובאמונה". כותב טור שבועי בעלון השבת שבתון. בנוסף מפרסם בקביעות דברי תורה באתרי החדשות ערוץ 7, אתר כיפה ואתר סרוגים.

בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "יקיר ירושלים". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים – מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים".

חיים אישיים

בשנת 1960 התחתן עם צביה וסרצוג^[3]. לבני הזוג שבעה ילדים. בנו, עו"ד שלמה (מומו) פילבר, היה מנכ"ל משרד התקשורת, ובעבר ראש לשכת ראש הממשלה ומנכ"ל מועצת יש"ע. בנו, הרב אהרן, הוא ר"מ בישיבת השומרון. חתנו הוא מולי (שמואל) יסלזון, לשעבר מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר ומערך הגיור.

הרב פילבר חבר בארגון רבני תורת הארץ הטובה.

דרכו

הרב פילבר, אחד מפרשניו הבולטים של הראי"ה קוק, עסק לא רק במשנתו התאורטית של הרב קוק אלא ביישום בפועל של משנתו החינוכית. הוא מדגיש את שייכות העיסוק בתורה ואמירתה אצל כל אחד מעם ישראל, כשגם אצל מי שאינו מרבה בלימודה בעצמו – נוטל חלק על ידי השותפות, ומתוך ההבנה שיישום התורה בחיי המעשה הוא חלק מקיומה^[4]. בהתאם, הוא רואה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית.

למימוש מטרה זו פעל בשני המישורים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה יזם והקים את הישיבה לצעירים (ישל"צ) ואת בית הספר התורני "נועם". מצד שני שאף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור, "בגובה העיניים". בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי מרכז הרב, יזם וארגן כנסים בסיסמה: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, עם הרבנים יהודה עמיטל, מאיר שלזינגר ויהושע בן מאיר, להקמת "חותם", תנועה חברתית לחידוש פניה של הציונות הדתית. היה שותף להקמתם של מוסדות נוספים כמו "מכללה ירושלים" בראשות הרב יהודה קופרמן ומכון מאיר בראשות הרב דב ביגון^[^{דרוש מקור]}.

פרסים בהם זכה

על עבודתו הספרותית זכה לפרסים הבאים:

פרס הרב בר שאול לשנת תשל"ו על ספרו "אילת השחר".
פרס שפירא לשנת תשל"ז (1977), על ספרו "באורים ומקורות לאורות התשובה"
פרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות יהודית לשנת תשנ"ב (1992)
פרס ירושלים לספרות תורנית ולמחשבת ישראל לשנת תשנ"ו (1996)
פרס יקיר ירושלים לשנת תשס"ח (2008)

מספריו

איילת השחר – בירורים ומקורות לעיון במחשבת האומה, תורתה וגאולתה בארצה, שיצא בעשר מהדורות וב-35,000 עותקים ומשמש ספר יסוד במחשבת הציונות הדתית ובו בעיקר על משנת הראי"ה ותלמידיו
ארץ ושמים – פרקי מדרש ביחסי אדם וחברה, חומר ורוח, הווה ונצח על פי משנת הראי"ה קוק, שיצא בשתי מהדורות.
לאורו – עיונים במשנת רבינו אברהם יצחק הכהן קוק
כוכבי אור – פרקי מבוא ומקורות לנושאים במשנתו של רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, שיצא בשתי מהדורות
קדושה ומלכות – עיונים במשנת רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, עוסק בנושאים אקטואליים כמו דמוקרטיה וסובלנות ומשפט ומנהיגות ובחירה חופשית
חגים וזמנים – עיונים על שבת ומועדי ישראל על פי הגותו של רבנו אברהם יצחק הכהן קוק
ביאורים ומקורות לאורות התשובה – מפתח וספר יסוד להבנת משנת התשובה של הרב קוק שיצא לאור בארבע מהדורות לפחות
חמדת ימים – על פרשת השבוע
מראה כהן דמותו והגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק – שילוב של דברי הגות של הראי"ה עם צילומים.
המוסר – ביאורים על שלושה פרקים מהספר אורות הקודש העוסקים במוסר. מכון מים חיים.
הלימוד – ביאורים על ענייני לימוד תורה מתוך הספר עין איה. מכון מים חיים.
מתנת חלקו – ספר העוסק בפרשיות השבוע. מכון מים חיים.
זיכרון בספר – תולדות חיים – משפחה מורים וחברים, בהוצאה פרטית.
התיקון – 'תיקון כללי ופרטי' במשנת הראי"ה קוק. חוברת כיס. מכון מים חיים התשפ"ג.
לשעה ולדורות – הגיגים על ישראל תורתו וארצו, על הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את הציונות הדתית. מכון הר ברכה, התשפ"ג.

קישורים חיצוניים

באתר רמב"י
רשימת המאמרים של יעקב הלוי פילבר, באתר רמבי"ש
הרב צבי יהודה הכהן קוק, לכבודה של תורה – מאמר לכבודו של תלמידו הרב פילבר, הצופה, 4 בינואר 1965, עמ' 2
תורה ומדע בישיבות תיכוניות – ריאיון עם הרבנים פילבר ושלמה מייזל (מנהל התיכון של הישיבה התיכונית נתיב מאיר), הצופה, 21 ביוני 1965, עמ' 4
דברי הפרס - יקיר ירושלים
חגית רוטנברג, אחדות ללא אחידות, באתר ערוץ 7
שיעורים של הרב פילבר באתר ישיבה
שיעורים של הרב פילבר בערוץ מאיר
מאמרי הרב יעקב הלוי פילבר, באתר ערוץ 7
מנחם רוטנברג, מרכז הרב - מכללה לבטחון רוחני, הצופה, 27 באוגוסט 1965;
יעקב בן שלמה יהודה פילבר (1936-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ יעקב פילבר וי' אביש"י, ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שלושים לפטירתו, הצופה, 19 בפברואר 1963, עמ' 3; יעקב פילבר, ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שנה לפטירתו, שם, 6 בינואר 1964, עמ' 3 (חלק 1, חלק 2)
^ יצחק שילוח, מרכז לתורה וחכמת ישראל, הצופה, 19 באפריל 1965
^ נרשמו לנישואין - תל אביב, הצופה, 10 ביולי 1960
^ הרב יעקב פילבר, זבולון בצאתך ויששכר באהליך, באתר ערוץ 7

[1] יעקב פילבר וי' אביש"י, ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שלושים לפטירתו, הצופה, 19 בפברואר 1963, עמ' 3; יעקב פילבר, ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שנה לפטירתו, שם, 6 בינואר 1964, עמ' 3 (חלק 1, חלק 2)

[2] יצחק שילוח, מרכז לתורה וחכמת ישראל, הצופה, 19 באפריל 1965

[3] נרשמו לנישואין - תל אביב, הצופה, 10 ביולי 1960

[4] הרב יעקב פילבר, זבולון בצאתך ויששכר באהליך, באתר ערוץ 7

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 | חתימה =
 }}
-הרב '''יעקב הלוי פילבר''' (נולד ב[[כ"ז באדר]] [[תרצ"ו]], [[21 במרץ]] [[1936]]) הוא [[רב]] [[ציונות דתית|ציוני דתי]], מייסדי ה[[ישיבת ירושלים לצעירים|ישיבה לצעירים]] שעל-יד מרכז הרב, ובעבר כיהן בראשה, ולשעבר רבו של [[קיבוץ חפץ חיים]], ממייסדי "מרחביה – האגודה לקידום החינוך התורני", שהקימה בהנהלתו את [[נעם (רשת מוסדות חינוך לבנים)|מוסדות "נועם"]].
+הרב '''יעקב הלוי פילבר''' (נולד ב[[כ"ז באדר]] [[ה'תרצ"ו|תרצ"ו]], [[21 במרץ]] [[1936]]) הוא [[רב]] [[ציונות דתית|ציוני דתי]], ממייסדי ה[[ישיבת ירושלים לצעירים|ישיבה לצעירים]] שעל-יד [[ישיבת מרכז הרב|מרכז הרב]], ובעבר כיהן בראשה, ולשעבר רבו של [[קיבוץ]] [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]]. ממייסדי "מרחביה – האגודה לקידום החינוך התורני", שהקימה בהנהלתו את מוסדות "[[נעם-צביה|נועם]]".
-הרב פילבר הוא מראשוני תלמידי [[הרצי"ה קוק]], ומראשוני פרשני [[הראי"ה קוק]] בהסמכת רבו. בעבר שימש [[ר"מ]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]. מחברם ועורכם של ספרים תורניים רבים [[יקיר ירושלים]] לשנת [[תשס"ח]].
+הרב פילבר הוא מראשוני תלמידי [[צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]], ומראשוני פרשני [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] בהסמכת רבו. בעבר שימש [[ר"מ]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]. מחברם ועורכם של ספרים תורניים רבים. זוכה אות [[יקיר ירושלים]] לשנת [[ה'תשס"ח|תשס"ח]].
 ==ביוגרפיה==
-נולד וגדל במרכז [[תל אביב]], בן לשלמה יהודה, מאנשי הציונות הדתית בעיר{{הערה|יעקב פילבר וי' אביש"י, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1963%2F02%2F19&id=Ar00311&sk=6F3C58FE ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שלושים לפטירתו], [[הצופה]], 19 בפברואר 1963, עמ' 3; יעקב פילבר, ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שנה לפטירתו, שם, 6 בינואר 1964, עמ' 3 ([http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1964%2F01%2F06&id=Ar00317&sk=451F54AE חלק 1], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1964%2F01%2F06&id=Ar00301&sk=4F8E3157 חלק 2])}}. למד ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] ונמנה עם בכירי תלמידיו של הרב [[משה צבי נריה]]. היה בין מנהיגי [[שבט איתנים]] של [[בני עקיבא]], שהשפיעו על התנועה בין היתר בהקמת "גרעין גחל"ת" ו[[ישיבת כרם ביבנה]]. בשנת תשי"ד למד בכרם ביבנה, וכשנה שלאחר מכן היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]]. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה.
+נולד וגדל במרכז [[תל אביב-יפו|תל אביב]], בן לשלמה יהודה, מאנשי ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] בעיר{{הערה|יעקב פילבר וי' אביש"י, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1963%2F02%2F19&id=Ar00311&sk=6F3C58FE ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שלושים לפטירתו], [[הצופה]], 19 בפברואר 1963, עמ' 3; יעקב פילבר, ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שנה לפטירתו, שם, 6 בינואר 1964, עמ' 3 ([http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1964%2F01%2F06&id=Ar00317&sk=451F54AE חלק 1], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1964%2F01%2F06&id=Ar00301&sk=4F8E3157 חלק 2])}}. למד ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] ונמנה עם בכירי תלמידיו של הרב [[משה צבי נריה]]. היה בין מנהיגי [[שבט איתנים]] של [[בני עקיבא]], שהשפיעו על התנועה בין היתר בהקמת "גרעין גחל"ת" ו[[ישיבת כרם ביבנה]]. בשנת [[ה'תשי"ד|תשי"ד]] למד ב'כרם ביבנה', וכשנה שלאחר מכן היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]]. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה.
-היה מקורב לרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. בהקדמה לספר "[[עזרת כהן]]" בירך אותו על חלקו, וכך כתב: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". בהמשך ביקש ממנו הרצי"ה שיכתוב ביאור ומבוא שיטתי לספרו של הראי"ה "[[אורות התשובה]]", בכך היה ליחיד שהרצי"ה מינה לפרש את כתבי אביו.
+היה מקורב לרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], אשר שיתף אותו בעריכת [[כתבי הראי"ה|כתבי אביו]] הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. בהקדמה לספר "[[עזרת כהן]]" בירך אותו על חלקו, וכך כתב: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". בהמשך ביקש ממנו הרצי"ה שיכתוב ביאור ו[[הקדמה|מבוא]] שיטתי לספרו של הראי"ה "[[אורות התשובה]]", בכך היה ליחיד שהרצי"ה מינה לפרש את כתבי אביו.
-היה מקורב גם לרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] ("הרב הנזיר"), וכן למד מחוץ לישיבה אצל הרבנים [[שלמה זלמן אוירבך]] ו[[יחזקאל אברמסקי]], ואצל ה[[פרופסור]] [[נחמה ליבוביץ]].
+היה מקורב גם לרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] ("הרב ה[[נזיר (יהדות)|נזיר]]"), וכן למד מחוץ לישיבה אצל הרבנים [[שלמה זלמן אוירבך]] ו[[יחזקאל אברמסקי]], ואצל ה[[פרופסור]] [[נחמה ליבוביץ]].
-בשנת [[ה'תשכ"ד]] ייסד בהדרכת הרב קוק, הרב [[שלום נתן רענן]] והרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] את [[ישיבת ירושלים לצעירים]]{{הערה|{{הצופה|יצחק שילוח|מרכז לתורה וחכמת ישראל|19650419|33}}}}, [[ישיבה תיכונית]] ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת [[ה'תשכ"ה]] (1964) נמנה עם צוות המייסדים של [[מכללת ירושלים]] לבנות ב[[בית וגן]], ושימש שם כמרצה למחשבת ישראל במשך כ-40 שנה. בשנת תשכ"ט (1969) פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני בחינוך היסודי. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "[[נעם-צביה|נעם]]", אותו ייסד בשנת [[תש"ל]] (1970).
+בשנת [[ה'תשכ"ד]], ייסד, בהדרכת הרב קוק, הרב [[שלום נתן רענן]] והרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] את [[ישיבת ירושלים לצעירים]]{{הערה|{{הצופה|יצחק שילוח|מרכז לתורה וחכמת ישראל|19650419|33}}}}, [[ישיבה תיכונית]] ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת [[ה'תשכ"ה]] ([[1964]]) נמנה עם צוות המייסדים של [[מכללה ירושלים]] לבנות ב[[בית וגן]], ושימש שם כ[[מרצה]] ל[[מחשבת ישראל]] במשך כ-40 שנה. בשנת [[ה'תשכ"ט|תשכ"ט]] ([[1969]]) פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני ב[[חינוך יסודי|חינוך היסודי]]. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "[[נעם-צביה|נעם]]", אותו ייסד בשנת [[ה'תש"ל|תש"ל]] ([[1970]]).
-בשנת תש"מ מונה לרב הקיבוץ [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]], ובשנת תשמ"ה (1985) חזר לירושלים, והקים את המכון לחקר משנת ה[[ראי"ה קוק]]. במסגרת המכון ערך את "[[אגרות הראיה]]" חלק ד' ואת הספר "[[עין אי"ה]]" (חיבורו של הראי"ה קוק על אגדות חז"ל בש"ס) והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים 1985–1986 העביר שיעור שבועי ב[[טלפון]] ל[[יהדות רוסיה|יהודי רוסיה]] ב[[מוסקבה]], בתקופת [[מסך הברזל]]. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם במחתרת בברית המועצות, "על תרומתו לעידוד העלייה והקליטה".
+בשנת [[ה'תש"ם|תש"מ]] מונה לרב ה[[קיבוץ]] [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]], ובשנת [[ה'תשמ"ה|תשמ"ה]] ([[1985]]) חזר ל[[ירושלים]], והקים את המכון לחקר משנת הראי"ה קוק. במסגרת המכון ערך את "[[אגרות הראיה]]" חלק ד' ואת הספר "[[עין איה|עין אי"ה]]" (חיבורו של הראי"ה קוק על [[אגדה (יהדות)|אגדות חז"ל]] ב[[תלמוד בבלי|ש"ס]]) והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים [[1985]]–[[1986]] העביר שיעור שבועי ב[[טלפון]] ל[[יהדות רוסיה|יהודי רוסיה]] ב[[מוסקבה]], בתקופת [[מסך הברזל]]. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם ב[[מחתרת]] ב[[ברית המועצות]], "על תרומתו לעידוד ה[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] וה[[קליטה (עלייה לארץ ישראל)|קליטה]]".
-הרב פילבר מעביר שיעור שבועי בכתבי הרב קוק לתלמידי [[ישיבת מרכז הרב]], בעבר לימד גם ב[[מכללת ירושלים]] לבנות ב[[בית וגן]]. במשך כעשר שנים כתב מדי שבוע טור על פרשת השבוע וסוגיות אקטואליות בגיליון "[[באהבה ובאמונה]]". כותב טור שבועי בעלון השבת [[שבתון (עלון)|שבתון]]. בנוסף מפרסם בקביעות דברי תורה באתרי החדשות [[ערוץ 7]], [[אתר כיפה]] ו[[סרוגים (אתר אינטרנט)|אתר סרוגים]].
+הרב פילבר מעביר שיעור שבועי בכתבי הרב קוק לתלמידי [[ישיבת מרכז הרב]], בעבר לימד גם ב[[מכללה ירושלים]] לבנות ב[[בית וגן]]. במשך כעשר שנים כתב מדי שבוע [[טור (עיתון)|טור]] על [[פרשת השבוע]] וסוגיות אקטואליות בגיליון "[[יהדות באהבה|באהבה ובאמונה]]". כותב טור שבועי ב[[עלון שבת|עלון השבת]] [[שבתון (עלון)|שבתון]]. בנוסף מפרסם בקביעות [[דברי תורה]] ב[[עיתונות מקוונת|אתרי החדשות]] [[ערוץ 7]], [[כיפה (אתר אינטרנט)|אתר כיפה]] ו[[סרוגים (אתר אינטרנט)|אתר סרוגים]].
-בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "[[יקיר ירושלים]]". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים – מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים".
+בשנת [[ה'תשס"ח|תשס"ח]] הוכתר על ידי [[מועצת עיריית ירושלים]] בתואר "[[יקיר ירושלים]]". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת ה[[תורה]] ל[[יהדות התפוצות|יהודי התפוצות]] ועל פרסומיו הרבים – מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים".
 === חיים אישיים ===
-בשנת 1960 התחתן עם צביה וסרצוג{{הערה|{{הצופה||נרשמו לנישואין - תל אביב|19600710|66}}}}. לבני הזוג שבעה ילדים. בנו [[עו"ד]] [[שלמה פילבר|שלמה (מומו) פילבר]] היה מנכ"ל [[משרד התקשורת]], ובעבר ראש [[לשכת ראש הממשלה]] ומנכ"ל [[מועצת יש"ע]]. בנו הרב אהרן הוא ר"מ בישיבת השומרון. חתנו הוא מולי (שמואל) יסלזון, לשעבר מנכ"ל [[איגוד ישיבות ההסדר]] ו[[מערך הגיור]].
+בשנת [[1960]] התחתן עם צביה וסרצוג{{הערה|{{הצופה||נרשמו לנישואין - תל אביב|19600710|66}}}}. לבני הזוג שבעה ילדים. בנו, [[עורך דין|עו"ד]] [[שלמה פילבר|שלמה (מומו) פילבר]], היה [[מנהל כללי|מנכ"ל]] [[משרד התקשורת]], ובעבר ראש [[לשכת ראש ממשלת ישראל|לשכת ראש הממשלה]] ומנכ"ל [[מועצת יש"ע]]. בנו, הרב אהרן, הוא ר"מ בישיבת השומרון. חתנו הוא מולי (שמואל) יסלזון, לשעבר מנכ"ל [[איגוד ישיבות ההסדר]] ו[[מערך הגיור]].
 הרב פילבר חבר בארגון [[איחוד רבני תורת הארץ הטובה|רבני תורת הארץ הטובה]].
@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 == דרכו ==
 [[קובץ:הרב מלמד והרב פילבר.jpg|ממוזער|הרב פילבר עם הרב [[זלמן ברוך מלמד]]]]
-הרב פילבר, אחד מפרשניו הבולטים של [[הראי"ה קוק]], עסק לא רק במשנתו התאורטית של הרב קוק אלא ביישום בפועל של משנתו החינוכית. הוא מדגיש את שייכות העיסוק בתורה ואמירתה אצל כל אחד מעם ישראל, כשגם אצל מי שאינו מרבה בלימודה בעצמו – נוטל חלק על ידי השותפות, ומתוך ההבנה שיישום התורה בחיי המעשה הוא חלק מקיומה{{הערה|{{ערוץ 7|הרב יעקב פילבר|זבולון בצאתך ויששכר באהליך|505383}}}}. בהתאם, הוא רואה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית.
+הרב פילבר, אחד מפרשניו הבולטים של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]], עסק לא רק במשנתו ה[[תאוריה|תאורטית]] של הרב קוק אלא ביישום בפועל של משנתו החינוכית. הוא מדגיש את שייכות העיסוק ב[[תורה]] ואמירתה אצל כל אחד מעם ישראל, כשגם אצל מי שאינו מרבה בלימודה בעצמו – נוטל חלק על ידי השותפות, ומתוך ההבנה שיישום התורה בחיי המעשה הוא חלק מקיומה{{הערה|{{ערוץ 7|הרב יעקב פילבר|זבולון בצאתך ויששכר באהליך|505383}}}}. בהתאם, הוא רואה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית.
-למימוש מטרה זו פעל בשני המישורים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה יזם והקים את הישיבה לצעירים (ישל"צ) ואת בית הספר התורני "נועם". מצד שני שאף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור, "בגובה העיניים". בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי מרכז הרב, יזם וארגן כנסים בסיסמה: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, עם הרבנים [[יהודה עמיטל]], מאיר שלזינגר ו[[יהושע בן מאיר]], להקמת "חותם", תנועה חברתית לחידוש פניה של הציונות הדתית. היה שותף להקמתם של מוסדות נוספים כמו "[[מכללה ירושלים]]" בראשות הרב [[יהודה קופרמן]] ו[[מכון מאיר]] בראשות הרב [[דב ביגון]]{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=יהדות}}.
+למימוש מטרה זו פעל בשני המישורים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה יזם והקים את ה[[ישיבת ירושלים לצעירים|ישיבה לצעירים (ישל"צ)]] ואת בית הספר התורני "[[נעם-צביה|נועם]]". מצד שני שאף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור, "בגובה העיניים". בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי [[ישיבת מרכז הרב|מרכז הרב]], יזם וארגן כנסים בסיסמה: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, עם הרבנים [[יהודה עמיטל]], [[מאיר שלזינגר]] ו[[יהושע בן-מאיר|יהושע בן מאיר]], להקמת "[[חותם (ארגון)|חותם]]", תנועה חברתית לחידוש פניה של ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]. היה שותף להקמתם של מוסדות נוספים כמו "[[מכללה ירושלים]]" בראשות הרב [[יהודה קופרמן]] ו[[מכון מאיר]] בראשות הרב [[דב ביגון]]{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=יהדות}}.
 ==פרסים בהם זכה==
 על עבודתו הספרותית זכה לפרסים הבאים:
-*[[פרס הרב בר שאול]] לשנת תשל"ו על ספרו "אילת השחר".
+*[[פרס הרב בר שאול]] לשנת [[ה'תשל"ו|תשל"ו]] על ספרו "אילת השחר".
-*[[פרס שפירא (ציונות דתית)|פרס שפירא]] לשנת תשל"ז (1977), על ספרו "באורים ומקורות ל[[אורות התשובה]]"
+*פרס שפירא לשנת [[ה'תשל"ז|תשל"ז]] ([[1977]]), על ספרו "באורים ומקורות ל[[אורות התשובה]]"
-*פרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות יהודית לשנת תשנ"ב (1992)
+*פרס [[שר החינוך והתרבות]] ליוצרים בתרבות יהודית לשנת [[ה'תשנ"ב|תשנ"ב]] ([[1992]])
-*פרס ירושלים לספרות תורנית ולמחשבת ישראל לשנת תשנ"ו (1996)
+*[[פרס ירושלים לספרות תורנית]] ול[[מחשבת ישראל]] לשנת [[ה'תשנ"ו|תשנ"ו]] ([[1996]])
-*פרס [[יקיר ירושלים]] לשנת תשס"ח (2008)
+*פרס [[יקיר ירושלים]] לשנת [[ה'תשס"ח|תשס"ח]] ([[2008]])
 ==מספריו==
@@ שורה 77: / שורה 77: @@
 *'''הלימוד''' – ביאורים על ענייני [[לימוד תורה]] מתוך הספר [[עין איה]]. מכון מים חיים.
 *'''מתנת חלקו''' – ספר העוסק בפרשיות השבוע. מכון מים חיים.
-*'''זיכרון בספר''' – תולדות חייים – משפחה מורים וחברים, בהוצאה פרטית.
+*'''זיכרון בספר''' – תולדות חיים – משפחה מורים וחברים, בהוצאה פרטית.
-*'''התיקון''' – 'תיקון כללי ופרטי' במשנת [[הראי"ה קוק]]. חוברת כיס. [[מכון מים חיים]] התשפ"ג.
+*'''התיקון''' – 'תיקון כללי ופרטי' במשנת [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]]. חוברת כיס. [[מכון מים חיים]] התשפ"ג.
 *'''לשעה ולדורות''' – הגיגים על ישראל תורתו וארצו, על הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את הציונות הדתית. [[מכון הר ברכה]], התשפ"ג.