כפר קרע – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור להלשנה |
תקון |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
}} |
}} |
||
[[קובץ:Kafr Qara P1070729.JPG|טקסט=|ממוזער|250x250 פיקסלים|מסגד ביישוב הנחשב לאחד המסגדים הגדולים באזור.]] |
[[קובץ:Kafr Qara P1070729.JPG|טקסט=|ממוזער|250x250 פיקסלים|מסגד ביישוב הנחשב לאחד המסגדים הגדולים באזור.]] |
||
''' |
'''כֻּפְר קַרע''' (ב[[ערבית]]: '''كفر قرع''') היא [[עיר]] [[ערביי ישראל|ערבית]] ב[[מחוז חיפה]] ב[[ישראל]]. היישוב הוקם לפני קרוב ל-250 שנים {{דרוש מקור}}. שם הכפר נבחר על ידי מקימיו על שם האזור שממנו באו, [[ואדי]] אל קרע ("קרע" בערבית פירושו [[דלעת]]).{{הערה|1=מרלן-אביבה גרינפטר, [http://www.epochtimes.co.il/et/?s=מרלן-אביבה+גרינפטר%2C+עיין+ערך+%22כפר+קרע%22+–+עורכי+ויקיפדיה+לומדים+מהשטח עיין ערך "כפר קרע" – עורכי ויקיפדיה לומדים מהשטח], באתר [[אפוק טיימס]], 28 בנובמבר 2011}} ב-[[1958]], לאחר הקמת [[ישראל|מדינת ישראל]] הוכרז היישוב כמועצה מקומית וב-[[2023]] הוכרז כעיר. כפר קרע שוכן ב[[המשולש|משולש]], בקצה הדרומי של ואדי עארה (או [[נחל עירון]]). נחל ברקן (ואדי כפר קרע) תוחם אותו מצפון ונחל עירון מדרום. תושביו הם מוסלמים. החמולה הגדולה בעיר היא [[חמולת מסארווה]]. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
גרסה מ־03:30, 23 ביוני 2024
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | كفر قرع | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | פראס אחמד בדחי מסארווה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 109 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 20,925 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 111 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,679 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 83 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[3] | 7,810 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 160 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הכרמל רגילה)   כפר קרע  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 140 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.3771 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 190 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל כפר קרע נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כֻּפְר קַרע (בערבית: كفر قرع) היא עיר ערבית במחוז חיפה בישראל. היישוב הוקם לפני קרוב ל-250 שנים [דרוש מקור]. שם הכפר נבחר על ידי מקימיו על שם האזור שממנו באו, ואדי אל קרע ("קרע" בערבית פירושו דלעת).[5] ב-1958, לאחר הקמת מדינת ישראל הוכרז היישוב כמועצה מקומית וב-2023 הוכרז כעיר. כפר קרע שוכן במשולש, בקצה הדרומי של ואדי עארה (או נחל עירון). נחל ברקן (ואדי כפר קרע) תוחם אותו מצפון ונחל עירון מדרום. תושביו הם מוסלמים. החמולה הגדולה בעיר היא חמולת מסארווה.
היסטוריה
בתקופת המנדט השתייך הכפר לנפת חיפה. במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1922 נמנו בכפר 776 תושבים, רובם המכריע מוסלמים. במפקד של שנת 1931 עלה מספר התושבים ל-1,109 ב-198 בתים. בסקר האוכלוסין של 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-1,510 תושבים. ההיסטוריון פרופ' מוסטפא כבהא מספר כי במהלך המרד של 1936–1939 היה כפר קרע כפר פעיל, ובניו הקימו פלוגה צבאית בפיקודו של יאסין אלאסמר קבק, פלוגה שפעלה באזור פיקודו של שיח' יוסף סעיד אבו דרה שכלל את אזור דרום חיפה, אלרוחה, ואדי עארה וג'נין. פלוגה זו נחלה תבוסה קשה בשנת 1938, כאשר רוב חבריה נפלו בפעולת כיתור של הכוחות הבריטים באזור המכונה "בית אלשמאלי", ליד כפר רמאנה (נפת ג'נין). יש להניח כי הכתר הוטל בשל הלשנה מקומית הקשורה במתח פנימי שלימים החמיר, והביא למעצרו של מפקד הפלוגה וסגנו, חסן שבלי (אבו סנאן), על ידי פלוגות המרד. הנופלים מבין חברי הפלוגה בבית אלשמאלי היו: אבראהים אבו פנה, מחמוד אלחסן אבו פנה ויוסף אלערבאסי. בקרב נפצע גם מוחמד אלזוקי מסארוה ולאחר מכן נפטר מפצעיו. בנוסף, מוחמד אחמד אבו סריה נעצר אז ולאחר מכן הוצא להורג בכלא עכו.
כפר קרע 1948–1949: העזיבה והשיבה
כפר קרע היה חלק מאזור המשולש, שהיה מיועד להכלל במדינה הערבית. הניסיון לכבוש את כפר קרע היה אחד השיאים של המאבק לשיפור עמדות בין הצד היהודי לצד הערבי באזור המפגש של שלוש הנפות המנדטוריות חיפה, ג'נין וטולכרם לקראת הפלישה של הצבאות הערביים לארץ ב-15 במאי 1948. ההכנות להתקפה על הכפר ועל כפרים אחרים בוואדי עארה נעשו בעיצומו של המאבק באזור משמר העמק, שהחל בתקיפה של "צבא ההצלה" בראשות פאוזי קאוקג'י בשבוע הראשון של אפריל 1948 והוכרע בהתקפת הנגד של הכוחות הישראליים. ההתקפה הביאה לכיבוש ולפינוי של רבים מהכפרים הערביים באותו אזור ולהתמוטטות המערך הערבי בכפרים שמדרום לחיפה, ובמיוחד באזור הרי מנשה, "בלאד א-רוחא". תהליך זה הלך והתעצם לאחר הקרב על חיפה ב-22 באפריל והתמוטטות העומק הכפרי שלה. נפילת עבד אל-קאדר אל-חוסייני במהלך הקרב על הקסטל ב-8 באפריל והשמועות המרעישות שהגיעו למחרת אותו יום מדיר יאסין הביאו לקריסת המוראל בכפרים פלסטינים רבים, כולל אלה שבוואדי עארה, להיחלשות ההתנגדות ולבריחה המבוהלת. ב-9 במאי 1948 תקפו אנשי חטיבת אלכסנדרוני את כפר קרע, השוכן בפתחו המערבי של ואדי עארה. במקום נערך קרב קצר ובעקבותיו עזבו כל תושבי הכפר את בתיהם והתפזרו במטעי הזיתים וביישובים הסמוכים. הפקודה לכבוש את כפר קרע עצמו נבעה, כפי שעולה מן המסמכים, ממיקומו הגאוגרפי האסטרטגי בפתחו המערבי של ואדי עארה, אך נראה שלא הייתה כוונה לגרש את תושביו. כוחות צה"ל שלטו בכפר רק מן הגבעות שסביב ולא נכנסו לשטח הבנוי, ולכן נותרו בתי הכפר שלמים ורובם אף לא נבזזו.
תושבי כפר קרע, כ-1,600 תושבים, מצאו מקלט בכפרים השכנים (עארה, ערערה, ברטעה, טורה, יעבד ומקומות נוספים) החל מ-10 במאי 1948. אף שהכפר עצמו לא נכבש, לא הצליחו תושביו לשוב לבתיהם כי הכוחות הישראלים שלטו בנעשה בו, חלשו עליו מן הגבעות הסמוכות ומיקשו את הדרכים המובילות לשדות ולשטח הבנוי. מאות תושבי כפר קרע פזורים בכשלושים מיישובי הסביבה (עארה, ערערה, ברטעה, טורה, יעבד ומקומות נוספים), בעיקר מזרחית לכפר. בחודשי הקיץ הם שכנו בין מטעי הזיתים ובשולי הכפרים, בציפייה לשוב לבתיהם. תחילה סייעו להם מארחיהם, אך גם להם לא היה די מזון ויכולתם לעזור הייתה מוגבלת. הגברים נהגו ללכת מדי בוקר לשדות בניסיון לאסוף את יבולם, אך לא תמיד צלח הדבר בידם. חיילי אלכסנדרוני שישבו על הגבעות מסביב מיקשו את הדרכים המובילות וצלפו על הפלאחים. כשהגיע החורף והתברר כי השהות מחוץ לכפר תהיה ממושכת עברו רבים להתגורר אצל קרובי משפחה או שכרו חדרים בכפרי האזור, ושם חיו בתנאים קשים של צפיפות ועוני. חלק מן התושבים מצאו פרנסה דחוקה בייצור פחם, אחרים מכרו את תכשיטי הזהב של הנשים או חפצים אחרים כדי להתקיים. מי שהיו אז ילדים זוכרים דווקא את החופש שזכו לו. לא היו מסגרות לימודיות והם הונחו לנפשם בעוד המבוגרים נאבקים למצוא פת לחם. המבוגרים זוכרים מצוקה, פחד ואי וודאות. לא התקיימו חתונות, החגים לא צוינו, איש לא ידע מה יעלה בגורלם. לאחר 11 חודשים, ב-12 באפריל 1949 הורשו תושבי הכפר לשוב, כארבעים יום לפני שסופח הכפר לישראל בהתאם להסכם רודוס בין ירדן לישראל.[6] ככל הידוע, זהו אחד המקרים הבודדים במלחמה זו שבו יישוב ערבי שלם התפנה ותושביו המקוריים חזרו אליו באישור שלטונות ישראל ואכלסוהו מחדש.
אנשי כפר קרע מייחסים את שיבתם לקשרים הטובים שהיו להם עם היהודים, לנחישותם להישאר בסמוך לכפר, ללכידותם החברתית, ששמרה עליהם גם כאשר היו מפוזרים באזור, וגם לעובדה שצה"ל לא הרס את המבנים והם לא נפגעו מלבד שלושה בתים שפוצצו בבוקר הקרב. הכפר קניר, לדוגמה, שכן בקרבת מקום, צפונית לכפר קרע. אנשי אלכסנדרוני כבשו אותו בסוף אפריל ותושביו גורשו ממנו, בתיו נהרסו כליל ותושביו נפוצו ונותרו פליטים עד היום. כמוהם גם תושבי כל כפרי "בלאד א-רוחא" (רמות מנשה) שמכפריהם לא נותר שריד.
ייתכן שהשלטונות בשני הצדדים לא שמו לב למתרחש בשטח באותם ימים של משא ומתן, והתושבים ניצלו פרצה קצרה בזמן והתארגנו במהירות לשיבה. מן הדיווח שלהם אפשר ללמוד כי הירדנים לא היו מעוניינים בתוספת של פליטים בשטחם ולכן עודדו אותם לשוב בעוד בצד הישראלי נערכו סיכומים בעל פה עם ידידיהם היהודים באזור, שהיו זוטרים במערכת הצבאית והשלטונית. אלה, כך נראה, לא ביקשו וגם לא קיבלו אישור מגבוה.
הסיפור של כפר קרע ושל תושביו יכול ללמד על חוסר התכנון ששרר באותה תקופה, ועל המקריות שהפקידה בידי אדם זה או אחר גורלות של מאות אנשים. נראה גם שלא הייתה מדיניות ישראלית מתוכננת לגרש את תושבי הכפרים באזור, שכן הם לא היו אמורים להיכלל בתחומי מדינת ישראל. הכפרים האחרים היו נתונים לשליטת כוחות ערביים זרים וצה"ל לא ניסה כלל לכבוש אותם. גם מעדויות אנשי הכפר מתברר שלא התקבלה החלטה רשמית להחזירם והרשות לשוב ניתנה כתוצאה משתדלנותם ויצאה אל הפועל בזכות אי-הסדר ששרר בעקבות המלחמה, שאִפשר לאנשים בשטח לקבל החלטות עצמאיות בלי להתייעץ עם הממונים עליהם.
במדינת ישראל
באוקטובר 1970 חובר הכפר לרשת החשמל הארצית.[7]
ב-10 במאי 2023 הכריז עליה שר הפנים משה ארבל כעיר.[8][9]
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר קרע 20,925 תושבים (מקום 111 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 71.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,679 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[10]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב, בשנים 1955 עד 2012:
היישוב כיום
כפר קרע מהווה גשר המחבר בין התרבויות הישראלית והערבית. ישנם הרבה יהודים שנכנסים ליישוב בתדירות יומיומית ונהנים ממאכלים ושירותים שונים כגון: בנקים, דואר, קופות חולים וכו'. בכפר קרע קיים בית ספר ערבי-יהודי דו-לשוני, ראשון מסוגו באזור הנקרא "גשר על הוואדי". מטרת בית הספר היא ליצור דו קיום, לקרב לבבות ולהסיר את המחסומים בין שתי התרבויות ובכך לשלב את האזרחים הערבים בחברה הישראלית. כפר קרע מחזיק בשיא הארצי ביחס הרופאים למספר התושבים, העומד על 14.8 רופאים ל-1,000 תושבים.[11]
חבר הכנסת לשעבר נואף מסאלחה נולד וגדל ביישוב, שימש כסגן השר הערבי הראשון בישראל. הוא אף התמודד על ראשות המועצה אך לא נבחר. עלי יחיא, שגריר ישראל הראשון ממוצא ערבי, הוא יליד כפר קרע.
לקריאה נוספת
- מרדכי בר-און ומאיר חזן (עורכים), אזרחים במלחמה: קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, יד בן צבי, המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב, העמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי, ירושלים תש"ע (2010)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של כפר קרע- אתר האינטרנט הרשמי של כפר קרע (בערבית)(הקישור אינו פעיל, 2.9.2023)
- פרופיל כפר קרע נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- אביבה לורי, חלומה של כל אם ערבייה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2007
- יוסי יובל, כפר קרע: על ערבסקה יהודית, גורל והרבה זעתר, באתר ynet, 12 באוגוסט 2010
- תוכנית גבעת חביבה לשותפות בין קהילות כפר קרע ופרדס חנה-כרכור
- מידע על אתר כפר קרע, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
כפר קרע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ מרלן-אביבה גרינפטר, עיין ערך "כפר קרע" – עורכי ויקיפדיה לומדים מהשטח, באתר אפוק טיימס, 28 בנובמבר 2011
- ^ מתוך ארכיון של אום אל פחם ואגודת קקטוס.
- ^ כפר קרע חובר לרשת החשמל, למרחב, 13 באוקטובר 1970
- ^ עיר חדשה בישראל: זה היישוב שמשנה את הסטטוס שלו, באתר אייס, 10 במאי 2023
- ^ השר החרדי הכריז: הכפר הערבי יהפוך לעיר, באתר כיפה, 10 במאי 2023
- ^ פרופיל כפר קרע באתר הלמ"ס
- ^ אביבה לורי, חלומה של כל אם ערבייה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2007
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת חיפה • נפת חדרה |  |
| ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
| מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
בקרת זהויות  |
|
|---|