לדלג לתוכן

רמת ישי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה מחיקת הודעה עריכה חזותית
שורה 1: שורה 1:
רמת ישי זה מקום לאנשים חיים בסרט בלי זכויות בניהם יש את דניאל גוש שיר גליל רותם סולומון
<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/0122|1|

עילי גנוני ואבינועם

בדרך כלל מה הילדים מרמת ישי עושים זה ללכת לסטריט מול בלי סיבה ולחזור לבתים שלהם שנמצאים בתוך מערות חשוכות.

בשעות הלילה המאוחרות הילדים מרמת ישי אוהבים להפחיד ילדים קטנים ולעשות להם דברים לא נעימים.
וזה הכל על רמת ישי המקום הכי מוזר ומפחיד בעולם כולו<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/0122|1|
|שם=רמת ישי
|שם=רמת ישי
|שם בערבית=
|שם בערבית=
שורה 10: שורה 17:
|אתר אינטרנט=http://www.ramat-yishay.co.il
|אתר אינטרנט=http://www.ramat-yishay.co.il
}}
}}
[[קובץ:Shelet Ramat Yishai.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שלט רמת ישי שבכניסה המערבית. בשלט מופיע שם היישוב, בניין [[חאן רמת ישי]] והדקל שנמצאים בכניסה הצפונית שמהווים את סמל היישוב]]
[[קובץ:Ramat Yishai Khan - north west side 1.JPG|ממוזער|שמאל|250px|חאן רמת ישי - הפינה הצפון מערבית]]
'''רָמַת יִשַׁי''' היא [[מועצה מקומית]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]], השוכנת בצפון [[עמק יזרעאל]] על כביש טבעון-נצרת, כ-4 ק"מ ממזרח ל[[קריית טבעון]]. היא קרויה על שמו של [[ישראל יהודה אדלר|יש"י אדלר]].

[[שטח שיפוט|שטח השיפוט]] שלה הוא כ-2,300 דונם והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[1958]].

מבנה בולט הקיים ביישוב הוא "[[חאן רמת ישי]]", בניין עתיק מוקף חומה שנבנה ב[[תקופת הטורקים]] ב[[ארץ ישראל]]. מבנה זה, ועץ ה[[דקליים|דקל]] הניצב לצידו, מהווים את סמל היישוב. בעבר פעלה בשטח החאן משחטת [[עוף העמק]].

אזור התעסוקה של רמת ישי כולל מרכז מסחרי גדול בשם "סטריט מול".

== היסטוריה ==
המקום בו שוכנת רמת ישי היה מיושב עוד ב[[תקופת בית שני]], באתר הסמוך ליישוב הקרוי [[תל ריסים]]. נמצאו [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] מהתקופות [[התקופה ההלניסטית|ההלניסטית]], [[התקופה הרומית|הרומית]] [[התקופה הביזנטית|והביזנטית]] כולל [[מבצר]] ביזנטי גדול.

בין השנים [[1896]]–[[1902]] הקימה [[משפחת סורסוק]] מלבנון, כחלק מהכפר ג'ידה, את [[חאן רמת ישי]] עבור פועלים שעיבדו את אדמות המשפחה ב[[עמק יזרעאל]]{{הערה|{{דבר|זאב וילנאי|המבנה ברמת־ישי|19751114|145}}}}. בשנים [[1920]]–[[1923]] רכשה [[קהילת ציון אמריקאית]] את אדמות הכפר מידי משפחת טואני (ת'ווייני) הלבנונית ואת החאן. לאחר הרכישה התגוררו במקום אנשי [[גדוד העבודה]] ולאחר מכן גרו במקום אנשי [[השומר הצעיר]] שהגיעו מ[[ביתניה עילית]] ועברו בהמשך ל[[בית אלפא]].

ראשיתה של רמת ישי בהתארגנות של חברת "מנור" בפולין במטרה להקים יישוב שיהיה מבוסס על שילוב של [[חקלאות]] ותעשיית [[אריגה]]. לצורך כך רכשה החברה, אותה ייסדו ובראשה עמדו האחים מרדכי (מוט'ל) וצבי (הרמן) רוזנברג, את אדמות הכפר ג'ידה מ[[קהילת ציון אמריקאית]]. בנובמבר [[1925]] הגיעו למקום המשפחות הראשונות ובתחילת 1926 הצטרפו אליהן משפחות נוספות כך שבאמצע 1926 מנה היישוב 54 משפחות ו-36 רווקים{{הערה|{{דבר||מושב "מנור" בג'ידה|19260812|12}}}}. בין מקימי היישוב היו כ-50 משפחות מ[[לודז']] ומ[[ביאליסטוק]], שהקימו מפעל [[טקסטיל]] ביישוב. המפעל לא הצליח מבחינה כלכלית, והוא נמכר ב[[מכירה פומבית]] להנהלה הציונית{{הערה|{{דבר||התעשייה בג'ידה|19280902|20}}}}. רבים מהמתיישבים עזבו את ארץ ישראל וחזרו ל[[פולין]] והמעטים שנשארו התרכזו בחקלאות. מכת עכברים שאכלה את רוב ה[[תבואה]] גרמה להפסדים גדולים ל-25 המשפחות שהתגוררו במקום{{הערה|{{דבר||ג'ידה|19300902|23}}}}. בשנת 1931 הופעל מפעל הטקסטיל מחדש בסיוע [[הקרן הקיימת]] ו[[קרן היסוד]], על ידי חברת הנול שהוקמה כדי לשקם את המפעל, ולמנוע את הרושם הרע בקרב יהודי פולין מכישלון הקמת המפעל. בשנת 1932 עבדו במפעל 8 עובדים שהפעילו חלק קטן מה[[נול]]ים במקום. בסוף שנת 1933 עבר המפעל לבעלות קבוצה של עולים מגרמניה שהשקיעו בחידוש הציוד{{הערה|{{דבר||ביהח"ר לאריג של ג'ידה לידיים חדשות|19331002|42}}}}.

בשנות ה-30 חולקו אדמות היישוב בין בעלי האדמות ב[[הטלת גורל|הגרלה]], בלא להיענות לבקשת התושבים במקום שנחלותיהם ירוכזו במקום אחד. כך נוצר מצב שהתושבים הבודדים במקום התפרסו על פני שטח רחב{{הערה|{{דבר|חתום: ירוחם|מה יהא גורל ישוב ג'ידה?|19380816|44}}}}. במהלך [[המרד הערבי הגדול]], בליל [[שבועות]] תרצ"ח, עלו ערבים על המושבה במטרה למחותה מעל פני האדמה, שרפו את המפעל, הרגו את הנוטר {{יזכור|505969|צבי לוין}} ופצעו תושב נוסף. מפעל הטקסטיל שוקם שוב, הפעם על ידי משה לסמן מ[[לודז']], ושם המפעל שונה ל"עמק טקסטיל". ליישוב הגיעו גם מספר מתיישבים מעולי [[תימן]] שעבדו במפעל{{הערה|[[זאב ענר]], '''סיפורי מושבות''', עמ' 233-235}}.

ב-1943 הוחלט להפנות תרומה של 10,000 לא"י של [[ישראל יהודה אדלר|ישראל יהודה (יש"י) אדלר]] לפיתוח המקום, בתנאי שהמתיישבים ישמרו על מסורת ישראל{{הערה|{{דבר||ג'דה - רמת ישי|19430908|11}}}}, ובשנת 1944 הוחל בהקמת עשרה בתים ביישוב ושם המקום הוסב על שמו לרמת ישי{{הערה|{{דבר||אבן פינה לבתים ברמת ישי|19440126|22}}}}. בשנת 1947 נסגר מפעל הטקסטיל, ובעקבות זאת באוגוסט 1947 נותרו במקום רק 15 משפחות. באותו חודש הונחה מכספי תרומות{{הערה|{{דבר||חגיגה כפולה ברמת ישי|19470824|35}}}} [[אבן פינה]] ל[[בית כנסת]] ומרפאה להנצחת ד"ר שמואל דיקר, תרומת אביו התעשיין יוצא לודג' יהושע דיקר, בתכנון האדריכל [[בנימין צ'לנוב]]. המפעל חזר במהרה לפעול ובאפריל 1948 היו ברמת ישי 30 משפחות שעיקר פרנסתן הייתה על המפעל{{הערה|{{דבר|א.מ.|רמת ישי (ג'ידה)|19480416|35}}}}. במאי 1949 היו במקום 45 משפחות{{הערה|{{דבר||חוסר שיכון מעכב קליטת עולים ברמת ישי|19490524|55}}}}. ביוני 1950 הוקמה ממול לרמת ישי [[מעברה]] שבה התגוררו 500 משפחות באוהלים{{הערה|{{דבר||מחנה מעבר לעולים בגוש נהלל|19500621|20}}}}. המעברה חוסלה בשנת 1953 עם מעבר 200 משפחות ל[[מגדל העמק]]{{הערה|{{מעריב|שאול בן חיים|העיירה שקמה בטעות - ונדונה לכליה|19590109|39}}}}.

לקראת סוף שנת 1951 התרחב היישוב לכ-160 משפחות, והוקמו בו [[מאפייה]] גדולה, [[נגרייה]] ועוד מפעלים{{הערה|{{דבר|י. סטרינסקי|רמת ישי (ג'דה לשעבר)|19511024|28}}}}. בשנת 1953 נבנו במקום בית חרושת לעורות ומטווייה{{הערה|{{דבר||רמת ישי תובעת הרחבת תחומיה|19530809|32}}}}. בשנים 1953-1954 דרש ועד היישוב את הרחבת תחומה על מנת שתוכל לגדול ולקלוט תושבים נוספים{{הערה|{{דבר|אברהם מ.|רמת ישי דורשת הרחבה ועצמאות|19540621|33}}}}. בשנת 1957 הקימה [[תנובה]] משחטה במקום, אולם לאחר זמן קצר היא נסגרה מהעדר כדאיות כלכלית. בשנת 1959 כשל מפעל עמק טקסטיל והגיע ל[[כינוס נכסים]]{{הערה|{{מעריב|י. שדמי|המטוויות התארגנו - האורגים נפגעו|19591006|27}}}}. ניסיון לשקם את המפעל כשל והוא נסגר סופית. בשנת 1961 הגיע היישוב למצב קשה, כאשר רק 60 מפרנסים מתוך 210 משפחות במקום מצאו תעסוקה ביישוב{{הערה|{{מעריב|מ. טננבוים|רוב תושבי רמת ישי יושבים על מטלטליהם|19610117|94}}}}. בשלב זה הוקמה במקום משחטת [[עוף העמק]] על בסיס משחטת תנובה שנסגרה קודם לכן. באוקטובר 1963 הונחה [[אבן פינה]] לאזור תעשייה שהוקם במקום עבור יישובי הסביבה{{הערה|{{דבר||מרכז למלאכה ומסחר יוקם ברמת ישי|19631031|69}}}}.

בנובמבר 1958 הוכרזה רמת ישי כ[[מועצה מקומית]] והוצאה מ[[מועצה אזורית קישון]]{{הערה|{{דבר||מועצה מקומית הוקמה ברמת ישי|19581128|101}}}}. רמת ישי הייתה בין חלוצות הרשויות המקומית ב[[ישראל]] ב[[נשים ראשונות בתפקידים ציבוריים בישראל|העמדת נשים בראשן]]. בשנת 1962 הועמדה בראש הרשות המקומית אישה כראש [[ועדה קרואה]], ובסוף שנת 1969 הייתה למועצה היחידה שגם ראש המועצה וגם סגניתה היו נשים{{הערה|{{דבר||נשים בראש מועצת רמת ישי|19691121|106}}}}{{הערה|{{דבר|גדעון רום|כשהנשים שולטות ברמה|19691201|63}}}}. בראשית שנות ה-70, עם העברת ראשות המועצה מיהודית שושני ל[[זלדה שחם]], הייתה הרשות הראשונה שבראשה עמדו שתי נשים שונות לאורך השנים. בשנת [[1977]] נבחר לתפקיד ראש מועצת רמת ישי דרור פוגל. באותה שנה מנה היישוב רק כ-800 תושבים, אך מכאן ואילך הוא התפתח במהירות: נבנו ושופצו מבני ציבור רבים, לרבות [[בריכת שחייה]] חדשה, מבנים חדשים לבית הספר המקומי ואולם כדורסל מפואר, ומשפחות רבות נוספו ליישוב. פוגל, שכיהן בתפקיד עד שנת [[1992]], יזם והוציא אל הפועל את בנייתן של שתי שכונות חדשות ביישוב, קדמת ישי והדר ישי, שנבנו על אדמות חקלאיות שהופשרו לבנייה למגורים. הוא נהרג בעת שהדריך טיול ב[[ירדן]] בשנת [[1999]]. מחליפו [[ניר חבקין]] יזם את בניית חטיבת הביניים "היובל" וקידם את הרחבת היישוב.

משנת 2024 ראש המועצה המקומית הוא [[אסף אוברלנדר]].

בדצמבר 2021, הכריזה שרת הפנים [[איילת שקד]] על רמת ישי כרשות איתנה, לאחר שנמצאה ללא [[גירעון תקציבי|גירעון]] שוטף וללא מענק איזון, התנהלותה תקינה ונמצאה כמסוגלת לנהל את כל עניינה באופן עצמאי. בכך הצטרפה ל-28 רשויות איתנות במדינה ול-7 רשויות נוספות שהוכרזו יחד איתה{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|יותר עצמאות, פחות פיקוח: שרת הפנים הכריזה על 8 רשויות איתנות חדשות|60493090|21 בדצמבר 2021}}}}.

==אוכלוסייה==
{{בוט יישובים/0122|2}}

== חינוך, תרבות וספורט ==
[[קובץ:Kir tipusA.JPG|שמאל|ממוזער|200px|קיר טיפוס ע"ש שגיא בלאו, מבט מלפנים]]
ברמת ישי פועלים שלושה [[בית ספר|בתי ספר]] - [[בית ספר ממלכתי|בית הספר הממלכתי]] "ארזים" ([[בית ספר יסודי|יסודי]])ובית ספר הממלכתי שדות(יסודי)ו[[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת הביניים]] "היובל".

מתחם המתנ"ס שבמרכז היישוב ומדרחוב החנויות שמתלווה אליו הוא מרכז התרבות ביישוב, במתחם המתנ"ס רחבה גדולה המשמשת את היישוב לאירועים, [[ספרייה ציבורית]], [[אולם תיאטרון]] והקרנות קולנוע בשם "בית מרים".
ברחבת המתנ"ס ממוקם מועדון נוער. ביישוב יש קן של תנועת "[[הנוער העובד והלומד]]".

באפריל 2011 הושקה ביישוב תנועת נוער חדשה בשם "מנו"ר" (מנהיגות נוער רמת ישי) ששמה מרמז על הניסיון הראשון להקים בארץ יישוב תעשייתי בשם "מנור" ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]].

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נבנה ברמת ישי "[[קיר שגיא]]", מתקן ספורטיבי ל[[טיפוס קירות]] שהוא הגבוה בארץ והיחיד בתקן האולימפי, ובו מתקיימת מדי שנה [[אליפות ישראל בטיפוס קירות]]. הקיר נבנה לזכרו של בן היישוב {{יזכור|511933|שגיא בלאו}}, שנהרג בעת מילוי תפקידו ב[[לבנון]] ב[[פיגוע התאבדות]] ב-[[19 באוקטובר]] [[1988]].

ביישוב פועל גם "מועדון הוקי גלגליות רמת ישי", אחד המועדונים המובילים בישראל ב[[הוקי גלגיליות (קואד)|הוקי גלגיליות]] עם 3 זכיות בליגת העל הישראלית לבוגרים ו-2 זכיות בגביע המדינה לבוגרים. בנוסף, מחלקת הנוער של המועדון מכילה חמישה שחקני נבחרת ישראל עד גילאי 20 (מחצית הסגל), בנוסף פועלת ביישוב קבוצת כדורסל בשם הפועל רמת ישי שב-2012 התאחדו עם הפועל קריית טבעון.

פעם בשנה, בתקופת האביב, נערכת צעדת רמת ישי על שם {{יזכור|47188|מאיר שוספי}}, בן היישוב שנפל בשנת 1969 בעת מילוי תפקידו ב[[חטיבת גולני]].

== אזור התעשייה ==
היישוב נמצא בצומת דרכים המחבר בין [[עמק יזרעאל]] לצפון הארץ ובזכות זאת קיים ביישוב אזור תעשייה גדול הכולל ברים, אולמות אירועים ומסעדות.

באוגוסט [[2013]] נפתח קניון בשם "סטריט מול" באזור התעשייה.

== ראשי המועצה ==
להלן רשימה של ראשי מועצת רמת ישי מאז הפיכתה ל[[מועצה מקומית]] בשנת [[1958]].
{| class="wikitable" style="text-align:center;"
|-
!מספר
!ראש המועצה
!חודש ושנה לתחילת הקדנציה
|-
|1
| [[אמנון ינאי]] || דצמבר [[1959]]
|-
|2
| [[יהודית שושני]] || נובמבר [[1962]]{{הערה|{{דבר||יהודית שושני - ראש מועצת רמת ישי|19621116|159}}}}
|-
|3
| [[עודד ינאי]] || נובמבר [[1965]]
|-
|4
| יהודית שושני || נובמבר [[1969]]
|-
|5
| [[זלדה קרמר]] || מרץ [[1971]]
|-
|(4)
| יהודית שושני || [[1974]]{{הערה|1=שביט בן - אריה, '''חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל''', תשע"א, ע' 61-60.}}
|-
|6
| [[משה זיידנר]] || ספטמבר [[1976]]
|-
|7
| [[דרור פוגל]] || אוקטובר [[1978]]
|-
|8
| [[זאב שוורץ (רמת ישי)|זאב שוורץ]] || נובמבר [[1993]]
|-
|9
| [[ניר חבקין|יצחק ניר חבקין]] || נובמבר [[1998]]
|-
|10
| [[עופר בן אליעזר]] ||נובמבר 2008
|-
|11
|[[אסף אוברלנדר]]
|מרץ [[2024]]
|}

== ערים תאומות ==
* {{עיר תאומה|וימסי|אסטוניה|שם בשפה=Viimsi|מתאריך=2012}}

==לקריאה נוספת==
*גלעד (גילי) חסקין, "מ'מנור' לרמת ישי - גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי", '''[[אופקים בגאוגרפיה]]''' 71, 2008, עמ' 160-184


*
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007465734305171|רמת ישי (ישראל)}}
{{אתר רשמי}}
* {{בוט יישובים/0122|פרופיל}}
* [http://www.romgalil.org.il/cds/286/ רמת ישי] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* [[גילי חסקין]], "מ'מנור' לרמת ישי - גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי", [https://web.archive.org/web/20090305025556/http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=468 חלק א'], [https://web.archive.org/web/20090305021449/http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=469 חלק ב']
*{{רשות העתיקות||9494}}


*
==הערות שוליים==
*
*
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}



גרסה מ־13:12, 18 במרץ 2024

רמת ישי זה מקום לאנשים חיים בסרט בלי זכויות בניהם יש את דניאל גוש שיר גליל רותם סולומון

עילי גנוני ואבינועם

בדרך כלל מה הילדים מרמת ישי עושים זה ללכת לסטריט מול בלי סיבה ולחזור לבתים שלהם שנמצאים בתוך מערות חשוכות.

בשעות הלילה המאוחרות הילדים מרמת ישי אוהבים להפחיד ילדים קטנים ולעשות להם דברים לא נעימים. וזה הכל על רמת ישי המקום הכי מוזר ומפחיד בעולם כולו

רמת ישי
סמל רמת ישי
מראה כללי של רמת ישי מחורשת השומרים בקריית טבעון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עפר בן אליעזר
גובה ממוצע[1] ‎93 מטר
תאריך ייסוד 1925
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 8,022 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 201
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.02 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 3,399 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 65
תחום שיפוט[4] 2,360 דונם
    - דירוג ארצי[2] 230
32°42′11″N 35°09′56″E / 32.7029967525691°N 35.1655159125551°E / 32.7029967525691; 35.1655159125551
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 26
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4402
    - דירוג ארצי[2] 59
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.9%
גילאי 5 - 9 8.8%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 7.8%
גילאי 20 - 29 12.2%
גילאי 30 - 44 17.5%
גילאי 45 - 59 17.4%
גילאי 60 - 64 5.6%
גילאי 65 ומעלה 15.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 1
–  על-יסודיים 1
תלמידים 1,034
 –  יסודי 698
 –  על-יסודי 336
מספר כיתות 36
ממוצע תלמידים לכיתה 28.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל רמת ישי נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.ramat-yishay.co.il
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021