קוראסאו

מדינת קוראסאו
Land Curaçao
Pais Kòrsou

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
המנון לאומי	הימנו די קוראסאו המנון
ממשל
משטר	מונרכיה חוקתית
ראש המדינה	מונרך ממלכת ארצות השפלה
מונרך ממלכת ארצות השפלה	וילם-אלכסנדר
ראש הרשות המבצעת	Prime Minister of Curaçao
Prime Minister of Curaçao	Ivar Asjes
שפה רשמית	הולנדית, פאפיאמנטו
עיר בירה	וילמסטאד 12°7′N 68°56′W (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	Parliament of Curaçao
גאוגרפיה
יבשת	אמריקה
שטח יבשתי	444 קמ"ר (203 בעולם)
אזור זמן	UTC - 4
היסטוריה
הקמה
פירוק האנטילים ההולנדיים	אוקטובר 2010
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באוגוסט 2024)	193,039 נפש (190 בעולם)
צפיפות	434.77 נפש לקמ"ר (31 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0–14 19.68% גילאי 15–24 13.38% גילאי 25–54 36.55% גילאי 55–64 13.88% גילאי 65 ומעלה 16.52%
כלכלה
תמ"ג (2022)	3,074 מיליון $ (180 בעולם)
תמ"ג לנפש	15,923$ (81 בעולם)
מטבע	פלורין האנטילים ההולנדיים‏ (ANG)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של קוראסאו וסיינט מרטן
שונות
סיומת אינטרנט	הוקצה.cw, עדיין לא מופעל
קידומת בין־לאומית	599-9
www.curacao.com
(למפת קוראסאו מוגדלת)   וילמסטאד קליין קוראסאו הים הקריבי קוראסאו (למפת קוראסאו רגילה)   וילמסטאד קליין קוראסאו הים הקריבי קוראסאו

מפת קוראסאו

ארכיטקטורה הולנדית בנמל וילמסטאד.

ריקוד בולאוואיה

קוראסאו (בהולנדית: Curação) היא קבוצת איים בדרום הים הקריבי לחופי ונצואלה, הכוללת את האי הראשי קוראסאו ואת קליין קוראסאו, אי קטן ובלתי מיושב. האי הראשי הוא הרחב והמאוכלס ביותר משלושת "איי ABC" (ארובה, בונייר וקוראסאו). בירת האי, וילמסטאד, נקראת על שמו של וילם מאורנג', מייסד בית המלוכה ההולנדי.

האיים היוו חלק מהאנטילים ההולנדיים עד אוקטובר 2010, עת זכו למעמד של "אזור אוטונומי" מממלכת ארצות השפלה.

גאוגרפיה

אקלימה של קוראסאו יבש למחצה, מהיותה מחוץ לחגורת ההוריקנים של הים הקריבי. לפיכך, הצמחייה באי אינה טרופית אלא דומה יותר לסוואנה. באי צומחים קקטוסים, וכן שרכים רבים.

הנקודה הגבוהה באי היא סינט כריסטופלברח, שגובהה 375 מטרים, והיא נמצאת בצפון מערב האי, באזור המוכרז כשמורת טבע. באי מצויים מספר אגמי מלח ("סליניאס" - Saliñas), המהווים אתר קינון לציפורי פלמינגו.

כ-24 ק"מ דרומית מזרחית לאי מצוי האי הבלתי מיושב קליין קוראסאו (Klein Curaçao - קוראסאו הקטן).

קוראסאו ידועה בשוניות האלמוגים המצויות סביב האי, המהוות אתרי צלילה פופולריים.

היסטוריה

התושבים המקוריים של קוראסאו הם אינדיאנים משבט אראוואק. האירופאים הראשונים שגילו את האי היו אנשי משלחתו של אלונסו דה אוחדה הספרדי בשנת 1499. דה אוחדה הכריז על האי כשטח ספרדי, והרג את מרבית תושבי האי המקוריים. האי נכבש על ידי הולנד בשנת 1634 וחברת הודו המערבית ההולנדית הקימה את העיר וילמסטאד על חוף חצי אי שנקרא "סְכוֹטֶחָאט".

קוראסאו לא היוותה אתר התיישבות פופולרי בהיעדר מחצבים באי (בעיקר זהב) אולם הנמל הטבעי באזור וילמסטאד הפך את האי לבעל עניין לחברות הסחר ההולנדיות, והמסחר - ובעיקר סחר העבדים הפך לבסיס כלכלת המתיישבים באי, והעיר אף הפכה למרכז סחר העבדים בים הקריבי.

בניינים רבים באי בנויים בסגנון ההולנדי האופייני לתקופה. אזור זה של העיר, שנשתמר עד ימינו, הפך לאתר מורשת עולמית בהתאם להכרזת ארגון אונסק"ו.

במאות ה-18 וה-19 כבשו האנגלים והצרפתים את האי לתקופות קצרות. הולנד ביטלה את הסחר בעבדים בשנת 1863, אירוע שהביא לשפל כלכלי בשומטו את הבסיס לכלכלת האי, ולהגירה של רבים מתושבי האי לאיים אחרים, ובעיקר לקובה.

בשנת 1914 התגלה נפט בקרבת העיר מנה גרנדה בוונצואלה, ובאי הוקמו בתי זיקוק על ידי חברת 'של' המלכותית ההולנדית - בתי זיקוק שהיוו מוקד חדש לכלכלת האי.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלו חיכוכים בין הקבוצות האתניות השונות באי, חיכוכים שהגיעו לשיאם ב-30 במאי 1969.

בשנות ה-70 וה-80 הפכה התיירות למרכיב מרכזי בכלכלת האי.

פוליטיקה

ב-1 בינואר 1954 הוענקה לאי אוטונומיה כטריטוריה של האנטילים ההולנדיים. במשאל עם שנערך ב-8 באפריל 2005 באי קוראסאו ובאי סן מרטן הצביעו התושבים בעד היפרדות מהאנטילים ההולנדיים והפיכה ליחידה עצמאית כחלק מממלכת ארצות השפלה, בדומה לאי ארובה, ונגד עצמאות מלאה או הפיכה לחלק מהולנד. שינוי זה נכנס לתוקף ב-10 באוקטובר 2010. בשנת 2021 נערכו בחירות בהן המפלגה השלטת חיזקה את מעמדה.

כלכלה

עיקר כלכלת האי מתבססת על זיקוק נפט, תיירות ובנקאות. הנמל העיקרי באי מצוי בעיר וילמסטאד.

אוכלוסין

באי מתגוררים, נכון לשנת 2021, כ-152,000 תושבים.

בשל ההיסטוריה של האי, מתגוררת בו אוכלוסייה רבגונית מבחינה אתנית. מרבית תושבי האי הם ממוצא אפריקני - קריבי (בני תערובת של אינדיאנים מקומיים ועבדים שהובאו מאפריקה). על אלה נוספים מיעוטים הולנדיים, מזרח אסיתיים, פורטוגזיים, ולבנטיניים (תושבי הים התיכון). באי התיישבו במאה ה-17 יהודים ספרדים רבים שהגיעו מהולנד. כמו כן, במהלך המאה ה-20 היגרו לאי מהרפובליקה הדומיניקנית, האיטי ואיים נוספים בקריביים.

שפה

השפות העיקריות המדוברות באי הן פאפיאמנטו, הולנדית, ספרדית ואנגלית. דוברי פאפיאמנטו מהווים רוב באוכלוסייה, אולם תושבים רבים באי מדברים בשפות האחרות ברמת שפת אם. לשפה הספרדית, שהייתה שפה רשמית במהלך השלטון הספרדי באי, יותר דוברים מאשר לשפה ההולנדית - שפה שהפכה רשמית בשנות ה-20 של המאה ה-20. החל משנות ה-20 התקיימו הלימודים בבתי הספר בשפה ההולנדית (במקום בספרדית ופאפיאמנטו). בשנות ה-80 שבו ללמד בבתי הספר בפאפיאמנטו, אולם יש מחלוקת בקרב תושבי האי האם שפה זו תהיה שפת הלימוד היחידה באי.

דת

על פי סקר שנערך באי בשנת 2001, 85% מתושבי האי הם נוצרים קתוליים. היתרה פרוטסטנטים, אדוונטיסטים של היום השביעי, ומתודיסטים. כמו כן, לצד הדת הנוצרית, חלק מתושבי האי מאמינים בוודו וסנטריאה. באי קהילות מוסלמיות, והינדיות קטנות, וכן קהילה יהודית קטנה שהשפיעה רבות על פיתוח האי.

יהדות

באי בית הכנסת והקהילה הוותיקים ביותר ביבשת אמריקה - הקהילה נוסדה בשנת 1651 ובית הכנסת מקוה ישראל-עמנואל בשנת 1703.

היהודי הראשון שהגיע לאי היה שמואל כהן, הוא היה יזם שהגיע על הספינה בראשות יוהאן ון-וולבייק שכבש את האי מהספרדים בשנת 1643. הקהילה נוסדה כאשר בשנת 1651, ז'ואו דה-ילן, הביא כ-10 משפחות מהקהילה היהודית הפורטוגזית של אמסטרדם להתיישב באי. הם הקימו את הקהילה, מקוה ישראל, ומרביתם עבדו במטע התקווה באי. את הקבוצה השנייה הביא לאי יצחק דה-קוסטה בשנת 1659. הקבוצה הביאה איתה גם את ספר התורה הראשון באי, אשר הובא מקהילת הספרדים של אמסטרדם. ספר התורה עדיין משמש את הקהילה בבית הכנסת מקוה ישראל.

בתחילה ניסו היהודים להיות עובדי אדמה, אבל בסופו של דבר רובם התרכזו בעיר הבירה וילמסטאד ועברו להיות סוחרים שהיו אחראים על הסחר עם אירופה. במפקד של 1836 נמנו באי 764 יהודים, מהם רק 66 עניים. יצחק מרדכי יוסט תיאר את הקהילה באי בסביבות שנת 1845: "ושם שתי בתי תפלות האהת אשר שמה מקוה ישראל בתוך העיר, ושם השנית גוה שלום מעבר לחוף, אך דלתות השגית סוגרו מבלי באי תפלה. שם גם בית ספר תלמוד תורה לגערים עגיים. גם הקהל הזה נותן שכר לשלשה רבנים וליתר כעלי פקודות הקהלה."

היהודים בקוראסאו תוארו בהכרמל בשנת 1860 כמי שמקפידים על שמירת המצוות יותר מיהודי פרמריבו.

בשנת 1864 שליש מהקהילה נפרדה והקימה בית כנסת רפורמי, בית עמנואל. אך כעבור 100 שנה התאחדו הקהילות שוב ובאי שני בית כנסת, מקוה ישראל-עמנואל אשר מתפללים בסגנון של היהדות הרקונסטרוקטיבית. ובית הכנסת האורתודוקסי שערי צדק.

בתחילת המאה ה-20 החלו להגיע יהודים מתפוצות אשכנז, שלא נתקבלו בסבר פנים יפות על ידי הקהילה הספרדית. על כן הקימו מועדון משל עצמם שנקרא "מועדון מאוחד" (Club union) ואת בית הכנסת "שערי צדק" בשכונת סקרלו. בהמשך, עבר בית הכנסת לשכונת מהאי (Mahaai), לבית שהוסב לבית כנסת. בשנת 2006, נבנה בית הכנסת החדש ברחוב מגדלנווכ (Magdalenaweg). בית הכנסת נחשב לאורתודוקסי ופועל בשבתות ובימים טובים. באמצע העשור השני של המאה ה-21, אין רב קבוע באי ואולם הקהילה מזמינה שליחים בחגים ובימים הנוראים. בשבתות, חברי הקהילה מנחים את התפילה.

בית העלמין בית חיים משמש את בני הקהילה למן היווסדה.

אנשים מפורסמים

רולי וינקלר (Roelly Winklaar), אחד השרירנים הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם, נולד באי, ואף מייצג אותו בתחרות מר אולימפיה.

מקור השם

מקור שמו של האי אינו ברור. לפי אחת הסברות מקור שם האי במילה הפורטוגזית "לב". לפי סברה אחרת (מחקרים של ג'ובארט ובארט משנת 1994) זהו שמם המקורי של תושבי האי. בעקבות שם האי הפכה המילה "קוראסאו" למילה המתארת צבע כחול כהה בפורטוגזית, ובהמשך הפכה לשמו של ליקר בעל צבע זה.

תרבות

בשל המגוון התרבותי ומספר השפות הרב שבאי, נוצרה בעיר תרבות ספרותית ייחודית ברבגוניותה. ייחודה של הספרות באי היא בשימוש בנרטיב של ריאליזם על-טבעי. בין הסופרים העיקריים של האי נמנים קולה דברוט, פרנק מארטינוס אריון, פייר לאופר, אליס ג'וליאנה, באולי ואן ליוון וטיפ מארוג.

השכלה

באי קוראסאו ארבע אוניברסיטאות:

• אוניברסיטת האנטילים ההולנדיים - (UNA - The University of the Netherlands Antilles)
• אוניברסיטת סנט מרטינוס (St. Martinus University)
• אוניברסיטת הקריביים ההולנדיים (UDC - The University of the Dutch Caribbean)
• האוניברסיטה הבינלאומית הקריבית (CIU - Caribbean International University)

וילמסטאד

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קוראסאו
• איגוד התיירנים של קוראסאו - מידע על תיירות באי
• אתר בית הכנסת מקוה ישראל-עמנואל - בית הכנסת הוותיק ביותר ביבשת אמריקה.
• ארכיטקטורה בקוראסאו
• תמונות של קוראסאו
• מיכאל טוכפלד, ‏סידור לאי בודד, בעיתון מקור ראשון, 26 ביוני 2019
• קוראסאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)