אנרגיית גלים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
הגהה, ניסוח, עריכה, תמונה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
''' |
'''אנרגית גל''' (נקראת גם כוח גל) , היא סוג של [[אנרגיה מתחדשת]] המשמשת לביצוע סוגים שונים של [[עבודה (פיזיקה)|עבודה]] , בין היתר י[[ייצור חשמל|יצור חשמל]]. |
||
גלי הים נוצרים כתוצאה מהרוחות המנשבות מעל פני הים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.alternative-energy-tutorials.com/wave-energy/wave-energy.html|כותרת=wave energy uses the power of waves}}</ref> כאשר הרוח נושבת על פני מי ה[[אוקיינוס]] ,חלק מה[[אנרגיה קינטית|אנרגיה הקינטית]] האצורה ברוח עובר למים ונוצרים גלים. בגלים אצורה אנרגיה פוטנציאלית, המתבטאת בהפרש הגובה בין שיא הגל לתחתיתו. גודלה של האנרגיה תלוי בשני גורמים עיקריים: עוצמת הרוחות ומרחק הרוח מקו החוף. |
|||
תלות זו גורמת לכך שה[[אנרגיה פוטנציאלית|אנרגיה הפוטנציאלית]] האצורה בגלי הים משתנה כתלות באקלים ועונות השנה, ובמיקום הגיאוגרפי. |
|||
ניתן להסתכל על ה[[אוקיינוס]] כמחסן של כמות עצומה של אנרגיה. |
|||
⚫ | |||
ה[[אנרגיה פוטנציאלית|אנרגיה הפוטנציאלית]] של גלי הים משתנה ממקום למקום בהתאם למיקומו הגיאוגרפי ולזמן השנה , אנרגיה זו מתבטאת בין הפרש הגובה של שיא הגל לתחתיתו וגודלה תלוי בשני גורמים עיקריים שהם עוצמת הרוחות ומרחק הרוח מקו החוף. |
|||
⚫ | |||
⚫ | מכיוון שהאנרגיה שנושא הגל היא [[אנרגיה מכנית]], ההפיכה שלה לאנרגיה [[חשמל|חשמלית]] מבוצעת על ידי שימוש ב[[מכשור]] מתקדם הממוקם על פני שטח האוקיינוס , קולט את האנרגיה הנפלטת מהתנועות ה[[מחזוריות]] של ה[[גל (מים)|גלים]] (בעליית וירידתם)<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=htt/ps://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics|כותרת=מכון דוידסון לחינוך מדעי}}</ref> והופך אותן לאנרגיה חשמלית. |
||
המרת אנרגיית הגל שהיא [[אנרגיה מכנית]] ל[[כוח חשמלי|כוח חשמל]]<nowiki/>י מבוצעת על ידי שימוש ב[[מכשור]] מתקדם הממוקם על פני שטח האוקיינוס , הקולט את האנרגיה שנפלטת מהתנועות |
|||
⚫ | |||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
בשנת 1799- המציאו |
בשנת 1799- המציאו פייר ג'רארד, מהנדס מכונות צרפתי ובנו סימון פטנט להפקת אנרגיה מגלי הים של האוקיינוס. הם ייצרו מכונה הלוכדת את האנרגיה המיוצרת על ידי גלי הים והשתמשו באנרגיה זו לצורך תפעול מכונות שונות על גבי ספינות. הרעיון התבסס על חיבור קורות ל[[אוניית מלחמה|ספינות מלחמה]] וניצול תנודות הספינה על פני מי האוקיינוס להנעת קורות אלו שתפקדו כ[[מנופים]]. באמצעות תנועת המנוף ניתן היה לספק אנרגיה, אשר שימשה לתפעולן של מכונות רבות על סיפון האוניה עצמה. |
||
בין השנים 1940 ל-1950 , פיתח יושיו מסודה , מפקד חיל הים היפני לשעבר מאין עמוד מים מתנדנד שמטרתו הייתה ללכוד את אנרגיית הגלים. |
|||
בין השנים 1940 ל-1950 פיתח יושיו מסודה, מפקד חיל הים היפני לשעבר מספר טכנולוגיות שמטרתן הייתה ללכוד את אנרגיית הגלים. יושידו נחשב ל"אבי אנרגית הגלים המודרנית" <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://openei.org/wiki/Wave_Energy|כותרת=openEI wave energy}}</ref> |
|||
לאות הצלחת המצאתו מייחסים אליו את השם "אבי אנרגית הגלים המודרנית" |
|||
⚫ | [[משבר הנפט]] ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] היה נקודת מפנה עבור ענף האנרגיה באופן כללי, אז החלו מומחים לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, אשר יאפשרו להימנע מלהסתמך על הפקת אנרגיה מתעשיית הנפט בלבד. בין הטכנולוגיות שנחקרו היה גם השימוש באנרגיית גלי האוקיינוס. בין החוקרים הבולטים בתחום בשנים אלו היה פרופסור להנדסה בשם [[:en:Stephen_Salter|סטפן סולטר]] מ[[אוניברסיטת אדינבורו]] ([[סקוטלנד]]) <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eng.ed.ac.uk/about/people/prof-stephen-salter|כותרת=The University of Edinburgh-school of engineering}}</ref>. סולטר המציא מתקן הידוע בשם "הברווז המהנהן" או "ברווז אדינבורו" שמטרתו הייתה להמיר אנרגיית גלים לחשמל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.janghan.net/wiki/Salter%27s_duck|כותרת=wikipedia-Salter - Salter's duck}}</ref> |
||
<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://openei.org/wiki/Wave_Energy|כותרת=openEI wave energy}}</ref> |
|||
⚫ | לקראת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] ותום משבר הנפט, דעך הביקוש והעניין המחקרי באנרגית הגלים. מבחינה טכנולוגית התקלות המערכתיות גבו מחיר כלכלי גבוה, הטכנולוגיה לא היתה בשלה ולכן הפקת אנרגיה בדרך זו הייתה פחות יעילה. מתקנים שהומצאו באותה עת לא הוכיחו את עצמם כיעילים מספיק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.aquaret.com/images/stories/aquaret/pdf/chapter4.pdf|כותרת=AQUARET}}</ref> |
||
[[משבר הנפט]] ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] היה נקודת מפנה עבור הענף. אז החלו מומחים לחפש מקורות אנרגיה חלופיים משום שהבינו שאי אפשר להסתמך רק על הפקת אנרגיה מתעשיית הנפט ושקלו מחדש את השימוש באנרגיית גלי האוקיינוס. |
|||
⚫ | הצורך במציאת מקורות אנרגיה חלופיים וחדשניים לא נעלם, ולפיכך ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] החלו מחקרים משמעותיים ובוצעו מספר פרויקטים מעשיים בפועל. מספר הפטנטים שפורסמו בתחום אנרגיית הגלים בין השנים [[2009]]-[[2013]] עמד על כ-150. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.irena.org/-/media/Files/IRENA/Agency/Publication/2014/IRENA_Ocean_Energy_report_2014.pdf|כותרת=IRENA_Ocean_Energy_report_2014}}</ref> |
||
⚫ | |||
כיום פרויקטים של אנרגית גלים משתרעים על פני ה[[העולם|עולם]] , עם פעילויות ב[[אוסטרליה]] , [[קנדה]] , [[צרפת]] , יפן , [[קוריאה]] , [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] ו[[ארצות הברית]] <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.conserve-energy-future.com/waveenergy.php|כותרת=Conserve energy future-what is wave energy?}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eia.gov/state/maps.php|כותרת=https://www.eia.gov/state/maps.php}}</ref> |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
עם זאת , עדיין היה צורך במציאת מקורות אנרגיה חלופיים וחדשניים ולכן |
|||
⚫ | |||
⚫ | ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] החלו |
||
⚫ | |||
<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eia.gov/state/maps.php|כותרת=https://www.eia.gov/state/maps.php}}</ref> |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
=== ניתנת לחיזוי === |
=== ניתנת לחיזוי === |
||
- דפוס התנהגות וההופעה של גלי הים צפוי |
- דפוס התנהגות וההופעה של גלי הים צפוי וניתן לחזוי. |
||
הגלים נוצרים ונעים ביום ובלילה באופן מחזורי |
הגלים נוצרים ונעים ביום ובלילה באופן מחזורי ונושאים איתם אנרגיה הניתנת לניצול. לאנרגיות מתחדשות אחרות כגון [[אנרגיה סולארית|אנרגיה סולרית]] ואנרגיית רוח הן צפויות פחות, משום שקרינת השמש תלויה במידת העננות, ואילו [[אנרגיית רוח|אנרגיית הרוח]] תלויה במהירותן המשתנה של הרוחות במהלך היום, ועשויה לדעוך לרמה שאינה מאפשרת הפקת אנרגיה. |
||
בדומה לאנרגיה סולרית גם אנרגיית הרוח אינה ניתנת לחיזוי משום שמהירותן משתנה במהלך היום ויכולה לדעוך לרמה שלא מאפשרת הפקת אנרגיה. |
|||
=== ידידותית לסביבה === |
=== ידידותית לסביבה === |
||
– אנרגית הגלים היא מקור נקי לחלוטין , |
– אנרגית הגלים היא מקור אנרגיה נקי לחלוטין , והיא אינה גורמת ל[[זיהום הסביבה|זיהום סביבתי]] מכל סוג או לפליטת [[גז חממה|גזי חממה]] ל[[אטמוספירה|אטמוספרה]] בתהליך הפקתה. |
||
=== צמיחה כלכלית ותעשייתית === |
=== צמיחה כלכלית ותעשייתית === |
||
- הפיזור הגאוגרפי של |
- הפיזור הגאוגרפי של הפוטנציאל להפקת אנרגיה מגלי הים מהווה מקור פוטנציאלי לצמיחה כלכלית באזורים מרוחקים ומבודדים ברחבי העולם. יישום של טכנולוגיות מתקדמות אלו באזורים מרוחקים עשוי ליצור הזדמנויות לאוכלוסיות באזורים אלו להשתלב בענפים מתפתחים על מנת למנף את הכלכלה. |
||
[[קובץ:World wave energy resource map.png|טקסט=מפת פוטנציאל אנרגיית הגלים העולמית|ממוזער|מפת פוטנציאל אנרגיית הגלים העולמית]] |
|||
⚫ | |||
באופן זה נוצרות הזדמנויות שונות לאוכלוסיות באזורים אלו להשתלב בענפים מתפתחים על מנת למנף את הכלכלה. |
|||
⚫ | |||
שורה 66: | שורה 51: | ||
== חסרונות |
== חסרונות אנרגית גלי הים == |
||
=== עלות כלכלית גבוהה === |
=== עלות כלכלית גבוהה === |
||
- תחזוקת הציוד והטכנולוגיה הנדרשת להפקת אנרגיית |
- תחזוקת הציוד והטכנולוגיה הנדרשת להפקת אנרגיית גלי הים יקרות מאוד, מאחר וה[[טכנולוגיה]] עדיין לא מפותחת ורחוקה מלהגיע לשיאה. בשלב זה עדיין קשה להעריך את העלות הכלכלית הנדרשת לפיתוח ענף זה. <ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.conserve-energy-future.com/waveenergy.php|כותרת=Conserve energy future-what is wave energy?}}</ref> |
||
=== שינויים בגודל הגלים === |
=== שינויים בגודל הגלים === |
||
- גודל הגלים |
- גודל הגלים תלוי בגובה הגל וברוחבו, והוא אינו צפוי במקרים בהם מימדי הגל גדולים משמעותית מהממוצע. מקרים כאלו עלולים להביא לפגיעה חמורה בציוד המותקן, כגון הרס ושבירה של טורבינות. הנזק הנגרם לציוד עשוי להיות יקר לתיקון, ובנוסף לו נגרם נזק כלכלי נוסף עקב עיכוב/עצירה באספקת החשמל לתחנת הייצור. <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://media.bom.gov.au/social/blog/870/ruling-the-waves-how-a- simple-wave-height-concept-can-help-you-judge-the-size-of-the-sea|כותרת=Ruling the waves: How a simple wave height concept can help you judge the size of the sea}}</ref> |
||
=== פגיעה במערכת האקולוגית של הים === |
=== פגיעה במערכת האקולוגית של הים === |
||
-בתהליך ההקמה של פרויקט הפקת אנרגיית גלי ים |
-בתהליך ההקמה של פרויקט הפקת אנרגיית גלי ים נעשה שימוש במערכות של כבלים, טורבינות ועוד. הציוד כולו ממוקם על פני ומתחת לפני הים. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
שטחו של האוקיאנוס מכסה כ- 72% מהשטח הכולל של [[כדור הארץ]] - |
|||
ב- IEA [[:en:International_Energy_Agency|(International Energy Agency]]) סוכנות האנרגיה הבינלאומית |
|||
מעריכים כי הפוטנציאל העולמי של אנרגיית הגלים גדול פי 8 מצריכת האנרגיה הממוצעת השנתית של גרמניה. |
|||
הפוטנציאל האנרגטי השנתי התיאורטי של גלים בחופי [[ארצות הברית]] מוערך בכ -2.64 טריליון קילוואט-שעה, או שווה ערך לכ -64% מייצור החשמל האמריקני בשנת 2019. |
|||
בחופים המערביים של ארצות הברית, [[אירופה]], יפן וניו זילנד יש אתרים בעלי פוטנציאל גבוה להפקת אנרגיה של גלי ים. |
|||
שיטות וטכנולוגיות רבות ושונות לקליטת אנרגיית גלים והמרתה לחשמל, נמצאות כיום בתהליכי פיתוח. |
|||
שיטות אלה כוללות הצבת מכשירים על פני מי הים או מתחת לפני שטח מי הים ועיגון מכשירים לקרקעית האוקיינוס. |
|||
⚫ | דוגמה בולטת |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
בשנת 2014 eco wave power הקימה את פרוייקט המו"פ הראשון שלה בנמל יפו. בספטמבר 2015 הוכר הפרוייקט כ"מתקן חלוץ" על ידי המדענית הראשית של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה ומשאבי המים (משרד האנרגיה) - ד"ר ברכה חלף. |
|||
בחופים המערביים של ארצות הברית, [[אירופה]], יפן וניו זילנד יש אתרים בעלי פוטנציאל גבוה להפקת אנרגיה של גלי ים. בסוכנות האנרגיה הבינלאומית, ה- IEA [[:en:International_Energy_Agency|(International Energy Agency]]) מעריכים כי הפוטנציאל העולמי של אנרגיית הגלים גדול פי 8 מצריכת האנרגיה הממוצעת השנתית של גרמניה. הפוטנציאל האנרגטי השנתי התיאורטי של גלים בחופי [[ארצות הברית]] מוערך בכ -2.64 טריליון קילוואט-שעה, שהם שווי ערך לכ -64% מייצור החשמל האמריקני בשנת 2019. |
|||
⚫ | |||
⚫ | דוגמה בולטת לשימוש בטכנולוגיה היא בארצות הברית, שם רבים ממוקדי האנרגיה הרלוונטיים נמצאים בקרבה יחסית לחוף. קרבה זו מאפשרת חיבור קל יחסית למתקנים בהם ממירים את האנרגיה החשמלית ממקור ההזנה אל הצרכן. הקרבה אל החוף מאפשרת יישום פשוט יחסית, ולכן ארצות הברית מקדמת ומפתחת ענף זה בקצב מתמיד. נכון לשנת 2020, מספקת אנרגיית גלי הים בארצות הברית כשישה [[אחוז|אחוזים]] <ref name=":0" /> מהצריכה של כל אוכלוסיית המדינה. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1364032116308164|כותרת=ScienseDirect-Ocean wave energy in the United States: Current status and future perspectives}}</ref> |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
זהו פרויקט ראשון מסוגו בארץ ועם חניכתה תהווה התחנה את תחנת הכוח הראשונה להפקת חשמל מגלי ים שתחובר לרשת החשמל הארצית בישראל. |
|||
⚫ | Eco wave power היא חברה ישראלית שנוסדה בתל אביב בשנת 2011. החברה פיתחה טכנולוגיה חדשנית ומתקדמת להפקת אנרגיה מגלי ים ולה 17 פטנטים ופטנטים ברישום. בשנת 2014 eco wave power הקימה את פרוייקט המו"פ הראשון שלה בנמל יפו. בספטמבר 2015 הוכר הפרוייקט כ"מתקן חלוץ" על ידי המדענית הראשית של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה ומשאבי המים (משרד האנרגיה) - ד"ר ברכה חלף. |
||
⚫ | |||
כמו כן, לחברת Eco wave power [[צינור|צנרת]] פרוייקטים עתידיים בהספק של כ-325.7 [[מגה-וואט|מגה וואט]] ברחבי העולם ומטרתינו היא למסחר את הטכנולוגיה של יצור החשמל מגלי הים, על מנת שתוכל למלא תפקיד מפתח בעצירת ההתחממות הגלובלית. |
|||
⚫ | בשנת 2018 זכתה החברה במענק של משרד האנרגיה לצורך הקמת תחנה חדשה בנמל יפו, בהספק מותקן של 100 קילוואט, ולחיבורה לרשת החשמל הארצית. הפרוייקט מוקם בימים אלו במימון [[משרד האנרגיה]] ובשיתוף פעולה עם חברת .EDF Renewables IL זהו פרויקט ראשון מסוגו בישראל, ועם חניכתה תהווה התחנה את תחנת הכוח הראשונה להפקת חשמל מגלי ים שתחובר לרשת החשמל הארצית בישראל. |
||
לחברה שיתופי פעולה עם חברות רבות כשהמובילות הן EDF Renewables IL (כאמור לעיל) ו- Meridian Energy Australia Pty Ltd. (חברת אנרגיה אוסטרלית גדולה). |
|||
[[קובץ:Wave claper & power wing.jpg|טקסט=מצופים של חברת eco wave power|ממוזער|מצופים של חברת eco wave power]] |
|||
חברת Eco wave power הנה גם החברה הישראלית הראשונה שהונפקה אי פעם ב[[נאסד"ק]] שטוקלוהם, שם החברה נסחרת גם כיום תחת שם המניה ECOWVE. |
|||
החברה זכתה בהכרה גלובאלית נרחבת כולל פרס הGlobal Climate Action Award מן ה[[האומות המאוחדות|או"ם]], ואף לוקחת חלק בSustainable Markets Initiative של הנסיך צ'ראלס |
החברה זכתה בהכרה גלובאלית נרחבת כולל פרס הGlobal Climate Action Award מן ה[[האומות המאוחדות|או"ם]], ואף לוקחת חלק בSustainable Markets Initiative של הנסיך צ'ראלס |
||
וה WORLD ECONOMIC FORUM<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ecowavepower.com/|כותרת=Eco Wave Power-official site}}</ref> |
וה WORLD ECONOMIC FORUM<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ecowavepower.com/|כותרת=Eco Wave Power-official site}}</ref> |
גרסה מ־15:23, 28 ביוני 2021
אנרגית גל (נקראת גם כוח גל) , היא סוג של אנרגיה מתחדשת המשמשת לביצוע סוגים שונים של עבודה , בין היתר ייצור חשמל.
גלי הים נוצרים כתוצאה מהרוחות המנשבות מעל פני הים.[1] כאשר הרוח נושבת על פני מי האוקיינוס ,חלק מהאנרגיה הקינטית האצורה ברוח עובר למים ונוצרים גלים. בגלים אצורה אנרגיה פוטנציאלית, המתבטאת בהפרש הגובה בין שיא הגל לתחתיתו. גודלה של האנרגיה תלוי בשני גורמים עיקריים: עוצמת הרוחות ומרחק הרוח מקו החוף.
תלות זו גורמת לכך שהאנרגיה הפוטנציאלית האצורה בגלי הים משתנה כתלות באקלים ועונות השנה, ובמיקום הגיאוגרפי.
הגלים משמשים כנשא לאנרגיה על פני שטח האוקיינוס, כאשר האנרגיה היא שנעה לאורך פני שטח האוקיינוס ולא המים עצמם.
מכיוון שהאנרגיה שנושא הגל היא אנרגיה מכנית, ההפיכה שלה לאנרגיה חשמלית מבוצעת על ידי שימוש במכשור מתקדם הממוקם על פני שטח האוקיינוס , קולט את האנרגיה הנפלטת מהתנועות המחזוריות של הגלים (בעליית וירידתם)[2] והופך אותן לאנרגיה חשמלית.
היסטוריה
בשנת 1799- המציאו פייר ג'רארד, מהנדס מכונות צרפתי ובנו סימון פטנט להפקת אנרגיה מגלי הים של האוקיינוס. הם ייצרו מכונה הלוכדת את האנרגיה המיוצרת על ידי גלי הים והשתמשו באנרגיה זו לצורך תפעול מכונות שונות על גבי ספינות. הרעיון התבסס על חיבור קורות לספינות מלחמה וניצול תנודות הספינה על פני מי האוקיינוס להנעת קורות אלו שתפקדו כמנופים. באמצעות תנועת המנוף ניתן היה לספק אנרגיה, אשר שימשה לתפעולן של מכונות רבות על סיפון האוניה עצמה.
בין השנים 1940 ל-1950 פיתח יושיו מסודה, מפקד חיל הים היפני לשעבר מספר טכנולוגיות שמטרתן הייתה ללכוד את אנרגיית הגלים. יושידו נחשב ל"אבי אנרגית הגלים המודרנית" [3]
משבר הנפט בשנות השבעים היה נקודת מפנה עבור ענף האנרגיה באופן כללי, אז החלו מומחים לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, אשר יאפשרו להימנע מלהסתמך על הפקת אנרגיה מתעשיית הנפט בלבד. בין הטכנולוגיות שנחקרו היה גם השימוש באנרגיית גלי האוקיינוס. בין החוקרים הבולטים בתחום בשנים אלו היה פרופסור להנדסה בשם סטפן סולטר מאוניברסיטת אדינבורו (סקוטלנד) [4]. סולטר המציא מתקן הידוע בשם "הברווז המהנהן" או "ברווז אדינבורו" שמטרתו הייתה להמיר אנרגיית גלים לחשמל.[5]
לקראת שנות השמונים ותום משבר הנפט, דעך הביקוש והעניין המחקרי באנרגית הגלים. מבחינה טכנולוגית התקלות המערכתיות גבו מחיר כלכלי גבוה, הטכנולוגיה לא היתה בשלה ולכן הפקת אנרגיה בדרך זו הייתה פחות יעילה. מתקנים שהומצאו באותה עת לא הוכיחו את עצמם כיעילים מספיק.[6]
הצורך במציאת מקורות אנרגיה חלופיים וחדשניים לא נעלם, ולפיכך בשנות התשעים החלו מחקרים משמעותיים ובוצעו מספר פרויקטים מעשיים בפועל. מספר הפטנטים שפורסמו בתחום אנרגיית הגלים בין השנים 2009-2013 עמד על כ-150. [7]
כיום פרויקטים של אנרגית גלים משתרעים על פני העולם , עם פעילויות באוסטרליה , קנדה , צרפת , יפן , קוריאה , בריטניה וארצות הברית [8][9]
יתרונות אנרגית גלי הים
מקור אינסופי לאנרגיה מתחדשת
-אנרגיית הגלים היא משאב אין-סופי , היא מתקיימת באופן טבעי ללא התערבות - מה שמאפשר ניצול שלה בכל זמן נתון , והופך אותה ליעילה ואמינה. בנוסף -0 ניצול שאל אנרגיה הגלים אינו פוגע בגלים עצמם, ולכן המשאב אינו מידלדל.
ניתנת לחיזוי
- דפוס התנהגות וההופעה של גלי הים צפוי וניתן לחזוי.
הגלים נוצרים ונעים ביום ובלילה באופן מחזורי ונושאים איתם אנרגיה הניתנת לניצול. לאנרגיות מתחדשות אחרות כגון אנרגיה סולרית ואנרגיית רוח הן צפויות פחות, משום שקרינת השמש תלויה במידת העננות, ואילו אנרגיית הרוח תלויה במהירותן המשתנה של הרוחות במהלך היום, ועשויה לדעוך לרמה שאינה מאפשרת הפקת אנרגיה.
ידידותית לסביבה
– אנרגית הגלים היא מקור אנרגיה נקי לחלוטין , והיא אינה גורמת לזיהום סביבתי מכל סוג או לפליטת גזי חממה לאטמוספרה בתהליך הפקתה.
צמיחה כלכלית ותעשייתית
- הפיזור הגאוגרפי של הפוטנציאל להפקת אנרגיה מגלי הים מהווה מקור פוטנציאלי לצמיחה כלכלית באזורים מרוחקים ומבודדים ברחבי העולם. יישום של טכנולוגיות מתקדמות אלו באזורים מרוחקים עשוי ליצור הזדמנויות לאוכלוסיות באזורים אלו להשתלב בענפים מתפתחים על מנת למנף את הכלכלה.
כפי שניתן לראות במפה , האזורים המסומנים בצבעים צהובים-אדומים הם האזורים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להפקת אנרגיה. אזורים אלו פזורים לאורך חופים שונים ברחבי העולם.
שגיאת ציטוט: תג <ref>
לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן
חסרונות אנרגית גלי הים
עלות כלכלית גבוהה
- תחזוקת הציוד והטכנולוגיה הנדרשת להפקת אנרגיית גלי הים יקרות מאוד, מאחר והטכנולוגיה עדיין לא מפותחת ורחוקה מלהגיע לשיאה. בשלב זה עדיין קשה להעריך את העלות הכלכלית הנדרשת לפיתוח ענף זה. [10]
שינויים בגודל הגלים
- גודל הגלים תלוי בגובה הגל וברוחבו, והוא אינו צפוי במקרים בהם מימדי הגל גדולים משמעותית מהממוצע. מקרים כאלו עלולים להביא לפגיעה חמורה בציוד המותקן, כגון הרס ושבירה של טורבינות. הנזק הנגרם לציוד עשוי להיות יקר לתיקון, ובנוסף לו נגרם נזק כלכלי נוסף עקב עיכוב/עצירה באספקת החשמל לתחנת הייצור. [11]
פגיעה במערכת האקולוגית של הים
-בתהליך ההקמה של פרויקט הפקת אנרגיית גלי ים נעשה שימוש במערכות של כבלים, טורבינות ועוד. הציוד כולו ממוקם על פני ומתחת לפני הים.
ציוד זה עלול לגרום לנזק, לזיהום ימי ולפגיעה בסביבה האקולוגית הימית, במקרה של תקלות או דליפה של חומרים מזהמים אל הסביבה הימית. [10]
אנרגית גלי הים בעולם
בחופים המערביים של ארצות הברית, אירופה, יפן וניו זילנד יש אתרים בעלי פוטנציאל גבוה להפקת אנרגיה של גלי ים. בסוכנות האנרגיה הבינלאומית, ה- IEA (International Energy Agency) מעריכים כי הפוטנציאל העולמי של אנרגיית הגלים גדול פי 8 מצריכת האנרגיה הממוצעת השנתית של גרמניה. הפוטנציאל האנרגטי השנתי התיאורטי של גלים בחופי ארצות הברית מוערך בכ -2.64 טריליון קילוואט-שעה, שהם שווי ערך לכ -64% מייצור החשמל האמריקני בשנת 2019.
דוגמה בולטת לשימוש בטכנולוגיה היא בארצות הברית, שם רבים ממוקדי האנרגיה הרלוונטיים נמצאים בקרבה יחסית לחוף. קרבה זו מאפשרת חיבור קל יחסית למתקנים בהם ממירים את האנרגיה החשמלית ממקור ההזנה אל הצרכן. הקרבה אל החוף מאפשרת יישום פשוט יחסית, ולכן ארצות הברית מקדמת ומפתחת ענף זה בקצב מתמיד. נכון לשנת 2020, מספקת אנרגיית גלי הים בארצות הברית כשישה אחוזים [2] מהצריכה של כל אוכלוסיית המדינה. [12]
אנרגית גלי הים בישראל
Eco wave power היא חברה ישראלית שנוסדה בתל אביב בשנת 2011. החברה פיתחה טכנולוגיה חדשנית ומתקדמת להפקת אנרגיה מגלי ים ולה 17 פטנטים ופטנטים ברישום. בשנת 2014 eco wave power הקימה את פרוייקט המו"פ הראשון שלה בנמל יפו. בספטמבר 2015 הוכר הפרוייקט כ"מתקן חלוץ" על ידי המדענית הראשית של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה ומשאבי המים (משרד האנרגיה) - ד"ר ברכה חלף.
בשנת 2016, הקימה החברה את תחנת הכח הראשונה שלה שמחוברת לרשת החשמל בגיברלטר. התחנה הוקמה במימון חלקי של האיחוד האירופי.
בשנת 2018 זכתה החברה במענק של משרד האנרגיה לצורך הקמת תחנה חדשה בנמל יפו, בהספק מותקן של 100 קילוואט, ולחיבורה לרשת החשמל הארצית. הפרוייקט מוקם בימים אלו במימון משרד האנרגיה ובשיתוף פעולה עם חברת .EDF Renewables IL זהו פרויקט ראשון מסוגו בישראל, ועם חניכתה תהווה התחנה את תחנת הכוח הראשונה להפקת חשמל מגלי ים שתחובר לרשת החשמל הארצית בישראל.
החברה זכתה בהכרה גלובאלית נרחבת כולל פרס הGlobal Climate Action Award מן האו"ם, ואף לוקחת חלק בSustainable Markets Initiative של הנסיך צ'ראלס
וה WORLD ECONOMIC FORUM[13]
הערות שוליים
- ^ wave energy uses the power of waves
- ^ 1 2 [htt/ps://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics מכון דוידסון לחינוך מדעי]
- ^ openEI wave energy
- ^ The University of Edinburgh-school of engineering
- ^ wikipedia-Salter - Salter's duck
- ^ AQUARET
- ^ IRENA_Ocean_Energy_report_2014
- ^ Conserve energy future-what is wave energy?
- ^ https://www.eia.gov/state/maps.php
- ^ 1 2 Conserve energy future-what is wave energy?
- ^ simple-wave-height-concept-can-help-you-judge-the-size-of-the-sea Ruling the waves: How a simple wave height concept can help you judge the size of the sea
- ^ ScienseDirect-Ocean wave energy in the United States: Current status and future perspectives
- ^ Eco Wave Power-official site