פיטר היגס – הבדלי גרסאות
מ הסרת תבנית:ביו-נובל בערכים עם פרופילי מדענים. ראו שיחת תבנית:פרופילי מדענים (תג) |
מ הסרת תבנית:גנאלוגיה מתמטית בערכים עם פרופילי מדענים. ראו שיחת תבנית:פרופילי מדענים (תג) |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{גנאלוגיה מתמטית|35098}} |
|||
* [http://www.wolffund.org.il/index.php?dir=site&page=winners&cs=307 פיטר היגס באתר קרן וולף] |
* [http://www.wolffund.org.il/index.php?dir=site&page=winners&cs=307 פיטר היגס באתר קרן וולף] |
||
{{פרופילי מדענים}} |
{{פרופילי מדענים}} |
גרסה מ־17:50, 17 בספטמבר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פיטר היגס בטקס הענקת פרס נובל לפיזיקה 2013 | |
לידה |
29 במאי 1929 ניוקאסל, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
8 באפריל 2024 (בגיל 94) אדינבורו, הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | צ'ארלס קולסון, ה. כריסטופר לונז'ה-היגינס |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | לואיס ריידר, כריסטופר בישופ, דיוויד סטיבנסון, דייוויד וולאס, ג'ון מורו גולדן, ניק דורי |
פרסים והוקרה |
|
מספר צאצאים | 2 |
www | |
תרומות עיקריות | |
השערת מנגנון היגס ובוזון היגס | |
חתימה | |
פיטר וויר היגס (באנגלית: Peter Ware Higgs; נולד ב-29 במאי 1929) הוא פיזיקאי בריטי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת אדינבורו, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2013.
ביוגרפיה
פיטר היגס נולד ב-1929 בניוקאסל, לאב שהיה מהנדס קול ב-BBC. עקב מחלת אסתמה ונדודי המשפחה בעקבות עבודת אביו החמיץ היגס חלק מהלימודים בבית הספר ולמד בביתו. בחלק מילדותו ונעוריו התגורר עם אמו בבריסטול, בזמן שאביו שהה בבדפורד לרגל עבודתו. בשנת 1947 החל ללמוד בקינגס קולג' לונדון, ושם קיבל בשנת 1950 תואר ראשון בפיזיקה ובשנת 1952 - תואר שני. בשנת 1954 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה מולקולרית על עבודה שכותרתה 'Some problems in the theory of molecular vibrations'.
את עיקר הקריירה האקדמית שלו עשה באוניברסיטת אדינבורו, ממנה פרש בשנת 1996 כפרופסור אמריטוס.
היגס ידוע בעיקר בזכות הצעה שהעלה בשנות השישים של שבירת סימטריה ספונטנית של הכוח האלקטרו-חלש אשר מסבירה את מקור המסה של חלקיקי יסוד ושל בוזוני W ו-Z. תאוריה זאת, הקרויה על שמו "מנגנון היגס", הוצעה על ידי מספר פיזיקאים במקביל[1], וחזתה את קיומו של חלקיק חדש, בוזון היגס. ב-4 ביולי 2012 הודיעו קבוצות מחקר במרכז המחקר CERN שצפו בחלקיק בעל המאפיינים המשוערים של בוזון היגס.
היגס זכה למספר פרסים על עבודתו, בהם מדליית דיראק (1997), פרס וולף (2004), מדליית אוסקר קליין (2009) ומדליית קופלי (2015). היגס סירב לקבל את פרס וולף במחאה על "הכיבוש הישראלי בשטחים"[2]. לאחר גילוי החלקיק במאיץ החלקיקים ב-CERN, הוענק להיגס פרס נובל לפיזיקה, יחד עם פרנסואה אנגלר.
קישורים חיצוניים
- פיטר היגס באתר קרן וולף
- פיטר היגס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פיטר היגס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
הערות שוליים
- ^ בהם רוברט בראוט ופרנסואה אנגלר, שני פיזיקאים יהודים מבלגיה.
- ^ אריק בנדר, הסערה בניצוחו של בארנבוים, באתר nrg, 10 במאי 2004
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) |