תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־07:53, 27 במאי 2016

אי ספיקת שחלות

אי ספיקת שחלות (POF) היא תסמונת מאוד שכיחה אצל נשים, אשר מערבת כל מיני גורמים. הסיכוי שזה יקרה עולה עם הגיל. אך עדיין יש מספר סוגיות שצריך להתייחס אליהן, אפידמיולוגיה והמצאות, גורמי סיכון, דרכי אבחון, התמודדות וטיפול, אשר יכולים להציע מתווה בעת האבחון והטיפול^[1].

הגדרה

אי ספיקת שחלות ראשונית מאופיינת על ידי העדר-וסת, או הגעה לגיל המעבר לפני גיל 40 שנה. הסיבות למצב הזה יכולות להיות:

גנטיות.
תוצאה של טיפול רפואי - השפעות בריאותיות שליליות הנגרמות על ידי טיפול רפואי.
מחלה אוטו אימונית.
בחלק מהמקרים הגורם אינו ידוע.

אי ספיקת שחלות ראשונית נקראת גם כשל מוקדם בתפקוד השחלות, אי ספיקת השחלות או הפסקה מוקדמת של המחזור החודשי. התוצאה היא מספר סיבוכים, אשר כוללים מחלת דלדול העצם שבה דחיסות המינרלים בעצם פוחתת (כתוצאה מפגיעה במשק הסידן), יתר כולסטרול בדם (מצב של עודף חריג של כולסטרול בדם), מחלות לב וכלי דם, תפקוד מיני לקוי ופגיעה ברווחת המטופלת^[2]^[3]^[4]^[5].

אפידמיולוגיה

הסיכוי להתרחש עולה עם התקדמות בגיל:

1 ל 10.000 נשים בגיל 20 שנה.

1 ל 1.000 נשים בגיל 30 שנה.
1 ל 100 נשים מתחת לגיל 40 ^[4]^[5].

ההערכה להיארעות:

ב 0.3% בנשים בגיל הרבייה/פוריות.

ב 5%-10% בנשים עם אל ווסת שניוני ^[3].

סוגים

מצב הטרוגני שיכול להיות מוגדר כ :

העדר וסת ראשוני - הסיבה השכיחה למצב זה היא מספר לא תקין של כרומוזומי X .
העדר וסת שניוני – וסת לא סדירה/ בעיות פוריות, שני מצבים עם מגוון של סיבות אפשריות (גנטי, רפואי, מחלה אוטו אימונית, גורם לא ידוע)^[2]^[5].

גורמי סיכון

טיפולי ממאירות ^[3], הסיכון להעדר וסת ראשוני /שניוני במטופלים עם סרטן תלוי בגיל, סוג הסרטן, סוג הטיפול לוח זמנים ועוצמת המחלה. הסיכוי גדל (92%-100% ) עם טיפולי כימותרפיה והקרנות והשתלות מוח עצם ^[6].
מוטציה בגן שגורם לסרטן השד, אשר משפיעה על תגובת שחלות נמוכה מהגירוי של השחלות בנשים עם המוטציה^[7].
מוטציה הומוזיגוטית שמועברת בירושה, אשר יכולה לגרום להעדר וסת ראשוני^[8].
עישון^[3].

היסטוריה רפואית וסיבות אפשריות לתסמונת

היסטוריה רפואית

מחלה אוטו אימונית, (תת פעילות יותרת הכליה, סוכרת סוג 1, מיאסטניה גרביס )
יכולה להיות גורם הקשור לאי ספיקת שחלות ביותר מ 20% מהנשים הסובלות מהתסמונת.
התסמינים עשויים להיות ברור לפני האבחנה של חוסר תפקוד השחלות.
כמה הפרעות אוטו אימוניות נפוצות יותר בקרב נשים עם אי ספיקת שחלות לעומת נשים בריאות, למשל (יתר פעילות של בלוטת התריס, ירידה בפעילות בלוטת התריס)^[2]^[3]^[4]

סיבות קשורות

ברב המקרים הגורם אינו ידוע ^[2]^[3]^[4]^[5]

סיבות אצל נשים עם צורה של כרומוזומים לא תקינה

מספר כרומוזומים תקין אצל נשים הוא 46XX, לפעמים מסיבות גנטיות תורשתיות או בתקופת חלוקת התא (המיטוזה / המיוזה), מתרחשים שינויים כרומוזומליים אשר יכולים לגרום ל:

תסמונת טרנר, מצב של 45X אצל אישה
טריזומיה בכרומוזום המין X, מצב של 47XXX
בעיה בהתפתחות העוברית של האשכים והיווצרות מצב של 46XY ^[2]^[3]^[4]

סיבות אצל נשים עם צורה של כרומוזומים תקינה

גם תמונה נורמלית של הכרומוזומים אצל הנשים יכולה להכיל שינויים כרומוזומליים זעירים אשר יכולים רק לאבחן בשיטות מולקולריות, למשל

דרכי אבחון

אבחון של אי ספיקת שחלות ראשוני במתבגרים עם סמני התבגרות תקינים יכול להיות קשור לאי קבלת מחזור עד גיל 15, ואצל נשים מתחת לגיל 40 עם העדר וסת לפחות ארבע חודשים או פחות מתשעה מחזורים בשנה ^[3].
היריון לא יכול להיות סיבה להעדר וסת^[2]^[3]^[4]^[5].
שתי בדיקות עוקבות לרמת הורמונים המופרשים מבלוטת יותרת המוח ומבלוטת המין עם ההשפעה הקריטית על תפקוד מערכת הרבייה והמין בהפרש חודש לפחות, אישור האבחון נעשה ע"י בדיקת רמת ההורמונים ^[4].
בדיקות אחרות מומלצות בעת אבחון אי ספיקה שחלתית, רמת הורמוני בלוטת התריס, בדיקה גנטית לכרומוזום המין X, ובדיקות סקר גנטיות לאבחון קדם מוטציה בכרומוזום X בגן FMR1 ^[2]^[3].
לנשים המתכננות היריון מומלץ לבצע בדיקת ORT- בדיקות שמורת השחלות - כדי לקבוע איכות הביציות^[4] .

המלצות ודרכי טיפול

אפשר להציע טיפול הורמונלי או שילוב גלולות למניעת הריון עד זמן גיל המעבר הטבעי
שקול טיפול בטסטוסטרון כדי לשפר את התפקוד המיני אצל נשים עם גיל מעבר
השתמש באמצעי מניעה לא הורמונליות לנשים שאינם רוצים להיכנס להריון (גלולות למניעת הריון לא תמנענה ביוץ והריון).

ראה גם

http://www.alaskaacupuncture.com/pdf/menopause_resource.pdf

http://www.karger.com/Article/Fulltext/102537

הערות שוליים

^ EMMANUEL KALU, Spontaneous premature ovarian failure: Management challenges, Gynecological Endocrinology 24:5, 273-279, February 2008
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Rebar, RW, Premature ovarian failure, Obstet Gynecol 113(6):1355-63, 2009 Jun
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ De Vos, M; Devroey, P; Fauser, BC, Primary ovarian insufficiency, Lancet 11;376(9744):911-21, 2010 Sep
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ Vujovic, S; Brincat, M; Erel, T; Gambacciani, M; Lambrinoudaki I, I; Moen, MH; Schenck-Gustafsson, K; Tremollieres, F; Rozenberg, S; Rees, M, Managing women with premature ovarian failure, Maturitas 67(1):91-3, 2010 Sep
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Cordts, EB; Christofolini, DM; Dos Santos, AA; Bianco, B; Barbosa, CP, Genetic aspects of premature ovarian failure: a literature review, Arch Gynecol Obstet 283(3):635-43, 2011 Mar
^ Donnez, J; Dolmans, MM, Fertility preservation in women, Nat Rev Endocrinol 9(12):735-49, 2013 Dec
^ Oktay, K; Kim, JY; Barad, D; Babayev, SN, Association of BRCA1 mutations with occult primary ovarian insufficiency: a possible explanation for the link between infertility and breast/ovarian cancer risks, J Clin Oncol 10;28(2):240-4, 2010 Jan
^ Caburet, S; Arboleda, VA; Llano, E; Overbeek, PA; Barbero, JL; Oka, K; Harrison, W; Vaiman, D; Ben-Neriah , Z; García-Tuñón, I; Fellous, M; Pendás, AM; Veitia, RA; Vilain, E, Mutant cohesin in premature ovarian failure, N Engl J Med 6;370(10):943-9, 2014 Mar

[1] EMMANUEL KALU, Spontaneous premature ovarian failure: Management challenges, Gynecological Endocrinology 24:5, 273-279, February 2008

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Rebar, RW, Premature ovarian failure, Obstet Gynecol 113(6):1355-63, 2009 Jun

[:1-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ De Vos, M; Devroey, P; Fauser, BC, Primary ovarian insufficiency, Lancet 11;376(9744):911-21, 2010 Sep

[:2-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ Vujovic, S; Brincat, M; Erel, T; Gambacciani, M; Lambrinoudaki I, I; Moen, MH; Schenck-Gustafsson, K; Tremollieres, F; Rozenberg, S; Rees, M, Managing women with premature ovarian failure, Maturitas 67(1):91-3, 2010 Sep

[:3-5] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Cordts, EB; Christofolini, DM; Dos Santos, AA; Bianco, B; Barbosa, CP, Genetic aspects of premature ovarian failure: a literature review, Arch Gynecol Obstet 283(3):635-43, 2011 Mar

[6] Donnez, J; Dolmans, MM, Fertility preservation in women, Nat Rev Endocrinol 9(12):735-49, 2013 Dec

[7] Oktay, K; Kim, JY; Barad, D; Babayev, SN, Association of BRCA1 mutations with occult primary ovarian insufficiency: a possible explanation for the link between infertility and breast/ovarian cancer risks, J Clin Oncol 10;28(2):240-4, 2010 Jan

[8] Caburet, S; Arboleda, VA; Llano, E; Overbeek, PA; Barbero, JL; Oka, K; Harrison, W; Vaiman, D; Ben-Neriah , Z; García-Tuñón, I; Fellous, M; Pendás, AM; Veitia, RA; Vilain, E, Mutant cohesin in premature ovarian failure, N Engl J Med 6;370(10):943-9, 2014 Mar

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

גרסה מ־07:07, 27 במאי 2016 עריכה Sizett (שיחה \| תרומות) 24 עריכות ←המלצות ודרכי טיפול תגית: עריכה חזותית → העריכה הקודמת		גרסה מ־07:53, 27 במאי 2016 עריכה ביטול Sizett (שיחה \| תרומות) 24 עריכות ←אי ספיקת שחלות תגית: עריכה חזותית העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	== אי ספיקת [[שחלות]] ==		= אי ספיקת [[שחלות]] =
	אי ספיקת שחלות (POF) היא תסמונת מאוד [[שכיח]]<nowiki/>ה אצל [[נשים]], אשר מערבת כל מיני גורמים. הסיכוי שזה יקרה עולה עם הגיל. אך עדיין יש מספר סוגיות שצריך להתייחס אליהן, [[אפידמיולוגיה]] והמצאות, גורמי סיכון, דרכי אבחון, התמודדות וטיפול, אשר יכולים להציע מתווה בעת האבחון והטיפול<ref>{{צ-מאמר\|מחבר=EMMANUEL KALU\|שם=Spontaneous premature ovarian failure: Management challenges\|כתב עת=Gynecological Endocrinology\|כרך=24:5, 273-279\|שנת הוצאה=February 2008}}</ref>.		אי ספיקת שחלות (POF) היא תסמונת מאוד [[שכיח]]<nowiki/>ה אצל [[נשים]], אשר מערבת כל מיני גורמים. הסיכוי שזה יקרה עולה עם הגיל. אך עדיין יש מספר סוגיות שצריך להתייחס אליהן, [[אפידמיולוגיה]] והמצאות, גורמי סיכון, דרכי אבחון, התמודדות וטיפול, אשר יכולים להציע מתווה בעת האבחון והטיפול<ref>{{צ-מאמר\|מחבר=EMMANUEL KALU\|שם=Spontaneous premature ovarian failure: Management challenges\|כתב עת=Gynecological Endocrinology\|כרך=24:5, 273-279\|שנת הוצאה=February 2008}}</ref>.