פיטר סטורי – הבדלי גרסאות
כפילות |
DarafshBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: fa:پیتر استوری |
||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
[[da:Peter Storey]] |
[[da:Peter Storey]] |
||
[[de:Peter Storey]] |
[[de:Peter Storey]] |
||
[[fa:پیتر استوری]] |
|||
[[fr:Peter Storey]] |
[[fr:Peter Storey]] |
||
[[it:Peter Storey]] |
[[it:Peter Storey]] |
||
גרסה מ־10:40, 2 באוקטובר 2012
תבנית:כדורגלן פיטר אדווין סטורי (אנגלית: Peter Edwin Storey; נולד ב-7 בספטמבר 1945 בפרנהאם, סארי) הוא כדורגלן עבר אנגלי.
סטורי הצטרף לארסנל כשחקן מתלמד ב-1961, חתם על חוזה מקצוען בשנה שלאחר מכן, ולאורך רוב הקריירה שלו שיחק במועדון. הוא החל את הקריירה שלו בעמדת הבלם הימני, ובשלושת עונותיו הראשונות בארסנל הוא שיחק בקבוצת הנוער ובקבוצת המילואים, כאשר הוא מתבלט בסגנון משחקו הקשוח ובשליטה בכדור בשתי הרגליים. משחקו הראשון במדי הסגל הבוגר היה נגד לסטר סיטי ב-30 באוקטובר 1965. הוא הפך מיד לשחקן הרכב קבוע, ושמר על מעמדו במשך עשר השנים הבאות.
סטורי שינה את העמדה שבה שיחק בהמשך הקריירה שלו, ועבר "קדימה" במגרש לעמדת הקשר ההגנתי. הוא היה בהרכב של ארסנל שהפסיד במשחקי גמר גביע הליגה ב-1968 ו-1969, אך מנגד זכה בגביע ערי הירידים בעונת 1969/1970. הוא המשיך להתבלט בתיקוליו הקשוחים ובסגנון משחקו הקשוח[1], והוא היה חלק חשוב בסגל של ארסנל שהצליח לזכות בדאבל בעונה שלאחר מכן. אחת מנקודות השיא בקריירה שלו בתקופה זו היה הצמד שהבקיע נגד סטוק סיטי בחצי גמר גביע ה-FA, שכפה משחק חוזר שהסתיים בניצחון ארסנל. המועדון העפיל לגמר, שם גבר על ליברפול.
משחקו הראשון של סטורי בנבחרת אנגליה היה ב-1971 נגד נבחרת יוון, כאשר הוא חוזר לעמדת הבלם הימני. בסך הכל הוא השתתף ב-19 משחקים במדי הנבחרת בתחילת שנות ה-70, ושימש בהם כמחליפו של הקשר נובי סטיילס שפרש. הקריירה הבינלאומית של סטורי הייתה הארוכה ביותר בהשוואה לשחקני ארסנל האחרים בעונת הדאבל, אך כיוון שהנבחרת האנגלית לא שיחקה היטב באותה תקופה סטורי לא השתתף בטורניר משמעותי כלשהו.
לאחר שבעונת 1976/1977 הוא איבד את מקומו בהרכב לאחר הגעתו של המאמן החדש טרי ניל, הוא עבר לפולהאם תמורת 10,000£. הוא שיחק במדי ארסנל ב-501 משחקים, והוא השחקן השמיני בדירוג מספר המשחקים של שחקני ארסנל. הוא שיחק בפולהאם במשך עונה אחת, ופרש מכדורגל ב-1978.
לאחר פרישתו מכדורגל הוא הקים דוכן שוק ולאחר מכן ניהל פאב. אולם, הוא היה בתודעה הציבורית בעיקר בשל היתקלויותיו עם החוק. ב-1979 הוא ספג קנס על כך שניהל בית בושת, ומאוחר יותר הוא ריצה עונש מאסר בגין מספר עבירות; העבירות הללו כללו חברות ברשת לזיוף מטבעות, גניבת רכב, וייבוא לא חוקי של סרטי פורנוגרפיה[2].
לקריאה נוספת
- Harris, Jeff & Hogg, Tony (ed.) (1995). Arsenal Who's Who, Independent UK Sports. ISBN 1-899429-03-4