לקויות למידה – הבדלי גרסאות
מ קישור |
{{לאחד}} עקב כפילות ערכים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לאחד |לקות למידה}} |
|||
לקויות למידה הוא מונח כוללני למיקבץ הפרעות המקשות על התמודדות עם חומר לימודי. |
לקויות למידה הוא מונח כוללני למיקבץ הפרעות המקשות על התמודדות עם חומר לימודי. |
||
גרסה מ־20:28, 7 באפריל 2006
שגיאות פרמטריות בתבנית:איחוד
פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך לקות למידה לתוך הערך [[{{{2}}}]].
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך לקות למידה לתוך הערך [[{{{2}}}]]. | |
לקויות למידה הוא מונח כוללני למיקבץ הפרעות המקשות על התמודדות עם חומר לימודי.
ישנן ארבעה לקויות עיקריות:
- דיסלקסיה - קושי בקריאה ובכתיבה נכונה
- דיסגרפיה - קושי במשימות גרפיות, למשל ציור או כתיבה (לאו דווקא עם טעויות)
- דיסקלקוליה - קושי במתמטיקה ובחשבון.
- הפרעות קשב (ADD) - חוסר שקט וחוסר יכולת להתרכז במשימה למשך פרק זמן ארוך.
קיימות מספר תאוריות המנסות להסביר את מקור לקויות הלמידה. חלקן גורסות כי הלקויות הן על בסיס ביולוגי וחלקן גורסות כי על בסיס התפתחותי לקוי. אך ברור שלקויות אלו אינן תוצאה של מנת משכל נמוכה. מחקרים מראים כי הסובלים מלקויות למידה הם לא פחות אינטיליגנטים מכלל האוכלוסייה. למעשה, ניתן להבחין לעיתים בפרדוקס הדיסלקסיה, על פיו דיסלקט לעיתים קרובות קורא מאמר הרבה יותר לאט, בצורה מרפרפת ולא פעם בצורה עילגת (מפאת הקשיים) מחברו שאינו דיסלקט אך מבין את תוכנו של הטקסט טוב בהרבה מחברו.
האופן בו מוגדר קושי כליקוי למידה הוא תלוי תקופה. באתונה לפני 2500 שנה, אדם אשר אינו אתלטי או מוזיקלי נחשב ללקוי למידה משום שאלה היו המקצועות העיקריים בחשיבותם. היום אלה מקצועות הקריאה וכתיבה. סביר מאוד להניח שכאשר המחשב יבצע את רוב הכתיבה, הקריאה והמתמטיקה, לקויות הלמידה יהיו שונות.