מצבות צוער – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:53, 29 באוגוסט 2020

מצבות צוֹעַר הוא כינוי שניתן לכמה עשרות מצבות קבורה יהודיות מתקופת התלמוד שאותרו במחצית הראשונה של המאה העשרים באזור דרום-מזרח ים המלח, כיום בשטח ממלכת ירדן.

המצבות, הכתובות בעברית ובארמית, אותרו בסמוך לעיירה הירדנית א-צאפי, המזוהה עם העיר המקראית צוֹעַר, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד.

המצבות כוללות עיטורים של מוטיבים יהודיים בולטים, כגון מנורת שבעת הקנים וארבעת המינים, וייחודיותן בכך שהן מציינות את שנת פטירת המת במניין השנים מחורבן בית המקדש ובמניין שנות השמיטה. ממניין השנים שבכתובות עולה כי זמנן של המצבות הוא בין המאות הרביעית לשישית לספירה.

לאור ריכוז המצבות באזור צוער דווקא, המהווה גבולה הדרום-מזרחי של ארץ ישראל לפי התנ"ך וההלכה היהודית, ולאור הימצאות שמות יהודים שמקורם בערים רחוקות מדרום מזרח לארץ, יש הסבורים כי לאתר קבורה זה הובאו נפטרים או קשישים נוטים למות יהודים מרחבי מואב, אדום וחצי האי ערב, על מנת שיזכו להיקבר באדמת ארץ ישראל. על קהילות יהודיות שהתקיימו לאחר חורבן הבית באזור דרום מואב, ובסביבות צוער בפרט, ניתן ללמוד מארכיון בבתא מנחל חבר וממקורות חז"ל.

לשון הכתובת שעל אחת המצבות היא זו: ”תניח נפשהא דשאול בר ... דמית בריש ירח מרחשון משתה קדמיתה דשמטא שנת תלת מא ושתין ורבע שנין לחרבן בית מקדשה שלם”. תרגום הכתובת מארמית הוא: "תנוח נפשה של שאול בן ... שמת בראש חודש מרחשון בשנה הראשונה לשמיטה, שנת שלוש מאות ששים וארבע שנים לחורבן בית המקדש, שלום". משמעות הדבר שאותו שאול נפטר בשנת 434 לספירה הנוצרית.

מספר מצבות ממצבות צוער מוצגות כיום באגף לארכאולוגיה שבמוזיאון ישראל בירושלים.

לקריאה נוספת

יוסף נווה, "מצבות צוער", תרביץ, סט, ד, תשס, 635-619.
אייל בן אליהו, בין גבולות - תחומי ארץ ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשע"ד-2013, 235-233.

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 המצבות, הכתובות ב[[עברית]] וב[[ארמית]], אותרו בסמוך לעיירה הירדנית א-צאפי, המזוהה עם העיר ה[[תקופת המקרא|מקראית]] [[צוער (עיר מקראית)|צוֹעַר]], אשר המשיכה להתקיים גם ב[[תקופת בית שני]] וב[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]].
-המצבות כוללות עיטורים של [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]]ים [[אמנות יהודית|יהודיים]] בולטים, כגון [[מנורת שבעת הקנים]] ו[[ארבעת המינים]], וייחודיותן בכך שהן מציינות את שנת פטירת המת במניין השנים מחורבן [[בית המקדש השני|בית המקדש]] ובמניין [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]]. ממניין השנים שבכתובות עולה כי זמנן של המצבות הוא בין המאות הרביעית לשישית לספירה.
+המצבות כוללות עיטורים של [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]]ים [[אמנות יהודית|יהודיים]] בולטים, כגון [[מנורת שבעת הקנים]] ו[[ארבעת המינים]], וייחודיותן בכך שהן מציינות את שנת פטירת המת ב[[מניין לחורבן הבית|מניין השנים מחורבן]] [[בית המקדש השני|בית המקדש]] ובמניין [[שנת שמיטה|שנות השמיטה]]. ממניין השנים שבכתובות עולה כי זמנן של המצבות הוא בין המאות הרביעית לשישית לספירה.
 לאור ריכוז המצבות באזור צוער דווקא, המהווה גבולה הדרום-מזרחי של [[ארץ ישראל]] לפי ה[[תנ"ך]] ו[[ההלכה היהודית]], ולאור הימצאות שמות יהודים שמקורם בערים רחוקות מדרום מזרח לארץ, יש הסבורים כי לאתר קבורה זה הובאו נפטרים או קשישים נוטים למות יהודים מרחבי [[מואב]], [[הרי אדום|אדום]] ו[[חצי האי ערב]], על מנת שיזכו להיקבר באדמת [[ארץ ישראל]]. על קהילות יהודיות שהתקיימו לאחר חורבן הבית באזור דרום מואב, ובסביבות צוער בפרט, ניתן ללמוד מ[[ארכיון בבתא]] מ[[נחל חבר]] וממקורות [[חז"ל]].