לדלג לתוכן

שתן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של קקיופיפיהלכולים (שיחה) לעריכה האחרונה של Botend
Yosisc (שיחה | תרומות)
הוספת מקור
 
(39 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|פיפי}}
{{מפנה|פיפי}}
{{אנטומיה}}
[[קובץ:Weewee.JPG|שמאל|ממוזער|150px|דגימת שתן]]
[[קובץ:Weewee.JPG|שמאל|ממוזער|150px|דגימת שתן]]
'''שתן''' (ב[[סלנג]] '''פיפי''') הוא פסולת [[נוזל]]ית ה[[הפרשה (ביולוגיה)|מופרשת]] על ידי ה[[כליה|כליות]] מ[[גוף|גופם]] של [[בעלי חיים]].
'''שתן''' (או '''מי רגליים'''{{הערה|שני המונחים מופיעים כבר בתנ"ך, בצורות [[קרי וכתיב]]: "הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם [קרי: צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [קרי: מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם" {{תנך|מלכים ב|יח|כז}}}}; ב[[סלנג]]: '''פיפי''') הוא פסולת [[נוזל]]ית ה[[הפרשה (ביולוגיה)|מופרשת]] על ידי ה[[כליה|כליות]] מ[[גוף|גופם]] של [[בעלי חיים]].
השתן נוצר ב[[נפרון|נפרונים]] אשר בכליות ונצבר ב[[שלפוחית השתן]] עד לסילוקו במועד נוח. פעולה זו נקראת '''השתנה''', שפירושה הפרשת השתן מהגוף דרך ה[[שופכה]]. עם השתן מופרשים חומרים זרים מהגוף וחומרים שאינם זרים לגוף אך שהפרשתם בכמויות ניתנות לויסות משמרת את ה[[הומיאוסטזיס]] של נוזלי הגוף. ב[[מין (טקסונומיה)|מינים]] רבים משמש השתן המופרש גם ל[[תקשורת]] באמצעות [[חוש הריח]].
השתן נוצר ב[[נפרון|נפרונים]] אשר בכליות ונצבר ב[[שלפוחית השתן]] עד לסילוקו במועד נוח. פעולה זו נקראת '''השתנה''', שפירושה הפרשת השתן מהגוף דרך ה[[שופכה]]. עם השתן מופרשים חומרים זרים מהגוף וחומרים שאינם זרים לגוף, אך שהפרשתם בכמויות ניתנות לוויסות משמרת את ה[[הומיאוסטזיס]] של נוזלי הגוף. ב[[מין (טקסונומיה)|מינים]] רבים משמש השתן המופרש גם ל[[תקשורת]] באמצעות [[חוש הריח]].


שתן מורכב מ[[תמיסה]] [[מים|מימית]] של פסולת [[מטבוליזם|מטבולית]] ומרכיבים נוספים. הנוזל מסונן מה[[דם]] ועובר תהליכי ספיגה בחזרה והפרשה עד הרכבו הסופי. שתן מכיל כמויות גדולות של [[שתנן|שִתְנָן]] (אוראה), [[חומצת שתן]], [[קריאטינין]] ו[[מלח בישול|נתרן כלורי]] ועוד כמויות קטנות של חומרים רבים. הוא מהווה מקור [[חנקן]] מצוין עבור [[צמחים]].
שתן מורכב מ[[תמיסה]] [[מים|מימית]] של פסולת [[מטבוליזם|מטבולית]] ומרכיבים נוספים. הנוזל מסונן מה[[דם]] ועובר תהליכי ספיגה בחזרה והפרשה עד הרכבו הסופי. שתן מכיל כמויות גדולות של [[שתנן|שִתְנָן]] (אוראה), [[חומצת שתן]], [[קריאטינין]] ו[[מלח בישול|נתרן כלורי]] ועוד כמויות קטנות של חומרים רבים. הוא מהווה מקור [[חנקן]] מצוין עבור [[צומח|צמחים]].


שתן הוא האמצעי העיקרי להפרשת [[כימיקלים]] ו[[תרופה|תרופות]] מהגוף. ניתן לזהות ולנתח כימיקלים אלה ב[[בדיקת שתן]] וכך לקבוע אבחנה של הרעלה או נטילה של חומרים כימיים אסורים.
שתן הוא האמצעי העיקרי להפרשת [[כימיקלים]] ו[[תרופה|תרופות]] מהגוף. ניתן לזהות ולנתח כימיקלים אלה ב[[בדיקת שתן]] וכך לקבוע אבחנה של [[הרעלה]] או נטילה של חומרים כימיים אסורים.


השתן סטרילי בצאתו מהגוף (של אדם או בעל חיים בריאים). בשלפוחית נמצאת תמיד שארית שתן קטנה שהוא שתן "עומד" בתוך קיפולים של שלפוחית השתן. בתוך שארית שתן זו יכולים להתפתח חיידקים, אשר לרוב אינם מזיקים לאורגניזם כולו. התופעה נקראת "בקטראוריה" (BACTERURIA). השופכן פתוח כלפי העולם החיצון, ועל כן חודרים דרכו מיקרואורגניזמים שונים כמו חיידקים ו[[פטרייה|פטריות]], וחלק ממיקרואורגניזמים אלו נשטף החוצה עם השתן. השתן כמעט חסר [[ריח]] כשהוא יוצא מהגוף. עם זאת, לאחר צאתו, מתפרקת מולקולת האוראה לשתי מולקולות של אמוניה (אשר מסיסה בנוזל ה-pH הנמוך), חיידקים שמזהמים את השתן הופכים כימיקלים בתוכו לבעלי ריח והם הגורמים לריח האופייני לשתן עומד.
השתן כמעט סטרילי בצאתו מהגוף (של אדם או בעל חיים בריאים)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael I Kogan, Yulia L Naboka, Khalid S Ibishev, Irina A Gudima, Kurt G Naber|שם=Human urine is not sterile - shift of paradigm|כתב עת=Urologia internationalis|כרך=94|שנת הוצאה=2015|עמ=445–452|doi=10.1159/000369631|קישור=https://wikipedialibrary.idm.oclc.org/login?auth=production&url=https://search.ebscohost.com/login.aspx?direct=true&db=mdc&AN=25766599&site=eds-live&scope=site}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.healthline.com/health/is-urine-sterile|כותרת=Is Urine Sterile? What the Research Says|אתר=Healthline|תאריך=2021-01-08|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-03-03}}</ref>. בשלפוחית נמצאת תמיד שארית שתן קטנה שהוא שתן "עומד" בתוך קיפולים של שלפוחית השתן. בתוך שארית שתן זו יכולים להתפתח חיידקים, אשר לרוב אינם מזיקים ל[[אורגניזם]] כולו. התופעה נקראת "בקטראוריה" (BACTERURIA). השופכן פתוח כלפי העולם החיצון, ועל כן חודרים דרכו [[מיקרואורגניזם]] שונים כמו [[חיידקים]] ו[[פטרייה|פטריות]], וחלק ממיקרואורגניזמים אלו נשטף החוצה עם השתן. השתן כמעט חסר [[ריח]] כשהוא יוצא מהגוף. עם זאת, לאחר צאתו, מתפרקת מולקולת האוראה לשתי מולקולות של [[אמוניה]] (אשר מסיסה בנוזל ה-[[pH]] הנמוך), חיידקים שמזהמים את השתן הופכים כימיקלים בתוכו לבעלי ריח, והם הגורמים לריח האופייני לשתן עומד.


[[מחלה|מחלות]] מסוימות משנות את כמות השתן, אחידותו ו[[צבע]]ו. לדוגמה, [[פחמימה|סוכר]] בשתן עשוי להיות סימן ל[[סוכרת]] או לכשל כלייתי. שתן [[צהוב]] ומרוכז מעיד על חוסר [[מים]] בגוף (להבדיל משתן עכור שבדרך כלל מאפיין זיהום של מערכת השתן). שתן של חולי [[פורפיריה]] מגוונת עשוי אף להיות [[אדום]] כהה.
[[מחלה|מחלות]] מסוימות משנות את כמות השתן, אחידותו ו[[צבע]]ו. לדוגמה, [[פחמימה|סוכר]] בשתן עשוי להיות סימן ל[[סוכרת]] או לכשל כלייתי. שתן [[צהוב]] ומרוכז מעיד על חוסר [[מים]] בגוף{{מקור}} (להבדיל משתן עכור שבדרך כלל מאפיין זיהום של [[מערכת השתן]]). שתן של חולי [[פורפיריה]] מגוונת עשוי אף להיות [[אדום]] כהה. עם זאת, שתן אדום עלול להיגרם כתוצאה מאכילת סלק{{הערה|1=https://www.maccabi4u.co.il/24609-he/maccabi.aspx}}.


== שימושים ==
== שימושים ==
* ריפוי בטיפול שתן (אורינותרפיה)- שתיית שתן היא פרקטיקה איורוודית עתיקה שמיושמת ברחבי העולם. ישנם מחקרים רבים{{מקור}} שמצביעים על ריפוי מחלות רבות עם שתן פרה ושתן גמל.
* ריפוי בטיפול שתן (אורינותרפיה) - שתיית שתן היא פרקטיקה איורוודית עתיקה שמיושמת ברחבי העולם.
* השתנן (Urea, או בשמו הכימי Carbamide), ממרכיביו הבולטים של השתן, התגלה ובודד לראשונה על ידי הכימאי הצרפתי [[הילר רול]]. ב-[[1828]], היה השתנן ל[[תרכובת אורגנית|תרכובת האורגנית]] הראשונה ש[[סינתזה כימית|סונתזה]] מ[[תרכובת אי-אורגנית|חומרים אי-אורגניים]] (מ[[אשלגן]] [[ציאניד|ציאנאטי]] ו[[אמוניום]] [[גופרית|גופרתי]]), על ידי הכימאי ה[[גרמני]] [[פרידריך ולר]], ובכך דחה את תאוריית ה[[ויטליזם]] והניח את היסודות למדע [[כימיה אורגנית|הכימיה האורגנית]]. השתנן על נגזרותיו מהווה כיום מרכיב חשוב במגוון רחב של תרופות ותכשירים שונים.
* השתנן (Urea, או בשמו הכימי Carbamide), ממרכיביו הבולטים של השתן, התגלה ובודד לראשונה על ידי הכימאי הצרפתי [[הילר רול]]. ב-[[1828]], היה השתנן ל[[תרכובת אורגנית|תרכובת האורגנית]] הראשונה ש[[סינתזה כימית|סונתזה]] מ[[תרכובת אי-אורגנית|חומרים אי-אורגניים]] (מ[[אשלגן]] [[ציאניד|ציאנאטי]] ו[[אמוניום]] [[גופרית|גופרתי]]), על ידי הכימאי ה[[גרמני]] [[פרידריך ולר]], ובכך דחה את תאוריית ה[[ויטליזם]] והניח את היסודות למדע [[כימיה אורגנית|הכימיה האורגנית]]. השתנן על נגזרותיו מהווה כיום מרכיב חשוב במגוון רחב של תרופות ותכשירים שונים.
:להלן מספר דוגמאות ליישומים רפואיים מסחריים של תמצית שתן ושתנן שנמצאות בשימוש כיום:
:להלן מספר דוגמאות ליישומים רפואיים מסחריים של תמצית שתן ושתנן שנמצאות בשימוש כיום:
שורה 24: שורה 25:
:* טיפות Murine ל[[אוזניים]] והסרת [[שעוות אוזניים|שעווה מהאוזניים]].
:* טיפות Murine ל[[אוזניים]] והסרת [[שעוות אוזניים|שעווה מהאוזניים]].


* ביולוגים בסין פרסמו מחקר המפרט כיצד הם הופכים תאים נפוצים שנמצאו בשתן אנושי לתאי גזע עצביים שיכולים לשמש ליצירת [[תא עצב|תאי עצב]] ב[[מוח]] ו[[תאי גלייה]] שהם בעל פוטנציאל עצום לבדיקות ופיתוח של טיפולים מהירים וחדשים למחלות ניווניות.
* ביולוגים בסין{{הבהרה|מי? מתי?}} פרסמו מחקר המפרט כיצד הם הופכים תאים נפוצים שנמצאו בשתן אנושי לתאי גזע עצביים שיכולים לשמש ליצירת [[תא עצב|תאי עצב]] ב[[מוח]] ו[[תאי גלייה]] שהם בעל פוטנציאל עצום לבדיקות ופיתוח של טיפולים מהירים וחדשים למחלות ניווניות.


* ב{{ה|מאה ה-15}} רופאים היו מאבחנים מטופלים באמצעות הצבע, הריח ואפילו הטעם של שתן כדי לזהות מחלות מסוימות ולספק תחזיות למטופל, מהיפוקרטס ועד לתקופה הוויקטוריאנית. לפרקטיקה קוראים [[:en:Uroscopy|uroscopy]] או uromancy.
* ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] רופאים היו מאבחנים מטופלים באמצעות הצבע, הריח ואפילו הטעם של שתן כדי לזהות מחלות מסוימות ולספק תחזיות למטופל, מהיפוקרטס ועד לתקופה הוויקטוריאנית. לפרקטיקה קוראים [[:en:Uroscopy|uroscopy]] או uromancy.
היפוקרטס (460-377 לפנה"ס) היה ה-uroscopist המקורי.
:היפוקרטס (460-377 לפנה"ס) היה ה-uroscopist המקורי.


* בימים עברו שימש השתן כחומר ניקוי, ואנשים אף היו שואלים שתן זה מזה.
* בימים עברו שימש השתן כחומר ניקוי, ואנשים אף היו שואלים שתן זה מזה.


* בעלי-חיים נוהגים לסמן את גבולות הטריטוריה שלהם באמצעות השתן שלהם,
* בעלי-חיים נוהגים לסמן את גבולות הטריטוריה שלהם באמצעות השתן שלהם,
כמו כן בעלי-חיים רבים נצפו כשהם שותים את השתן של עצמם.
:כמו כן בעלי-חיים רבים נצפו כשהם שותים את השתן של עצמם.


* [[רופא]]ים [[אצטקים]] השתמשו בשתן כדי לנקות ו[[חיטוי|לחטאת]] [[טראומה גופנית|פצע]]ים כדי למנוע זיהום, ואף נתנו אותו כ[[משקה]] להקלה על בעיות ב[[קיבה]] וב[[מעיים]].
* [[רופא]]ים [[אצטקים]] השתמשו בשתן כדי לנקות ו[[חיטוי|לחטא]] [[טראומה גופנית|פצע]]ים כדי למנוע זיהום, ואף נתנו אותו כ[[משקה]] להקלה על בעיות ב[[קיבה]] וב[[מעיים]].


*ב[[סיביר]], כדי לתקשר עם הרוחות, ה[[קוריאקים]] שתו שתן של אדם שנטל [[פטרייה]] הגורמת ל[[הזיה|הזיות]] או ששתה בעצמו שתן של אדם כזה. השפעת הפטרייה אינה פוחתת משמעותית עד השותה השביעי בערך, כיוון שהמוסקימול מהפטרייה נשאר בצורתו המקורית לאחר הפרשתו מהכליות. לא זאת בלבד שהדבר חוסך בפטריות, הוא גם מבטל את תופעות הלוואי של ה[[מוסקרין]], שאינו עובר בשתן. באופן דומה, [[אייליים|איילים]] נהגו ללקק את האדמה במקום שנותר שתן שהכיל את הפטרייה לאחר הטקס ה[[דת]]י.
*ב[[סיביר]], כדי לתקשר עם הרוחות, ה[[קוריאקים]] שתו שתן של אדם שנטל [[פטרייה]] הגורמת ל[[הזיות]] או ששתה בעצמו שתן של אדם כזה. השפעת הפטרייה אינה פוחתת משמעותית עד השותה השביעי בערך, כיוון שהמוסקימול מהפטרייה נשאר בצורתו המקורית לאחר הפרשתו מהכליות. לא זאת בלבד שהדבר חוסך בפטריות, הוא גם מבטל את תופעות הלוואי של ה[[מוסקרין]], שאינו עובר בשתן. באופן דומה, [[אייליים|איילים]] נהגו ללקק את האדמה במקום שנותר שתן שהכיל את הפטרייה לאחר הטקס ה[[דת]]י.


*ב[[יפן]] נהגו למכור שתן לאיכרים שייצרו ממנו [[דשן|דשנים]].
*ב[[יפן]] נהגו למכור שתן לאיכרים שייצרו ממנו [[דשן|דשנים]]. השתן מועיל לצמחים במקום שאין בנמצא [[זבל אורגני]].


*ב[[מלחמת העולם הראשונה]] חיילים ללא [[מסכת גז|מסכות גז]] השתמשו בבד ספוג בשתן בזמן התקפת גזים.
*ב[[מלחמת העולם הראשונה]] חיילים ללא [[מסכת גז|מסכות גז]] השתמשו בבד ספוג בשתן בזמן התקפת גזים.
שורה 47: שורה 48:
*[[להשתין מהמקפצה]]
*[[להשתין מהמקפצה]]
*[[שלפוחית ביישנית]]
*[[שלפוחית ביישנית]]
*[[הטלת שתן]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=שתן}}
{{מיזמים|ויקימילון=שתן||ויקיציטוט=השתנה|ויקימילון 2=מי רגלים}}
* {{ynet|איתי גל|פענחו בעצמכם: הכל על בדיקות שתן|3107029|4 ביולי 2005|}} אתר ynet
* {{ynet|איתי גל|פענחו בעצמכם: הכל על בדיקות שתן|3107029|4 ביולי 2005}} אתר ynet
* {{בריטניקה}}
* {{בלדד השוחי|171828|למה פיפי צהוב וקקי חום?}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007529761905171|שתן}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:נוזלי גוף]]
[[קטגוריה:מערכת השתן]]
[[קטגוריה:שתן|*]]
[[קטגוריה:שתן|*]]
[[קטגוריה:מערכת השתן]]

גרסה אחרונה מ־00:41, 4 במרץ 2024

המונח "פיפי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פיפי (פירושונים).
שתן
שיוך excrement, חומר מופרש, נוזלי הגוף, ישות אנטומית מסוימת עריכת הנתון בוויקינתונים
היווצרות מערכת השתן עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב Dictionnaire Infernal עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
FMA 12274 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A12.207.927 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D014556 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C2963137 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגימת שתן

שתן (או מי רגליים[1]; בסלנג: פיפי) הוא פסולת נוזלית המופרשת על ידי הכליות מגופם של בעלי חיים. השתן נוצר בנפרונים אשר בכליות ונצבר בשלפוחית השתן עד לסילוקו במועד נוח. פעולה זו נקראת השתנה, שפירושה הפרשת השתן מהגוף דרך השופכה. עם השתן מופרשים חומרים זרים מהגוף וחומרים שאינם זרים לגוף, אך שהפרשתם בכמויות ניתנות לוויסות משמרת את ההומיאוסטזיס של נוזלי הגוף. במינים רבים משמש השתן המופרש גם לתקשורת באמצעות חוש הריח.

שתן מורכב מתמיסה מימית של פסולת מטבולית ומרכיבים נוספים. הנוזל מסונן מהדם ועובר תהליכי ספיגה בחזרה והפרשה עד הרכבו הסופי. שתן מכיל כמויות גדולות של שִתְנָן (אוראה), חומצת שתן, קריאטינין ונתרן כלורי ועוד כמויות קטנות של חומרים רבים. הוא מהווה מקור חנקן מצוין עבור צמחים.

שתן הוא האמצעי העיקרי להפרשת כימיקלים ותרופות מהגוף. ניתן לזהות ולנתח כימיקלים אלה בבדיקת שתן וכך לקבוע אבחנה של הרעלה או נטילה של חומרים כימיים אסורים.

השתן כמעט סטרילי בצאתו מהגוף (של אדם או בעל חיים בריאים)[2][3]. בשלפוחית נמצאת תמיד שארית שתן קטנה שהוא שתן "עומד" בתוך קיפולים של שלפוחית השתן. בתוך שארית שתן זו יכולים להתפתח חיידקים, אשר לרוב אינם מזיקים לאורגניזם כולו. התופעה נקראת "בקטראוריה" (BACTERURIA). השופכן פתוח כלפי העולם החיצון, ועל כן חודרים דרכו מיקרואורגניזם שונים כמו חיידקים ופטריות, וחלק ממיקרואורגניזמים אלו נשטף החוצה עם השתן. השתן כמעט חסר ריח כשהוא יוצא מהגוף. עם זאת, לאחר צאתו, מתפרקת מולקולת האוראה לשתי מולקולות של אמוניה (אשר מסיסה בנוזל ה-pH הנמוך), חיידקים שמזהמים את השתן הופכים כימיקלים בתוכו לבעלי ריח, והם הגורמים לריח האופייני לשתן עומד.

מחלות מסוימות משנות את כמות השתן, אחידותו וצבעו. לדוגמה, סוכר בשתן עשוי להיות סימן לסוכרת או לכשל כלייתי. שתן צהוב ומרוכז מעיד על חוסר מים בגוף[דרוש מקור] (להבדיל משתן עכור שבדרך כלל מאפיין זיהום של מערכת השתן). שתן של חולי פורפיריה מגוונת עשוי אף להיות אדום כהה. עם זאת, שתן אדום עלול להיגרם כתוצאה מאכילת סלק[4].

שימושים

להלן מספר דוגמאות ליישומים רפואיים מסחריים של תמצית שתן ושתנן שנמצאות בשימוש כיום:
  • Ureaphil: משתן העשוי מאוריאה.
  • Urofollitropin: תמצית שתן לטיפולי פוריות.
  • Ureacin: קרם אוריאה לבעיות עור. השתנן נפוץ בקרמי לחות למיניהם לטיפול בבעיות יובש בעור, היות שהוא מגדיל את קיבולת המים של העור על ידי פתיחת שכבות עור לקשרי מימן והגדלת שטח הפנים הפנוי בעור לספיחת מים.
  • Amino-cerv: קרם אוריאה המשמש לטיפולים בצוואר הרחם.
  • Premarin: תמצית שתן כתוסף לאסטרוגן.
  • Panafil: משחת אוריאה / פפאין לכיבים בעור, כוויות ופצעים מזוהמים
  • טיפות Murine לאוזניים והסרת שעווה מהאוזניים.
  • ביולוגים בסין[דרושה הבהרה] פרסמו מחקר המפרט כיצד הם הופכים תאים נפוצים שנמצאו בשתן אנושי לתאי גזע עצביים שיכולים לשמש ליצירת תאי עצב במוח ותאי גלייה שהם בעל פוטנציאל עצום לבדיקות ופיתוח של טיפולים מהירים וחדשים למחלות ניווניות.
  • במאה ה-15 רופאים היו מאבחנים מטופלים באמצעות הצבע, הריח ואפילו הטעם של שתן כדי לזהות מחלות מסוימות ולספק תחזיות למטופל, מהיפוקרטס ועד לתקופה הוויקטוריאנית. לפרקטיקה קוראים uroscopy או uromancy.
היפוקרטס (460-377 לפנה"ס) היה ה-uroscopist המקורי.
  • בימים עברו שימש השתן כחומר ניקוי, ואנשים אף היו שואלים שתן זה מזה.
  • בעלי-חיים נוהגים לסמן את גבולות הטריטוריה שלהם באמצעות השתן שלהם,
כמו כן בעלי-חיים רבים נצפו כשהם שותים את השתן של עצמם.
  • בסיביר, כדי לתקשר עם הרוחות, הקוריאקים שתו שתן של אדם שנטל פטרייה הגורמת להזיות או ששתה בעצמו שתן של אדם כזה. השפעת הפטרייה אינה פוחתת משמעותית עד השותה השביעי בערך, כיוון שהמוסקימול מהפטרייה נשאר בצורתו המקורית לאחר הפרשתו מהכליות. לא זאת בלבד שהדבר חוסך בפטריות, הוא גם מבטל את תופעות הלוואי של המוסקרין, שאינו עובר בשתן. באופן דומה, איילים נהגו ללקק את האדמה במקום שנותר שתן שהכיל את הפטרייה לאחר הטקס הדתי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שני המונחים מופיעים כבר בתנ"ך, בצורות קרי וכתיב: "הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם [קרי: צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [קרי: מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם" ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק כ"ז
  2. ^ Michael I Kogan, Yulia L Naboka, Khalid S Ibishev, Irina A Gudima, Kurt G Naber, Human urine is not sterile - shift of paradigm, Urologia internationalis 94, 2015, עמ' 445–452 doi: 10.1159/000369631
  3. ^ Is Urine Sterile? What the Research Says, Healthline, ‏2021-01-08 (באנגלית)
  4. ^ https://www.maccabi4u.co.il/24609-he/maccabi.aspx