לדלג לתוכן

יגור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
 
(39 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 13: שורה 13:
}}
}}
[[קובץ:Jagur 080.jpg|שמאל|ממוזער|265px|יגור מהכרמל]]
[[קובץ:Jagur 080.jpg|שמאל|ממוזער|265px|יגור מהכרמל]]
'''יָגוּר''' הוא [[קיבוץ]] למרגלותיו המזרחיים של [[הר]] [[הכרמל]], כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית ל[[חיפה]], ונמצא בפתחו של [[נחל יגור]]. זהו אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. היה שייך ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]] ולאחר איחוד התנועות הקיבוציות שייך ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]]. שמו של הקיבוץ ניתן בהשפעת שמו של הכפר ה[[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] [[יאג'ור]] שהתקיים עד [[1948]], כ-3 קילומטרים צפונית מערבית ליגור{{הערה|[[זאב וילנאי]], [[אנציקלופדיה אריאל]], ערך יגור עמוד 2692}}{{הערה|על פי גבי קרדוש מדריך סיורים וחבר בקיבוץ, בארכיון יגור לא נמצא מסמך המתעד את ההחלטה לקרוא לקיבוץ בשם יגור}}{{הערה|על פי [http://hebrew-academy.org.il/2014/05/חידון-יישובים-פתרונות-מלאים-והרחבות/ האקדמיה ללשון]: מדובר במתן צורה עברית לשמו הערבי של המקום – יאג'ור.}}.
'''יָגוּר''' הוא [[קיבוץ]] למרגלותיו הצפון-מזרחיים של [[הר]] [[הכרמל]], כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית ל[[חיפה]], ונמצא בפתחו של [[נחל יגור]]. זהו אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. היה שייך ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]] ולאחר איחוד התנועות הקיבוציות שייך ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]]. שמו של הקיבוץ ניתן בהשפעת שמו של הכפר ה[[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] [[יאג'ור]] שהתקיים עד [[1948]], כ-3 קילומטרים צפונית-מערבית ליגור{{הערה|[[זאב וילנאי]], [[אנציקלופדיה אריאל]], ערך יגור עמוד 2692}}{{הערה|על פי גבי קרדוש מדריך סיורים וחבר בקיבוץ, בארכיון יגור לא נמצא מסמך המתעד את ההחלטה לקרוא לקיבוץ בשם יגור}}{{הערה|על פי [http://hebrew-academy.org.il/2014/05/חידון-יישובים-פתרונות-מלאים-והרחבות/ האקדמיה ללשון]: מדובר במתן צורה עברית לשמו הערבי של המקום – יאג'ור.}}.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
בראשית שנות העשרים קנה [[יהושע חנקין]] 468 [[דונם]] מאדמות הכפר מסוחרי הקרקעות סורסוק ו[[משפחת ח'ורי|סלים ח'ורי]] עליהן הוקם קיבוץ יגור. בטרם נוסד הקיבוץ חנו ועבדו בקרקעותיו למשך כשנה (1920–1921) אנשי "[[השומר הצעיר]]" חברי [[גדוד שומריה]].
בראשית שנות העשרים קנה [[יהושע חנקין]] 468 [[דונם]] מאדמות הכפר מסוחרי הקרקעות [[משפחת סורסוק|סורסוק]] ו[[משפחת ח'ורי|סלים ח'ורי]] עליהן הוקם קיבוץ יגור. בטרם נוסד הקיבוץ חנו ועבדו בקרקעותיו למשך כשנה (1920–1921) אנשי "[[השומר הצעיר]]" חברי [[גדוד שומריה]].


רופא, שנשלח באוגוסט [[1921]] לבדוק את השטח של יגור לפני ההתיישבות עליו, מספר :"יש ביגור שתי ביצות בלבד, שאפשר לייבשן בקלות. אך יש להביא בחשבון את השפעת [[נחל קישון]]. אפשר לחפור תעלה אל הקישון ולבנות רשת של תעלות שתייבשנה את הביצות. הקישון אינו מזיק בסביבה זו"{{הערה|ד"ר [[הלל יפה]],"דור המעפילים-זיכרונות,מכתבים,יומן",הוצאת "דביר" ,תרצ"ט-1938, עמוד 377}}{{הערה|[[זאב וילנאי]],"אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל",כרך תוספות, עם עובד-תרבות וחינוך, 1982, עמוד 323}}.
[[רופא]] שנשלח באוגוסט [[1921]] כדי לבדוק את השטח של יגור לפני ההתיישבות עליו סיפר: "יש ביגור שתי ביצות בלבד, שאפשר לייבשן בקלות. אך יש להביא בחשבון את השפעת [[נחל קישון]]. אפשר לחפור תעלה אל הקישון ולבנות רשת של תעלות שתייבשנה את הביצות. הקישון אינו מזיק בסביבה זו"{{הערה|ד"ר [[הלל יפה]], "דור המעפילים – זיכרונות, מכתבים, יומן", הוצאת "דביר", תרצ"ט–1938, עמוד 377}}{{הערה|[[זאב וילנאי]], "אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל", כרך תוספות, עם עובד-תרבות וחינוך, 1982, עמוד 323}}.


קיבוץ יגור נוסד בשנת [[1922]] על ידי חלק מחברי [[קבוצה (התיישבות)|קבוצת]] "[[אחווה (קבוצה)|אחווה]]". מתחילת שנת תרפ"ג (סוף 1922) התגוררה הקבוצה ב[[חושה|חושות]] של "סלמיה" - מספר חושות של [[אריסות|אריס]]ים בשטח שנרכש על ידי "חברת מלט פורטלנד נשר בע"מ" ליד יאג'ור. מנהל המפעל, שניאורסון, התיר להם להתגורר יחד עם השומרים בשטח וזאת כדי לחזק את הנוכחות היהודית במקום. אולם כשנגשו להקמת המפעל בקיץ 1923 הם נתבקשו לעזוב את המקום ועברו לנקודת הקבע לקראת תחילת תרפ"ד{{הערה|{{הפועל הצעיר||יאזור|1924/07/22|01601}}}}. תחילה עסקו המתיישבים בייבוש הביצות של [[נחל קישון]] ובהכשרת הקרקע בסביבתו. אחרי כן הוקמו ענפי המשק השונים והקיבוץ גדל והתפתח. ביגור משק חקלאי מעורב מפותח, מפעלי חרושת ([[לגין]]) ותחבורה. חלק מהמתיישבים עבד ב[[נשר מפעלי מלט ישראליים|בית החרושת למלט בנשר]], והיו חברים במועצת הפועלים שהוקמה בשם "מועצת הפועלים יגור-נשר" שלאחר מספר שנים התמזגה עם [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|מועצת פועלי חיפה]]. סניף של הקיבוץ התקיים ב[[עתלית]], שבו שהו חלק מחברי הקיבוץ שעבדו במחצבות בעתלית{{הערה|{{דבר|עתלית|פלוגת יגור|1931/07/05|00305}}}}.
קיבוץ יגור נוסד בשנת [[1922]] על ידי חלק מחברי [[קבוצה (התיישבות)|קבוצת]] "[[אחווה (קבוצה)|אחווה]]". מתחילת שנת תרפ"ג (סוף 1922) התגוררה הקבוצה ב[[חושה|חושות]] של "סלמיה" – מספר חושות של [[אריסות|אריס]]ים בשטח שנרכש על ידי "חברת מלט פורטלנד נשר בע"מ" ליד יאג'ור. מנהל המפעל, שניאורסון, התיר להם להתגורר יחד עם השומרים בשטח וזאת כדי לחזק את הנוכחות היהודית במקום. אולם כשנגשו להקמת המפעל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990023674880205171/NLI#$FL42747168|כותרת=מפת 'הקרקעות והישובים היהודים בארץ ישראל' בהוצאת הקרן הקיימת, 1929, עם סימון 'ביח"ר יגור' צפונית מערבית לישוב|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref> בקיץ 1923 הם נתבקשו לעזוב את המקום ועברו לנקודת הקבע לקראת תחילת תרפ"ד{{הערה|{{הפועל הצעיר||יאזור|19240722|18}}}}. תחילה עסקו המתיישבים בייבוש הביצות של [[נחל קישון]] ובהכשרת הקרקע בסביבתו. אחרי כן הוקמו ענפי המשק השונים והקיבוץ גדל והתפתח. ביגור משק חקלאי מעורב מפותח, מפעלי חרושת ([[לגין]]) ותחבורה. חלק מהמתיישבים עבד ב[[נשר מפעלי מלט ישראליים|בית החרושת למלט בנשר]], והיו חברים במועצת הפועלים שהוקמה בשם "מועצת הפועלים יגור-נשר" שלאחר מספר שנים התמזגה עם [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|מועצת פועלי חיפה]]. סניף של הקיבוץ התקיים ב[[עתלית]], שבו שהו חלק מחברי הקיבוץ שעבדו במחצבות בעתלית{{הערה|{{דבר|עתלית|פלוגת יגור|19310705|18}}}}.


בתחילת אפריל 1931 הותקף רכב של הקיבוץ ושלושה מחברי הקיבוץ נהרגו{{הערה|{{דבר||התנפלות על יד יגור|1931/04/06|00108}}}}.
בתחילת אפריל 1931 הותקף רכב של הקיבוץ ושלושה מחברי הקיבוץ נהרגו{{הערה|{{דבר||התנפלות על יד יגור|19310406|9}}}} וכתוצאה מהאירוע הוקמה בסמוך לקיבוץ [[תחנת משטרת יגור]].


ישנם עסקים רבים בקיבוץ כגון: באלאגן, אשר משמש הורים וילדים ומרכז פעילות, מטבחי קיבוץ יגור, אשר הוקמה על ידי תושבי הקיבוץ.
ישנם עסקים רבים בקיבוץ כגון: באלאגן, אשר משמש הורים וילדים ומרכז פעילות, מטבחי קיבוץ יגור, אשר הוקמה על ידי תושבי הקיבוץ.


בשנת [[1937]] הוקם, במסגרת [[עליית הנוער]] בסמוך לקיבוץ, [[בית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ]] הראשון לנוער עולה מגרמניה על שם [[לודוויג טיץ]], אחד ממנהיגי הנוער היהודי בגרמניה. מבנה בית הספר תוכנן על ידי האדריכל [[אריך מנדלסון]]{{הערה|מתוך [http://www.openu.ac.il/bogrim/igeret/igeret58/Igeret7.pdf פרסום למסלול טיול - סיפורו של יגור]}}. מבין בוגרי בית הספר נמנו קצינים בכירים בצה"ל כגון [[אהרון דורון]], [[עוזי גל]] ואחרים. בקיבוץ פעל שנים רבות ה[[אמן (אמנות)|אמן]] [[ערי גלאס]], אביו של עוזי גל, שהיה גם ה[[מאייר]] של "[[הגדה של פסח|הגדת יגור]]".
בשנת [[1937]] הוקם, במסגרת [[עליית הנוער]] בסמוך לקיבוץ, [[בית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ]] הראשון לנוער עולה מגרמניה על שם [[לודוויג טיץ]], אחד ממנהיגי הנוער היהודי בגרמניה. מבנה בית הספר תוכנן על ידי האדריכל [[אריך מנדלסון]]{{הערה|מתוך [http://www.openu.ac.il/bogrim/igeret/igeret58/Igeret7.pdf פרסום למסלול טיול – סיפורו של יגור]}}. מבין בוגרי בית הספר: קצינים בכירים בצה"ל כגון [[אהרון דורון]], [[עוזי גל]] ואחרים. בקיבוץ פעל שנים רבות ה[[אמן (אמנות)|אמן]] [[ערי גלאס]], אביו של עוזי גל, שהיה גם ה[[מאייר]] של "[[הגדה של פסח|הגדת יגור]]".


בימי המאבק של היישוב נגד ה[[המנדט הבריטי|שלטון הבריטי]] היה קיבוץ יגור מרכז חשוב של "[[ההגנה]]". ב"[[השבת השחורה|שבת השחורה]]" ([[29 ביוני]] - [[1946]]) ערך [[הצבא הבריטי]] חיפוש במקום (בעקבות הלשנה) וגילה מחבוא ("[[סליק]]") גדול של נשק שנועד להגנה על [[היישוב]] היהודי וחשיבותו הייתה גדולה מאוד. זהו [[הסליק ביגור|הסליק של קיבוץ יגור]]. הנשק הוחרם ורבים מחברי הקיבוץ נאסרו. בעקבות זאת, נקראה [[אוניית מעפילים]] בשם "[[יגור (אוניית מעפילים)|יגור]]".
בימי המאבק של היישוב נגד ה[[המנדט הבריטי|שלטון הבריטי]] היה קיבוץ יגור מרכז חשוב של "[[ההגנה]]". ב"[[השבת השחורה|שבת השחורה]]" ([[29 ביוני]] [[1946]]) בשעות לפנות בוקר, פרצו חיילים של הדיוויזיה השישית המוטסת בשריונים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://yagur.com/אודות/|כותרת=אודות – קיבוץ יגור|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-02-01}}</ref>. בעקבות ההתנגדות היוצאת דופן של חברי הקיבוץ השתמשו הבריטים בגזים מדמיעים ולבסוף הצליחו להתחיל בחיפושים בשעות הצוהריים. הבריטים חיפשו בקיבוץ במשך יום וחצי, משך זמן ארוך במיוחד ביחס לחיפושים אחרים שערכו הבריטים. הבריטים ריכזו את חברי הקיבוץ בחדר האוכל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=is&oid=dav19460630-01.2.10&type=nlilogicalsectionpdf&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1|כותרת=משק יגור עדיין מותקף|אתר=עיתון דבר|תאריך=30.6.1946}}</ref>, ואת הגברים שלחו ל[[מחנה המעצר בעתלית]]. בקיבוץ נמצא מחסן נשק מחוזי של [[ההגנה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.irgon-haagana.co.il/Info/hi_show.aspx?Id=48090|כותרת=השבת השחורה|אתר=www.irgon-haagana.co.il|תאריך_וידוא=2024-02-01}}</ref> ([[הסליק ביגור|הסליק של קיבוץ יגור]]) שם נמצאו 94 מרגמות, 325 רובים, כ-80 אקדחים, אלפי פצצות מרגמה ורימונים, 105 אלף כדורי רובה ועשרות תת-מקלעים ומקלעים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hahagana.org.il/sites/sitepage/?itemId=48395|כותרת=אתר ההגנה – יגור}}</ref>. בעת עזיבת הבריטים מן הארץ, רכשה ההגנה את רוב הנשק שהוחרם בשבת השחורה. בעקבות האירועים ביגור, נקראה [[אוניית מעפילים]] על שם [[יגור (אוניית מעפילים)|יגור]].


ביגור פועל [[בית ספר תיכון]] שש שנתי בשם "[[כרמל זבולון]]", המיועד לבני הנוער מכל רחבי [[מועצה אזורית זבולון]], וכמו כן מגיעים תלמידים מהיישובים הסמוכים למועצה ([[נשר]], [[קריית אתא]], [[קריית טבעון]], [[יקנעם עילית]] ו[[רמת ישי]]).
ביגור פועל [[בית ספר תיכון]] שש שנתי בשם "[[כרמל זבולון]]", המיועד לבני הנוער מכל רחבי [[מועצה אזורית זבולון]], וכמו כן מגיעים תלמידים מהיישובים הסמוכים למועצה ([[נשר]], [[קריית אתא]], [[קריית טבעון]], [[יקנעם עילית]] ו[[רמת ישי]]).


==ממצאים ארכאולוגיים==
==ממצאים ארכאולוגיים==
בשנת [[1979]] בעת ביצוע עבודות בפתח [[נחל יגור]] נמצאה מערת קבורה חצובה בסלע ה[[קירטון]] הרך. [[חפירה ארכאולוגית|החפירות]] בוצעו על ידי בני הקיבוץ בפיקוח [[רשות העתיקות]]. אורכה של המערה כ-10 מטר והיא נחלקת ל-5 חלקים עיקריים. מפני שטח הקרקע נחפר [[פיר]] אנכי לתוך פנים הסלע בעומק 1.5 מטר ובקוטר 90 ס"מ. מהפיר נחצבה מנהרה באורך וקוטר דומים שהובילה אל חלל מערת מבוא. פתח המנהרה נחסם באבן גדולה. גודל מערת המבוא אורך 4 מטר ורוחב 2 מטר. גובהה 2 מטר. במערת המבוא נמצאו כלי מנחה עבור המתים. מערת המבוא הובילה לשתי מערות נוספות. באחת המערות נמצאו שרידי שלד אדם ובסמוך לו כלי מנחה וכן שני מרצעי נחושת, שישה חרוזים ו[[צדף|צדפים]]. פריטים אלה מעידים על קבורת אישה. במערת קבורה נוספת שהייתה במפלס נמוך יותר נמצאו שלד ללא ממצא קרמי מלווה. על פי השיניים ניתן להניח שהשלד היה של ילד או נער צעיר. על פי ממצאים בשטח הניחו החופרים שמדובר ב[[קבורה משנית]].
בשנת [[1979]] בעת ביצוע עבודות בפתח [[נחל יגור]] נמצאה מערת קבורה חצובה בסלע ה[[קירטון]] הרך. [[חפירה ארכאולוגית|החפירות]] בוצעו על ידי בני הקיבוץ בפיקוח [[רשות העתיקות]]. אורכה של המערה כ-10 מטר והיא נחלקת ל-5 חלקים עיקריים. מפני שטח הקרקע נחפר [[פיר (מבנה הנדסי)|פיר]] אנכי לתוך פנים הסלע בעומק 1.5 מטר ובקוטר 90 ס"מ. מהפיר נחצבה מנהרה באורך וקוטר דומים שהובילה אל חלל מערת מבוא. פתח המנהרה נחסם באבן גדולה. גודל מערת המבוא אורך 4 מטר ורוחב 2 מטר. גובהה 2 מטר. במערת המבוא נמצאו כלי מנחה עבור המתים. מערת המבוא הובילה לשתי מערות נוספות. באחת המערות נמצאו שרידי שלד אדם ובסמוך לו כלי מנחה וכן שני מרצעי נחושת, שישה חרוזים ו[[צדף|צדפים]]. פריטים אלה מעידים על קבורת אישה. במערת קבורה נוספת שהייתה במפלס נמוך יותר נמצאו שלד ללא ממצא קרמי מלווה. על פי השיניים ניתן להניח שהשלד היה של ילד או נער צעיר. על פי ממצאים בשטח הניחו החופרים שמדובר ב[[קבורה משנית]].


על פי הממצאים הקרמיים וצורת המערה תוארכה מערת הקבורה ל[[תקופת הברונזה]] הביניימית בין [[המאה ה-23 לפנה"ס| 2300 לפנה"ס]] ועד [[המאה ה-20 לפנה"ס|2000 לפנה"ס]]. הממצא הקרמי כלל 11 כלי [[חרס]], שש פכיות בעלות ידית אחת, 3 קומקומונים בעלי זרבובית ארוכה, קומקומון בעל פיה רחבה ובסיס של [[פכית]]. חמשת כלים אחרונים אלה עשויים על [[אובניים]] מחרס דק. כלים דומים נמצאו במערות קבורה ליד [[תל מגידו]] והם מעידים על קשר בין האזורים. בנוסף נמצאו 2 מרצעים מנחושת, מחט פריפה, מחרוזת וכלים מאבן [[צור (סלע)|צור]]{{הערה|יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 10 בספטמבר 1980}}.
על פי הממצאים הקרמיים וצורת המערה תוארכה מערת הקבורה ל[[תקופת הברונזה]] הביניימית בין [[המאה ה-23 לפנה"ס| 2300 לפנה"ס]] ועד [[המאה ה-20 לפנה"ס|2000 לפנה"ס]]. הממצא הקרמי כלל 11 כלי [[חרס]], שש פכיות בעלות ידית אחת, 3 קומקומונים בעלי זרבובית ארוכה, קומקומון בעל פיה רחבה ובסיס של [[פכית]]. חמשת כלים אחרונים אלה עשויים על [[אובניים]] מחרס דק. כלים דומים נמצאו במערות קבורה ליד [[תל מגידו]] והם מעידים על קשר בין האזורים. בנוסף נמצאו 2 מרצעים מנחושת, מחט פריפה, מחרוזת וכלים מאבן [[צור (סלע)|צור]]{{הערה|יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 10 בספטמבר 1980}}.


בנוסף למערת הקבורה נמצאו באזור יגור ממצאים ארכאולוגיים נוספים: כלי צור מ[[התקופה הנאוליתית]], ממצאי חרסים מ[[תקופת הברזל]], התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית והביזנטית{{הערה|יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 15 בינואר 1980}}.
בנוסף למערת הקבורה נמצאו באזור יגור ממצאים ארכאולוגיים נוספים: כלי צור מ[[התקופה הנאוליתית]], ממצאי חרסים מ[[תקופת הברזל]], התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית והביזנטית{{הערה|יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 15 בינואר 1980}}.
==גלריית תמונות==
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
קובץ:Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 033.JPG|צומת יגור, לידו מימין משתלת יגור והאזור המסחרי, בתחתית בית הספר האזורי. מבט מ[[סימון שבילים|השביל הירוק]] בין יגור ל[[נשר (עיר)|נשר]]
קובץ:Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 066.JPG|בית הספר האזורי "[[בית חינוך כרמל זבולון|כרמל זבולון]]" " ביגור. מבט מ[[סימון שבילים|השביל הירוק]] בין יגור ל[[נשר (עיר)|נשר]]
קובץ:Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 023.JPG|מבט מהר [[הכרמל]] על יגור לכוון מזרח
קובץ:Jagur_081.jpg|מראה קיבוץ יגור מהכרמל
File:בית המסילאים - תחנת רכבת - קיבוץ יגור (22).JPG|שלט הסבר על תחנת הרכבת בית המסילאים בקיבוץ יגור.
File:בית המסילאים - תחנת רכבת - קיבוץ יגור (91).JPG|בית המסילאים.
File:בית המסילאים - תחנת רכבת - קיבוץ יגור (93).JPG|גן אביבים בקיבוץ יגור.
File:הסליק בקיבוץ יגור - עמק זבולון (53).JPG|[[הסליק ביגור]].
</gallery>
|}

===תמונות היסטוריות===
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">

קובץ:The camp of gdud 'Shomeria'.jpg|מחנה{{הערה|1="האוהלים הפנימיים ללא שוליים, הרוח שורקת והגשם דולף. בלילות קר, המטבח וחדר האוכל הותקנו באוהל מרובע שאף הוא פתוח לרוח, הרוח מכבה את הפרימוסים, האוכל ספוג עשן... המזון מורכב בעיקרו משימורים, שיירי הצבא הבריטי אותם מספק "המשביר". רבים חולים בצהבת. מסביב למחנה ביצות, היתושים מזמזמים, רבים חולי קדחת ורופא אין." עדותו של [[אבא חושי#חלוץ ופעיל הסתדרות ואחדות העבודה|אבא חושי]].}} גדוד שומריה (1920–1921) על אדמות קיבוץ יגור של היום
קובץ:YagurTrainStation.jpg|נוסעים ממתינים בתחנת יגור (1939)
קובץ:Ludwig t yagur 1.JPG|תעודת גמר מבית הספר ע"ש [[לודוויג טיץ]], דצמבר [[1942]]
קובץ:Ludwig t yagur 2.JPG|מבנה בית הספר ע"ש לודוויג טיץ, [[1941]]
קובץ:Ludwig t yagur 3.JPG|כיתה בבית הספר למלאכה ע"ש לודוויג טיץ, [[1941]]

קובץ:Ludwig t yagur 4.JPG|סדנה מבית הספר למלאכה ע"ש לודוויג טיץ, [[1941]]
קובץ:PikiWiki Israel 6407 Geography of Israel.jpg|קיבוץ יגור ו[[מפרץ חיפה]] בשנת 1942, כפי שנשקפו מגג בית הספר ע"ש לודוויג טיץ
קובץ:PikiWiki Israel 6426 Education in Israel.jpg|חניכי מחזור 1940–1942, של בי"ס טיץ בצילום קבוצתי, בשנת 1940
קובץ:PikiWiki Israel 6413 Settlements in Israel.jpg |מקהלת קיבוץ יגור, כפי שצולמה ב-20 במאי 1942
קובץ:PikiWiki Israel 6416 School.jpg |סדנה מבית הספר למלאכה ע"ש לודוויג טיץ, [[1941]]

קובץ:PikiWiki Israel 6415 Israel Defense Forces.jpg|קורס אלחוטנים של ארגון [[ההגנה]], קיבוץ יגור 1943
קובץ:PikiWiki Israel 6411 School.jpg |קבוצת חניכים מבי"ס טיץ, שנת 1942
קובץ:Kibutz Yagur after the Black Shabath (Operation Agatha) H ih 040.JPG|חדר הפוך לאחר חיפוש שנערך על ידי חיילים בריטיים ב[[השבת השחורה|שבת השחורה]], [[29 ביוני]] [[1946]]
</gallery>
|}
{{-}}

==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=479778 ספר יגור]''' - 40 שנה לעלייה לקרקע. עורך: זאב רימון. הוצאת משק יגור, 1965.
*'''[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=479778 ספר יגור]''' – 40 שנה לעלייה לקרקע. עורך: זאב רימון. הוצאת משק יגור, 1965.
*'''[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=384161 נווה הסלעים]''' - מאת חיים טהרלב. פואמה רחבת היקף המתארת את חיי היום יום ביגור בשנות השלושים והארבעים. [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] 1998.
*'''[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=384161 נווה הסלעים]''' – מאת חיים טהרלב. פואמה רחבת היקף המתארת את חיי היום יום ביגור בשנות השלושים והארבעים. [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] 1998.
*'''[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=20321 משק יגור טיוטה]''' - ספר שירים קצרצרים של [[יורם טהרלב]], שנולד וגדל ביגור, על חייו בקיבוץ בתקופת ילדותו. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1975.
*'''[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=20321 משק יגור טיוטה]''' – ספר שירים קצרצרים של [[יורם טהרלב]], שנולד וגדל ביגור, על חייו בקיבוץ בתקופת ילדותו. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1975.
*'''[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=20113 הנשיקה הראשונה]''' - שתול רובו ככולו בנופיו של קיבוץ יגור. הוצאת הקיבוץ המאוחר 1979.
*'''[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=20113 הנשיקה הראשונה]''' – שתול רובו ככולו בנופיו של קיבוץ יגור. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1979.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{אתר רשמי|http://www.yagur.com}}
*{{אתר רשמי|http://www.yagur.com}}
*[http://carmelz.org אתר בית הספר "כרמל זבולון"]
*[http://carmelz.org אתר בית הספר "כרמל זבולון"]
*תמונות [https://haifa-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/collectionDiscovery?vid=HAU&inst=972HAI_MAIN&collectionId=81164425900002791&lang=iw_IL מאוסף קיבוץ יגור] מתוך האוספים הדיגיטליים של [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]]
*תמונות [https://haifa-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/collectionDiscovery?vid=HAU&inst=972HAI_MAIN&collectionId=81164425900002791&lang=iw_IL מאוסף קיבוץ יגור] מתוך האוספים הדיגיטליים של [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]]
*[[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2016/01/16/סיבוב-בקיבוץ-יגור/ סקירה מצולמת על אדריכלות בקיבוץ יגור], באתר 'חלון אחורי', 16 בינואר 2016
*[[מיכאל יעקובסון]], [https://michaelarch.wordpress.com/2016/01/16/סיבוב-בקיבוץ-יגור/ סקירה מצולמת על אדריכלות בקיבוץ יגור], באתר 'חלון אחורי', 16 בינואר 2016
*{{הארץ|מירב מורן|"פתאום נהיו מחנות והצעירים צעקו על המבוגרים: אתם מטומטמים"|1.10470786|16 בדצמבר 2021}}
*נחמן גלבוע, [http://www.kibbutz.org.il/itonut/2013/dafyarok/130228_yagur.htm המחזור האחרון: יגור, 1945, בית הספר טיץ]{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, באתר "הזמן הירוק"
*אלי אלון, [http://cafe.themarker.com/post/3329332/ סיפורם של בתי העלמין ביגור.5 באוגוסט 2016] באתר [[themarker]]
*[http://shvilist.com/k13.html קטע שביל ישראל] העובר בקיבוץ
*[http://shvilist.com/k13.html קטע שביל ישראל] העובר בקיבוץ
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007540337105171|יגור (ישראל)}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
שורה 104: שורה 67:
[[קטגוריה:קיבוצי הקיבוץ המאוחד]]
[[קטגוריה:קיבוצי הקיבוץ המאוחד]]
[[קטגוריה:קיבוצים במחוז חיפה]]
[[קטגוריה:קיבוצים במחוז חיפה]]
[[קטגוריה:יישובים במחוז חיפה]]
[[קטגוריה:מועצה אזורית זבולון]]
[[קטגוריה:עמק זבולון]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1922]]
[[קטגוריה:יישובים עבריים המשמרים שם ערבי]]
[[קטגוריה:הכרמל: יישובים]]

גרסה אחרונה מ־18:43, 27 בדצמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בקיבוץ סמוך לחיפה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יגור (פירושונים).
יגור
שלט הכניסה לקיבוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית זבולון
גובה ממוצע[1] ‎16 מטר
תאריך ייסוד 1922
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 1,550 תושבים
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית זבולון
באדום - יגור
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2] 		4 מתוך 10
http://www.yagur.com
יגור מהכרמל

יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו הצפון-מזרחיים של הר הכרמל, כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה, ונמצא בפתחו של נחל יגור. זהו אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. היה שייך לקיבוץ המאוחד ולאחר איחוד התנועות הקיבוציות שייך לתנועה הקיבוצית. שמו של הקיבוץ ניתן בהשפעת שמו של הכפר הערבי יאג'ור שהתקיים עד 1948, כ-3 קילומטרים צפונית-מערבית ליגור[3][4][5].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות העשרים קנה יהושע חנקין 468 דונם מאדמות הכפר מסוחרי הקרקעות סורסוק וסלים ח'ורי עליהן הוקם קיבוץ יגור. בטרם נוסד הקיבוץ חנו ועבדו בקרקעותיו למשך כשנה (1920–1921) אנשי "השומר הצעיר" חברי גדוד שומריה.

רופא שנשלח באוגוסט 1921 כדי לבדוק את השטח של יגור לפני ההתיישבות עליו סיפר: "יש ביגור שתי ביצות בלבד, שאפשר לייבשן בקלות. אך יש להביא בחשבון את השפעת נחל קישון. אפשר לחפור תעלה אל הקישון ולבנות רשת של תעלות שתייבשנה את הביצות. הקישון אינו מזיק בסביבה זו"[6][7].

קיבוץ יגור נוסד בשנת 1922 על ידי חלק מחברי קבוצת "אחווה". מתחילת שנת תרפ"ג (סוף 1922) התגוררה הקבוצה בחושות של "סלמיה" – מספר חושות של אריסים בשטח שנרכש על ידי "חברת מלט פורטלנד נשר בע"מ" ליד יאג'ור. מנהל המפעל, שניאורסון, התיר להם להתגורר יחד עם השומרים בשטח וזאת כדי לחזק את הנוכחות היהודית במקום. אולם כשנגשו להקמת המפעל[8] בקיץ 1923 הם נתבקשו לעזוב את המקום ועברו לנקודת הקבע לקראת תחילת תרפ"ד[9]. תחילה עסקו המתיישבים בייבוש הביצות של נחל קישון ובהכשרת הקרקע בסביבתו. אחרי כן הוקמו ענפי המשק השונים והקיבוץ גדל והתפתח. ביגור משק חקלאי מעורב מפותח, מפעלי חרושת (לגין) ותחבורה. חלק מהמתיישבים עבד בבית החרושת למלט בנשר, והיו חברים במועצת הפועלים שהוקמה בשם "מועצת הפועלים יגור-נשר" שלאחר מספר שנים התמזגה עם מועצת פועלי חיפה. סניף של הקיבוץ התקיים בעתלית, שבו שהו חלק מחברי הקיבוץ שעבדו במחצבות בעתלית[10].

בתחילת אפריל 1931 הותקף רכב של הקיבוץ ושלושה מחברי הקיבוץ נהרגו[11] וכתוצאה מהאירוע הוקמה בסמוך לקיבוץ תחנת משטרת יגור.

ישנם עסקים רבים בקיבוץ כגון: באלאגן, אשר משמש הורים וילדים ומרכז פעילות, מטבחי קיבוץ יגור, אשר הוקמה על ידי תושבי הקיבוץ.

בשנת 1937 הוקם, במסגרת עליית הנוער בסמוך לקיבוץ, בית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ הראשון לנוער עולה מגרמניה על שם לודוויג טיץ, אחד ממנהיגי הנוער היהודי בגרמניה. מבנה בית הספר תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון[12]. מבין בוגרי בית הספר: קצינים בכירים בצה"ל כגון אהרון דורון, עוזי גל ואחרים. בקיבוץ פעל שנים רבות האמן ערי גלאס, אביו של עוזי גל, שהיה גם המאייר של "הגדת יגור".

בימי המאבק של היישוב נגד השלטון הבריטי היה קיבוץ יגור מרכז חשוב של "ההגנה". ב"שבת השחורה" (29 ביוני 1946) בשעות לפנות בוקר, פרצו חיילים של הדיוויזיה השישית המוטסת בשריונים[13]. בעקבות ההתנגדות היוצאת דופן של חברי הקיבוץ השתמשו הבריטים בגזים מדמיעים ולבסוף הצליחו להתחיל בחיפושים בשעות הצוהריים. הבריטים חיפשו בקיבוץ במשך יום וחצי, משך זמן ארוך במיוחד ביחס לחיפושים אחרים שערכו הבריטים. הבריטים ריכזו את חברי הקיבוץ בחדר האוכל[14], ואת הגברים שלחו למחנה המעצר בעתלית. בקיבוץ נמצא מחסן נשק מחוזי של ההגנה[15] (הסליק של קיבוץ יגור) שם נמצאו 94 מרגמות, 325 רובים, כ-80 אקדחים, אלפי פצצות מרגמה ורימונים, 105 אלף כדורי רובה ועשרות תת-מקלעים ומקלעים[16]. בעת עזיבת הבריטים מן הארץ, רכשה ההגנה את רוב הנשק שהוחרם בשבת השחורה. בעקבות האירועים ביגור, נקראה אוניית מעפילים על שם יגור.

ביגור פועל בית ספר תיכון שש שנתי בשם "כרמל זבולון", המיועד לבני הנוער מכל רחבי מועצה אזורית זבולון, וכמו כן מגיעים תלמידים מהיישובים הסמוכים למועצה (נשר, קריית אתא, קריית טבעון, יקנעם עילית ורמת ישי).

ממצאים ארכאולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 בעת ביצוע עבודות בפתח נחל יגור נמצאה מערת קבורה חצובה בסלע הקירטון הרך. החפירות בוצעו על ידי בני הקיבוץ בפיקוח רשות העתיקות. אורכה של המערה כ-10 מטר והיא נחלקת ל-5 חלקים עיקריים. מפני שטח הקרקע נחפר פיר אנכי לתוך פנים הסלע בעומק 1.5 מטר ובקוטר 90 ס"מ. מהפיר נחצבה מנהרה באורך וקוטר דומים שהובילה אל חלל מערת מבוא. פתח המנהרה נחסם באבן גדולה. גודל מערת המבוא אורך 4 מטר ורוחב 2 מטר. גובהה 2 מטר. במערת המבוא נמצאו כלי מנחה עבור המתים. מערת המבוא הובילה לשתי מערות נוספות. באחת המערות נמצאו שרידי שלד אדם ובסמוך לו כלי מנחה וכן שני מרצעי נחושת, שישה חרוזים וצדפים. פריטים אלה מעידים על קבורת אישה. במערת קבורה נוספת שהייתה במפלס נמוך יותר נמצאו שלד ללא ממצא קרמי מלווה. על פי השיניים ניתן להניח שהשלד היה של ילד או נער צעיר. על פי ממצאים בשטח הניחו החופרים שמדובר בקבורה משנית.

על פי הממצאים הקרמיים וצורת המערה תוארכה מערת הקבורה לתקופת הברונזה הביניימית בין 2300 לפנה"ס ועד 2000 לפנה"ס. הממצא הקרמי כלל 11 כלי חרס, שש פכיות בעלות ידית אחת, 3 קומקומונים בעלי זרבובית ארוכה, קומקומון בעל פיה רחבה ובסיס של פכית. חמשת כלים אחרונים אלה עשויים על אובניים מחרס דק. כלים דומים נמצאו במערות קבורה ליד תל מגידו והם מעידים על קשר בין האזורים. בנוסף נמצאו 2 מרצעים מנחושת, מחט פריפה, מחרוזת וכלים מאבן צור[17].

בנוסף למערת הקבורה נמצאו באזור יגור ממצאים ארכאולוגיים נוספים: כלי צור מהתקופה הנאוליתית, ממצאי חרסים מתקופת הברזל, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית והביזנטית[18].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יגור
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יגור

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, ערך יגור עמוד 2692
  4. ^ על פי גבי קרדוש מדריך סיורים וחבר בקיבוץ, בארכיון יגור לא נמצא מסמך המתעד את ההחלטה לקרוא לקיבוץ בשם יגור
  5. ^ על פי האקדמיה ללשון: מדובר במתן צורה עברית לשמו הערבי של המקום – יאג'ור.
  6. ^ ד"ר הלל יפה, "דור המעפילים – זיכרונות, מכתבים, יומן", הוצאת "דביר", תרצ"ט–1938, עמוד 377
  7. ^ זאב וילנאי, "אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל", כרך תוספות, עם עובד-תרבות וחינוך, 1982, עמוד 323
  8. ^ מפת 'הקרקעות והישובים היהודים בארץ ישראל' בהוצאת הקרן הקיימת, 1929, עם סימון 'ביח"ר יגור' צפונית מערבית לישוב, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  9. ^ יאזור, הפועל הצעיר, 22 ביולי 1924
  10. ^ עתלית, פלוגת יגור, דבר, 5 ביולי 1931
  11. ^ התנפלות על יד יגור, דבר, 6 באפריל 1931
  12. ^ מתוך פרסום למסלול טיול – סיפורו של יגור
  13. ^ אודות – קיבוץ יגור
  14. ^ משק יגור עדיין מותקף, באתר עיתון דבר, ‏30.6.1946
  15. ^ השבת השחורה, באתר www.irgon-haagana.co.il
  16. ^ אתר ההגנה – יגור
  17. ^ יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 10 בספטמבר 1980
  18. ^ יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 15 בינואר 1980


יישובי מועצה אזורית זבולון (מחוז חיפה)
קיבוצים אושה • יגור • כפר המכבי • רמת יוחנן • שער העמקים
מושבים כפר ביאליק • כפר חסידים א'
יישובים קהילתיים כפר חסידים ב' • נופית
כפרים ערביים אבטין • ח'וואלד • ראס עלי
מוסדות מכללת אורנים
מפת יישובי המועצה האזורית
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית זבולון
באדום - יגור
בירוק - מיקום בניין המועצה
רכס הכרמל
הרים, עמקים ונקודות ציון גאוגרפיות בקעת אלון • הר אלון • הר אורן • הר חורשן • הר ערקן • הר שוקף • הר סומק • הר טללים • חניון האגם • מצוק מגדים • עין ורדיה • עין עמיקם • עמק מהר"ל • סטלה מאריס • רום כרמל • חוטם הכרמל
נחלים נחל אבן • נחל אורן • נחל אזוב • נחל אחוזה • נחל אלרואי • נחל בוסתן • נחל גחר • נחל גיבורים • נחל גלים • נחל דורים • נחל הוד • נחל ורדיה • נחל חוסיפה • נחל חיק • נחל חרובים • נחל יגור • נחל כלח • נחל לוטם • נחל מגדים • נחל מהר"ל • נחל מערות • נחל נדר • נחל מעפילים • נחל נץ • נחל נשר • נחל סבך • נחל סעדיה • נחל ספונים • נחל עובדיה • נחל עמיק • נחל עמירם • נחל קטיע • נחל רקית • נחל רקפת • נחל שיח • נחל תן
אתרים ארכאולוגים חורבת דובה • חורבת כרך • חורבת סומקה • חורבת קסטרא • חורבת רקית • מבצר ראש מיה • מחצבות קדומים • מערת אורן • מערות אורנית • מערת גמל • מערת הגדי • מערת הנחל • מערת תנור • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת ספונים • מערת רקפת • נווה דוד
נקודות ציון בית אוליפנט • גבעת ההגנה • חוות משמר הכרמל • חורשת הארבעים • בית סוהר דמון • מלון יערות הכרמל • מקאם הנביא אבו אברהים • מצפה עופר • משמר הכרמל • קרן הכרמל • פארק הכרמל • פארק נשר • בית הקברות הצבאי בעספיא
יישובים חיפה • נשר • טירת כרמל • דלית אל-כרמל • עספיא • יגור • בית אורן • גבעת וולפסון • ניר עציון • עין הוד • ימין אורד • עין חוד • כרם מהר"ל • עופר • מאיר שפיה • פוריידיס • זכרון יעקב • מעיין צבי
שונות גאולוגיה של הכרמל • השרפה בכרמל בשנת 1989 • השרפה בכרמל בשנת 2010 • כביש 672 • כביש 705 • כביש 721 • כביש 7212 • דרך נוף כרמל • מטמון עספיא • חזירי הבר בחיפה • מלון יערות הכרמל • ההר הירוק תמיד • גל השריפות בישראל בשנת 2016 • יקבי כרמל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יגור&oldid=40217910"