לדלג לתוכן

קיבול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nurick (שיחה | תרומות)
מ קטגוריות
 
(16 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תכונה פיזיקלית|אחר=קיבול של הצעה לחוזה|ראו=הצעה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=תכונה פיזיקלית|אחר=קיבול של הצעה לחוזה|ראו=הצעה}}
'''קיבול''' הוא תכונה [[פיזיקה|פיזיקלית]] המתארת את היכולת של גוף (לרוב שניים) לאגור מטען חשמלי. הקיבול, <math>C</math>, מוגדר כיחס בין המטען האגור בגוף, <math>q</math>, לבין הפרש הפוטנציאל עליו, <math>V</math>:

'''קיבול''' היא תכונה פיזיקלית המתארת את היכולת של גוף (לרוב שניים) לאגור מטען חשמלי. הקיבול, <math>C</math>, מוגדר כיחס בין המטען האגור בגוף, <math>q</math>, לבין הפרש הפוטנציאל עליו, <math>V</math>:


:<math>\ C = \frac{q}{\Delta \Phi} = \frac{q}{V}</math>
:<math>\ C = \frac{q}{\Delta \Phi} = \frac{q}{V}</math>


ב[[מערכת היחידות הבינלאומית]], קיבול נמדד ביחידת המידה [[פאראד]], על שמו של [[מייקל פארדיי]], ומסומלת באות <math>F</math>. זוהי יחידת מידה גדולה יחסית והיא מסמנת גוף הטעון ב1 [[קולון]] ובהפרש פוטנציאל של 1 [[וולט]]. השגת קיבול גבוה היא אתגר המצריך לרב הגדלה של נפח הגוף כי הקיבול תלוי בפרמטרים הגאומטריים של הקבל, ובתכונות החומרים המרכיבים אותו, אך לא במטען שהוא מכיל.
ב[[מערכת היחידות הבינלאומית]], קיבול נמדד ביחידת המידה [[פאראד]], על שמו של [[מייקל פארדיי]], ומסומלת באות <math>F</math>. זוהי [[יחידת מידה]] גדולה יחסית והיא מציינת גוף הטעון ב-1 [[קולון]] ליחידת הפרש פוטנציאלים של 1 [[וולט]].{{הערה|[http://www.collinsdictionary.com/dictionary/english/farad הגדרת פאראד] במילון Collins}} השגת קיבול גבוה היא אתגר המצריך לרב הגדלה של נפח הגוף כי הקיבול תלוי בפרמטרים הגאומטריים של הקבל, ובתכונות החומרים המרכיבים אותו, אך לא במטען שהוא מכיל.


== קבל ==
== קבל ==
{{ערך מורחב|קבל}}
{{ערך מורחב|קבל}}
[[תמונה:Electronic component electrolytic capacitors.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קבלים שונים]]
[[קובץ:Electronic component electrolytic capacitors.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קבלים שונים]]


קבל הוא [[רכיב חשמלי]] בעל יכולת לאגור [[מטען חשמלי]] ולפרוק אותו. קבל בנוי משני [[מוליכות חשמלית|מוליכים]] (הקרויים "'''הדקי הקבל'''") המופרדים על ידי [[מבודד]]. כאשר הקבל "טעון", על שני ההדקים שלו יש מטען השווה בגודלו והפוך בסימנו, כך שבין ההדקים נוצר [[שדה חשמלי]]. '''סך''' המטען על קבל הוא תמיד 0. תאורטית, כל זוג [[מוליך|מוליכים]] (ואפילו מוליך יחיד) יכולים לתפקד כקבל, אך הסוגים הנפוצים ביותר הם [[קבל#קבל לוחות|קבל לוחות]] ו[[קבל#קבל קואקסיאלי|קבל קואקסיאלי]].
קבל הוא [[רכיב חשמלי]] בעל יכולת לאגור [[מטען חשמלי]] ולפרוק אותו. קבל בנוי משני [[מוליכות חשמלית|מוליכים]] המופרדים על ידי [[מבודד]]. כאשר הקבל "טעון", על שני ההדקים שלו יש מטען השווה בגודלו והפוך בסימנו, כך שבין ההדקים נוצר [[שדה חשמלי]]. סך המטען על קבל הוא תמיד 0. תאורטית, כל זוג [[מוליך|מוליכים]] (ואפילו מוליך יחיד) יכולים לתפקד כקבל, אך הסוגים הנפוצים ביותר הם [[קבל#קבל לוחות|קבל לוחות]] ו[[קבל#קבל קואקסיאלי|קבל קואקסיאלי]].


== קיבול של מערכות פשוטות ==
== קיבול של מערכות פשוטות ==


חישוב הקיבול של מערכת מסתכם בפתרון [[משוואת לפלס]], <math>\nabla^2 \varphi = 0 </math> כאשר <math>\nabla^2</math>, כאשר, <math>\varphi</math>, הפוטנציאל על פני השטח של המוליכים קבוע. פתרון זה טריוויאלי במקרים עם סימטריה גבוהה. אך אין בהכרח פתרון בעזרת פונקציות יסודיות במקרים מסובכים יותר.
חישוב קיבולה של מערכת מבוסס על פתרון [[משוואת לפלס]], <math>\nabla^2 \varphi = 0 </math> כאשר <math>\nabla^2</math>, כאשר, <math>\varphi</math>, הפוטנציאל על פני השטח של מוליכים טעונים קבוע. פתרון זה טריוויאלי עבור מקרים בעלי סימטריה גבוהה, אך אין בהכרח פתרון בעזרת פונקציות יסודיות במקרים מסובכים יותר.


{| class="wikitable"
{| class="wikitable"
שורה 23: שורה 22:
! קבל לוחות
! קבל לוחות
| <math> \frac{\varepsilon\cdot A}{d} </math>
| <math> \frac{\varepsilon\cdot A}{d} </math>
| [[Image:Plate CapacitorII.svg|125px]]
| [[קובץ:Plate CapacitorII.svg|125px]]
<math>\varepsilon</math>: [[מקדם דיאלקטרי]]
<math>\varepsilon</math>: [[מקדם דיאלקטרי]]
|-
|-
! קבל קואקסיאלי
! קבל קואקסיאלי
| <math> \frac{2\pi \varepsilon l}{\ln \left( R_{2}/R_{1}\right) } </math>
| <math> \frac{2\pi \varepsilon l}{\ln \left( R_{2}/R_{1}\right) } </math>
| [[Image:Cylindrical CapacitorII.svg|130px]]
| [[קובץ:Cylindrical CapacitorII.svg|130px]]
<math>\varepsilon</math>: [[מקדם דיאלקטרי]]
<math>\varepsilon</math>: [[מקדם דיאלקטרי]]
|-
|-
! זוג כבלים מקבילים
! זוג כבלים מקבילים
| <math>\frac{\pi \varepsilon l}{\operatorname{arcosh}\left( \frac{d}{2a}\right) }=\frac{\pi \varepsilon l}{\ln \left( \frac{d}{2a}+\sqrt{\frac{d^{2}}{4a^{2}}-1}\right) }</math>
| <math>\frac{\pi \varepsilon l}{\operatorname{arcosh}\left( \frac{d}{2a}\right) }=\frac{\pi \varepsilon l}{\ln \left( \frac{d}{2a}+\sqrt{\frac{d^{2}}{4a^{2}}-1}\right) }</math>
|[[Image:Parallel Wire Capacitance.svg|130px]]
|[[קובץ:Parallel Wire Capacitance.svg|130px]]
|-
|-
! כבל מקביל ללוח
! כבל מקביל ללוח
שורה 41: שורה 40:
! ספרות קונצנטריות
! ספרות קונצנטריות
| <math> \frac{4\pi \varepsilon}{\frac{1}{R_1}-\frac{1}{R_2}} </math>
| <math> \frac{4\pi \varepsilon}{\frac{1}{R_1}-\frac{1}{R_2}} </math>
| [[Image:Spherical Capacitor.svg|97px]]
| [[קובץ:Spherical Capacitor.svg|97px]]
<math>\varepsilon</math>: [[מקדם דיאלקטרי]]
<math>\varepsilon</math>: [[מקדם דיאלקטרי]]
|-
|-
שורה 64: שורה 63:
| <math>a</math>: רדיוס הכבל{{ש}}<math>l</math>: אורך{{ש}}<math>\Lambda: ln\left(\frac{l}{a}\right)</math>
| <math>a</math>: רדיוס הכבל{{ש}}<math>l</math>: אורך{{ש}}<math>\Lambda: ln\left(\frac{l}{a}\right)</math>
|}
|}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:אלקטרומגנטיות]]
[[קטגוריה:אלקטרומגנטיות]]

גרסה אחרונה מ־15:51, 21 בדצמבר 2024

קיבול הוא תכונה פיזיקלית המתארת את היכולת של גוף (לרוב שניים) לאגור מטען חשמלי. הקיבול, , מוגדר כיחס בין המטען האגור בגוף, , לבין הפרש הפוטנציאל עליו, :

במערכת היחידות הבינלאומית, קיבול נמדד ביחידת המידה פאראד, על שמו של מייקל פארדיי, ומסומלת באות . זוהי יחידת מידה גדולה יחסית והיא מציינת גוף הטעון ב-1 קולון ליחידת הפרש פוטנציאלים של 1 וולט.[1] השגת קיבול גבוה היא אתגר המצריך לרב הגדלה של נפח הגוף כי הקיבול תלוי בפרמטרים הגאומטריים של הקבל, ובתכונות החומרים המרכיבים אותו, אך לא במטען שהוא מכיל.

ערך מורחב – קבל
קבלים שונים

קבל הוא רכיב חשמלי בעל יכולת לאגור מטען חשמלי ולפרוק אותו. קבל בנוי משני מוליכים המופרדים על ידי מבודד. כאשר הקבל "טעון", על שני ההדקים שלו יש מטען השווה בגודלו והפוך בסימנו, כך שבין ההדקים נוצר שדה חשמלי. סך המטען על קבל הוא תמיד 0. תאורטית, כל זוג מוליכים (ואפילו מוליך יחיד) יכולים לתפקד כקבל, אך הסוגים הנפוצים ביותר הם קבל לוחות וקבל קואקסיאלי.

קיבול של מערכות פשוטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חישוב קיבולה של מערכת מבוסס על פתרון משוואת לפלס, כאשר , כאשר, , הפוטנציאל על פני השטח של מוליכים טעונים קבוע. פתרון זה טריוויאלי עבור מקרים בעלי סימטריה גבוהה, אך אין בהכרח פתרון בעזרת פונקציות יסודיות במקרים מסובכים יותר.

קיבול של מערכות פשוטות
סוג קיבול הערות
קבל לוחות

: מקדם דיאלקטרי

קבל קואקסיאלי

: מקדם דיאלקטרי

זוג כבלים מקבילים
כבל מקביל ללוח : רדיוס הכבל
: מרחק,
: אורך הכבל
ספרות קונצנטריות

: מקדם דיאלקטרי

זוג ספרות בעלות רדיוס זהה

: רדיוס
: מרחק,
=
: קבוע אוילר
ספרה ולוח : רדיוס
: מרחק,
ספרה : רדיוס
דיסק עגול : רדיוס
כבל דק באורך סופי : רדיוס הכבל
: אורך

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיבול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הגדרת פאראד במילון Collins