שי בן אליהו – הבדלי גרסאות

שי בן אליהו
לידה	1935; תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	7 ביוני 2010 (בגיל 75 בערך); כ"ה בסיון ה'תש"ע
מדינה	ישראל
מקום קבורה	עין יהב
בת זוג	רותי בן אליהו (זוהר)
	1992–2001; (כ־9 שנים)
	→ אילן אורן לילך מורגן ←
	סגן מזכיר תנועת המושבים; מרכז חטיבת בני המושבים;
	סגן מזכיר תנועת המושבים; מרכז חטיבת בני המושבים;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־10:57, 8 בנובמבר 2024

שי בן אליהו (1935–2010) היה מחלוצי ההתיישבות בערבה, ממייסדי מושב עין יהב וראש המועצה האזורית הערבה התיכונה בין 1992 ל-2001.

ביוגרפיה

נולד בתל אביב ב-1935 לדוד בן אליהו (בבייב), יהודי הררי שעלה מבאקו ועבד בחברת החשמל. כשהיה בן שלוש נרצח אביו בקרב צומת מסמיה במהלך המרד הערבי הגדול. בילדותו נפצע ואיבד אחת מעיניו. למד בתיכון חדש, ולאחר גמר לימודיו לא גויס לצה"ל בשל הפציעה בעינו, והחל לעבוד במשק חקלאי של קרובי משפחתו בכפר יהושע. ב-1955 נענה לקריאתו של בן-גוריון לבני המושבים לעסוק בהדרכה במושבי העולים בנגב, והצטרף להדרכה בבית הספר אשל הנשיא במערב הנגב. ב-1957 התמנה למרכז חטיבת בני המושבים בארגון הנוער העובד והלומד. יחד עם חברו מכפר יהושע חגי פורת, יצא לחפש מקום מתאים להקמת מושב חדש, והם מצאו נקודה מתאימה ליד "עין וייבה" בערבה קרוב לגבול הירדני, במרחק רב מכל נקודת יישוב אחרת. במקום פעלה תצפית חקלאית ניסיונית של משרד החקלאות. הסוכנות היהודית סרבה לאפשר הקמת היאחזות נח"ל במקום, אך לאחר פנייה אישית לבן-גוריון הוקמה במקום היאחזות נח"ל "עין יהב" בנובמבר 1959. השניים היו המדריכים של הקבוצה הראשונה שעלתה על הקרקע, ובהמשך הובילו את אזרוח המקום והפיכתו למושב. בן אליהו היה מזכיר ההיאחזות והמושב. בהמשך פעל להקמת מושבים נוספים באזור, בהם חצבה, פארן, עידן, צופר והיישוב ספיר, ופעל להקמת מוסדות ציבור ופיתות תעשייתי ומסחרי באזור. בין השאר, יזם את הקמת מכון התערובות "משקי ערבה"^[1].

ב-1978 נבחר לשמש כסגן המזכיר הכללי של תנועת המושבים, עד 1982. ב-1985 יצא בשליחות המחלקה להתיישבות לניו יורק לצורך גיוס גרעיני עלייה והתיישבות. ב-1988 שב ארצה.

ב-1992 נערכו לראשונה בחירות לראשות המועצה האזורית הערבה התיכונה, ובהן נבחר בן אליהו כראש המועצה. בתקופת כהונתו פעל לשמירה על האדמות החקלאיות וקידוחי המים של המושב שהיו מעברו המזרחי של נחל הערבה, ואשר היו אמורים לעבור לשליטת ירדן במסגרת הסכם השלום עם ישראל, ובהשפעתו הוחלט להשאיר שטחים אלו בידי ישראל תמורת שטחים אחרים שהועברו לירדן. לאחר חתימת הסכם השלום פעל לשיתופי פעולה עם הירדנים מעבר לגבול. כמו כן, הקים במועצה מחלקת תיירות^[2]. בן אליהו סיים את כהונתו בסוף שנת 2001^[3].

נפטר לאחר מחלה ממושכת ב-7 ביוני 2010 (כ"ה בסיון ה'תש"ע) ונקבר בבית הקברות בעין יהב.

חיים אישיים

החל משנת 1960 היה נשוי לרותי לבית זוהר, ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

לזכרו של שי בן אליהו, באתר המועצה האזורית הערבה התיכונה.
אורי דרומי, בן גוריון של הערבה - שי בן אליהו, ממייסדי עין יהב, 1935-2010, באתר הארץ, 23 ביולי 2010

הערות שוליים

^ שי שבתאי ורינת אזולאי, ‏ההודים לא אכלו אותה, באתר גלובס, 5 בינואר 2014
^ תיירות מדבר בערבה, באתר "הערבה"
^ גדי גולן, ‏נבחרו 11 ראשי מועצות אזוריות, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2001

[1] שי שבתאי ורינת אזולאי, ‏ההודים לא אכלו אותה, באתר גלובס, 5 בינואר 2014

[2] תיירות מדבר בערבה, באתר "הערבה"

[3] גדי גולן, ‏נבחרו 11 ראשי מועצות אזוריות, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2001

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 | תאריך לידה = [[1935]]
 | תאריך פטירה = [[7 ביוני]] [[2010]]
 | תאריך פטירה עברי = [[כ"ה בסיון]] [[ה'תש"ע]]
 | מקום לידה = [[תל אביב]], [[פלשתינה (א"י)]]
 | מדינה = [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 }}
-'''שי בן אליהו''' ([[1935]] - [[2010]]) היה מחלוצי ההתיישבות ב[[הערבה|ערבה]], ממייסדי מושב [[עין יהב]] ו[[ראש עירייה|ראש]] ה[[מועצה אזורית הערבה התיכונה|מועצה האזורית הערבה התיכונה]] בין [[1992]] ל-[[2001]].
+'''שי בן אליהו''' ([[1935]]–[[2010]]) היה מחלוצי ההתיישבות ב[[הערבה|ערבה]], ממייסדי מושב [[עין יהב]] ו[[ראש עירייה|ראש]] ה[[מועצה אזורית הערבה התיכונה|מועצה האזורית הערבה התיכונה]] בין [[1992]] ל-[[2001]].
 ==ביוגרפיה==
-נולד בתל אביב ב-[[1935]] ל{{יזכור|%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%91%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95%20%D7%91%D7%91%D7%99%D7%99%D7%91/en_82a04624c2131ba3de936c0da5534080|דוד בן אליהו (בבייב)}}, [[יהודי ההרים|יהודי הררי]] שעלה מ[[באקו]] ועבד ב[[חברת החשמל]]. כשהיה בן שלוש [[רצח|נרצח]] אביו ב[[קרב צומת מסמיה]] במהלך [[המרד הערבי הגדול]]. בילדותו נפצע ואיבד אחת מעיניו. למד ב[[תיכון חדש]], ולאחר גמר לימודיו לא גוייס לצה"ל בשל פציעתו, והחל לעבוד במשק חקלאי של קרובי משפחתו ב[[כפר יהושע]]. ב-[[1955]] נענה לקריאתו של [[בן גוריון]] לבני המושבים לעסוק בהדרכה במושבי העולים בנגב, והצטרף להדרכה בבית הספר [[אשל הנשיא]] במערב הנגב. ב-[[1957]] התמנה למרכז [[חטיבת בני המושבים]].  יחש עם חגי פורת, חברו מכפר יהושע, יצא לחפש מקום מתאים להקמת מושב חדש, והם מצאו נקודה מתאימה ליד "עין וייבה" בערבה קרוב לגבול הירדני, במרחק רב מכל נקודת יישוב אחרת. הסוכנות היהודית מסרבת לאפשר הקמת [[היאחזות נח"ל]] במקום, אך לאחר פנייה אישית לבן גוריון מוקמת במקום היאחזות נח"ל "[[עין יהב]]" בנובמבר [[1959]]. השניים היו המדריכים של הקבוצה הראשונה שעלתה על הקרקע, ובהמשך הובילו את אזרוח המקום והפיכתו ל[[מושב]]. בן אליהו היה מזכיר ההיאחזות והמושב. בהמשך פעל להקמת מושבים נוספים באזור, בהם [[חצבה]], [[פארן]], [[עידן (מושב)|עידן]], [[צופר (מושב)|צופר]] והיישוב [[ספיר (יישוב)|ספיר]], ופעל להקמת מוסדות ציבור ופיתות תעשייתי ומסחרי באזור. בין השאר, יזם את מכון התערובות "משקי ערבה"{{הערה|{{גלובס|שי שבתאי ורינת אזולאי|ההודים לא אכלו אותה|1000906813|5 בינואר 2014}}}}.
+נולד בתל אביב ב-[[1935]] ל{{יזכור|%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%91%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95%20%D7%91%D7%91%D7%99%D7%99%D7%91/en_82a04624c2131ba3de936c0da5534080|דוד בן אליהו (בבייב)}}, [[יהודי ההרים|יהודי הררי]] שעלה מ[[באקו]] ועבד ב[[חברת החשמל]]. כשהיה בן שלוש [[רצח|נרצח]] אביו ב[[קרב צומת מסמיה]] במהלך [[המרד הערבי הגדול]]. בילדותו נפצע ואיבד אחת מעיניו. למד ב[[תיכון חדש]], ולאחר גמר לימודיו לא גויס לצה"ל בשל הפציעה בעינו, והחל לעבוד במשק חקלאי של קרובי משפחתו ב[[כפר יהושע]]. ב-[[1955]] נענה לקריאתו של [[בן-גוריון]] לבני המושבים לעסוק בהדרכה במושבי העולים בנגב, והצטרף להדרכה בבית הספר [[אשל הנשיא]] במערב הנגב. ב-[[1957]] התמנה למרכז [[חטיבת בני המושבים]] בארגון [[הנוער העובד והלומד]]. יחד עם חברו מכפר יהושע חגי פורת, יצא לחפש מקום מתאים להקמת מושב חדש, והם מצאו נקודה מתאימה ליד "עין וייבה" בערבה קרוב לגבול הירדני, במרחק רב מכל נקודת יישוב אחרת. במקום פעלה תצפית חקלאית ניסיונית של [[משרד החקלאות]]. [[הסוכנות היהודית]] סרבה לאפשר הקמת [[היאחזות נח"ל]] במקום, אך לאחר פנייה אישית לבן-גוריון הוקמה במקום היאחזות נח"ל "[[עין יהב]]" בנובמבר [[1959]]. השניים היו המדריכים של הקבוצה הראשונה שעלתה על הקרקע, ובהמשך הובילו את אזרוח המקום והפיכתו ל[[מושב]]. בן אליהו היה מזכיר ההיאחזות והמושב. בהמשך פעל להקמת מושבים נוספים באזור, בהם [[חצבה]], [[פארן]], [[עידן (מושב)|עידן]], [[צופר (מושב)|צופר]] והיישוב [[ספיר (יישוב)|ספיר]], ופעל להקמת מוסדות ציבור ופיתות תעשייתי ומסחרי באזור. בין השאר, יזם את הקמת מכון התערובות "משקי ערבה"{{הערה|{{גלובס|שי שבתאי ורינת אזולאי|ההודים לא אכלו אותה|1000906813|5 בינואר 2014}}}}.
 ב-[[1978]] נבחר לשמש כסגן המזכיר הכללי של [[תנועת המושבים]], עד [[1982]]. ב-[[1985]] יצא בשליחות [[המחלקה להתיישבות]] ל[[ניו יורק]] לצורך גיוס גרעיני עלייה והתיישבות. ב-[[1988]] שב ארצה.
-ב-[[1992]] נערכו לראשונה בחירות לראשות ה[[מועצה אזורית הערבה התיכונה|מועצה האזורית הערבה התיכונה]], ובהן נבחר בן אליהו כראש המועצה. בתקופת כהונתו פעל לשמירה על האדמות החקלאיות וקידוחי המים של המושב שהיו מעברו המזרחי של [[נחל הערבה]], ואשר היו אמורים לעבור לשליטת [[ירדן]]  במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל לירדן|הסכם השלום עם ישראל]], ובהשפעתו הוחלט להשאיר שטחים אלו בידי ישראל תמורת שטחים אחרים שהועברו לירדן. לאחר חתימת הסכם השלום פעל לשיתפוי פעולה עם הירדנים מעבר לגבול. כמו כן, הקים במועצה מחלקת תיירות{{הערה|[https://goarava.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94/ תיירות מדבר בערבה], באתר "הערבה"}}. בן אליהו סיים את כהונתו בסוף שנת [[2001]]{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|נבחרו 11 ראשי מועצות אזוריות|542367|5 בדצמבר 2001}}}}.
+ב-[[1992]] נערכו לראשונה בחירות לראשות ה[[מועצה אזורית הערבה התיכונה|מועצה האזורית הערבה התיכונה]], ובהן נבחר בן אליהו כראש המועצה. בתקופת כהונתו פעל לשמירה על האדמות החקלאיות וקידוחי המים של המושב שהיו מעברו המזרחי של [[נחל הערבה]], ואשר היו אמורים לעבור לשליטת [[ירדן]] במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל לירדן|הסכם השלום עם ישראל]], ובהשפעתו הוחלט להשאיר שטחים אלו בידי ישראל תמורת שטחים אחרים שהועברו לירדן. לאחר חתימת הסכם השלום פעל לשיתופי פעולה עם הירדנים מעבר לגבול. כמו כן, הקים במועצה מחלקת תיירות{{הערה|[https://goarava.co.il/אודות-תיירות-ערבה/ תיירות מדבר בערבה], באתר "הערבה"}}. בן אליהו סיים את כהונתו בסוף שנת [[2001]]{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|נבחרו 11 ראשי מועצות אזוריות|542367|5 בדצמבר 2001}}}}.
-נפטר לאחר מחלה ממושכת ב-[[7 ביוני]] [[2010]] ([[כ"ה בסיון]] [[ה'תש"ע]]) ונקבר בבית הקברות בעיו יהב.
+נפטר לאחר מחלה ממושכת ב-[[7 ביוני]] [[2010]] ([[כ"ה בסיון]] [[ה'תש"ע]]) ונקבר בבית הקברות בעין יהב.
 ==חיים אישיים==
@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:בן אליהו, שי}}
-[[:קטגוריה:ראשי המועצה האזורית הערבה התיכונה]]
+[[קטגוריה:ראשי המועצה האזורית הערבה התיכונה]]
+[[קטגוריה:עין יהב: אישים]]
+[[קטגוריה:כפר יהושע: אישים]]
+[[קטגוריה:מייסדי מושבים]]
+[[קטגוריה:יתומי פעולות האיבה]]
+[[קטגוריה:בוגרי תיכון חדש]]
+[[קטגוריה:נכים ישראלים]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1935]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2010]]