לדלג לתוכן

יפעת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שחזור עריכות של 93.172.159.7 (שיחה) (HG) (3.4.13)
 
(41 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
|מוצא המייסדים=|
|מוצא המייסדים=|
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית עמק יזרעאל|בחירה=[[יפעת]]}}
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית עמק יזרעאל|בחירה=[[יפעת]]}}
|סמל=|
|סמל=[[קובץ:KibbutzYifat.png|200px]]
|דגל=|
|דגל=|
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|אתר אינטרנט=[http://www.yifat.org.il האתר הרשמי של קיבוץ יפעת]|
|אתר אינטרנט=[http://www.yifat.org.il האתר הרשמי של קיבוץ יפעת]|
|תאריך ייסוד= 1954}}
|תאריך ייסוד= 1954}}
[[קובץ:KibbutzYifatOld.png|200px|ממוזער|שמאל]]
'''יִפְעַת''' הוא [[קיבוץ]] ב[[עמק יזרעאל]], השוכן על כביש 73, ממערב נמצא נחל צבי וקיבוץ [[גבת]], ממזרח נמצא נחל יפעת וקיבוץ [[שריד]], בכניסה לקיבוץ נמצא בית התרבות האזורי, בסמוך לו נמצאים: ביה"ס האזורי "העמק המערבי" ו[[המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק|המוזיאון לראשית ההתיישבות]], הקיבוץ נמצא בתחום השיפוט של [[המועצה האזורית עמק יזרעאל]].
'''יִפְעַת''' הוא [[קיבוץ]] ב[[עמק יזרעאל]], השוכן על כביש 73, על יד [[מגדל העמק]], ממערב נמצא נחל צבי וקיבוץ [[גבת]], ממזרח נמצא נחל יפעת וקיבוץ [[שריד]], בכניסה לקיבוץ נמצא בית התרבות האזורי, בסמוך לו נמצאים: בית הספר האזורי "העמק המערבי" ו[[המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק|המוזיאון לראשית ההתיישבות]], הקיבוץ נמצא בתחום השיפוט של [[המועצה האזורית עמק יזרעאל]].
[[קובץ:Kibbutz Yifat, 1960.jpg|ממוזער|קיבוץ יפעת בשנת 1960]]
[[קובץ:Kibbutz Yifat, 1960.jpg|ממוזער|קיבוץ יפעת בשנת [[1960]]]]


==היסטוריה==
==קיצור תולדות==
בי"ז בכסלו תרפ"ז (1926) עלתה [[קבוצת השרון]] להתיישבות בעין בֵּדָה שליד [[נהלל]]. לצידה התיישבה קבוצת עיינות. ב[[מאורעות תרפ"ט]] עברו הקבוצות ל[[רמת דוד]]. לאחר שנים של חיי קהילה ומשק נפרדים החליטו חברי קבוצת השרון להתאחד יחד עם קבוצת יוצאי קיבוץ [[גבת]] (עקב [[הפילוג בקיבוץ המאוחד]]) להקמת קיבוץ חדש.
בי"ז בכסלו תרפ"ז (1926) עלתה [[קבוצת השרון]] להתיישבות בעין בֵּדָה שליד [[נהלל]]. לצידה התיישבה קבוצת עיינות. ב[[מאורעות תרפ"ט]] עברו הקבוצות ל[[רמת דוד]]. לאחר שנים של חיי קהילה ומשק נפרדים החליטו חברי קבוצת השרון להתאחד יחד עם קבוצת יוצאי קיבוץ [[גבת]] (עקב [[הפילוג בקיבוץ המאוחד]]) להקמת קיבוץ חדש.


אבן הפינה לקיבוץ נורתה באפריל 1952.{{הערה|{{דבר||נורתה אבן הפינה לאיחוד השרון גבת|1952/04/27|00410}}}} בתחילה נקרא הקיבוץ "איחוד שלושת- הבנים",{{הערה|{{דבר||השרון גבת לנקודה חדשה|1954/07/29|00304}}}} אך שמו שונה ליפעת, על-שם היישוב ה[[מקרא]]י "[[יפיע (יישוב עתיק)|יפיע]]"{{הערה| {{תנ"ך|יהושע|יט|יב}}}} שהיה ככל הנראה במקום זה (ומהווה גם, ככל הנראה, את מקור שמו של הכפר [[יפיע]] הסמוך). הקיבוץ תוכנן באופן המפריד בין אזורי בעלי חיים והתעשייה לבין מגורי החברים, על מנת למנוע פגיעה מיותרת בבעלי החיים ובבני אדם.{{הערה|{{דבר|מרדכי נאור|בלי שגיאות העבר|1958/07/18|01300}}}}
אבן הפינה לקיבוץ הונחה באפריל 1952.{{הערה|{{דבר||נורתה אבן הפינה לאיחוד השרון גבת|19520427|71}}}} בתחילה נקרא הקיבוץ "איחוד שלושת - הבנים",{{הערה|{{דבר||השרון גבת לנקודה חדשה|19540729|44}}}} אך שמו שונה ליפעת, על-שם היישוב ה[[מקרא]]י "[[יפיע (יישוב עתיק)|יפיע]]"{{הערה| {{תנ"ך|יהושע|יט|יב}}}} ששכן בקרבת מקום (ככל הנראה בתחומי הכפר [[יפיע]] הסמוך). הקיבוץ תוכנן באופן המפריד בין אזורי בעלי חיים והתעשייה לבין מגורי החברים, על מנת למנוע פגיעה מיותרת בבעלי החיים ובבני אדם.{{הערה|{{דבר|מרדכי נאור|בלי שגיאות העבר|19580718|163}}}}


==הקיבוץ כיום==
==כיום==
יפעת הוא קיבוץ מתחדש ([[הפרטה|מופרט]]) שרבים מחבריו מוצאים את פרנסתם מחוצה לו. נכון לשנת [[2013]] ישנם בקיבוץ עצמו מספר ענפים חקלאיים: ענף המטעים הכולל מטע [[אבוקדו]] ומטע [[שקדים]], ענף [[גידולי שדה]], [[רפת]] (המשותפת עם עוד שני קיבוצים), [[לול]]. בנוסף ישנה [[קונדיטוריה]] המתמחה במאפים ועוגיות בעבודת יד.
יפעת הוא קיבוץ מתחדש ([[הפרטה|מופרט]]) שרבים מחבריו מוצאים את פרנסתם מחוצה לו. נכון לשנת [[2013]] ישנם בקיבוץ עצמו מספר ענפים חקלאיים: ענף המטעים הכולל מטע [[אבוקדו]] ומטע [[שקד מצוי|שקדים]], ענף [[גידולי שדה]], [[רפת]] (המשותפת עם עוד שני קיבוצים), [[לול]]. בנוסף ישנה [[קונדיטוריה]] המתמחה במאפים ועוגיות בעבודת יד.


בקיבוץ שוכן גם "מוזיאון העמק", המנציח את מפעל ההתיישבות של אנשי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית|השלישית]] בעמק יזרעאל, בנוסף למוזיאון הרפת והחלב המספר את סיפורו של ענף הבקר והרפת בארץ מראשיתו, אשר נמצא במתחם מוזיאון העמק. במרכזו של הקיבוץ ניצב פסל "הקיבוצניק" פרי יצירתו של הפסל [[אחיעם שושני]].
בקיבוץ שוכן גם "מוזיאון העמק", המנציח את מפעל ההתיישבות של אנשי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית|השלישית]] בעמק יזרעאל, בנוסף למוזיאון הרפת והחלב המספר את סיפורו של ענף הבקר והרפת בארץ מראשיתו, אשר נמצא במתחם מוזיאון העמק. במרכזו של הקיבוץ ניצב פסל "הקיבוצניק" פרי יצירתו של הפסל [[אחיעם שושני]].
שורה 28: שורה 29:


בשנת 2010 החלה בנייתה של שכונה קהילתית שתושביה לא יהיו חברי הקיבוץ.
בשנת 2010 החלה בנייתה של שכונה קהילתית שתושביה לא יהיו חברי הקיבוץ.

נכון לשנת 2020 חיו בקיבוץ יפעת 342 חברים, עם 138 ילדים. בנוסף חיו בו 62 תושבים שהם אינם חברי או חברות הקיבוץ. בהרחבה הקהילתית חיו 165 מתיישבים. מהם בני יפעת ובני זוגם: 27. בהרחבה הקהילתית חיו גם 230 ילדים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yifat.org.il/נתונים-מעודכנים|כותרת=נתונים דמוגרפיים מעודכנים|אתר=יפעת@אינטרנט|תאריך=2020}}</ref>.


==אנשים ידועים==
==אנשים ידועים==
שורה 40: שורה 43:
[[צביקה לוי]], האבא של החיילים הבודדים וזוכה פרס ישראל.
[[צביקה לוי]], האבא של החיילים הבודדים וזוכה פרס ישראל.


== נקודות עניין בקיבוץ ==
== נקודות עניין ==
[[קובץ:בית התרבות.jpg|ממוזער|בית התרבות]][[קובץ:חדר הנצחה.jpg|ממוזער|חדר הנצחה וזיכרון]]
[[קובץ:בית התרבות.jpg|ממוזער|בית התרבות בקיבוץ]][[קובץ:חדר הנצחה.jpg|ממוזער|חדר הנצחה וזיכרון]]


=== בית התרבות ===
=== בית התרבות ===
בספטמבר 1952 נחתם [[הסכם השילומים]] עם [[גרמניה]]. ההסכם לא כלל את חברי הקיבוצים, ורק מאוחר יותר שונה ההסכם וגם חברי הקיבוצים נכללו בהסכם. ביפעת היו שלושים חברים שהיו זכאים לקבלת הפיצויים האישיים (רנטות). החברים קיבלו את הרנטות על שמם והעבירו את הכסף ל[[קיבוץ]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yifat.org.il/Sites/yifat/content/File/BTNEW%202019.pdf|הכותב=דר' מרים אהרוני|כותרת=משכן הרוח|אתר=קיבוץ יפעת|עמודים=1-20|תאריך=11/1/2019}}</ref> בשנת 1962, על יסוד חוק משלים, הוכרה זכאותם של חברים ממדינות נוספות לקבלת שילומים. הכספים שהתקבלו הועברו לקיבוץ. ההחלטה מה יעשה בכסף הייתה נחלת האספה הכללית, אך רוב החברים הבינו וקיבלו מראש שיש להתחשב ברצונם של מקבלי השילומים. אחרי התלבטות משותפת הודיעו מקבלי השילומים מגרמניה, שברצונם להקים בכספים האלה "מפעל תרבותי". הנושא עלה לאספה לראשונה בכז' בכסלו תשי"ז, 1 בדצמבר 1956, ולאחר מכן עלה עוד פעמים אחדות בהיבטים שונים. במוצ"ש, יז' אייר תשכ"ג, 11 במאי 1963, אחרי כשש שנים וחצי, האספה אישרה את ההצעה החדשה-ישנה. האדריכל החיצוני שנבחר היה [[שלמה גלעד]] (גרמוט) מחיפה, שהיה מוכר מפרויקטים מרשימים רבים בחיפה ובמקומות אחרים. באוקטובר 1963, הוצגו התוכניות בפני הציבור על לוח המודעות. במסגרת אירועי חג העשור ליפעת, בתאריך 26 ביולי 1964 הונחה אבן הפינה לבניין בית התרבות. בית התרבות בקיבוץ יפעת נחנך בטקס חגיגי במוצאי שבת כא' בטבת תשכ"ח, [[11 בינואר]] [[1969]].
בספטמבר 1952 נחתם [[הסכם השילומים]] עם [[גרמניה]]. ההסכם לא כלל את חברי הקיבוצים, ורק מאוחר יותר שונה ההסכם וגם חברי הקיבוצים נכללו בהסכם. ביפעת היו שלושים חברים שהיו זכאים לקבלת הפיצויים האישיים (רנטות). החברים קיבלו את הרנטות על שמם והעבירו את הכסף ל[[קיבוץ]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yifat.org.il/Sites/yifat/content/File/BTNEW%202019.pdf|הכותב=דר' מרים אהרוני|כותרת=משכן הרוח|אתר=קיבוץ יפעת|עמודים=1-20|תאריך=11/1/2019}}</ref> בשנת 1962, על יסוד חוק משלים, הוכרה זכאותם של חברים ממדינות נוספות לקבלת שילומים. הכספים שהתקבלו הועברו לקיבוץ. ההחלטה מה יעשה בכסף הייתה נחלת האספה הכללית, אך רוב החברים הבינו וקיבלו מראש שיש להתחשב ברצונם של מקבלי השילומים. אחרי התלבטות משותפת הודיעו מקבלי השילומים מגרמניה, שברצונם להקים בכספים האלה "מפעל תרבותי". הנושא עלה לאספה לראשונה בכז' בכסלו תשי"ז, 1 בדצמבר 1956, ולאחר מכן עלה עוד פעמים אחדות בהיבטים שונים. במוצ"ש, יז' אייר תשכ"ג, 11 במאי 1963, אחרי כשש שנים וחצי, האספה אישרה את ההצעה החדשה-ישנה. האדריכל החיצוני שנבחר היה [[שלמה גלעד]] (גרמוט) מחיפה, שהיה מוכר מפרויקטים מרשימים רבים בחיפה ובמקומות אחרים. באוקטובר 1963, הוצגו התוכניות בפני הציבור על לוח המודעות. במסגרת אירועי חג העשור ליפעת, בתאריך 26 ביולי 1964 הונחה אבן הפינה לבניין בית התרבות. בית התרבות בקיבוץ יפעת נחנך בטקס חגיגי במוצאי שבת כא' בטבת תשכ"ח, [[11 בינואר]] [[1969]].


כמו מבנים נוספים של האדריכל שלמה גלעד, בית התרבות ביפעת שייך לזרם ה[[ברוטליזם]] ב[[אדריכלות]] וב[[פיסול]]. המאפיין העיקרי של זרם זה הוא השימוש בבטון חשוף. כחודש אחרי חנוכת הבית עלתה על בימת בית התרבות ההצגה הראשונה: "דודה ליזה". שחקני [[הבימה]] הנערצים הפליאו לשחק במחזה שכתב וביים [[ניסים אלוני]]. בשנת 2001 העבירה יפעת את ניהול בית התרבות ל[[מועצה אזורית עמק יזרעאל|מועצה האזורית עמק יזרעאל]]. הבית עבר שיפוץ נרחב בהשקע כספית כבדה של המועצה בתמיכת [[מפעל הפיס]] ו[[משרד התרבות]], כולל החלפת המושבים ממושבי העץ למושבים מרופדים, ושדרוג המערכות השונות. בשנת 2020 עבר הלובי שיפוץ נרחב נוסף, ובנוסף לכל החידושים, נפתח בחלק העליון של הלובי חדר הנצחה אזורי ובצמוד לו חדר לתערוכות מתחלפות.
כמו מבנים נוספים של האדריכל שלמה גלעד, בית התרבות ביפעת שייך לזרם ה[[ברוטליזם]] ב[[אדריכלות]] וב[[פיסול]]. המאפיין העיקרי של זרם זה הוא השימוש בבטון חשוף. כחודש אחרי חנוכת הבית עלתה על בימת בית התרבות ההצגה הראשונה: "דודה ליזה". שחקני [[הבימה]] הנערצים הפליאו לשחק במחזה שכתב וביים [[ניסים אלוני]]. בשנת 2001 העבירה יפעת את ניהול בית התרבות ל[[מועצה אזורית עמק יזרעאל|מועצה האזורית עמק יזרעאל]]. הבית עבר שיפוץ נרחב בהשקע כספית כבדה של המועצה בתמיכת [[מפעל הפיס]] ו[[משרד התרבות]], כולל החלפת המושבים ממושבי העץ למושבים מרופדים, ושדרוג המערכות השונות. בשנת 2020 עבר הלובי שיפוץ נרחב נוסף, ובנוסף לכל החידושים, נפתח בחלק העליון של הלובי חדר הנצחה אזורי ובצמוד לו חדר לתערוכות מתחלפות.
שורה 50: שורה 53:
=== המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק ===
=== המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק ===
[[קובץ:תמונה מהמוזיאון.jpg|ממוזער|מוזיאון העמק]]
[[קובץ:תמונה מהמוזיאון.jpg|ממוזער|מוזיאון העמק]]
[[המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק]] הוא מוזיאון הקרוי על שם עודד (עודדי) ארצי<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yifat.org.il/ארצי-עודד|כותרת=ארצי עודד|אתר=קיבוץ יפעת}}</ref> מייסד המוזיאון. ארצי, בן קבוצת השרון (לימים יפעת), החל לאסוף חפצים וכלים חקלאיים. לכל חפץ שהביא למוזיאון היה מחובר סיפור, סיפור על חפץ ועל בני אדם. המטרה הייתה להקים מוזיאון יישובי שינציח את אנשי ההתיישבות השיתופית-חלוצית בארץ ישראל. במרוצת הזמן, התמקד המוזיאון בסיפור ההתיישבות בעמק יזרעאל. עודד החל לאסוף את הכלים בשנת 1966, כאשר חזר משליחות בארצות הברית, שבה נפגש עם תרבות השימור ועם אתרי ראשונים. בהתחלה הוקמה תערוכת כלים חקלאיים במלאת 40 שנה להתיישבות בעמק המערבי. תערוכה זו היוותה את הבסיס להקמת המוזיאון, שנפתח לקהל הרחב בשנת 1972. עודד אסף כלים עתיקים ופריטים שמספרים את סיפורה של ההתיישבות בעמק יזרעאל וניהל את המוזיאון עד שחלה ונפטר ב-1986. המוזיאון מנציח את עודד בתוך שמו ואת דרכו בעצם קיומו ודרך התנהלותו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.pioneers.co.il/עודד-ארצי-מייסד-מוזיאון-העמק/|כותרת=מוזיאון העמק}}</ref> היום המוזיאון מנוהל על ידי המועצה האזורית עמק יזרעאל.
[[המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק]] הוא מוזיאון הקרוי על שם עודד (עודדי) ארצי<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yifat.org.il/ארצי-עודד|כותרת=ארצי עודד|אתר=קיבוץ יפעת}}</ref> מייסד המוזיאון. ארצי, בן קבוצת השרון (לימים יפעת), החל לאסוף חפצים וכלים חקלאיים. לכל חפץ שהביא למוזיאון היה מחובר סיפור, סיפור על חפץ ועל בני אדם. המטרה הייתה להקים מוזיאון יישובי שינציח את אנשי ההתיישבות השיתופית-חלוצית בארץ ישראל. במרוצת הזמן, התמקד המוזיאון בסיפור ההתיישבות בעמק יזרעאל. עודד החל לאסוף את הכלים בשנת 1966, כאשר חזר משליחות בארצות הברית, שבה נפגש עם תרבות השימור ועם אתרי ראשונים. בהתחלה הוקמה תערוכת כלים חקלאיים במלאת 40 שנה להתיישבות בעמק המערבי. תערוכה זו היוותה את הבסיס להקמת המוזיאון, שנפתח לקהל הרחב בשנת 1972. עודד אסף כלים עתיקים ופריטים שמספרים את סיפורה של ההתיישבות בעמק יזרעאל וניהל את המוזיאון עד שחלה ונפטר ב-1986. המוזיאון מנציח את עודד בתוך שמו ואת דרכו בעצם קיומו ודרך התנהלותו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.pioneers.co.il/עודד-ארצי-מייסד-מוזיאון-העמק/|כותרת=מוזיאון העמק}}</ref> היום המוזיאון מנוהל ומתחדש על ידי חברי תנועת "תרבות".


=== בית הכנסת ===
=== בית הכנסת ===
שורה 60: שורה 63:


=== א גרוייסע מציאה ===
=== א גרוייסע מציאה ===
בקיבוץ יפעת שוכן [[מוזיאון]] נוסטלגיה ״א גרוייסע מציאה״. את המוזיאון הקים ומתחזק - דרור ברק, שבמשך 35 שנה אסף יותר מ - 2000 חפצי [[ארץ ישראל|ארץ-ישראל]] שנעלמו מזמן מן העולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.emeknews.co.il/תכירו-את-הרפתן-מ-אָ-גְרוֹייסֵע-מְצִיאֶ/|כותרת=תכירו את ברק: בלילה רפתן, ביום "אָ גְרוֹייסֵע מְצִיאֶה"|אתר=עמקניוז - חדשות העמק|תאריך=2017-04-07|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-04-16}}</ref> במוזיאון יש כתשע פינות משוחזרות ומלאות בחפצים ישנים. ניתן להתרשם ממטבח של פעם, ממרפאה, מחצר כובסת, מבונקר תש״ח, מחנות [[מכולת]], מחדר-להשכיר, מבית מסחר למכונות ולמכשירים, ממשק חקלאי, ומחדר ילדים. דרור עמל במשך כ-5 שנים, על בניית המקום והשקיע בו שעות עבודה רבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.outdooractive.com/he/poi/עמק-יזרעאל/מוזיאון-הנוסטלגיה-א-גרוייסע-מציאה-/36099549/|הכותב=טל ברוקשטיין|כותרת=מוזיאון הנוסטלגיה: ״א גרוייסע מציאה״|אתר=outdooractive|תאריך=11/3/2019}}</ref>
בקיבוץ יפעת שוכן [[מוזיאון]] נוסטלגיה ״א גרוייסע מציאה״. את המוזיאון הקים ומתחזק - דרור ברק, שבמשך 35 שנה אסף יותר מ - 2000 חפצי [[ארץ ישראל|ארץ-ישראל]] שנעלמו מזמן מן העולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.emeknews.co.il/תכירו-את-הרפתן-מ-אָ-גְרוֹייסֵע-מְצִיאֶ/|כותרת=תכירו את ברק: בלילה רפתן, ביום "אָ גְרוֹייסֵע מְצִיאֶה"|אתר=עמקניוז - חדשות העמק|תאריך=2017-04-07|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-04-16}}</ref> במוזיאון יש כתשע פינות משוחזרות ומלאות בחפצים ישנים. ניתן להתרשם ממטבח של פעם, ממרפאה, מחצר [[כובסת]], מבונקר תש״ח, מחנות [[מכולת]], מחדר-להשכיר, מבית מסחר למכונות ולמכשירים, ממשק חקלאי, ומחדר ילדים. דרור עמל במשך כ-5 שנים, על בניית המקום והשקיע בו שעות עבודה רבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.outdooractive.com/he/poi/עמק-יזרעאל/מוזיאון-הנוסטלגיה-א-גרוייסע-מציאה-/36099549/|הכותב=טל ברוקשטיין|כותרת=מוזיאון הנוסטלגיה: ״א גרוייסע מציאה״|אתר=outdooractive|תאריך=11/3/2019}}</ref>


=== האסם ===
=== האסם ===
[[קובץ:האסם.jpg|ממוזער|האסם]]
[[קובץ:האסם.jpg|ממוזער|האסם]]
האסם מראשית הקמת היישוב, הוא הסמל של הקיבוץ. האסם עדיין פעיל, אבל הקיבוץ העביר אותו בשנים האחרונות לניהול של חברה חיצונית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://goo.gl/maps/PWGriDE3qZt7twQk7|הכותב=נדב ברקאי|כותרת=מגדל האסם|אתר=גוגל מפות|תאריך=נובמבר 2020}}</ref>
האסם מראשית הקמת היישוב, הוא הסמל של הקיבוץ. האסם עדיין פעיל, אבל הקיבוץ העביר אותו בשנים האחרונות לניהול של חברה חיצונית.


=== חדר המורשת ===
=== חדר המורשת ===
בימים אלה מוקם ביפעת חדר המורשת על ידי דר' מרים (מרימי) אהרוני, בצמוד לארכיון הקיבוץ.
בימים אלה מוקם ביפעת חדר המורשת על ידי ד"ר מרים (מרימי) אהרוני, בצמוד לארכיון הקיבוץ.


=== האורווה ===
=== האורווה ===
מועדון רוכבי יפעת פועל בענף ה[[רכיבה טיפולית|רכיבה הטיפולית]]. המועדון מתמחה ב[[רכיבה]] ספורטיבית ונחשב לאחד המועדונים המובילים בארץ. הנבחרת של הקיבוץ כוללת את חברי הנבחרת הצעירה והנבחרת הבוגרת המשתתפים בתחרויות ומייצגים את יפעת. הנבחרת פועלת תחת ניהולו של אלי קרא, אלוף ישראל ברכיבה מערבית איש סוסים וותיק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://maya2505.wixsite.com/yifat-ranch|כותרת=מועדון רוכבי יפעת|אתר=מועדון רוכבי יפעת}}</ref>
מועדון רוכבי יפעת פועל בענף ה[[רכיבה טיפולית|רכיבה הטיפולית]]. המועדון מתמחה ב[[רכיבה]] ספורטיבית ונחשב לאחד המועדונים המובילים בארץ{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}. הנבחרת של הקיבוץ כוללת את חברי הנבחרת הצעירה והנבחרת הבוגרת המשתתפים בתחרויות ומייצגים את יפעת.

== ראו גם ==

* [[לינה משותפת]]
* [[חינוך משותף]]

* [[אגודה שיתופית]]
*[[הקיבוץ המאוחד]]


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
הפילוג ב[[גבת]], חיים הדרי, עדות מזוית ראייה אישית - בהוצאת קיבוץ גבת 1993
הפילוג ב[[גבת]], חיים הדרי, עדות מזווית ראייה אישית - בהוצאת קיבוץ גבת 1993


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yifat|שם ויקישיתוף=יפעת}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yifat|שם ויקישיתוף=יפעת}}
* [http://www.yifat.org.il האתר הרשמי של קיבוץ יפעת]
* [https://www.yifat.net האתר הרשמי של קיבוץ יפעת]
* [http://www.romgalil.org.il/cds/168/ יפעת] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* [http://www.romgalil.org.il/cds/168/ יפעת] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* [https://web.archive.org/web/20070221071751/http://haemek.yifat.k12.il/ אתר בית הספר "העמק המערבי"]
* [https://web.archive.org/web/20070221071751/http://haemek.yifat.k12.il/ אתר בית הספר "העמק המערבי"]
* [http://www.pioneers.co.il/ אתר "מוזיאון העמק" ביפעת].
* [http://www.pioneers.co.il/ אתר "מוזיאון העמק" ביפעת].
* {{TheMarker|אלי אלון|נא להכיר:פסל "הקיבוצניק" של אחיעם שושני ביפעת|3085380/|10 באפריל 2014|cafe}}
* {{TheMarker|אלי אלון|נא להכיר: פסל "הקיבוצניק" של אחיעם שושני ביפעת|3085380/|10 באפריל 2014}}
* {{תנועת אור}}
* {{תנועת אור}}
⚫
* נדב ברקאי, [https://youtu.be/D6f0S10oObE קיבוץ יפעת מוזיאון העמק], סרטון ביו טיוב
*יפעת, [https://goo.gl/maps/DmmVq7HqtHobPFP8A בית התרבות], גוגל מפות
* מרים אהרוני, [https://onegshabbat.blogspot.com/2022/08/1952.html הבה נתקדש למחר: מגילת היסוד של קיבוץ יפעת], בבלוג "[[עונג שבת (בלוג)|עונג שבת]]", 12 באוגוסט 2022
⚫
*נדב ברקאי, [https://youtu.be/D6f0S10oObE קיבוץ יפעת מוזיאון העמק], סרטון ביו טיוב
* [[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2023/09/11/סיבוב-בחדר-האוכל-הנטוש-בקיבוץ-יפעת/ סקירה אדריכלית על קיבוץ יפעת], באתר 'חלון אחורי', 11 בספטמבר 2023
*נדב ברקאי, [https://goo.gl/maps/YbUwm1F6pbtRwmp96 גן ניר מיקום], גוגל מפות
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007535651405171|יפעת (ישראל)}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
שורה 99: שורה 95:


{{מועצה אזורית עמק יזרעאל|בחירה=[[יפעת]]}}
{{מועצה אזורית עמק יזרעאל|בחירה=[[יפעת]]}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יפעת|*]]
[[קטגוריה:יפעת|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית אתר רשמי אינה מתאימה להוספה אוטומטית]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1954]]
[[קטגוריה:עמק יזרעאל]]
[[קטגוריה:עמק יזרעאל]]
[[קטגוריה:קיבוצים]]
[[קטגוריה:קיבוצים]]
[[קטגוריה:קיבוצי איחוד הקבוצות והקיבוצים]]

גרסה אחרונה מ־02:42, 2 בנובמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בקיבוץ בעמק יזרעאל. אם התכוונתם לקבוצת חברות העוסקת בניטור, מחקר ובקרת המדיה המודפסת, האלקטרונית והמשודרת, ראו קבוצת יפעת.
יפעת
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע[1] ‎128 מטר
תאריך ייסוד 1926
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 1,322 תושבים
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק יזרעאל
באדום - יפעת
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2] 		7 מתוך 10
האתר הרשמי של קיבוץ יפעת

יִפְעַת הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן על כביש 73, על יד מגדל העמק, ממערב נמצא נחל צבי וקיבוץ גבת, ממזרח נמצא נחל יפעת וקיבוץ שריד, בכניסה לקיבוץ נמצא בית התרבות האזורי, בסמוך לו נמצאים: בית הספר האזורי "העמק המערבי" והמוזיאון לראשית ההתיישבות, הקיבוץ נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

קיבוץ יפעת בשנת 1960

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בי"ז בכסלו תרפ"ז (1926) עלתה קבוצת השרון להתיישבות בעין בֵּדָה שליד נהלל. לצידה התיישבה קבוצת עיינות. במאורעות תרפ"ט עברו הקבוצות לרמת דוד. לאחר שנים של חיי קהילה ומשק נפרדים החליטו חברי קבוצת השרון להתאחד יחד עם קבוצת יוצאי קיבוץ גבת (עקב הפילוג בקיבוץ המאוחד) להקמת קיבוץ חדש.

אבן הפינה לקיבוץ הונחה באפריל 1952.[3] בתחילה נקרא הקיבוץ "איחוד שלושת - הבנים",[4] אך שמו שונה ליפעת, על-שם היישוב המקראי "יפיע"[5] ששכן בקרבת מקום (ככל הנראה בתחומי הכפר יפיע הסמוך). הקיבוץ תוכנן באופן המפריד בין אזורי בעלי חיים והתעשייה לבין מגורי החברים, על מנת למנוע פגיעה מיותרת בבעלי החיים ובבני אדם.[6]

כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפעת הוא קיבוץ מתחדש (מופרט) שרבים מחבריו מוצאים את פרנסתם מחוצה לו. נכון לשנת 2013 ישנם בקיבוץ עצמו מספר ענפים חקלאיים: ענף המטעים הכולל מטע אבוקדו ומטע שקדים, ענף גידולי שדה, רפת (המשותפת עם עוד שני קיבוצים), לול. בנוסף ישנה קונדיטוריה המתמחה במאפים ועוגיות בעבודת יד.

בקיבוץ שוכן גם "מוזיאון העמק", המנציח את מפעל ההתיישבות של אנשי העלייה השנייה והשלישית בעמק יזרעאל, בנוסף למוזיאון הרפת והחלב המספר את סיפורו של ענף הבקר והרפת בארץ מראשיתו, אשר נמצא במתחם מוזיאון העמק. במרכזו של הקיבוץ ניצב פסל "הקיבוצניק" פרי יצירתו של הפסל אחיעם שושני.

כמו כן נמצא בקיבוץ אולם אירועים אזורי ובו 700 מקומות, המשמש את כלל עמק יזרעאל.

ילדי הקיבוץ לומדים בבית הספר היסודי שגיא בקיבוץ שריד ובבית הספר העל-יסודי "העמק המערבי" השוכן ביפעת, בו לומדים גם תלמידים מקיבוצים ויישובים קהילתיים שכנים.

בשנת 2010 החלה בנייתה של שכונה קהילתית שתושביה לא יהיו חברי הקיבוץ.

נכון לשנת 2020 חיו בקיבוץ יפעת 342 חברים, עם 138 ילדים. בנוסף חיו בו 62 תושבים שהם אינם חברי או חברות הקיבוץ. בהרחבה הקהילתית חיו 165 מתיישבים. מהם בני יפעת ובני זוגם: 27. בהרחבה הקהילתית חיו גם 230 ילדים[7].

אנשים ידועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים גבתי, שר החקלאות מאמצע שנות ה-60 עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20.

אליעזר שושני, גזבר הפלמ"ח ומזכיר ברית התנועה הקיבוצית.

ד"ר מאיר איילי, מורה וחוקר היהדות.

חגי מירום, בן וחבר הקיבוץ לשעבר שהיה מזכ"ל הנוער העובד והלומד, ח"כ שכיהן גם כיו"ר ועדת החוץ והביטחון וגזבר הסוכנות היהודית.

צביקה לוי, האבא של החיילים הבודדים וזוכה פרס ישראל.

נקודות עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית התרבות בקיבוץ
חדר הנצחה וזיכרון

בית התרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1952 נחתם הסכם השילומים עם גרמניה. ההסכם לא כלל את חברי הקיבוצים, ורק מאוחר יותר שונה ההסכם וגם חברי הקיבוצים נכללו בהסכם. ביפעת היו שלושים חברים שהיו זכאים לקבלת הפיצויים האישיים (רנטות). החברים קיבלו את הרנטות על שמם והעבירו את הכסף לקיבוץ.[8] בשנת 1962, על יסוד חוק משלים, הוכרה זכאותם של חברים ממדינות נוספות לקבלת שילומים. הכספים שהתקבלו הועברו לקיבוץ. ההחלטה מה יעשה בכסף הייתה נחלת האספה הכללית, אך רוב החברים הבינו וקיבלו מראש שיש להתחשב ברצונם של מקבלי השילומים. אחרי התלבטות משותפת הודיעו מקבלי השילומים מגרמניה, שברצונם להקים בכספים האלה "מפעל תרבותי". הנושא עלה לאספה לראשונה בכז' בכסלו תשי"ז, 1 בדצמבר 1956, ולאחר מכן עלה עוד פעמים אחדות בהיבטים שונים. במוצ"ש, יז' אייר תשכ"ג, 11 במאי 1963, אחרי כשש שנים וחצי, האספה אישרה את ההצעה החדשה-ישנה. האדריכל החיצוני שנבחר היה שלמה גלעד (גרמוט) מחיפה, שהיה מוכר מפרויקטים מרשימים רבים בחיפה ובמקומות אחרים. באוקטובר 1963, הוצגו התוכניות בפני הציבור על לוח המודעות. במסגרת אירועי חג העשור ליפעת, בתאריך 26 ביולי 1964 הונחה אבן הפינה לבניין בית התרבות. בית התרבות בקיבוץ יפעת נחנך בטקס חגיגי במוצאי שבת כא' בטבת תשכ"ח, 11 בינואר 1969.

כמו מבנים נוספים של האדריכל שלמה גלעד, בית התרבות ביפעת שייך לזרם הברוטליזם באדריכלות ובפיסול. המאפיין העיקרי של זרם זה הוא השימוש בבטון חשוף. כחודש אחרי חנוכת הבית עלתה על בימת בית התרבות ההצגה הראשונה: "דודה ליזה". שחקני הבימה הנערצים הפליאו לשחק במחזה שכתב וביים ניסים אלוני. בשנת 2001 העבירה יפעת את ניהול בית התרבות למועצה האזורית עמק יזרעאל. הבית עבר שיפוץ נרחב בהשקע כספית כבדה של המועצה בתמיכת מפעל הפיס ומשרד התרבות, כולל החלפת המושבים ממושבי העץ למושבים מרופדים, ושדרוג המערכות השונות. בשנת 2020 עבר הלובי שיפוץ נרחב נוסף, ובנוסף לכל החידושים, נפתח בחלק העליון של הלובי חדר הנצחה אזורי ובצמוד לו חדר לתערוכות מתחלפות.

המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיאון העמק

המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק הוא מוזיאון הקרוי על שם עודד (עודדי) ארצי[9] מייסד המוזיאון. ארצי, בן קבוצת השרון (לימים יפעת), החל לאסוף חפצים וכלים חקלאיים. לכל חפץ שהביא למוזיאון היה מחובר סיפור, סיפור על חפץ ועל בני אדם. המטרה הייתה להקים מוזיאון יישובי שינציח את אנשי ההתיישבות השיתופית-חלוצית בארץ ישראל. במרוצת הזמן, התמקד המוזיאון בסיפור ההתיישבות בעמק יזרעאל. עודד החל לאסוף את הכלים בשנת 1966, כאשר חזר משליחות בארצות הברית, שבה נפגש עם תרבות השימור ועם אתרי ראשונים. בהתחלה הוקמה תערוכת כלים חקלאיים במלאת 40 שנה להתיישבות בעמק המערבי. תערוכה זו היוותה את הבסיס להקמת המוזיאון, שנפתח לקהל הרחב בשנת 1972. עודד אסף כלים עתיקים ופריטים שמספרים את סיפורה של ההתיישבות בעמק יזרעאל וניהל את המוזיאון עד שחלה ונפטר ב-1986. המוזיאון מנציח את עודד בתוך שמו ואת דרכו בעצם קיומו ודרך התנהלותו.[10] היום המוזיאון מנוהל ומתחדש על ידי חברי תנועת "תרבות".

בית הכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת יפעת הוקם בה גם בית כנסת במימון משרד הדתות. בית הכנסת – צריף עץ גדול – הוקם ליד בתי המגורים שהוקצו להורים סמוך לכניסה ליישוב. באגף המזרחי של הצריף הותקן מטבח לפי כל דיני הכשרות. בשנת 1965 חל שדרוג משמעותי בתפילות עם הצטרפותו של יעקב לוין ליפעת. יעקב, בקולו הערב, במנגינותיו ובתפילתו היפה השרה רוח חדשה על בית הכנסת ומשך אליו קהל נוסף. יעקב שימש כבעל קריאה קבוע ואף לימד ילדים לבר מצווה. בשנת 1990 עבר בית הכנסת שיפוץ ושדרוג במימון נוסף שהושג ממשרד הדתות וכספים שגייס ממקורות אחרים חגי מירום. החזות הפנימית של בית הכנסת עוצבה בסגנון אירופי עתיק, עם תקרת עץ דקורטיבית אשר נברשת רבת קנים משתלשלת ממנה ועם חלונות מקומרים שבהם מעוטרים ויטראז' צבעוני. גם הבימה חודשה בעבודת עץ אמנותית.[11]

גן ניר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גן ניר

לזכרו של ניר בן-חיים מקיבוץ יפעת, שנפל באסון המסוקים בפברואר 1997.[12] באסון התנגשו שני מסוקי יסעור שהובילו לוחמים ללבנון. באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים. שמונה מתוכם היו אנשי הצוות שהטיסו את המסוקים. הגן הזה הוא גן הזיכרון לניר שאותו תרמה משפחת בן-חיים. על קיר המבנה שצמוד לגן, תלויים 73 אריחים שמנציחים את 73 החיילים שהיו בשני המסוקים.[13]

א גרוייסע מציאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ יפעת שוכן מוזיאון נוסטלגיה ״א גרוייסע מציאה״. את המוזיאון הקים ומתחזק - דרור ברק, שבמשך 35 שנה אסף יותר מ - 2000 חפצי ארץ-ישראל שנעלמו מזמן מן העולם.[14] במוזיאון יש כתשע פינות משוחזרות ומלאות בחפצים ישנים. ניתן להתרשם ממטבח של פעם, ממרפאה, מחצר כובסת, מבונקר תש״ח, מחנות מכולת, מחדר-להשכיר, מבית מסחר למכונות ולמכשירים, ממשק חקלאי, ומחדר ילדים. דרור עמל במשך כ-5 שנים, על בניית המקום והשקיע בו שעות עבודה רבות.[15]

האסם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסם

האסם מראשית הקמת היישוב, הוא הסמל של הקיבוץ. האסם עדיין פעיל, אבל הקיבוץ העביר אותו בשנים האחרונות לניהול של חברה חיצונית.

חדר המורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים אלה מוקם ביפעת חדר המורשת על ידי ד"ר מרים (מרימי) אהרוני, בצמוד לארכיון הקיבוץ.

האורווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון רוכבי יפעת פועל בענף הרכיבה הטיפולית. המועדון מתמחה ברכיבה ספורטיבית ונחשב לאחד המועדונים המובילים בארץ[דרוש מקור]. הנבחרת של הקיבוץ כוללת את חברי הנבחרת הצעירה והנבחרת הבוגרת המשתתפים בתחרויות ומייצגים את יפעת.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוג בגבת, חיים הדרי, עדות מזווית ראייה אישית - בהוצאת קיבוץ גבת 1993

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יפעת

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ נורתה אבן הפינה לאיחוד השרון גבת, דבר, 27 באפריל 1952
  4. ^ השרון גבת לנקודה חדשה, דבר, 29 ביולי 1954
  5. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ב
  6. ^ מרדכי נאור, בלי שגיאות העבר, דבר, 18 ביולי 1958
  7. ^ נתונים דמוגרפיים מעודכנים, באתר יפעת@אינטרנט, ‏2020
  8. ^ דר' מרים אהרוני, משכן הרוח (עמ' 1-20), באתר קיבוץ יפעת, ‏11/1/2019
  9. ^ ארצי עודד, באתר קיבוץ יפעת
  10. ^ מוזיאון העמק
  11. ^ דר' מרימי אהרוני, בית הכנסת, באתר קיבוץ יפעת, ‏יוני 2013
  12. ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
  13. ^ סמדר בצלאל, פרויקט 73, באתר פרויקט 73, ‏4/2/1997
  14. ^ תכירו את ברק: בלילה רפתן, ביום "אָ גְרוֹייסֵע מְצִיאֶה", באתר עמקניוז - חדשות העמק, ‏2017-04-07
  15. ^ טל ברוקשטיין, מוזיאון הנוסטלגיה: ״א גרוייסע מציאה״, באתר outdooractive, ‏11/3/2019


יישובי מועצה אזורית עמק יזרעאל (מחוז הצפון)
קיבוצים אלונים • גבת • גזית • גניגר • דברת • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר החורש • מזרע • מרחביה • עין דור • רמת דוד • שריד
מושבים אלוני אבא • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • היוגב • כפר ברוך • כפר גדעון • כפר יהושע • מרחביה • נהלל • ציפורי • שדה יעקב • תל עדשים
יישובים קהילתיים אחוזת ברק • אלון הגליל • גבעת אלה • הושעיה • עדי • שמשית • תמרת
כפרים בדואים מנשייה זבדה • סוואעד חמירה
מוסדות כפר תקווה
שיכון משפחות מחנה יהודית
מפת יישובי המועצה האזורית
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק יזרעאל
באדום - יפעת
בירוק - מיקום בניין המועצה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יפעת&oldid=39908561"