ציונה תג'ר – הבדלי גרסאות

ציונה תג'ר
	ציונה תג'ר, 1981
	ציונה תג'ר, 1981
לידה	17 באוגוסט 1900; יפו, ארץ ישראל
פטירה	16 ביוני 1988 (בגיל 87); תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	ציונה טאג'יר
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
לאום	ישראלית
מקום לימודים	מכללת לוינסקי לחינוך (1916); בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות (1922); אקדמיה אנדרה לוט (1925) ;
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אסכולת ארץ ישראל
יצירות ידועות	דיוקן אברהם שלונסקי (1925), הרכבת בנווה צדק (1928)
פרסים והוקרה	יקיר העיר תל אביב-יפו (1977)
צאצאים	אברהם כ"ץ-עוז
	www.tagger-siona.co.il

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־23:43, 28 באוקטובר 2024

ציונה תָגֶ'ר (17 באוגוסט 1900 – 16 ביוני 1988) הייתה ציירת ישראלית הנמנית עם גדולי אמנות הציור בארץ בתקופת היישוב ובימי קום המדינה.

ביוגרפיה

ציונה תג'ר נולדה ב-1900 ביפו, בתם הבכורה של שמואל טאג'יר ואשתו סולטנה, בתו של ישעיה בכר שמואל. הוריה עלו בילדותם מבולגריה, ונמנו לימים עם מייסדי שכונת אחוזת בית, שהפכה לעיר תל אביב. בילדותה למדה בבית הספר לבנות (נווה צדק). לאחר מכן למדה בבית הספר אליאנס ובסמינר לוינסקי למורים.

ב-1920 למדה בסטודיו של האספן יעקב פרמן בנגריה של הגימנסיה העברית הרצליה, מוריה היו יצחק פרנקל פרנל ויוסף קונסטנט אך בתום 1920 שני המורים עזבו לפריז ו למצרים בהתאמה^[1]^[2]. תג'ר למדה אמנות בבצלאל והמשיכה את לימודיה בפריז. בשנת 1929 חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט בתל אביב. היא ציירה את דיוקנותיהם של אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג וחנה רובינא.

תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ויצחק כץ (אחיו של מרדכי) בתל אביב, ששימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד אברהם. בשנת 1937 זכתה בפרס דיזנגוף. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בגיל 42 ובהיותה אם לילד, התנדבה לשירות בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. בשנת 1944 השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "הבימה" את רשמיה מתקופת שירותה. ב-1948 ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה.

תג'ר השתייכה לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שעמה נמנו ישראל פלדי, ראובן רובין ונחום גוטמן. נושאי הציור של אמני הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אמני הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העברים מתקופת התנ"ך, והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.

בשנת 1951 רכשה תג'ר בצפת כנסייה, שנבנתה במאה ה-19 בשכונה הנוצרית בעיר, וננטשה במלחמת העצמאות. מאוחר יותר הגיעו לעיר אמנים נוספים, ובשנת 1952 הקימה ביחד עם קבוצת ציירים את קריית האמנים צפת. כמה מציוריה תלויים בקירות בית הכנסת "אבוהב" בעיר העתיקה בצפת.

בשנות השישים יצרה ציונה תג'ר יצירות ציור על גבי זכוכית, בעיקר על נושאים תנ"כיים. נכתבו עליה שני שירים – "בתערוכת ציונה תג'ר", מאת יהודה קרני (1932), ו"ציונה תג'ר מציירת" מאת נתן זך.

בשנת 1977 זכתה ציונה תג'ר בתואר "יקיר תל אביב". היא נפטרה בא' בתמוז תשמ"ח, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. בנה של תג'ר הוא חבר הכנסת ושר החקלאות לשעבר אברהם כ"ץ-עוז.

הנצחה

על שמה רחוב ביפו. כמו כן, מופיע ציורה "נוף ליפתא" משנת 1926 על גבי בול דאר בסדרת "אמנות ישראלית 1982" שהנפיק השירות הבולאי בשנת 1982 ומכר 997,000 בולים היימנו. האמן א.ואן אויין עיצב את בולי הסדרה.^[3]

יצירות ידועות

לקריאה נוספת

ציונה תג'ר, הוצאת מסדה, 1981.
ציונה תג'ר, גבעתיים: מסדה, 1981. (אלבום איורים בלוויית פרטים ביוגרפיים ודברי הסבר)
ציונה תג'ר – ציור על זכוכית ורישומים, גבעתיים: מסדה, 1988. (אלבום)
כרמלה רובין, ציונה תג'ר - רטרוספקטיבה (מוזיאון תל אביב לאמנות, קט' 16/03, 2003).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ציונה תג'ר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ציונה תג'ר
ציונה תג'ר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
דוד תדהר (עורך), "ציונה תג'ר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3038
מוזיאון הכט - ציונה תג'ר - ציור על זכוכית
שלמה שבא, ציונה, תזכרי שאת ספרדיה!, דבר, 23 במרץ 1973
שמואל מוניץ, ציירת וחיילת: הרישומים הנדירים של ציונה תג'ר ממלחמת העולם השנייה, באתר ynet, 22 באוגוסט 2024
מציוריה של ציונה תאג'ר באתר תירוש
ציונה תג'ר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ פרנקל (פרנל), יצחק, באתר school.kotar.cet.ac.il
^ אורן שץ, ציונה תג'ר (1900 – 1988), באתר עסקי אמנות, ‏2020-12-10
^ יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשכ"ב, קטלוג מס' 12, רשות הדאר - השירות הבולאי, הוצאת כרטא, 1989, עמוד 220

[1] פרנקל (פרנל), יצחק, באתר school.kotar.cet.ac.il

[2] אורן שץ, ציונה תג'ר (1900 – 1988), באתר עסקי אמנות, ‏2020-12-10

[3] יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשכ"ב, קטלוג מס' 12, רשות הדאר - השירות הבולאי, הוצאת כרטא, 1989, עמוד 220

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 |תחום יצירה=[[ציור]]
 |זרם באמנות=[[אסכולת ארץ ישראל]]
-|משפיעים=
 |מושפעים=
 |יצירות ידועות=[[דיוקן אברהם שלונסקי]] (1925), [[הרכבת בנווה צדק]] (1928)
 }}
 [[קובץ:Sionah Tagger 1924.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה תג'ר במרכז עם שתי אחיותיה מרים ושושנה, 1924]]
-'''ציונה תָגֶ'ר''' ([[17 באוגוסט]] [[1900]] – [[16 ביוני]] [[1988]]) הייתה [[צייר]]ת [[ישראלי]]ת הנמנית עם גדולי אמנות ה[[ציור]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] בתקופת [[היישוב]] ובימי קום [[מדינת ישראל|המדינה]].
+'''ציונה תָגֶ'ר''' ([[17 באוגוסט]] [[1900]] – [[16 ביוני]] [[1988]]) הייתה [[צייר]]ת [[ישראלי]]ת הנמנית עם גדולי אמנות ה[[ציור]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] בתקופת [[היישוב]] ובימי קום [[ישראל|המדינה]].
 ==ביוגרפיה==
-ציונה תג'ר נולדה ב-[[1900]] ב[[יפו]], בתם הבכורה של [[שמואל טאג'יר]] ואשתו סולטנה, בתו של [[ישעיה בכר שמואל]]. הוריה עלו בילדותם מ[[בולגריה]], ונמנו לימים עם מייסדי שכונת [[אחוזת בית]], שהפכה לעיר [[תל אביב]]. בילדותה למדה בבית הספר לבנות ב[[נווה צדק]]. לאחר מכן למדה בבית הספר [[אליאנס]] וב[[סמינר לוינסקי]] למורים.
+ציונה תג'ר נולדה ב-[[1900]] ב[[יפו]], בתם הבכורה של [[שמואל טאג'יר]] ואשתו סולטנה, בתו של [[ישעיה בכר שמואל]]. הוריה עלו בילדותם מ[[בולגריה]], ונמנו לימים עם מייסדי שכונת [[אחוזת בית]], שהפכה לעיר [[תל אביב]]. בילדותה למדה ב[[בית הספר לבנות (נווה צדק)]]. לאחר מכן למדה בבית הספר [[אליאנס]] וב[[סמינר לוינסקי]] למורים.
-תג'ר למדה [[אמנות]] ב[[בצלאל]] והמשיכה את לימודיה ב[[פריז]]. בשנת [[1929]] חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט ב[[תל אביב]]. היא ציירה את דיוקנותיהם של [[אברהם שלונסקי]], [[אורי צבי גרינברג]] ו[[חנה רובינא]].
+ב-1920 למדה בסטודיו של האספן [[יעקב פרמן]] בנגריה של הגימנסיה העברית הרצליה, מוריה היו [[יצחק פרנקל פרנל]] ו[[יוסף קונסטנט]] אך בתום 1920 שני המורים עזבו ל[[פריז]] ו ל[[מצרים]] בהתאמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://school.kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=41836053&nTocEntryID=42156076&nPageID=42121814|כותרת=פרנקל (פרנל), יצחק|אתר=school.kotar.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2023-10-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.artworks.co.il/9635|הכותב=אורן שץ|כותרת=ציונה תג'ר (1900 – 1988)|אתר=עסקי אמנות|תאריך=2020-12-10|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-10-04}}</ref>. תג'ר למדה [[אמנות]] ב[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]] והמשיכה את לימודיה ב[[פריז]]. בשנת [[1929]] חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט ב[[תל אביב]]. היא ציירה את דיוקנותיהם של [[אברהם שלונסקי]], [[אורי צבי גרינברג]] ו[[חנה רובינא]].
 תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ו[[יצחק כץ (מנהל)|יצחק כץ]] (אחיו של מרדכי) בתל אביב, ששימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד [[אברהם כ"ץ-עוז|אברהם]].
-בשנת [[1937]] זכתה ב[[פרס דיזנגוף]]. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], בהיותה בת 42 ואם לילד, [[מתנדבי היישוב|התנדבה לשירות]] ב[[חיל העזר לנשים]] של הצבא הבריטי. בשנת [[1944]] השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "[[הבימה]]" את רשמיה מתקופת שירותה.
+בשנת [[1937]] זכתה ב[[פרס דיזנגוף]]. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], בגיל 42 ובהיותה אם לילד, [[מתנדבי היישוב|התנדבה לשירות]] ב[[חיל העזר לנשים]] של הצבא הבריטי. בשנת [[1944]] השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "[[הבימה]]" את רשמיה מתקופת שירותה.
 ב-[[1948]] ייצגה את ישראל ב[[הביאנלה של ונציה|ביאנלה של ונציה]].
@@ שורה 31: / שורה 30: @@
 בשנת [[1951]] רכשה תג'ר ב[[צפת]] [[כנסייה]], שנבנתה במאה ה-19 בשכונה הנוצרית בעיר, וננטשה ב[[מלחמת העצמאות]]. מאוחר יותר הגיעו לעיר אמנים נוספים, ובשנת [[1952]] הקימה ביחד עם קבוצת ציירים את [[קריית האמנים צפת]]. כמה מציוריה תלויים בקירות בית הכנסת "אבוהב" בעיר העתיקה בצפת.
-ב[[שנות השישים]] יצרה ציונה תג'ר יצירות [[ציור]] על גבי [[זכוכית]], בעיקר על נושאים [[תנ"ך|תנ"כיים]]. נכתבו עליה שני שירים – "בתערוכת ציונה תג'ר", מאת [[יהודה קרני]] ([[1932]]), ו"ציונה תג'ר מציירת" מאת [[נתן זך]].
+ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] יצרה ציונה תג'ר יצירות [[ציור]] על גבי [[זכוכית]], בעיקר על נושאים [[תנ"ך|תנ"כיים]]. נכתבו עליה שני שירים – "בתערוכת ציונה תג'ר", מאת [[יהודה קרני]] ([[1932]]), ו"ציונה תג'ר מציירת" מאת [[נתן זך]].
 בשנת [[1977]] זכתה ציונה תג'ר בתואר "[[יקיר תל אביב]]".
 היא נפטרה ב[[א' בתמוז]] [[תשמ"ח]], ונקברה ב[[בית העלמין נחלת יצחק]] בתל אביב.
+בנה של תג'ר הוא [[חבר הכנסת]] ו[[שר החקלאות]] לשעבר [[אברהם כ"ץ-עוז]].
+==הנצחה==
-על שמה רחוב ב[[יפו]]. כמו כן, מופיע ציורה "נוף [[ליפתא]]" משנת 1926 על גבי בול בסדרת "אמנות ישראלית" שהנפיק דואר ישראל בשנת [[1982]].
+על שמה רחוב ב[[יפו]].
-בנה של תג'ר הוא [[חבר הכנסת]] ו[[שר החקלאות]] לשעבר [[אברהם כ"ץ-עוז]].
+כמו כן, מופיע ציורה "נוף [[ליפתא]]" משנת 1926 על גבי בול דאר בסדרת "אמנות ישראלית 1982" שהנפיק [[השירות הבולאי]] בשנת [[1982]] ומכר 997,000 בולים היימנו. האמן [[א.ואן אויין]] עיצב את בולי הסדרה.{{הערה| יעקב צחור (עורך), '''בולי ישראל תש"ח - תשכ"ב''', קטלוג מס' 12, רשות הדאר - השירות הבולאי, [[הוצאת כרטא]], 1989, עמוד 220}}
 ==יצירות ידועות==
 *[[דיוקן אברהם שלונסקי]] ([[1925]])
-*[[דיוקן אורי צבי גרינברג (תג'ר)|דיוקן אורי צבי גרינברג]] ([[1925]])
+*[[דיוקן אורי צבי גרינברג (תג'ר)|דיוקן אורי צבי גרינברג]] (1925)
 *[[דיוקן אליאס אליהו ניומן]] ([[1925]])
 *[[הרכבת בנווה צדק]] ([[1928]])
@@ שורה 49: / שורה 50: @@
 * '''ציונה תג'ר''', [[הוצאת מסדה]], 1981.
 * '''ציונה תג'ר''', [[גבעתיים]]: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1981. (אלבום איורים בלוויית פרטים ביוגרפיים ודברי הסבר)
-* '''ציונה תג'ר – ציור על זכוכית ורישומים''', [[גבעתיים]]: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1988. (אלבום)
+* '''ציונה תג'ר – ציור על זכוכית ורישומים''', גבעתיים: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1988. (אלבום)
 * כרמלה רובין, '''ציונה תג'ר - רטרוספקטיבה''' ([[מוזיאון תל אביב לאמנות]], קט' 16/03, 2003).
 == קישורים חיצוניים ==
 {{ויקישיתוף בשורה|Category:Sionah Tagger}}
+* {{אתר רשמי}}
+*{{מרכז מידע לאמנות ישראלית|279008}}
 * {{תדהר|8|3038|ציונה תג'ר}}
+* [https://web.archive.org/web/20111110151554/http://mushecht.haifa.ac.il/art/ExhibitionD.aspx?id=13 מוזיאון הכט - ציונה תג'ר] - ציור על זכוכית
-* [http://www.tagger-siona.co.il/ ציונה תג'ר] - אתר שהקימו דוד תג'ר ואברהם כ"ץ עוז
+* {{דבר|שלמה שבא|ציונה, תזכרי שאת ספרדיה!|19730323|197}}
-* [http://mushecht.haifa.ac.il/art/ExhibitionD.aspx?id=13 מוזיאון הכט - ציונה תג'ר] - ציור על זכוכית
+* {{ynet|שמואל מוניץ|ציירת וחיילת: הרישומים הנדירים של ציונה תג'ר ממלחמת העולם השנייה|judaism/article/by00nhgqsa|22 באוגוסט 2024}}
-* {{דבר|שלמה שבא|ציונה, תזכרי שאת ספרדיה!|1973/03/23|04400}}
-* [https://www.tiroche.co.il/product/preAuctions?prodId=56&auctionId=136&lang=hebrew מציוריה] של ציונה תאג'ר באתר [https://www.tiroche.co.il/search%20%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%AA%D7%92'%D7%A8 תירוש]
+* [https://www.tiroche.co.il/product/preAuctions?prodId=56&auctionId=136&lang=hebrew מציוריה] של ציונה תאג'ר באתר [https://www.tiroche.co.il/search%20ציונה%20תג'ר תירוש]
+{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
+== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
 {{בקרת זהויות}}
-{{מיון רגיל: תג'ר, ציונה}}
+{{מיון רגיל:תג'ר, ציונה}}
 [[קטגוריה:ציונה תג'ר|*]]
 [[קטגוריה:נשות היישוב ילידות הארץ]]
+[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]
+[[קטגוריה:מתנדבות היישוב לצבא הבריטי]]
 [[קטגוריה:מתנדבי היישוב לצבא הבריטי]]
 [[קטגוריה:אסכולת ארץ ישראל]]
 [[קטגוריה:ציירות ישראליות]]
+[[קטגוריה:ציירים ישראלים]]
 [[קטגוריה:יקירי תל אביב-יפו לשנת 1977]]
-[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק]]
+[[קטגוריה:נשים הקבורות בבית הקברות נחלת יצחק]]
+[[קטגוריה:בוגרות בית הספר לבנות (נווה צדק)]]
+[[קטגוריה:בוגרות מכללת לוינסקי לחינוך]]
+[[קטגוריה:בוגרי מכללת לוינסקי לחינוך]]
+[[קטגוריה:בוגרות בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות]]
+[[קטגוריה:בוגרי בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות]]
 [[קטגוריה:אמנים ואנשי רוח שהונצחו בתל אביב-יפו]]
 [[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1900]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1900]]
 [[קטגוריה:ישראליות שנפטרו ב-1988]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1988]]