לדלג לתוכן

שאהד 136 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ תמונה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אמפל (שיחה | תרומות)
2,044 עריכות
(43 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
| תמונה = 2023 IRGC Aerospace Force achievements Exhibition in Qom (33).jpg
| תמונה = 2023 IRGC Aerospace Force achievements Exhibition in Qom (33).jpg
| כיתוב = שאהד 136
| כיתוב = שאהד 136
| עלות יחידה = 20,000 [[דולר אמריקאי|דולר]] (הערכה)
| עלות יחידה = -50,000-20,000 [[דולר אמריקאי|דולר]] (הערכה). נמכר לרוסים ב$193,000{{מקור}}
| משקל = 200 [[ק"ג]]
| משקל = 200 [[ק"ג]]
| אורך = 3.5 מטר
| אורך = 3.5 מטר
שורה 10: שורה 10:
| מהירות = 185 [[קמ"ש]]
| מהירות = 185 [[קמ"ש]]
| ראש קרבי = 40 ק"ג
| ראש קרבי = 40 ק"ג
| טווח = 2,200 [[ק"מ]]{{הערה|שם=ynet|{{ynet|ynet|צילומי לוויין נחשפו: "מל"טים מתאבדים" איראניים שיכולים להגיע לישראל|58734830|13 בינואר 2021}}}}
| טווח = 2,200 [[ק"מ]]{{הערה|שם=ynet|{{ynet|ynet|צילומי לוויין נחשפו: "מל"טים מתאבדים" איראניים שיכולים להגיע לישראל|58734830|13 בינואר 2021}}|כיוון=ימין}}
}}
}}
'''שאהד 136''' (ב[[פרסית]]: '''شاهد ۱۳۶''', מלשון "[[שהאדה]]"; ב[[רוסית]]: '''Герань-2''', תרגום: [[גרניון]] 2) הוא [[כטב"ם]] [[איראן|איראני]] מסוג [[חימוש משוטט]] (כטב"ם מתאבד) שפותח על ידי [[ארגון התעשיות האוויריות של איראן#HESA|החברה התעשייתית האיראנית לייצור מטוסים]] (HESA).
[[קובץ:M214 ГЕPAНЬ-2 drone remnants near Kupiansk, Kharkiv region (1).jpg|250px|ממוזער|שריד שאהד 136 ליד [[קופיאנסק]], מחוז [[חרקוב (מחוז)|חרקוב]]]]
⚫
'''שאהד 136''' (ב[[פרסית]]: '''شاهد ۱۳۶''', מלשון [[שהאדה]], ב[[רוסית]]: '''Герань-2''', תרגום: [[גרניון]] 2) הוא [[כטב"ם]] [[איראן|איראני]] מסוג [[חימוש משוטט]] (כטב"ם מתאבד) שפותח על ידי [[ארגון התעשיות האוויריות של איראן#HESA|החברה התעשייתית האיראנית לייצור מטוסים]] (HESA). תפקידו העיקרי הוא לפגוע במטרות קרקעיות מרחוק. הכטב"ם משוגר ממתקן המאפשר שיגור של מספר כלים במקביל. שיגור מספר כלים רב בו -זמנית הוא יתרון להתחמקות ממערכות [[הגנה אווירית]] שמוגבלות ביכולות [[העסקת מטרות|העסקה]] שלהן. ההערכות הן כי המערכת נפרסה לראשונה באופן פעיל באזורים שבשליטת ה[[חות'ים]] בתימן,<ref name=":0">{{Cite web|title=HESA Shahed-136|url=https://www.militaryfactory.com/aircraft/detail.php?aircraft_id=2520#specifications|access-date=2022-09-17|website=www.militaryfactory.com}}</ref> בהמשך נעשה שימוש בכלי על ידי [[הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית|הצבא הרוסי]] בספטמבר 2022 במהלך הפלישה ל[[אוקראינה]].<ref>[https://www.aljazeera.com/news/2022/9/24/ukraine-to-reduce-iran-embassy-presence-over-russia-drone-attacks Ukraine to reduce Iran embassy presence over Russia drone attacks] - Aljazeera, accessed 24 September 2022</ref> לכטב"מים יש יכולת טיסה ב[[התקהלות בעלי חיים|נחילים]] ומאפייני [[חמקנות]]{{הערה|שם=JISS}}.


⚫
הכטב"ם משוגר ממתקן המאפשר שיגור של מספר כלים במקביל ונועד לפגוע במטרות קרקעיות. ההערכות הן כי המערכת נפרסה לראשונה באופן פעיל באזורים שבשליטת ה[[חות'ים]] בתימן.<ref name=":0">{{Cite web|title=HESA Shahed-136|url=https://www.militaryfactory.com/aircraft/detail.php?aircraft_id=2520#specifications|access-date=2022-09-17|website=www.militaryfactory.com}}</ref> אחר כך נעשה שימוש בכטב"ם על ידי [[הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית|הצבא הרוסי]] בספטמבר 2022 במהלך הפלישה ל[[אוקראינה]].<ref>[https://www.aljazeera.com/news/2022/9/24/ukraine-to-reduce-iran-embassy-presence-over-russia-drone-attacks Ukraine to reduce Iran embassy presence over Russia drone attacks] - Aljazeera, accessed 24 September 2022</ref> לכטב"מים אלה יכולת טיסה ב[[התקהלות בעלי חיים|נחילים]] ומאפייני [[חמקנות]].{{הערה|שם=JISS}}
⚫
בנאום של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[נפתלי בנט]] ב[[או"ם]] ב-2021 הוא פירט שימושים שעשתה איראן בכטב"ם: {{ציטוטון|איראן כבר השתמשה בכטב"מים הקטלניים האלה, שנקראים שאהד-136, כדי לתקוף את סעודיה, מטרות אמריקניות בעיראק וספינות אזרחיות בים, והרגו אזרח בריטי ואזרח רומני}}{{הערה|{{כלכליסט||בנט באו"ם: איראן מתכוונת לייצר נשק גרעיני באתרים סודיים, זה קו פרשת המים|local_news/article/hkczxrjef|27 בספטמבר 2021}}}}{{הערה|שם=JISS}}.

⚫
[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[נפתלי בנט]], בנאומו ב[[או"ם]] ב-2021, פירט שימושים שעשתה איראן בכטב"ם: {{ציטוטון|איראן כבר השתמשה בכטב"מים הקטלניים האלה, שנקראים שאהד-136, כדי לתקוף את סעודיה, מטרות אמריקניות בעיראק וספינות אזרחיות בים, והרגו אזרח בריטי ואזרח רומני}}.{{הערה|{{כלכליסט||בנט באו"ם: איראן מתכוונת לייצר נשק גרעיני באתרים סודיים, זה קו פרשת המים|local_news/article/hkczxrjef|27 בספטמבר 2021}}|כיוון=ימין}}{{הערה|שם=JISS}}


== עיצוב ==
== עיצוב ==
[[קובץ:Shahed 136 rendering.png|ממוזער|איור של שאהד 136]]
⚫
למטוס יש צורה בסיסית גדולה של [[כנף דלתא]] עם הגאים מייצבים בקצותיו. אף הכטב"ם מכיל את [[ראש קרב|ראש הנפץ]] וכן את האופטיקה הנדרשת להתקפה מדויקת. המנוע יושב בחלק האחורי של גוף המטוס ומניע מדחף דו-להבי.{{הערה|שם=:0}}<ref name=":1">{{Cite web|title=Military Watch Magazine|url=https://militarywatchmagazine.com/article/iranian-suicide-drones-debut-ukraine|access-date=2022-09-17|website=militarywatchmagazine.com}}</ref>


⚫
למטוס יש צורה בסיסית גדולה של [[כנף דלתא]] עם הגאים מייצבים בקצותיו. אף הכטב"ם מכיל את [[ראש קרב|ראש הנפץ]] וכן את האופטיקה הנדרשת להתקפה מדויקת. למטוס יש מנוע מתוצרת חברת "מאדו" האיראנית שהוא גרסה מקומית למנוע [[Limbach L550E]] הגרמני. המנוע ממוקם בחלקו האחורי של גוף המטוס ומניע מדחף דו-להבי.{{הערה|שם=:0}}<ref name=":1">{{Cite web|title=Military Watch Magazine|url=https://militarywatchmagazine.com/article/iranian-suicide-drones-debut-ukraine|access-date=2022-09-17|website=militarywatchmagazine.com}}</ref>
⚫
הכט"במים משוגרים כמעט אופקית בזווית קלה כלפי מעלה ונעזרים בשלב הראשוני של הטיסה בסיוע שיגור רקטות (RATO). לאחר השיגור משתלט המנוע הקונבנציונלי של הכלי. בגלל הניידות של פלטפורמת השיגור ומכלול הכט"במים, ניתן להרכיב את היחידה כולה על גב כל משאית צבאית או מסחרית, מה שמאפשר פעולות "פגע וברח" ניידות.

⚫
הכט"במים משוגרים כמעט אופקית בזווית קלה כלפי מעלה ונעזרים בשלב הראשוני של הטיסה בסיוע שיגור רקטות (RATO). לאחר השיגור נוטל את הפיקוד המנוע הקונבנציונלי של הכלי. בגלל הניידות של פלטפורמת השיגור ומכלול הכט"במים, ניתן להרכיב את היחידה כולה על גב כל משאית צבאית או מסחרית, מה שמאפשר פעולות "פגע וברח" ניידות.


== פעילויות ==
== פעילויות ==
=== [[מלחמת האזרחים בתימן (2015–הווה)|מלחמת האזרחים בתימן]] ===
=== [[מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)|מלחמת האזרחים בתימן]] ===
בספטמבר 2019, השתתפו בעיקר כטב"מי שאהד 136 עם כטב"מים נוספים ו[[טיל שיוט|טילי שיוט]] ב[[תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית (2019)|תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית]]. הכטב"מים לא התגלו במהלך מעופם על ידי מערכות ה[[הגנה אווירית|הגנה האוויריות]] הסעודיות ולא בוצעו ניסיונות ליירט אותם. הם הצליחו לפגוע במתקנים מסוימים בשדות הנפט בדיוק רב, וגרמו לסעודים לירידה של 50% בהפקת הנפט שלהם{{הערה|שם=JISS|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר [[עוזי רובין]]|כותרת=כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן משנים את מאזן הכוחות במזרח התיכון|אתר=[[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון|JISS]]|תאריך=3 באוקטובר 2021|כתובת=https://jiss.org.il/he/rubin-irans-unmanned-aerial-vehicles/#_edn4}}}}.
בספטמבר 2019 השתתפו בעיקר כטב"מי שאהד 136 עם כטב"מים נוספים ו[[טיל שיוט|טילי שיוט]] ב[[תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית (2019)|תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית]]. הכטב"מים לא התגלו במהלך מעופם על ידי מערכות [[הגנה אווירית|ההגנה האוויריות]] הסעודיות ולא בוצעו ניסיונות ליירט אותם. הם הצליחו לפגוע במתקנים מסוימים בשדות הנפט בדיוק רב, וגרמו לסעודים לירידה של 50% בהפקת הנפט שלהם.{{הערה|שם=JISS|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר [[עוזי רובין]]|כותרת=כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן משנים את מאזן הכוחות במזרח התיכון|אתר=[[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון|JISS]]|תאריך=3 באוקטובר 2021|כתובת=https://jiss.org.il/he/rubin-irans-unmanned-aerial-vehicles/#_edn4}}|כיוון=ימין}}


לפי [[ניוזוויק]], במהלך 2020 ו-2021 שלחה איראן ל[[חות'ים]] ב[[תימן]] כטב"מי שאהד 136 שמוקמו במחוז [[אל-ג'וף]] שבצפון תימן, אזור בשליטתם{{הערה|שם=ynet}}. הכטב"ם שימש את החות'ים ב[[מלחמת האזרחים בתימן (2015–הווה)|מלחמת האזרחים בתימן]] במהלך 2020.<ref>{{Cite web|date=2021-01-13|title=Exclusive: Iran deploys "suicide drones" in Yemen as Red Sea tensions rise|url=https://www.newsweek.com/iran-suicide-drones-yemen-red-sea-tensions-1561395|access-date=2022-09-20|website=Newsweek|language=en}}</ref>
לפי "[[ניוזוויק]]", במהלך 2020 ו-2021 שלחה איראן ל[[חות'ים]] ב[[תימן]] כטב"מי שאהד 136 שמוקמו במחוז [[אל-ג'וף]] שבצפון תימן, אזור בשליטתם.{{הערה|שם=ynet}} הכטב"ם שימש את החות'ים ב[[מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)|מלחמת האזרחים בתימן]] במהלך 2020.<ref>{{Cite web|date=2021-01-13|title=Exclusive: Iran deploys "suicide drones" in Yemen as Red Sea tensions rise|url=https://www.newsweek.com/iran-suicide-drones-yemen-red-sea-tensions-1561395|access-date=2022-09-20|website=Newsweek|language=en}}</ref>


===[[המערכה הימית בין ישראל לאיראן]]===
===[[המערכה הימית בין ישראל לאיראן]]===
ב-29 ביולי 2021 [[התקפת הספינה מרסר סטריט|הותקפה הספינה מרסר סטריט]] פעמיים כשהייתה בתנועה ליד [[עומאן]] על ידי כטב"מים שלא נשאו סימני זיהוי לאומיים, ונהרגו [[בריטים|בריטי]] ו[[רומנים|רומני]]. תחקיר של [[פיקוד מרכז של ארצות הברית|פיקוד מרכז האמריקאי]] (CENTCOM) העלה ששברי הכטב"ם שנאספו מהספינה הפגועה זהים לשברי השאהד 136 ששימשו לתקיפת מתקני הנפט הסעודיים ב-2019{{הערה|שם=JISS}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=חיל הים האיראני מציג יכולות שיגור מל"טים מצוללות וספינות|אתר=[[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]]|תאריך=2 ביוני 2022|כתובת=https://jcpa.org.il/article/חיל-הים-האיראני-מציג-יכולות-שיגור-מלטי/}}}}.
ב-29 ביולי 2021 [[התקפת הספינה מרסר סטריט|הותקפה הספינה מרסר סטריט]] פעמיים כשהייתה בתנועה ליד [[עומאן]] על ידי כטב"מים שלא נשאו סימני זיהוי לאומיים, ונהרגו [[בריטים|בריטי]] ו[[רומנים|רומני]]. תחקיר של [[פיקוד מרכז של ארצות הברית|פיקוד מרכז האמריקאי]] (CENTCOM) העלה ששברי הכטב"ם שנאספו מהספינה הפגועה זהים לשברי השאהד 136 ששימשו לתקיפת מתקני הנפט הסעודיים ב-2019.{{הערה|שם=JISS}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=חיל הים האיראני מציג יכולות שיגור מל"טים מצוללות וספינות|אתר=[[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]]|תאריך=2 ביוני 2022|כתובת=https://jcpa.org.il/article/חיל-הים-האיראני-מציג-יכולות-שיגור-מלטי/}}|כיוון=ימין}}
ב-24 בנובמבר 2023, על רקע מלחמת [[חרבות ברזל]] הותקפה במים בין-לאומיים, באוקיינוס ההודי, אוניית המסע CMA CGM Symi של [[עידן עופר]], כנראה על ידי שאהד 136.{{הערה|{{ynet|ליאור בן ארי|דיווחים: ספינה בבעלות ישראלית הותקפה על ידי מל"ט איראני בים הערבי|news/article/bygsbqjbp|25 בנובמבר 2023}}|כיוון=ימין}}


=== [[מלחמת רוסיה-אוקראינה|פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022]] ===
=== [[מלחמת רוסיה-אוקראינה|פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022]] ===
[[קובץ:M214 ГЕPAНЬ-2 drone remnants near Kupiansk, Kharkiv region (2).jpg|ממוזער|שמאל|250px|שרדי כטב"ם שאהד-136 (המכונה גם "גרניום 2" או "שהדוב-136" ברוסיה), באזור [[חרקוב (מחוז)|חרקוב]], [[אוקראינה]]]]
[[קובץ:Remains of Shahed drone in Mykolaiv Oblast, 2024-02-01 (02).jpg|ממוזער|שאריות של כטב"מ שאהד 136 באוקראינה]]
בספטמבר 2022 הוצגו הוכחות על ידי צילומי שרידי הכטב"ם האיראני שהכילו את הכיתוב ברוסית Герань-2 (גרניום 2) שהופעל על ידי כוחות רוסים במהלך [[מלחמת רוסיה-אוקראינה]].{{הערה|שם=:1}}<ref>{{Cite web|last=Dangwal|first=Ashish|date=2022-09-13|title=1st Evidence Of Russia-Operated Iranian Suicide Drone Emerges In Ukraine; Kiev Claims Downing Shahed-136 UAV|url=https://eurasiantimes.com/1st-evidence-of-russia-operated-iranian-drones-emerges-in-ukraine/|access-date=2022-09-17|website=Latest Asian, Middle-East, EurAsian, Indian News|language=en}}</ref><ref>{{Cite web|date=17 September 2022|title=Russia’s Use of Iranian Kamikaze Drones Creates New Dangers for Ukrainian Troops|url=https://www.wsj.com/articles/russias-use-of-iranian-kamikaze-drones-creates-new-dangers-for-ukrainian-troops-11663415140|website=The Wall Street Jounal}}</ref> ב-23 בספטמבר, תועד שימוש נוסף בכלים ב[[אודסה]].<ref>{{Cite web|title=Nikolai (@Nikolai11449196)|url=https://twitter.com/Nikolai11449196/status/1573953106626465792|access-date=2022-09-25|website=Nitter|language=en}}</ref><ref>{{Cite web|title=Tran Minh (@ARminhTran)|url=https://twitter.com/ARminhTran/status/1574074990374182912|access-date=2022-09-25|website=Nitter|language=en}}</ref> הכטב"ם משמש לפגיעה מדויקת במטרות צבאיות ואסטרטגיות{{הערה|{{יוטיוב|qz7HSDbd1dE|שם=בכירים בקייב דורשים מישראל סיוע התקפי - נגד הכטב"מים האיראנים|אורך=03:40|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}.
בספטמבר 2022 הוצגו הוכחות על ידי צילומי שרידיו של הכטב"ם האיראני שהכילו את הכיתוב ברוסית Герань-2 (גרניום 2) שהופעל על ידי כוחות רוסיים במהלך [[מלחמת רוסיה–אוקראינה]].{{הערה|שם=:1}}<ref>{{Cite web|last=Dangwal|first=Ashish|date=2022-09-13|title=1st Evidence Of Russia-Operated Iranian Suicide Drone Emerges In Ukraine; Kiev Claims Downing Shahed-136 UAV|url=https://eurasiantimes.com/1st-evidence-of-russia-operated-iranian-drones-emerges-in-ukraine/|access-date=2022-09-17|website=Latest Asian, Middle-East, EurAsian, Indian News|language=en}}</ref><ref>{{Cite web|date=17 September 2022|title=Russia’s Use of Iranian Kamikaze Drones Creates New Dangers for Ukrainian Troops|url=https://www.wsj.com/articles/russias-use-of-iranian-kamikaze-drones-creates-new-dangers-for-ukrainian-troops-11663415140|website=The Wall Street Jounal}}</ref> ב-23 בספטמבר, תועד שימוש נוסף בכלים ב[[אודסה]].<ref>{{Cite web|title=Nikolai (@Nikolai11449196)|url=https://twitter.com/Nikolai11449196/status/1573953106626465792|access-date=2022-09-25|website=Nitter|language=en}}</ref><ref>{{Cite web|title=Tran Minh (@ARminhTran)|url=https://twitter.com/ARminhTran/status/1574074990374182912|access-date=2022-09-25|website=Nitter|language=en}}</ref> הכטב"ם משמש לפגיעה מדויקת במטרות צבאיות ואסטרטגיות.{{הערה|{{יוטיוב|qz7HSDbd1dE|שם=בכירים בקייב דורשים מישראל סיוע התקפי - נגד הכטב"מים האיראנים|אורך=03:40|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}|כיוון=ימין}}

בשברים של גרסאות מתקדמות נמצאו מערכות נגד שיבושי [[GNSS]], וב-2023 טען דוח בריטי ששולבו בכטב"ם גם [[SIM|כרטיסי SIM]] המאפשרים תקשורת עם [[אירידיום תקשורת|לווייני אירידיום]] ורשתות סלולריות. נדרשת אפוא מערכת [[לוחמה אלקטרונית]] בעלת הספק גבוה בתחום תדר רחב, לשיבוש של מערכות הניווט הלווייני השונות וגם של ערוצי התקשורת אל הכטב"ם. לטענת האוקראינים, הם פיתחו מכשיר נייד המופעל ידנית לכמה דקות ומאפשר חסימה מוחלטת של הכטב"ם ויירוטו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/node/61775|כותרת=הפתרון האוקראיני נגד השאהד 136}}</ref>

בספטמבר 2024 דיווחו רומניה ולטביה כי כטב"מים מסוג זה חדרו לשטחן האווירי.{{הערה|{{הארץ|אי־פי|לטביה ורומניה, החברות בנאט"ו, אמרו כי כטב"מים רוסיים חדרו למרחב האווירי שלהן|00000191-d204-dd1c-a19b-d3357c7c0000|8 בספטמבר 2024}}}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 42: שורה 50:


[[קטגוריה:הפלישה הרוסית לאוקראינה]]
[[קטגוריה:הפלישה הרוסית לאוקראינה]]
[[קטגוריה:כלי טיס בלתי מאוישים איראניים]]
[[קטגוריה:HESA: כלי טיס בלתי מאוישים]]
[[קטגוריה:אמצעי לחימה איראניים]]
[[קטגוריה:אמצעי לחימה איראניים]]
[[קטגוריה:חימוש משוטט]]
[[קטגוריה:חימוש משוטט]]

גרסה מ־06:17, 14 באוקטובר 2024

שאהד 136
شاهد ۱۳۶
שאהד 136
שאהד 136
מידע בסיסי
ייעוד מודל נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן התעשייה האיראנית לייצור כלי טיס עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות יחידה -50,000-20,000 דולר (הערכה). נמכר לרוסים ב$193,000[דרוש מקור]
מלחמות ומבצעים מלחמת האזרחים בתימן, התקפת הספינה מרסר סטריט, תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית (2019), מלחמת אוקראינה–רוסיה, המתקפה האיראנית על ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, זרוע היבשה של משמרות המהפכה האסלאמית, חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית, החות'ים עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים כלליים
משקל 200 ק"ג
ממדים
אורך 3.5 מטר
מוטת כנפיים 2.5 מטר
ביצועים
מהירות 185 קמ"ש
טווח 2,200 ק"מ[1]
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 40 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאהד 136 (בפרסית: شاهد ۱۳۶, מלשון "שהאדה"; ברוסית: Герань-2, תרגום: גרניון 2) הוא כטב"ם איראני מסוג חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) שפותח על ידי החברה התעשייתית האיראנית לייצור מטוסים (HESA).

הכטב"ם משוגר ממתקן המאפשר שיגור של מספר כלים במקביל ונועד לפגוע במטרות קרקעיות. ההערכות הן כי המערכת נפרסה לראשונה באופן פעיל באזורים שבשליטת החות'ים בתימן.[2] אחר כך נעשה שימוש בכטב"ם על ידי הצבא הרוסי בספטמבר 2022 במהלך הפלישה לאוקראינה.[3] לכטב"מים אלה יכולת טיסה בנחילים ומאפייני חמקנות.[4]

ראש הממשלה נפתלי בנט, בנאומו באו"ם ב-2021, פירט שימושים שעשתה איראן בכטב"ם: ”איראן כבר השתמשה בכטב"מים הקטלניים האלה, שנקראים שאהד-136, כדי לתקוף את סעודיה, מטרות אמריקניות בעיראק וספינות אזרחיות בים, והרגו אזרח בריטי ואזרח רומני”.[5][4]

עיצוב

איור של שאהד 136

למטוס יש צורה בסיסית גדולה של כנף דלתא עם הגאים מייצבים בקצותיו. אף הכטב"ם מכיל את ראש הנפץ וכן את האופטיקה הנדרשת להתקפה מדויקת. למטוס יש מנוע מתוצרת חברת "מאדו" האיראנית שהוא גרסה מקומית למנוע Limbach L550E הגרמני. המנוע ממוקם בחלקו האחורי של גוף המטוס ומניע מדחף דו-להבי.[2][6]

הכט"במים משוגרים כמעט אופקית בזווית קלה כלפי מעלה ונעזרים בשלב הראשוני של הטיסה בסיוע שיגור רקטות (RATO). לאחר השיגור נוטל את הפיקוד המנוע הקונבנציונלי של הכלי. בגלל הניידות של פלטפורמת השיגור ומכלול הכט"במים, ניתן להרכיב את היחידה כולה על גב כל משאית צבאית או מסחרית, מה שמאפשר פעולות "פגע וברח" ניידות.

פעילויות

מלחמת האזרחים בתימן

בספטמבר 2019 השתתפו בעיקר כטב"מי שאהד 136 עם כטב"מים נוספים וטילי שיוט בתקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית. הכטב"מים לא התגלו במהלך מעופם על ידי מערכות ההגנה האוויריות הסעודיות ולא בוצעו ניסיונות ליירט אותם. הם הצליחו לפגוע במתקנים מסוימים בשדות הנפט בדיוק רב, וגרמו לסעודים לירידה של 50% בהפקת הנפט שלהם.[4]

לפי "ניוזוויק", במהלך 2020 ו-2021 שלחה איראן לחות'ים בתימן כטב"מי שאהד 136 שמוקמו במחוז אל-ג'וף שבצפון תימן, אזור בשליטתם.[1] הכטב"ם שימש את החות'ים במלחמת האזרחים בתימן במהלך 2020.[7]

המערכה הימית בין ישראל לאיראן

ב-29 ביולי 2021 הותקפה הספינה מרסר סטריט פעמיים כשהייתה בתנועה ליד עומאן על ידי כטב"מים שלא נשאו סימני זיהוי לאומיים, ונהרגו בריטי ורומני. תחקיר של פיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM) העלה ששברי הכטב"ם שנאספו מהספינה הפגועה זהים לשברי השאהד 136 ששימשו לתקיפת מתקני הנפט הסעודיים ב-2019.[4][8] ב-24 בנובמבר 2023, על רקע מלחמת חרבות ברזל הותקפה במים בין-לאומיים, באוקיינוס ההודי, אוניית המסע CMA CGM Symi של עידן עופר, כנראה על ידי שאהד 136.[9]

פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022

שאריות של כטב"מ שאהד 136 באוקראינה

בספטמבר 2022 הוצגו הוכחות על ידי צילומי שרידיו של הכטב"ם האיראני שהכילו את הכיתוב ברוסית Герань-2 (גרניום 2) שהופעל על ידי כוחות רוסיים במהלך מלחמת רוסיה–אוקראינה.[6][10][11] ב-23 בספטמבר, תועד שימוש נוסף בכלים באודסה.[12][13] הכטב"ם משמש לפגיעה מדויקת במטרות צבאיות ואסטרטגיות.[14]

בשברים של גרסאות מתקדמות נמצאו מערכות נגד שיבושי GNSS, וב-2023 טען דוח בריטי ששולבו בכטב"ם גם כרטיסי SIM המאפשרים תקשורת עם לווייני אירידיום ורשתות סלולריות. נדרשת אפוא מערכת לוחמה אלקטרונית בעלת הספק גבוה בתחום תדר רחב, לשיבוש של מערכות הניווט הלווייני השונות וגם של ערוצי התקשורת אל הכטב"ם. לטענת האוקראינים, הם פיתחו מכשיר נייד המופעל ידנית לכמה דקות ומאפשר חסימה מוחלטת של הכטב"ם ויירוטו.[15]

בספטמבר 2024 דיווחו רומניה ולטביה כי כטב"מים מסוג זה חדרו לשטחן האווירי.[16]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאהד 136 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 ynet, צילומי לוויין נחשפו: "מל"טים מתאבדים" איראניים שיכולים להגיע לישראל, באתר ynet, 13 בינואר 2021
  2. ^ 1 2 "HESA Shahed-136". www.militaryfactory.com. נבדק ב-2022-09-17.
  3. ^ Ukraine to reduce Iran embassy presence over Russia drone attacks - Aljazeera, accessed 24 September 2022
  4. ^ 1 2 3 4 ד"ר עוזי רובין, כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן משנים את מאזן הכוחות במזרח התיכון, באתר JISS, ‏3 באוקטובר 2021
  5. ^ בנט באו"ם: איראן מתכוונת לייצר נשק גרעיני באתרים סודיים, זה קו פרשת המים, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2021
  6. ^ 1 2 "Military Watch Magazine". militarywatchmagazine.com. נבדק ב-2022-09-17.
  7. ^ "Exclusive: Iran deploys "suicide drones" in Yemen as Red Sea tensions rise". Newsweek (באנגלית). 2021-01-13. נבדק ב-2022-09-20.
  8. ^ חיל הים האיראני מציג יכולות שיגור מל"טים מצוללות וספינות, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏2 ביוני 2022
  9. ^ ליאור בן ארי, דיווחים: ספינה בבעלות ישראלית הותקפה על ידי מל"ט איראני בים הערבי, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
  10. ^ Dangwal, Ashish (2022-09-13). "1st Evidence Of Russia-Operated Iranian Suicide Drone Emerges In Ukraine; Kiev Claims Downing Shahed-136 UAV". Latest Asian, Middle-East, EurAsian, Indian News (באנגלית). נבדק ב-2022-09-17.
  11. ^ "Russia's Use of Iranian Kamikaze Drones Creates New Dangers for Ukrainian Troops". The Wall Street Jounal. 17 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Nikolai (@Nikolai11449196)". Nitter (באנגלית). נבדק ב-2022-09-25.
  13. ^ "Tran Minh (@ARminhTran)". Nitter (באנגלית). נבדק ב-2022-09-25.
  14. ^ בכירים בקייב דורשים מישראל סיוע התקפי - נגד הכטב"מים האיראנים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:40)
  15. ^ הפתרון האוקראיני נגד השאהד 136
  16. ^ אתר למנויים בלבד אי־פי, לטביה ורומניה, החברות בנאט"ו, אמרו כי כטב"מים רוסיים חדרו למרחב האווירי שלהן, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שאהד_136&oldid=39793493"