פיטר היגס – הבדלי גרסאות

פיטר היגס
Peter Ware Higgs
	פיטר היגס בטקס הענקת פרס נובל לפיזיקה 2013
לידה	29 במאי 1929; ניוקאסל, הממלכה המאוחדת
פטירה	8 באפריל 2024 (בגיל 94); אדינבורו, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	בית הספר קותם (1946); בית הספר הסיטי של לונדון (1947); קינגס קולג' לונדון (1950); קינגס קולג' לונדון (1951); קינגס קולג' לונדון (1954) ;
מנחה לדוקטורט	צ'ארלס קולסון, ה. כריסטופר לונז'ה-היגינס
מוסדות	Royal Commission for the Exhibition of 1851 (1953–1955); אוניברסיטת אדינבורו (1960–1996); אוניברסיטת אדינבורו (1996–2024); האוניברסיטה לטכנולוגיה של סידני (ספטמבר 2022); יוניברסיטי קולג' לונדון (ינואר 1959–1960); אוניברסיטת אדינבורו (1955–1956); אוניברסיטת לונדון (1956–דצמבר 1958); Burnet Institute (ספטמבר 1996) ;
תלמידי דוקטורט	לואיס ריידר, כריסטופר בישופ, דיוויד סטיבנסון, דייוויד וולאס, ג'ון מורו גולדן, ניק דורי
פרסים והוקרה	מדליית קופלי (2015); citizen of Edinburgh (2014); מדליית אדינבורו (2013); פרס נובל לפיזיקה (2013); Clarivate Citation Laureates (2013); עמית כבוד (2013); פרס נסיכת אסטוריאס למחקר טכני ומדעי (2013); פרס סאקורי (2010); מדליית אוסקר קליין (2009); פרס וולף לפיזיקה (2004); עמית כבוד של המכון לפיזיקה (1999); מדליית דיראק (1997); פרס פיזיקת חלקיקים ואנרגיה גבוהה (1997); הרצאת ג'יימס סקוט (1993); עמית המכון לפיזיקה (1991); מדליית רתרפורד (1984); עמית החברה המלכותית (1983); מדליית יוז (1981); עמית החברה המלכותית של אדינבורו (1974) ;
מספר צאצאים	2
	www.ph.ed.ac.uk/higgs
תרומות עיקריות
	השערת מנגנון היגס ובוזון היגס
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־13:57, 30 בספטמבר 2024

פיטר וויר היגס (באנגלית: Peter Ware Higgs;‏ 29 במאי 1929 – 8 באפריל 2024) היה פיזיקאי בריטי ופרופסור באוניברסיטת אדינבורו, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2013.

ביוגרפיה

פיטר היגס נולד ב-1929 בניוקאסל, לאב שהיה מהנדס קול ב-BBC. עקב מחלת אסתמה ונדודי המשפחה בעקבות עבודת אביו החמיץ היגס חלק מהלימודים בבית הספר ולמד בביתו. בחלק מילדותו ונעוריו התגורר עם אמו בבריסטול, בזמן שאביו שהה בבדפורד לרגל עבודתו. בשנת 1947 החל ללמוד בקינגס קולג' לונדון, ושם קיבל בשנת 1950 תואר ראשון בפיזיקה ובשנת 1952 – תואר שני. בשנת 1954 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה מולקולרית על עבודה שכותרתה 'Some problems in the theory of molecular vibrations'.

את עיקר הקריירה האקדמית שלו עשה באוניברסיטת אדינבורו, ממנה פרש בשנת 1996 כפרופסור אמריטוס.

היגס ידוע בעיקר בזכות הצעה שהעלה בשנות השישים של שבירת סימטריה ספונטנית של הכוח האלקטרו-חלש אשר מסבירה את מקור המסה של חלקיקי יסוד ושל בוזוני W ו-Z. תאוריה זאת, הקרויה על שמו "מנגנון היגס", הוצעה על ידי מספר פיזיקאים במקביל,^[1] וחזתה את קיומו של חלקיק חדש, בוזון היגס. ב-4 ביולי 2012 הודיעו קבוצות מחקר במרכז המחקר CERN שצפו בחלקיק בעל המאפיינים המשוערים של בוזון היגס.

היגס זכה למספר פרסים על עבודתו, בהם מדליית דיראק (1997), פרס וולף (2004), מדליית אוסקר קליין (2009) ומדליית קופלי (2015). היגס סירב לקבל את פרס וולף במחאה על "הכיבוש הישראלי בשטחים".^[2] לאחר גילוי החלקיק במאיץ החלקיקים ב-CERN, הוענק להיגס פרס נובל לפיזיקה, יחד עם פרנסואה אנגלר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיטר היגס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פיטר היגס (באנגלית)
פיטר היגס, באתר פרס נובל (באנגלית)
פיטר היגס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
פיטר היגס, באתר קרן וולף
עילם גרוס, חיי כבוזון היגס, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 באפריל 2024
פיטר היגס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ בהם רוברט בראוט ופרנסואה אנגלר, שני פיזיקאים יהודים מבלגיה.
^ אריק בנדר, הסערה בניצוחו של בארנבוים, באתר nrg‏, 10 במאי 2004

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] בהם רוברט בראוט ופרנסואה אנגלר, שני פיזיקאים יהודים מבלגיה.

[2] אריק בנדר, הסערה בניצוחו של בארנבוים, באתר nrg‏, 10 במאי 2004

[1]

[2]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 |שם בשפת המקור=Peter Ware Higgs
 |תאריך לידה=[[29 במאי]] [[1929]]
-|תאריך פטירה=
+|תאריך פטירה=[[8 באפריל]] [[2024]]
 |תמונה=Nobel Prize 24 2013.jpg
 |כיתוב=פיטר היגס בטקס הענקת פרס נובל לפיזיקה 2013
 |תרומות עיקריות=השערת [[מנגנון היגס]] ו[[בוזון היגס]]
 |ענף מדעי=[[פיזיקה]]
+|מדינה=[[הממלכה המאוחדת]]
-|הערות=
+}}
-|מדינה=[[הממלכה המאוחדת]]}}
-'''פיטר וויר היגס''' (ב[[אנגלית]]: '''Peter Ware Higgs''';{{כ}} [[29 במאי]] [[1929]] – [[9 באפריל]] [[2024]]) היה [[פיזיקאי]] בריטי ו[[פרופסור אמריטוס]] ב[[אוניברסיטת אדינבורו]], חתן [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[2013]].
+'''פיטר וויר היגס''' (ב[[אנגלית]]: '''Peter Ware Higgs''';{{כ}} [[29 במאי]] [[1929]] – [[8 באפריל]] [[2024]]) היה [[פיזיקאי]] [[בריטים|בריטי]] ו[[פרופסור]] ב[[אוניברסיטת אדינבורו]], חתן [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[2013]].
 ==ביוגרפיה==
-פיטר היגס נולד ב-1929 ב[[ניוקאסל]], לאב שהיה מהנדס קול ב-[[BBC]]. עקב מחלת [[אסתמה]] ונדודי המשפחה בעקבות עבודת אביו החמיץ היגס חלק מהלימודים בבית הספר ולמד בביתו. בחלק מילדותו ונעוריו התגורר עם אמו ב[[בריסטול]], בזמן שאביו שהה ב[[בדפורד]] לרגל עבודתו. בשנת 1947 החל ללמוד ב[[קינגס קולג' לונדון]], ושם קיבל בשנת 1950 תואר ראשון ב[[פיזיקה]] ובשנת 1952 - תואר שני. בשנת 1954 קיבל תואר דוקטור ב[[פיזיקה מולקולרית]] על עבודה שכותרתה 'Some problems in the theory of molecular vibrations'.
+פיטר היגס נולד ב-1929 ב[[ניוקאסל]], לאב שהיה מהנדס קול ב-[[BBC]]. עקב מחלת [[אסתמה]] ונדודי המשפחה בעקבות עבודת אביו החמיץ היגס חלק מהלימודים בבית הספר ולמד בביתו. בחלק מילדותו ונעוריו התגורר עם אמו ב[[בריסטול]], בזמן שאביו שהה ב[[בדפורד]] לרגל עבודתו. בשנת 1947 החל ללמוד ב[[קינגס קולג' לונדון]], ושם קיבל בשנת 1950 תואר ראשון ב[[פיזיקה]] ובשנת 1952 – תואר שני. בשנת 1954 קיבל תואר דוקטור ב[[פיזיקה מולקולרית]] על עבודה שכותרתה 'Some problems in the theory of molecular vibrations'.
 את עיקר הקריירה האקדמית שלו עשה ב[[אוניברסיטת אדינבורו]], ממנה פרש בשנת 1996 כ[[פרופסור אמריטוס]].
-היגס ידוע בעיקר בזכות הצעה שהעלה בשנות השישים של [[שבירת סימטריה ספונטנית]] של [[הכוח האלקטרו-חלש]] אשר מסבירה את מקור ה[[מסה]] של [[חלקיק יסודי|חלקיקי יסוד]] ושל [[בוזוני W ו-Z]]. תאוריה זאת, הקרויה על שמו "[[מנגנון היגס]]", הוצעה על ידי מספר פיזיקאים במקביל{{הערה|בהם [[רוברט בראוט]] ו[[פרנסואה אנגלר]], שני [[פיזיקאי]]ם [[יהודי]]ם מ[[בלגיה]].}}, וחזתה את קיומו של חלקיק חדש, [[בוזון היגס]]. ב-[[4 ביולי]] [[2012]] הודיעו קבוצות מחקר במרכז המחקר [[CERN]] שצפו בחלקיק בעל המאפיינים המשוערים של בוזון היגס.
+היגס ידוע בעיקר בזכות הצעה שהעלה בשנות השישים של [[שבירת סימטריה ספונטנית]] של [[הכוח האלקטרו-חלש]] אשר מסבירה את מקור ה[[מסה]] של [[חלקיק יסודי|חלקיקי יסוד]] ושל [[בוזוני W ו-Z]]. תאוריה זאת, הקרויה על שמו "[[מנגנון היגס]]", הוצעה על ידי מספר פיזיקאים במקביל,{{הערה|בהם [[רוברט בראוט]] ו[[פרנסואה אנגלר]], שני [[פיזיקאי]]ם [[יהודי]]ם מ[[בלגיה]].}} וחזתה את קיומו של חלקיק חדש, [[בוזון היגס]]. ב-[[4 ביולי]] [[2012]] הודיעו קבוצות מחקר במרכז המחקר [[CERN]] שצפו בחלקיק בעל המאפיינים המשוערים של בוזון היגס.
-היגס זכה למספר פרסים על עבודתו, בהם [[מדליית דיראק]] (1997), [[פרס וולף]] (2004), [[מדליית אוסקר קליין]] (2009) ו[[מדליית קופלי]] (2015). היגס סירב לקבל את פרס וולף במחאה על "[[הכיבוש הישראלי]] בשטחים"{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]]|הסערה בניצוחו של בארנבוים|707/967|10 במאי 2004|archive|}}}}. לאחר גילוי החלקיק ב[[מאיץ חלקיקים|מאיץ החלקיקים]] ב-[[CERN]], הוענק להיגס [[פרס נובל לפיזיקה]], יחד עם [[פרנסואה אנגלר]].
+היגס זכה למספר פרסים על עבודתו, בהם [[מדליית דיראק]] (1997), [[פרס וולף]] (2004), [[מדליית אוסקר קליין]] (2009) ו[[מדליית קופלי]] (2015). היגס סירב לקבל את פרס וולף במחאה על "[[הכיבוש הישראלי]] בשטחים".{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]]|הסערה בניצוחו של בארנבוים|707/967|10 במאי 2004|archive|}}}} לאחר גילוי החלקיק ב[[מאיץ חלקיקים|מאיץ החלקיקים]] ב-[[CERN]], הוענק להיגס [[פרס נובל לפיזיקה]], יחד עם [[פרנסואה אנגלר]].
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 * {{אתר רשמי}}
 {{פרופילי מדענים}}
-* [http://www.wolffund.org.il/index.php?dir=site&page=winners&cs=307 פיטר היגס באתר קרן וולף]
+* [http://www.wolffund.org.il/index.php?dir=site&page=winners&cs=307 פיטר היגס], באתר קרן וולף
+* {{דוידסון|[[עילם גרוס]]| חיי כבוזון היגס|sciencehistory/חיי-כבוזון-היגס|17 באפריל 2024}}
 * {{בריטניקה}}
@@ שורה 47: / שורה 48: @@
 [[קטגוריה:זוכי פרס נסיך אסטוריאס למחקר טכני ומדעי]]
 [[קטגוריה:בריטים שנולדו ב-1929]]
+[[קטגוריה:בריטים שנפטרו ב-2024]]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)