פיטר היגס – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אחידות במיקום הערות שוליים, החלפת מקף בקו מפריד |
||
(41 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
|שם בשפת המקור=Peter Ware Higgs |
|שם בשפת המקור=Peter Ware Higgs |
||
|תאריך לידה=[[29 במאי]] [[1929]] |
|תאריך לידה=[[29 במאי]] [[1929]] |
||
|תאריך פטירה= |
|תאריך פטירה=[[8 באפריל]] [[2024]] |
||
|תמונה= |
|תמונה=Nobel Prize 24 2013.jpg |
||
|כיתוב=פיטר היגס בטקס הענקת פרס |
|כיתוב=פיטר היגס בטקס הענקת פרס נובל לפיזיקה 2013 |
||
|תרומות עיקריות=השערת [[מנגנון היגס]] ו[[בוזון היגס]] |
|תרומות עיקריות=השערת [[מנגנון היגס]] ו[[בוזון היגס]] |
||
|ענף מדעי=[[פיזיקה]] |
|ענף מדעי=[[פיזיקה]] |
||
| |
|מדינה=[[הממלכה המאוחדת]] |
||
|פרסים והנצחה=* [[פרס נובל לפיזיקה]] ([[2013]]) |
|||
* [[מדליית דיראק]] (1997) |
|||
* [[פרס וולף]] (2004) |
|||
⚫ | |||
|הערות= |
|||
}} |
}} |
||
'''פיטר וויר היגס''' (ב[[אנגלית]]: '''Peter Ware Higgs'''; |
'''פיטר וויר היגס''' (ב[[אנגלית]]: '''Peter Ware Higgs''';{{כ}} [[29 במאי]] [[1929]] – [[8 באפריל]] [[2024]]) היה [[פיזיקאי]] [[בריטים|בריטי]] ו[[פרופסור]] ב[[אוניברסיטת אדינבורו]], חתן [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[2013]]. |
||
==ביוגרפיה== |
|||
⚫ | היגס ידוע בזכות הצעה שהעלה בשנות השישים של [[שבירת סימטריה ספונטנית]] של [[הכוח האלקטרו-חלש]] אשר מסבירה את מקור ה[[מסה]] של [[חלקיק יסודי|חלקיקי יסוד]] ושל [[בוזוני W ו-Z]]. תאוריה זאת, הקרויה על שמו "[[מנגנון היגס]]", הוצעה על ידי מספר פיזיקאים במקביל{{הערה|בהם [[רוברט בראוט]] ו[[פרנסואה אנגלר]], שני [[פיזיקאי]]ם [[יהודי]]ם מ[[בלגיה]].}} |
||
פיטר היגס נולד ב-1929 ב[[ניוקאסל]], לאב שהיה מהנדס קול ב-[[BBC]]. עקב מחלת [[אסתמה]] ונדודי המשפחה בעקבות עבודת אביו החמיץ היגס חלק מהלימודים בבית הספר ולמד בביתו. בחלק מילדותו ונעוריו התגורר עם אמו ב[[בריסטול]], בזמן שאביו שהה ב[[בדפורד]] לרגל עבודתו. בשנת 1947 החל ללמוד ב[[קינגס קולג' לונדון]], ושם קיבל בשנת 1950 תואר ראשון ב[[פיזיקה]] ובשנת 1952 – תואר שני. בשנת 1954 קיבל תואר דוקטור ב[[פיזיקה מולקולרית]] על עבודה שכותרתה 'Some problems in the theory of molecular vibrations'. |
|||
את עיקר הקריירה האקדמית שלו עשה ב[[אוניברסיטת אדינבורו]], ממנה פרש בשנת 1996 כ[[פרופסור אמריטוס]]. |
|||
ב-[[4 ביולי]] [[2012]] הודיעו קבוצות מחקר במרכז המחקר [[CERN]] שצפו בחלקיק בעל המאפיינים המשוערים של בוזון היגס. בעקבות הגילוי קרא הפיזיקאי [[סטיבן הוקינג]] להעניק להיגס את [[פרס נובל לפיזיקה]]{{הערה|{{הארץ||הוקינג: הפסדתי 100 דולר בהתערבות על קיומו של "החלקיק האלוהי"|1.1748065|4 ביולי 2012}}}}. |
|||
⚫ | היגס ידוע בעיקר בזכות הצעה שהעלה בשנות השישים של [[שבירת סימטריה ספונטנית]] של [[הכוח האלקטרו-חלש]] אשר מסבירה את מקור ה[[מסה]] של [[חלקיק יסודי|חלקיקי יסוד]] ושל [[בוזוני W ו-Z]]. תאוריה זאת, הקרויה על שמו "[[מנגנון היגס]]", הוצעה על ידי מספר פיזיקאים במקביל,{{הערה|בהם [[רוברט בראוט]] ו[[פרנסואה אנגלר]], שני [[פיזיקאי]]ם [[יהודי]]ם מ[[בלגיה]].}} וחזתה את קיומו של חלקיק חדש, [[בוזון היגס]]. ב-[[4 ביולי]] [[2012]] הודיעו קבוצות מחקר במרכז המחקר [[CERN]] שצפו בחלקיק בעל המאפיינים המשוערים של בוזון היגס. |
||
⚫ | היגס זכה למספר פרסים על עבודתו, בהם [[מדליית דיראק]] (1997), [[פרס וולף]] (2004) |
||
⚫ | היגס זכה למספר פרסים על עבודתו, בהם [[מדליית דיראק]] (1997), [[פרס וולף]] (2004), [[מדליית אוסקר קליין]] (2009) ו[[מדליית קופלי]] (2015). היגס סירב לקבל את פרס וולף במחאה על "[[הכיבוש הישראלי]] בשטחים".{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]]|הסערה בניצוחו של בארנבוים|707/967|10 במאי 2004|archive|}}}} לאחר גילוי החלקיק ב[[מאיץ חלקיקים|מאיץ החלקיקים]] ב-[[CERN]], הוענק להיגס [[פרס נובל לפיזיקה]], יחד עם [[פרנסואה אנגלר]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{אתר רשמי}} |
|||
* {{גנאלוגיה מתמטית|35098}} |
|||
{{פרופילי מדענים}} |
|||
* [http://www.wolffund.org.il/index.php?dir=site&page=winners&cs=307 פיטר היגס באתר קרן וולף |
* [http://www.wolffund.org.il/index.php?dir=site&page=winners&cs=307 פיטר היגס], באתר קרן וולף |
||
* [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/physics/laureates/2013/press.pdf The Nobel Prize in Physics 2013] |
|||
* {{דוידסון|[[עילם גרוס]]| חיי כבוזון היגס|sciencehistory/חיי-כבוזון-היגס|17 באפריל 2024}} |
|||
* {{בריטניקה}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{פרס נובל לפיזיקה}} |
{{פרס נובל לפיזיקה}} |
||
{{בקרת זהויות}} |
|||
{{קצרמר|אישים}} |
{{קצרמר|אישים}} |
||
{{מיון רגיל:היגס, פיטר}} |
{{מיון רגיל:היגס, פיטר}} |
||
[[קטגוריה:פיזיקאים בריטים]] |
[[קטגוריה:פיזיקאים בריטים]] |
||
[[קטגוריה:זוכי פרס וולף לפיזיקה]] |
[[קטגוריה:זוכי פרס וולף לפיזיקה]] |
||
[[קטגוריה:בוגרי קינגס קולג' לונדון]] |
|||
[[קטגוריה:זוכי מדליית קופלי]] |
|||
[[קטגוריה:עמיתי החברה המלכותית]] |
[[קטגוריה:עמיתי החברה המלכותית]] |
||
[[קטגוריה:חברים במסדר עמיתי הכבוד]] |
[[קטגוריה:חברים במסדר עמיתי הכבוד]] |
||
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לפיזיקה]] |
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לפיזיקה]] |
||
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל בריטים]] |
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל בריטים]] |
||
[[קטגוריה:זוכי מדליית יוז]] |
|||
⚫ | |||
[[קטגוריה:זוכי פרס נסיך אסטוריאס למחקר טכני ומדעי]] |
|||
[[קטגוריה:בריטים שנולדו ב-1929]] |
|||
[[קטגוריה:בריטים שנפטרו ב-2024]] |
גרסה אחרונה מ־13:57, 30 בספטמבר 2024
פיטר היגס בטקס הענקת פרס נובל לפיזיקה 2013 | |
לידה |
29 במאי 1929 ניוקאסל, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
8 באפריל 2024 (בגיל 94) אדינבורו, הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | הממלכה המאוחדת |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | צ'ארלס קולסון, ה. כריסטופר לונז'ה-היגינס |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | לואיס ריידר, כריסטופר בישופ, דיוויד סטיבנסון, דייוויד וולאס, ג'ון מורו גולדן, ניק דורי |
פרסים והוקרה |
|
מספר צאצאים | 2 |
www | |
תרומות עיקריות | |
השערת מנגנון היגס ובוזון היגס | |
חתימה | |
פיטר וויר היגס (באנגלית: Peter Ware Higgs; 29 במאי 1929 – 8 באפריל 2024) היה פיזיקאי בריטי ופרופסור באוניברסיטת אדינבורו, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2013.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיטר היגס נולד ב-1929 בניוקאסל, לאב שהיה מהנדס קול ב-BBC. עקב מחלת אסתמה ונדודי המשפחה בעקבות עבודת אביו החמיץ היגס חלק מהלימודים בבית הספר ולמד בביתו. בחלק מילדותו ונעוריו התגורר עם אמו בבריסטול, בזמן שאביו שהה בבדפורד לרגל עבודתו. בשנת 1947 החל ללמוד בקינגס קולג' לונדון, ושם קיבל בשנת 1950 תואר ראשון בפיזיקה ובשנת 1952 – תואר שני. בשנת 1954 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה מולקולרית על עבודה שכותרתה 'Some problems in the theory of molecular vibrations'.
את עיקר הקריירה האקדמית שלו עשה באוניברסיטת אדינבורו, ממנה פרש בשנת 1996 כפרופסור אמריטוס.
היגס ידוע בעיקר בזכות הצעה שהעלה בשנות השישים של שבירת סימטריה ספונטנית של הכוח האלקטרו-חלש אשר מסבירה את מקור המסה של חלקיקי יסוד ושל בוזוני W ו-Z. תאוריה זאת, הקרויה על שמו "מנגנון היגס", הוצעה על ידי מספר פיזיקאים במקביל,[1] וחזתה את קיומו של חלקיק חדש, בוזון היגס. ב-4 ביולי 2012 הודיעו קבוצות מחקר במרכז המחקר CERN שצפו בחלקיק בעל המאפיינים המשוערים של בוזון היגס.
היגס זכה למספר פרסים על עבודתו, בהם מדליית דיראק (1997), פרס וולף (2004), מדליית אוסקר קליין (2009) ומדליית קופלי (2015). היגס סירב לקבל את פרס וולף במחאה על "הכיבוש הישראלי בשטחים".[2] לאחר גילוי החלקיק במאיץ החלקיקים ב-CERN, הוענק להיגס פרס נובל לפיזיקה, יחד עם פרנסואה אנגלר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פיטר היגס (באנגלית)
- פיטר היגס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פיטר היגס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- פיטר היגס, באתר קרן וולף
- עילם גרוס, חיי כבוזון היגס, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 באפריל 2024
- פיטר היגס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בהם רוברט בראוט ופרנסואה אנגלר, שני פיזיקאים יהודים מבלגיה.
- ^ אריק בנדר, הסערה בניצוחו של בארנבוים, באתר nrg, 10 במאי 2004
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) |