נווה עופר – הבדלי גרסאות

נווה עופר
	פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר
מידע
עיר	תל אביב-יפו
על שם	אברהם עופר
קואורדינטות	32°02′27″N 34°45′54″E / 32.04078611°N 34.76511944°E
	שכונות נוספות בתל אביב-יפו
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) נווה עופר נווה עופר נווה עופר מפת דרום __ תל אביב ויפו; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים; מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים; ממערב: הים התיכון

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־17:09, 2 בספטמבר 2024

נווה עופר (מוכרת גם בשמה הקודם תל כביר) היא שכונה בדרום תל אביב, הגובלת בשכונת קריית שלום, בשכונת תל גיבורים שבחולון וביפו.

היסטוריה

נווה עופר הוקמה על חורבות השכונה הערבית אבו כביר, שהייתה שייכת לעיר יפו, והוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר. התושבים הערבים התפרנסו מפרדסנות, תעשייה קלה ומסחר. במלחמת העצמאות נהרסו ופוצצו מרבית בתי השכונה, שהיוותה איום על העיר תל אביב, ותושביה הערביים גורשו ממנה או נטשוה. לאחר מלחמת העצמאות השכונה ההרוסה הייתה נטושה.

משנת 1949 ועד 1963 פעל במקום מחנה עולים (מעברת 'מחנה שמעון'^[1])^[2]^[3]

בסוף שנות ה-60 השכונה אוכלסה בעולים מצפון אפריקה ובולגריה והיא נקראה בשם "תל כביר". בשנות ה-70 נבנו שיכונים חדשים במסגרת פרויקט שיקום שכונות, והיא אוכלסה במשפרי דיור משכונות כמו שבזי בדרום תל אביב ועולים מחבר המדינות, בעיקר מיהדות בוכרה ומגאורגיה. השיקום לא היה רק פיסי, ובמסגרת השיקום החברתי והתדמיתי בשנים 1977 -1983, הוחלף שמה מ"תל כביר" ל"נוה עופר" (כיום נכתב שם השכונה כ"נווה עופר"). בטקס שנערך בפינת הרחובות גרינבוים ובן-צבי בתאריך 26 באפריל 1983, נקראה השכונה על שמו של אברהם עופר, שר השיכון בין 1974 עד 1977. שכונה אחות בשם זהה הוקמה בבאר שבע כשנה לאחר מכן.

השכונה כיום

בעשור הראשון של המאה ה-21 עברה השכונה פרויקט שיקום שני והתחדשות עירונית, שבמסגרתה זוגות צעירים עברו לשכונה. למרות ניסיונות השיקום, שכללו הרחבה ושיפוץ בנייני המגורים כמו גם הקמת שיכונים חדשים, גודל יחידת הדיור הממוצעת בשכונה נמוך מ-60 מ"ר ורווחת הדיור עומדת על כ-20 מ"ר לנפש - ערך זה נמוך בכ-40% מהממוצע העירוני.

גבולות

גבולותיה של נווה עופר הם: בצפון דרך בן-צבי, בדרום נתיבי איילון ומשרד הרישוי, במערב רחוב היינריך היינה המתחבר בצפונו לרחוב שלבים ביפו ובדרומו למחלף וולפסון שעל נתיבי איילון ובמזרח רחוב תל גיבורים עד לדרך פנחס לבון.

תרבות וחינוך

בשכונה שני בתי ספר יסודיים, בית הספר היסודי "דקל" ובית הספר היסודי הממלכתי דתי לבנות בלבד "בנות ציפורה". בעבר נקראו בית הספר היסודי ע"ש יוסף חיים ברנר ובית הספר היסודי ע"ש זלמן שזר, בהתאמה. שני בתי ספר על-יסודיים פועלים בנווה עופר: בית ספר תיכון מקצועי של רשת אורט, והחל משנת 2019 בית הספר שבח מופת, שעבר לשכונה ושמו הוחלף לבית הספר התיכון ע"ש שמעון פרס, לשם חיזוק השכונה ואוכלוסייתה.^[4]

המרכז הקהילתי של נווה עופר הוקם מכספי תרומות של יהודים ממקסיקו. הוא נבנה בשנות התשעים והחליף את המתנ"ס השכונתי הישן, שפעל בצריפים עוד מימי ראשית השכונה. באמצעות כספי התורמים גם שופצו בריכת השחייה השכונתית ובתי הספר.^[5] במרכז פועל מרכז נוער שכונתי נווה עופר.^[6] בשכונה פועל שבט צופים של הנהגת תל אביב, "שבט כפיר" וסניף של תנועת הנוער הציונית-דתית בני עקיבא שמשמשים כמקום חינוכי ומסגרת לימודית מעבר לשעות בית הספר. במרכז השכונה קיים מרכז מסחרי, שהורחב ושופץ בשנת 2010, ובו נמצאים סניף בנק הדואר, קופות חולים, אולם אירועים, חנויות מזון, מוצרי בית וכמו כן אולם הכדורסל של הקבוצה המקומית, הנקראת "מכבי תל כביר".

בשכונה ארבעה אתרי זיכרון:

אנדרטה לזכר נופלי המסוק בנחל בזק, נמצאת בגן יוחננוף בסמוך למרכז הקהילתי נווה עופר.
לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל, נמצא בגן יוחננוף, צמוד לקיר המרכז הקהילתי.
גן ילדי קיילצה, לזכר 45 ילדי קיילצה שנרצחו באקציה האחרונה בגטו ב-23 במאי 1943. בלוח הזיכרון בגן כתובים שמותיהם וגילם.
פינת הנצחה לשר השיכון לשעבר, אברהם עופר, שעל-שמו נקראת השכונה. הפינה נמצאת בכניסה לשכונה, בפינת הרחובות גרינבוים ודרך בן-צבי. לוח הנצחה לזכר השוטר שמחה חינקיס מוצב באותו מקום.

בית ישן של שכונת אבו כביר, צמוד למרכז הקהילתי
לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל
האנדרטה לזכר נופלי אסון המסוק בנחל בזק
לוח יזכור לילדי קיילצה בגן ילדי קיילצה
גן ילדי קיילצה
כתובת הקדשה לאברהם עופר בכניסה לנווה עופר
לוח הנצחה לשמחה חינקיס

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נווה עופר בוויקישיתוף

נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו תל אביב-יפו

הערות שוליים

^ לילי הבר / מרים קצ'נסקי, "המעברות" מתוך: עולים ומעברות, 1948 – 1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח, באתר 'המעברות מעקירה לתקומה'. העמותה למורשת המעברות, ‏תשמ"ז
^ יובל שטינברג, עבר-הווה-עתיד: הנכחת זכר מעברת אבו כביר, עבודה בקורס 'התמחות בתכנון חברתי', קבוצה: התחדשות עירונית בשכונת נווה עופר. האוניברסיטה העברית, הקליניקה האורבנית, 28.7.2021
^ מפת תל אביב יפו, 1959 עם סימון 'מחנה מעבר אבו כביר' (צפיה בסריקה מתוך בנין הספריה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
^ מיכאל יעקובסון, זה לא בפינלנד, זה בדרום תל אביב: התיכון החדש ששווה 120 מיליון שקל, באתר Xnet‏, 8 בספטמבר 2019
^ מיכאל יעקובסון: סיבוב במרכז קהילתי נווה עופר בתכנון משה ספדיה, באתר 'חלון אחורי', 18 במרץ 2017
^ מועצת הנוער והמנ"שים, באתר עיריית תל-אביב יפו

[1] לילי הבר / מרים קצ'נסקי, "המעברות" מתוך: עולים ומעברות, 1948 – 1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח, באתר 'המעברות מעקירה לתקומה'. העמותה למורשת המעברות, ‏תשמ"ז

[2] יובל שטינברג, עבר-הווה-עתיד: הנכחת זכר מעברת אבו כביר, עבודה בקורס 'התמחות בתכנון חברתי', קבוצה: התחדשות עירונית בשכונת נווה עופר. האוניברסיטה העברית, הקליניקה האורבנית, 28.7.2021

[3] מפת תל אביב יפו, 1959 עם סימון 'מחנה מעבר אבו כביר' (צפיה בסריקה מתוך בנין הספריה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[4] מיכאל יעקובסון, זה לא בפינלנד, זה בדרום תל אביב: התיכון החדש ששווה 120 מיליון שקל, באתר Xnet‏, 8 בספטמבר 2019

[5] מיכאל יעקובסון: סיבוב במרכז קהילתי נווה עופר בתכנון משה ספדיה, באתר 'חלון אחורי', 18 במרץ 2017

[6] מועצת הנוער והמנ"שים, באתר עיריית תל-אביב יפו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{שכונה
-שכונת '''נווה עופר''' שוכנת בדרום [[תל אביב]] על הגבול עם [[חולון]], מדרום לשכונת [[אבו כביר]].
+|שם = נווה עופר
+|תמונה = [[קובץ:Offer039.jpg|250px|פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר]]
+|כיתוב=פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר
+|עיר = [[תל אביב-יפו]]
+|מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=town}}}}
+}}
+[[קובץ:Neve Ofer community center in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|המרכז הקהילתי נווה עופר]]
+'''נווה עופר''' (מוכרת גם בשמה הקודם '''תל כביר''') היא [[שכונה]] ב[[דרום תל אביב]], הגובלת בשכונת [[קריית שלום]], בשכונת [[תל גיבורים (חולון)|תל גיבורים]] שב[[חולון]] וב[[יפו]].
+== היסטוריה ==
-השכונה הוקמה בסוף שנות ה־60 של המאה ה־20, ונקראה "תל כביר". בשנת [[1974]] הוחלף שמה של השכונה מתל כביר לנווה עופר על שמו של [[אברהם עופר]] שר בממשלת ישראל באותה התקופה שהתאבד.
+[[קובץ:טקס שכונה נווה עופר.jpg|ממוזער|הגב' שושנה עופר מברכת בטקס קריאת שם השכונה נוה עופר שהתקיים בפינת הרחובות בן צבי וגרינבוים ב-[[26 באפריל]] [[1983]]]]
+נווה עופר הוקמה על חורבות השכונה הערבית [[אבו כביר]], שהייתה שייכת לעיר [[יפו]], והוקמה בשנות ה-40 של [[המאה ה-19]] על ידי תושבי הכפר ה[[מצרים|מצרי]] תל אל־כביר. התושבים הערבים התפרנסו מ[[פרדס|פרדסנות]], [[תעשייה]] קלה ו[[מסחר]]. ב[[מלחמת העצמאות]] נהרסו ופוצצו מרבית בתי השכונה, שהיוותה איום על העיר [[תל אביב]], ותושביה הערביים גורשו ממנה או נטשוה. לאחר מלחמת העצמאות השכונה ההרוסה הייתה נטושה.
+משנת 1949 ועד 1963 פעל במקום '''מחנה עולים''' (מעברת 'מחנה שמעון'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://maabarot-story.org/testimony/%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%A8/|הכותב=לילי הבר / מרים קצ'נסקי|כותרת="המעברות" מתוך: עולים ומעברות, 1948 – 1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח|אתר='המעברות מעקירה לתקומה'. העמותה למורשת המעברות|תאריך=תשמ"ז}}</ref>)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יובל שטינברג|שם=עבר-הווה-עתיד: הנכחת זכר מעברת אבו כביר|כתב עת=עבודה בקורס 'התמחות בתכנון חברתי', קבוצה: התחדשות עירונית בשכונת נווה עופר.  האוניברסיטה העברית, הקליניקה האורבנית|שנת הוצאה=28.7.2021|קישור=https://acrobat.adobe.com/id/urn:aaid:sc:AP:cd22eb62-94f1-43a0-9661-372add9bcac1}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH997010400072105171/NLI#$FL188521746|כותרת=מפת תל אביב יפו, 1959 עם סימון 'מחנה מעבר אבו כביר' (צפיה בסריקה מתוך בנין הספריה)|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref>
-הועלתה תוכנית להקים את "פארק החורשות" בדרום נווה עופר וגם בשכונת [[קריית שלום]], במקום שבו כיום נמצאת חורשת האלונים הוותיקה ביותר בתל אביב. [[החברה להגנת הטבע]] העלתה את הרעיון, אך עיריית תל אביב טוענת שאין בידיה תקציב למימוש הפרויקט.
+בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] השכונה אוכלסה ב[[עולה חדש|עולים]] מ[[צפון אפריקה]] ו[[יהדות בולגריה|בולגריה]] והיא נקראה בשם "תל כביר". ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] נבנו שיכונים חדשים במסגרת [[פרויקט שיקום שכונות]], והיא אוכלסה במשפרי דיור משכונות כמו [[שכונת שבזי|שבזי]] בדרום תל אביב ועולים מ[[חבר המדינות]], בעיקר מיהדות [[יהדות בוכרה|בוכרה]] ומ[[גאורגיה]]. השיקום לא היה רק פיסי, ובמסגרת השיקום החברתי והתדמיתי בשנים 1977 -1983, הוחלף שמה מ"תל כביר" ל"נוה עופר" (כיום נכתב שם השכונה כ"נווה עופר"). בטקס שנערך בפינת הרחובות גרינבוים ובן-צבי בתאריך 26 באפריל 1983, נקראה השכונה על שמו של [[אברהם עופר]], [[שר השיכון]] בין 1974 עד 1977. שכונה אחות בשם זהה הוקמה ב[[באר שבע]] כשנה לאחר מכן.
-בית המעצר אבו כביר וכן המכון לרפואה משפטית באבו כביר, קרויים אומנם על שמה של השכונה הערבית, אך מיקומם הפיזי רחוק ממיקום השכונה. בית המעצר ממוקם באתר בו התקיימה שכונה ערבית נוספת בשם אל־טורקי.
+==השכונה כיום==
-גבולותיה של נווה עופר הם: בצפון- שדרות בן צבי, בדרום-[[חולון]] רח' המעפילים ומשרד הרישוי, במערב רחוב הנרייך המתחבר לרחוב שלבים ביפו ולאיילון דרום ובמזרח-רחוב תל גיבורים עד לרחוב ישראל גורי ב[[קריית שלום]].
+[[קובץ:Neve 'Ofer from high.jpg|ממוזער|מראה השכונה מהמגדלים בצפון מזרח לכיוון בית הספר פרס]]
+[[העשור הראשון של המאה ה-21|בעשור הראשון של המאה ה-21]] עברה השכונה פרויקט שיקום שני ו[[התחדשות עירונית]], שבמסגרתה זוגות צעירים עברו לשכונה. למרות ניסיונות השיקום, שכללו הרחבה ושיפוץ בנייני המגורים כמו גם הקמת שיכונים חדשים, גודל יחידת הדיור הממוצעת בשכונה נמוך מ-60 מ"ר ורווחת הדיור עומדת על כ-20 מ"ר לנפש - ערך זה נמוך בכ-40% מהממוצע העירוני.
+== גבולות ==
-רבים מתושבי השכונה הם קשישים אשר חיים מקצבאות הביטוח הלאומי. תלמידי השכונה לומדים בשני בתי הספר הנמצאים בה (בית הספר היסודי ברנר ובית הספר היסודי שז"ר). בני הנוער לומדים מחוץ לשכונה משום שיש רק תיכון אחד בשכונת נווה עופר והוא תיכון מקצועי בלבד ולא עיוני.
+גבולותיה של נווה עופר הם: בצפון [[דרך בן-צבי]], בדרום [[נתיבי איילון]] ומשרד הרישוי, במערב רחוב [[היינריך היינה]] המתחבר בצפונו לרחוב שלבים ב[[יפו]] ובדרומו ל[[מחלף וולפסון]] שעל נתיבי איילון ובמזרח רחוב תל גיבורים עד לדרך פנחס לבון.
+== תרבות וחינוך ==
-בשכונת נווה עופר ישנו מרכז קהילתי אשר פועל רוב ימות השנה ומספק לילדי השכונה חוגים ותעסוקה במשך אחר הצהריים, המרכז הקהילתי מפעיל תוכניות לימודיות מעבר לשעות בית הספר ע"מ לספק לילדים את הרמה הדרושה כדי להצליח בבחינות הבגרות, התוכניות השונות נותנות ביטחון עצמי בקשר למבחנים ומכינות את התלמידים ללמידה מרוכזת לקראת הבגרות (התוכניות הנ"ל הן "אופק לבגרות" של ה[[ג'וינט]] העולמי, "טוב לדעת" ו"גם אני אהיה סטודנט"). התוכניות הינן במחיר מוזל ורובן מסובסד ע"י גופים שונים וע"י עיריית תל אביב.
+בשכונה שני [[בית ספר יסודי|בתי ספר יסודיים]], בית הספר היסודי "דקל" ובית הספר היסודי הממלכתי דתי לבנות בלבד "בנות ציפורה". בעבר נקראו בית הספר היסודי ע"ש [[יוסף חיים ברנר]] ובית הספר היסודי ע"ש [[זלמן שזר]], בהתאמה. שני בתי ספר על-יסודיים פועלים בנווה עופר: בית ספר תיכון מקצועי של רשת [[אורט ישראל|אורט]], והחל משנת 2019 בית הספר [[שבח מופת]], שעבר לשכונה ושמו הוחלף לבית הספר התיכון ע"ש [[שמעון פרס]], לשם חיזוק השכונה ואוכלוסייתה.{{הערה|{{xnet|מיכאל יעקובסון|זה לא בפינלנד, זה בדרום תל אביב: התיכון החדש ששווה 120 מיליון שקל|5582907|8 בספטמבר 2019}}}}
+המרכז הקהילתי של נווה עופר הוקם מכספי תרומות של [[יהדות מקסיקו|יהודים ממקסיקו]]. הוא נבנה בשנות התשעים והחליף את ה[[מתנ"ס]] השכונתי הישן, שפעל בצריפים עוד מימי ראשית השכונה. באמצעות כספי התורמים גם שופצו בריכת השחייה השכונתית ובתי הספר.{{הערה|[[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2017/03/18/סיבוב-במרכז-קהילתי-נווה-עופר-בתכנון-מש/ סיבוב במרכז קהילתי נווה עופר בתכנון משה ספדיה], באתר 'חלון אחורי', 18 במרץ 2017}} במרכז פועל מרכז נוער שכונתי נווה עופר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/CommunityAndSports/Pages/YouthCentersinNeighborhood.aspx|כותרת=מועצת הנוער והמנ"שים|אתר=עיריית תל-אביב יפו}}}}
-במרכז המסחרי של השכונה נמצאים סניף בנק, דואר, שלוש קופות חולים, אולם אירועים, סופר, שני מכולות, ירקן וחנות מוצרי בית.
+בשכונה פועל [[שבט צופים]] של הנהגת תל אביב, "שבט כפיר" וסניף של [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]] [[בני עקיבא]] שמשמשים כמקום חינוכי ומסגרת לימודית מעבר לשעות בית הספר. במרכז השכונה קיים מרכז מסחרי, שהורחב ושופץ בשנת 2010, ובו נמצאים סניף [[בנק]] ה[[דואר]], קופות חולים, [[אולם אירועים]], חנויות מזון, מוצרי בית וכמו כן אולם ה[[כדורסל]] של הקבוצה המקומית, הנקראת "[[מכבי תל כביר]]".
+בשכונה ארבעה אתרי זיכרון:
-[[קטגוריה:תל אביב: שכונות]]
+* [[אנדרטה לזכר נופלי המסוק בנחל בזק]], נמצאת בגן יוחננוף בסמוך למרכז הקהילתי נווה עופר.
+* לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל, נמצא בגן יוחננוף, צמוד לקיר המרכז הקהילתי.
+* '''גן ילדי [[קיילצה]]''', לזכר 45 ילדי קיילצה שנרצחו באקציה האחרונה בגטו ב-[[23 במאי]] [[1943]]. בלוח הזיכרון בגן כתובים שמותיהם וגילם.
+* [[פינת הנצחה]] לשר השיכון לשעבר, אברהם עופר, שעל-שמו נקראת השכונה. הפינה נמצאת בכניסה לשכונה, בפינת הרחובות גרינבוים ו[[דרך בן-צבי]]. לוח הנצחה לזכר השוטר [[שמחה חינקיס]] מוצב באותו מקום.
+<gallery>
+נוה עופר 170636.jpg|בית ישן של שכונת אבו כביר, צמוד למרכז הקהילתי
+File:War memorial in Neve Ofer, Tel Aviv.JPG|לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל
+Bell 212 No. 035 memorial in Tel Aviv.JPG|האנדרטה לזכר נופלי אסון המסוק בנחל בזק
+File:Izkor memorial plaque to Kielce's children, Neve Ofer, Tel Aviv.JPG|לוח יזכור לילדי קיילצה בגן ילדי קיילצה
+File:Kielce Children's memorial park in Neve Ofer, Tel Aviv.JPG|גן ילדי קיילצה
+File:Neve Ofer in Tel Aviv.JPG|כתובת הקדשה לאברהם עופר בכניסה לנווה עופר
+Memorial plaque to Simcha Henkis in Tel Aviv.JPG|לוח הנצחה לשמחה חינקיס
+</gallery>
+== ראו גם ==
+* [[בית הביל"ויים]]
+* [[בית קברות טאסו]]
+* [[בית המעצר תל אביב]]
+==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Neve 'Ofer|תצוגה=נווה עופר}}
+* {{נתוני שכונות תל אביב}}
+== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תל אביב-יפו: שכונות]]