נווה עופר – הבדלי גרסאות

נווה עופר
	פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר
מידע
עיר	תל אביב-יפו
על שם	אברהם עופר
קואורדינטות	32°02′27″N 34°45′54″E / 32.04078611°N 34.76511944°E
	שכונות נוספות בתל אביב-יפו
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) נווה עופר נווה עופר נווה עופר מפת דרום __ תל אביב ויפו; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים; מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים; ממערב: הים התיכון

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־17:09, 2 בספטמבר 2024

נווה עופר (מוכרת גם בשמה הקודם תל כביר) היא שכונה בדרום תל אביב, הגובלת בשכונת קריית שלום, בשכונת תל גיבורים שבחולון וביפו.

היסטוריה

נווה עופר הוקמה על חורבות השכונה הערבית אבו כביר, שהייתה שייכת לעיר יפו, והוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר. התושבים הערבים התפרנסו מפרדסנות, תעשייה קלה ומסחר. במלחמת העצמאות נהרסו ופוצצו מרבית בתי השכונה, שהיוותה איום על העיר תל אביב, ותושביה הערביים גורשו ממנה או נטשוה. לאחר מלחמת העצמאות השכונה ההרוסה הייתה נטושה.

משנת 1949 ועד 1963 פעל במקום מחנה עולים (מעברת 'מחנה שמעון'^[1])^[2]^[3]

בסוף שנות ה-60 השכונה אוכלסה בעולים מצפון אפריקה ובולגריה והיא נקראה בשם "תל כביר". בשנות ה-70 נבנו שיכונים חדשים במסגרת פרויקט שיקום שכונות, והיא אוכלסה במשפרי דיור משכונות כמו שבזי בדרום תל אביב ועולים מחבר המדינות, בעיקר מיהדות בוכרה ומגאורגיה. השיקום לא היה רק פיסי, ובמסגרת השיקום החברתי והתדמיתי בשנים 1977 -1983, הוחלף שמה מ"תל כביר" ל"נוה עופר" (כיום נכתב שם השכונה כ"נווה עופר"). בטקס שנערך בפינת הרחובות גרינבוים ובן-צבי בתאריך 26 באפריל 1983, נקראה השכונה על שמו של אברהם עופר, שר השיכון בין 1974 עד 1977. שכונה אחות בשם זהה הוקמה בבאר שבע כשנה לאחר מכן.

השכונה כיום

בעשור הראשון של המאה ה-21 עברה השכונה פרויקט שיקום שני והתחדשות עירונית, שבמסגרתה זוגות צעירים עברו לשכונה. למרות ניסיונות השיקום, שכללו הרחבה ושיפוץ בנייני המגורים כמו גם הקמת שיכונים חדשים, גודל יחידת הדיור הממוצעת בשכונה נמוך מ-60 מ"ר ורווחת הדיור עומדת על כ-20 מ"ר לנפש - ערך זה נמוך בכ-40% מהממוצע העירוני.

גבולות

גבולותיה של נווה עופר הם: בצפון דרך בן-צבי, בדרום נתיבי איילון ומשרד הרישוי, במערב רחוב היינריך היינה המתחבר בצפונו לרחוב שלבים ביפו ובדרומו למחלף וולפסון שעל נתיבי איילון ובמזרח רחוב תל גיבורים עד לדרך פנחס לבון.

תרבות וחינוך

בשכונה שני בתי ספר יסודיים, בית הספר היסודי "דקל" ובית הספר היסודי הממלכתי דתי לבנות בלבד "בנות ציפורה". בעבר נקראו בית הספר היסודי ע"ש יוסף חיים ברנר ובית הספר היסודי ע"ש זלמן שזר, בהתאמה. שני בתי ספר על-יסודיים פועלים בנווה עופר: בית ספר תיכון מקצועי של רשת אורט, והחל משנת 2019 בית הספר שבח מופת, שעבר לשכונה ושמו הוחלף לבית הספר התיכון ע"ש שמעון פרס, לשם חיזוק השכונה ואוכלוסייתה.^[4]

המרכז הקהילתי של נווה עופר הוקם מכספי תרומות של יהודים ממקסיקו. הוא נבנה בשנות התשעים והחליף את המתנ"ס השכונתי הישן, שפעל בצריפים עוד מימי ראשית השכונה. באמצעות כספי התורמים גם שופצו בריכת השחייה השכונתית ובתי הספר.^[5] במרכז פועל מרכז נוער שכונתי נווה עופר.^[6] בשכונה פועל שבט צופים של הנהגת תל אביב, "שבט כפיר" וסניף של תנועת הנוער הציונית-דתית בני עקיבא שמשמשים כמקום חינוכי ומסגרת לימודית מעבר לשעות בית הספר. במרכז השכונה קיים מרכז מסחרי, שהורחב ושופץ בשנת 2010, ובו נמצאים סניף בנק הדואר, קופות חולים, אולם אירועים, חנויות מזון, מוצרי בית וכמו כן אולם הכדורסל של הקבוצה המקומית, הנקראת "מכבי תל כביר".

בשכונה ארבעה אתרי זיכרון:

אנדרטה לזכר נופלי המסוק בנחל בזק, נמצאת בגן יוחננוף בסמוך למרכז הקהילתי נווה עופר.
לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל, נמצא בגן יוחננוף, צמוד לקיר המרכז הקהילתי.
גן ילדי קיילצה, לזכר 45 ילדי קיילצה שנרצחו באקציה האחרונה בגטו ב-23 במאי 1943. בלוח הזיכרון בגן כתובים שמותיהם וגילם.
פינת הנצחה לשר השיכון לשעבר, אברהם עופר, שעל-שמו נקראת השכונה. הפינה נמצאת בכניסה לשכונה, בפינת הרחובות גרינבוים ודרך בן-צבי. לוח הנצחה לזכר השוטר שמחה חינקיס מוצב באותו מקום.

בית ישן של שכונת אבו כביר, צמוד למרכז הקהילתי
לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל
האנדרטה לזכר נופלי אסון המסוק בנחל בזק
לוח יזכור לילדי קיילצה בגן ילדי קיילצה
גן ילדי קיילצה
כתובת הקדשה לאברהם עופר בכניסה לנווה עופר
לוח הנצחה לשמחה חינקיס

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נווה עופר בוויקישיתוף

נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו תל אביב-יפו

הערות שוליים

^ לילי הבר / מרים קצ'נסקי, "המעברות" מתוך: עולים ומעברות, 1948 – 1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח, באתר 'המעברות מעקירה לתקומה'. העמותה למורשת המעברות, ‏תשמ"ז
^ יובל שטינברג, עבר-הווה-עתיד: הנכחת זכר מעברת אבו כביר, עבודה בקורס 'התמחות בתכנון חברתי', קבוצה: התחדשות עירונית בשכונת נווה עופר. האוניברסיטה העברית, הקליניקה האורבנית, 28.7.2021
^ מפת תל אביב יפו, 1959 עם סימון 'מחנה מעבר אבו כביר' (צפיה בסריקה מתוך בנין הספריה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
^ מיכאל יעקובסון, זה לא בפינלנד, זה בדרום תל אביב: התיכון החדש ששווה 120 מיליון שקל, באתר Xnet‏, 8 בספטמבר 2019
^ מיכאל יעקובסון: סיבוב במרכז קהילתי נווה עופר בתכנון משה ספדיה, באתר 'חלון אחורי', 18 במרץ 2017
^ מועצת הנוער והמנ"שים, באתר עיריית תל-אביב יפו

[1] לילי הבר / מרים קצ'נסקי, "המעברות" מתוך: עולים ומעברות, 1948 – 1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח, באתר 'המעברות מעקירה לתקומה'. העמותה למורשת המעברות, ‏תשמ"ז

[2] יובל שטינברג, עבר-הווה-עתיד: הנכחת זכר מעברת אבו כביר, עבודה בקורס 'התמחות בתכנון חברתי', קבוצה: התחדשות עירונית בשכונת נווה עופר. האוניברסיטה העברית, הקליניקה האורבנית, 28.7.2021

[3] מפת תל אביב יפו, 1959 עם סימון 'מחנה מעבר אבו כביר' (צפיה בסריקה מתוך בנין הספריה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[4] מיכאל יעקובסון, זה לא בפינלנד, זה בדרום תל אביב: התיכון החדש ששווה 120 מיליון שקל, באתר Xnet‏, 8 בספטמבר 2019

[5] מיכאל יעקובסון: סיבוב במרכז קהילתי נווה עופר בתכנון משה ספדיה, באתר 'חלון אחורי', 18 במרץ 2017

[6] מועצת הנוער והמנ"שים, באתר עיריית תל-אביב יפו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{שכונה
+|שם = נווה עופר
-|שם = נווה עופר|תמונה = [[קובץ:Offer039.jpg|250px|פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר]]|כיתוב=פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר|עיר = [[תל אביב-יפו]]|מפה = {{מיקום מפורט בישראל|שם=נווה עופר|רוחב=32.040786|אורך=34.76511900000003|כיוון כתב=ימינה|כותרת=לא}}}}[[קובץ:Neve Ofer community center in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|המרכז הקהילתי נווה עופר]]
+|תמונה = [[קובץ:Offer039.jpg|250px|פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר]]
-'''נווה עופר''' (מוכרת גם בשמה הקודם '''תל כביר''') היא [[שכונה]] ב[[דרום תל אביב]] / יפו ב', הגובלת בשכונת [[קריית שלום]], בשכונת [[תל גיבורים (חולון)|תל גיבורים]] שב[[חולון]] וב[[יפו]].
+|כיתוב=פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר
+|עיר = [[תל אביב-יפו]]
+|מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=town}}}}
+}}
+[[קובץ:Neve Ofer community center in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|המרכז הקהילתי נווה עופר]]
+'''נווה עופר''' (מוכרת גם בשמה הקודם '''תל כביר''') היא [[שכונה]] ב[[דרום תל אביב]], הגובלת בשכונת [[קריית שלום]], בשכונת [[תל גיבורים (חולון)|תל גיבורים]] שב[[חולון]] וב[[יפו]].
 == היסטוריה ==
 [[קובץ:טקס שכונה נווה עופר.jpg|ממוזער|הגב' שושנה עופר מברכת בטקס קריאת שם השכונה נוה עופר שהתקיים בפינת הרחובות בן צבי וגרינבוים ב-[[26 באפריל]] [[1983]]]]
-נווה עופר הוקמה על חורבות השכונה הערבית [[אבו כביר]], שהייתה שייכת לעיר [[יפו]], והוקמה בשנות ה-40 של [[המאה ה-19]] על ידי תושבי הכפר ה[[מצרים|מצרי]] תל אל־כביר. התושבים הערבים התפרנסו מפרדסנות, תעשייה קלה ומסחר.
+נווה עופר הוקמה על חורבות השכונה הערבית [[אבו כביר]], שהייתה שייכת לעיר [[יפו]], והוקמה בשנות ה-40 של [[המאה ה-19]] על ידי תושבי הכפר ה[[מצרים|מצרי]] תל אל־כביר. התושבים הערבים התפרנסו מ[[פרדס|פרדסנות]], [[תעשייה]] קלה ו[[מסחר]]. ב[[מלחמת העצמאות]] נהרסו ופוצצו מרבית בתי השכונה, שהיוותה איום על העיר [[תל אביב]], ותושביה הערביים גורשו ממנה או נטשוה. לאחר מלחמת העצמאות השכונה ההרוסה הייתה נטושה.
-ב[[מלחמת העצמאות]] נהרסו ופוצצו מרבית בתי השכונה, שהיוותה איום על העיר [[תל אביב]], ותושביה הערביים גורשו ממנה או נטשוה. לאחר מלחמת העצמאות השכונה ההרוסה הייתה נטושה.
+משנת 1949 ועד 1963 פעל במקום '''מחנה עולים''' (מעברת 'מחנה שמעון'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://maabarot-story.org/testimony/%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%A8/|הכותב=לילי הבר / מרים קצ'נסקי|כותרת="המעברות" מתוך: עולים ומעברות, 1948 – 1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח|אתר='המעברות מעקירה לתקומה'. העמותה למורשת המעברות|תאריך=תשמ"ז}}</ref>)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יובל שטינברג|שם=עבר-הווה-עתיד: הנכחת זכר מעברת אבו כביר|כתב עת=עבודה בקורס 'התמחות בתכנון חברתי', קבוצה: התחדשות עירונית בשכונת נווה עופר.  האוניברסיטה העברית, הקליניקה האורבנית|שנת הוצאה=28.7.2021|קישור=https://acrobat.adobe.com/id/urn:aaid:sc:AP:cd22eb62-94f1-43a0-9661-372add9bcac1}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH997010400072105171/NLI#$FL188521746|כותרת=מפת תל אביב יפו, 1959 עם סימון 'מחנה מעבר אבו כביר' (צפיה בסריקה מתוך בנין הספריה)|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref>
-בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] השכונה אוכלסה בעולים מצפון אפריקה ובולגריה והיא נקראה בשם "תל כביר". ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] נבנו שיכונים חדשים במסגרת [[פרויקט שיקום שכונות]], והיא אוכלסה במשפרי דיור משכונות כמו [[שכונת שבזי|שבזי]] בדרום תל אביב ועולים מ[[חבר המדינות]], בעיקר יוצאי [[יהדות בוכרה|בוכרה]] ו[[גאורגיה]]. השיקום לא היה רק פיסי, ובמסגרת השיקום החברתי והתדמיתי בשנים 1977 -1983, הוחלף שמה מ"תל כביר" ל"נוה עופר" (כיום נכתב שם השכונה כ"נווה עופר"). בטקס שנערך בפינת הרחובות גרינבוים ובן-צבי בתאריך 26 באפריל 1983, נקראה השכונה על שמו של [[אברהם עופר]], [[שר השיכון]] בין 1974 עד 1977. שכונה אחות בשם זהה הוקמה ב[[באר שבע]] כשנה לאחר מכן.
+בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] השכונה אוכלסה ב[[עולה חדש|עולים]] מ[[צפון אפריקה]] ו[[יהדות בולגריה|בולגריה]] והיא נקראה בשם "תל כביר". ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] נבנו שיכונים חדשים במסגרת [[פרויקט שיקום שכונות]], והיא אוכלסה במשפרי דיור משכונות כמו [[שכונת שבזי|שבזי]] בדרום תל אביב ועולים מ[[חבר המדינות]], בעיקר מיהדות [[יהדות בוכרה|בוכרה]] ומ[[גאורגיה]]. השיקום לא היה רק פיסי, ובמסגרת השיקום החברתי והתדמיתי בשנים 1977 -1983, הוחלף שמה מ"תל כביר" ל"נוה עופר" (כיום נכתב שם השכונה כ"נווה עופר"). בטקס שנערך בפינת הרחובות גרינבוים ובן-צבי בתאריך 26 באפריל 1983, נקראה השכונה על שמו של [[אברהם עופר]], [[שר השיכון]] בין 1974 עד 1977. שכונה אחות בשם זהה הוקמה ב[[באר שבע]] כשנה לאחר מכן.
 ==השכונה כיום==
+[[קובץ:Neve 'Ofer from high.jpg|ממוזער|מראה השכונה מהמגדלים בצפון מזרח לכיוון בית הספר פרס]]
 [[העשור הראשון של המאה ה-21|בעשור הראשון של המאה ה-21]] עברה השכונה פרויקט שיקום שני ו[[התחדשות עירונית]], שבמסגרתה זוגות צעירים עברו לשכונה. למרות ניסיונות השיקום, שכללו הרחבה ושיפוץ בנייני המגורים כמו גם הקמת שיכונים חדשים, גודל יחידת הדיור הממוצעת בשכונה נמוך מ-60 מ"ר ורווחת הדיור עומדת על כ-20 מ"ר לנפש - ערך זה נמוך בכ-40% מהממוצע העירוני.
 == גבולות ==
-גבולותיה של נווה עופר הם: בצפון [[דרך בן צבי]], בדרום [[נתיבי איילון]] ומשרד הרישוי, במערב רחוב [[היינריך היינה]] המתחבר בצפונו לרחוב שלבים ב[[יפו]] ובדרומו ל[[מחלף וולפסון]] שעל נתיבי איילון ובמזרח רחוב תל גיבורים עד לדרך [[פנחס לבון]].
+גבולותיה של נווה עופר הם: בצפון [[דרך בן-צבי]], בדרום [[נתיבי איילון]] ומשרד הרישוי, במערב רחוב [[היינריך היינה]] המתחבר בצפונו לרחוב שלבים ב[[יפו]] ובדרומו ל[[מחלף וולפסון]] שעל נתיבי איילון ובמזרח רחוב תל גיבורים עד לדרך פנחס לבון.
 == תרבות וחינוך ==
-בשכונה שני [[בית ספר יסודי|בתי ספר יסודיים]],בית הספר היסודי דקל, בעבר היה בית הספר היסודי ע"ש [[יוסף חיים ברנר]] ובית הספר היסודי הממלכתי דתי לבנות בלבד "בנות ציפורה" בית ספר תיכון מקצועי של רשת [[אורט ישראל|אורט]], והחל משנת 2019, עבר לשכונה בית הספר [[שבח מופת]], והוחלף שמו לבית הספר התיכון ע"ש [[שמעון פרס]] לשם חיזוק השכונה ואוכלוסייתה.{{הערה|{{xnet|מיכאל יעקובסון|זה לא בפינלנד, זה בדרום תל אביב: התיכון החדש ששווה 120 מיליון שקל|5582907|8 בספטמבר 2019}}}} המרכז הקהילתי הוקם מכספי תרומות של יהודים מ[[מקסיקו]]. הוא נבנה בשנות התשעים והחליף את המתנ"ס השכונתי הישן, שפעל בצריפים עוד מימי ראשית השכונה. באמצעות כספי התורמים גם שופצו בריכת השחייה השכונתית ובתי הספר.{{הערה|[[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2017/03/18/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9/ סיבוב במרכז קהילתי נווה עופר בתכנון משה ספדיה], באתר 'חלון אחורי', 18 במרץ 2017}} בשכונה פועל שבט צופים של הנהגת תל אביב, "שבט כפיר" וסניף של תנועת הנוער הדתית בני עקיבא שמשמשים כמקום חינוכי ומסגרת לימודית מעבר לשעות בית הספר. במרכז השכונה קיים מרכז מסחרי, שהורחב ושופץ בשנת 2010, ובו נמצאים סניף [[בנק]] ה[[דואר]], קופות חולים, [[אולם אירועים]], חנויות מזון, מוצרי בית וכמו כן אולם ה[[כדורסל]] של הקבוצה המקומית, הנקראת "[[מכבי תל כביר]]".
+בשכונה שני [[בית ספר יסודי|בתי ספר יסודיים]], בית הספר היסודי "דקל" ובית הספר היסודי הממלכתי דתי לבנות בלבד "בנות ציפורה". בעבר נקראו בית הספר היסודי ע"ש [[יוסף חיים ברנר]] ובית הספר היסודי ע"ש [[זלמן שזר]], בהתאמה. שני בתי ספר על-יסודיים פועלים בנווה עופר: בית ספר תיכון מקצועי של רשת [[אורט ישראל|אורט]], והחל משנת 2019 בית הספר [[שבח מופת]], שעבר לשכונה ושמו הוחלף לבית הספר התיכון ע"ש [[שמעון פרס]], לשם חיזוק השכונה ואוכלוסייתה.{{הערה|{{xnet|מיכאל יעקובסון|זה לא בפינלנד, זה בדרום תל אביב: התיכון החדש ששווה 120 מיליון שקל|5582907|8 בספטמבר 2019}}}}
+המרכז הקהילתי של נווה עופר הוקם מכספי תרומות של [[יהדות מקסיקו|יהודים ממקסיקו]]. הוא נבנה בשנות התשעים והחליף את ה[[מתנ"ס]] השכונתי הישן, שפעל בצריפים עוד מימי ראשית השכונה. באמצעות כספי התורמים גם שופצו בריכת השחייה השכונתית ובתי הספר.{{הערה|[[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2017/03/18/סיבוב-במרכז-קהילתי-נווה-עופר-בתכנון-מש/ סיבוב במרכז קהילתי נווה עופר בתכנון משה ספדיה], באתר 'חלון אחורי', 18 במרץ 2017}} במרכז פועל מרכז נוער שכונתי נווה עופר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/CommunityAndSports/Pages/YouthCentersinNeighborhood.aspx|כותרת=מועצת הנוער והמנ"שים|אתר=עיריית תל-אביב יפו}}}}
+בשכונה פועל [[שבט צופים]] של הנהגת תל אביב, "שבט כפיר" וסניף של [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]] [[בני עקיבא]] שמשמשים כמקום חינוכי ומסגרת לימודית מעבר לשעות בית הספר. במרכז השכונה קיים מרכז מסחרי, שהורחב ושופץ בשנת 2010, ובו נמצאים סניף [[בנק]] ה[[דואר]], קופות חולים, [[אולם אירועים]], חנויות מזון, מוצרי בית וכמו כן אולם ה[[כדורסל]] של הקבוצה המקומית, הנקראת "[[מכבי תל כביר]]".
 בשכונה ארבעה אתרי זיכרון:
-* [[אנדרטה לזכר נופלי המסוק בנחל בזק]], נמצאת בגן יוחננוף בסמוך למרכז הקהילתי נווה עופר
+* [[אנדרטה לזכר נופלי המסוק בנחל בזק]], נמצאת בגן יוחננוף בסמוך למרכז הקהילתי נווה עופר.
-* לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל, נמצא בגן יוחננוף, צמוד לקיר המרכז הקהילתי
+* לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל, נמצא בגן יוחננוף, צמוד לקיר המרכז הקהילתי.
 * '''גן ילדי [[קיילצה]]''', לזכר 45 ילדי קיילצה שנרצחו באקציה האחרונה בגטו ב-[[23 במאי]] [[1943]]. בלוח הזיכרון בגן כתובים שמותיהם וגילם.
-* [[פינת הנצחה]] לשר השיכון לשעבר, אברהם עופר, שעל-שמו נקראת השכונה. הפינה נמצאת בכניסה לשכונה בפינת הרחובות גרינבוים ודרך בן צבי.
+* [[פינת הנצחה]] לשר השיכון לשעבר, אברהם עופר, שעל-שמו נקראת השכונה. הפינה נמצאת בכניסה לשכונה, בפינת הרחובות גרינבוים ו[[דרך בן-צבי]]. לוח הנצחה לזכר השוטר [[שמחה חינקיס]] מוצב באותו מקום.
 <gallery>
 נוה עופר 170636.jpg|בית ישן של שכונת אבו כביר, צמוד למרכז הקהילתי
@@ שורה 32: / שורה 42: @@
 File:Kielce Children's memorial park in Neve Ofer, Tel Aviv.JPG|גן ילדי קיילצה
 File:Neve Ofer in Tel Aviv.JPG|כתובת הקדשה לאברהם עופר בכניסה לנווה עופר
+Memorial plaque to Simcha Henkis in Tel Aviv.JPG|לוח הנצחה לשמחה חינקיס
 </gallery>
@@ שורה 37: / שורה 48: @@
 * [[בית הביל"ויים]]
 * [[בית קברות טאסו]]
-* [[בית מעצר תל אביב]]
+* [[בית המעצר תל אביב]]
 ==קישורים חיצוניים==