לדלג לתוכן

הגירה נכנסת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אורי9 (שיחה | תרומות)
6,378 עריכות
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Net_Migration_Rate,_Population_Reference_Bureau,_Current.svg|שמאל|ממוזער| [[מאזן הגירה|מאזן ההגירה]] לכל אלף איש. באופן כללי מרבית המהגרים בעולם מהגרים מהמדינות האדומות יותר למדינות הכחולות יותר.]]
[[קובץ:Net_Migration_Rate,_Population_Reference_Bureau,_Current.svg|שמאל|ממוזער| [[מאזן הגירה|מאזן ההגירה]] לכל אלף איש. באופן כללי מרבית המהגרים בעולם מהגרים מהמדינות האדומות יותר למדינות הכחולות יותר.]]
[[קובץ:Migrants_in_the_world_2015-en.svg|ממוזער|שיעור המהגרים הנכנסים, ובפרט מהגרי העבודה, במדינות העולם בשנת 2015]]
[[קובץ:Migrants_in_the_world_2015-en.svg|ממוזער|שיעור המהגרים הנכנסים, ובפרט מהגרי העבודה, במדינות העולם בשנת 2015]]
המונח '''[[הגירה]] נכנסת''' (Immigration) מתייחס לתנועה של אוכלוסייה ממדינות שונות בעולם למדינת יעד מסוימת בה עדיין אין להם [[תושב|תושבות]] או [[אזרחות]], במטרה להפוך בהמשך ל[[תושב קבע|תושבי קבע]].<ref>{{cite web|url=http://www.oxforddictionaries.com/us/definition/american_english/immigration|archive-url=https://web.archive.org/web/20131105204641/http://www.oxforddictionaries.com/us/definition/american_english/immigration|url-status=dead|archive-date=5 November 2013|title=immigration|publisher=Oxford University Press|website=OxfordDictionaries.com|access-date=11 May 2016}}</ref><ref>{{cite web|url=http://www.merriam-webster.com/dictionary/immigration| title=immigrate|publisher=Merriam-Webster, In.|website=Merriam-Webster.com|access-date=27 March 2014}}</ref><ref name="RCUK">{{cite web|title=Who's who: Definitions|url=http://www.refugeecouncil.org.uk/policy_research/the_truth_about_asylum/the_facts_about_asylum |publisher=Refugee Council|location=London, England|year=2016|access-date= 7 September 2015}}</ref><ref>{{Cite journal |date=2019-06-19 |title=International Migration Law No. 34 - Glossary on Migration |url=https://publications.iom.int/books/international-migration-law-ndeg34-glossary-migration |journal=International Organization for Migration |language=en |pages= |issn=1813-2278}}</ref> [[תיירות|תיירים]] ואנשים אחרים אשר שוהים במדינה לטווח קצר אינם נופלים תחת ההגדרה של הגירה נכנסת.
המונח '''[[הגירה]] נכנסת''' (Immigration) מתייחס לתנועה של אוכלוסייה ממדינות שונות בעולם למדינת יעד מסוימת בה עדיין אין להם [[תושב]]ות או [[אזרחות]], במטרה להפוך בהמשך ל[[תושב קבע|תושבי קבע]].<ref>{{cite web|url=http://www.oxforddictionaries.com/us/definition/american_english/immigration|archive-url=https://web.archive.org/web/20131105204641/http://www.oxforddictionaries.com/us/definition/american_english/immigration|url-status=dead|archive-date=5 November 2013|title=immigration|publisher=Oxford University Press|website=OxfordDictionaries.com|access-date=11 May 2016}}</ref><ref>{{cite web|url=http://www.merriam-webster.com/dictionary/immigration| title=immigrate|publisher=Merriam-Webster, In.|website=Merriam-Webster.com|access-date=27 March 2014}}</ref><ref name="RCUK">{{cite web|title=Who's who: Definitions|url=http://www.refugeecouncil.org.uk/policy_research/the_truth_about_asylum/the_facts_about_asylum |publisher=Refugee Council|location=London, England|year=2016|access-date= 7 September 2015}}</ref><ref>{{Cite journal |date=2019-06-19 |title=International Migration Law No. 34 - Glossary on Migration |url=https://publications.iom.int/books/international-migration-law-ndeg34-glossary-migration |journal=International Organization for Migration |language=en |pages= |issn=1813-2278}}</ref> [[תיירות|תיירים]] ואנשים אחרים אשר שוהים במדינה לטווח קצר אינם נופלים תחת ההגדרה של הגירה נכנסת.


באשר להשפעות הכלכליות של ההגירה הנכנסת, מחקרים מצביעים על כך שההגירה הנכנסת מועילה הן למדינת היעד והן למדינה ממנה המהגרים הגיעו.<ref>{{Citation|last1=Koczan|first1=Zsoka|chapter=Migration|date=2021|title=How to Achieve Inclusive Growth|publisher=Oxford University Press|isbn=978-0-19-284693-8|last2=Peri|first2=Giovanni|last3=Pinat|first3=Magali|last4=Rozhkov|first4=Dmitriy |editor=Valerie Cerra |editor2=Barry Eichengreen |editor3=Asmaa El-Ganainy |editor4=Martin Schindler |doi=10.1093/oso/9780192846938.003.0009|chapter-url=https://oxford.universitypressscholarship.com/view/10.1093/oso/9780192846938.001.0001/oso-9780192846938-chapter-9|doi-access=free}}</ref><ref name="di GiovanniLevchenko2015">{{Cite journal | last1 = di Giovanni | first1 = Julian|last2=Levchenko|first2=Andrei A.|last3=Ortega|first3=Francesc|date=1 February 2015|title=A Global View of Cross-Border Migration|journal=Journal of the European Economic Association|volume=13|issue=1|pages=168–202|doi=10.1111/jeea.12110|issn=1542-4774| s2cid = 3465938| url = https://econ-papers.upf.edu/papers/1414.pdf}}</ref><ref name="WorldBank2016">{{Cite web | last1 = Andreas | first1 = Willenbockel, Dirk|last2=Sia|first2=Go, Delfin|last3=Amer|first3=Ahmed, S.|date=11 April 2016|title=Global migration revisited: short-term pains, long-term gains, and the potential of south-south migration |website=The World Bank |url=http://documents.worldbank.org/curated/en/2016/04/26208170/global-migration-revisited-short-term-pains-long-term-gains-potential-south-south-migration|language=en}}</ref> למעט מספר מקרים יוצאים מן הכלל מהמחקרים בתחום עולה שלהגירה יש בממוצע השפעות כלכליות חיוביות על האוכלוסייה הילידית הכללית, אך ישנם נתונים מעורבים לגבי השאלה האם ההגירה של אוכלוסייה בלי מיומנויות מתקדמים משפיעה לרעה על האוכלוסייה הילידית המוחלשת.<ref name="CardDustmann2012">{{Cite journal | last1 = Card | first1 = David|last2=Dustmann|first2=Christian|last3=Preston|first3=Ian|date=1 February 2012|title=Immigration, Wages, and Compositional Amenities|journal=Journal of the European Economic Association|volume=10|issue=1|pages=78–119|doi=10.1111/j.1542-4774.2011.01051.x| s2cid = 154303869|issn=1542-4774| url = http://www.nber.org/papers/w15521.pdf}}</ref><ref>{{Cite book|title=The economics of immigration: theory and policy | last1 = Bodvarsson | first1 = Örn B|last2=Van den Berg|first2=Hendrik|year=2013|publisher=Springer|isbn=978-1461421153|location=New York; Heidelberg [u.a.]|page=157|oclc = 852632755}}</ref><ref name="IGM Forum">{{cite web|url=http://www.igmchicago.org/surveys/migration-within-europe|title=Migration Within Europe {{!}} IGM Forum|website=www.igmchicago.org|access-date=7 December 2016}}</ref><ref>{{cite web|url=http://www.igmchicago.org/igm-economic-experts-panel/poll-results?SurveyID=SV_0JtSLKwzqNSfrAF|title=Poll Results {{!}} IGM Forum|website=www.igmchicago.org|access-date=19 September 2015}}</ref><ref>{{cite web|url=http://www.igmchicago.org/igm-economic-experts-panel/poll-results?SurveyID=SV_5vuNnqkBeAMAfHv|title=Poll Results {{!}} IGM Forum|website=www.igmchicago.org|access-date=19 September 2015}}</ref> מחקרים מראים שלהסרת המחסומים על ההגירה הנכנסת תהיה השפעה ניכרת על [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]] העולמי, כאשר ישנן הערכות לפיהן הרווחים צפויים לנוע בין 67 ל-147 אחוזים עבור התרחישים שבהם 37 עד 53 אחוזים מעובדי המדינות המתפתחות יהגרו למדינות המפותחות.<ref name="Iregui2003">{{Cite journal | last1 = Iregui | first1 = Ana Maria|date=1 January 2003|title=Efficiency Gains from the Elimination of Global Restrictions on Labour Mobility: An Analysis using a Multiregional CGE Model |journal=Wider Working Paper Series |url=https://ideas.repec.org/p/unu/wpaper/dp2003-27.html}}</ref><ref name="Clemens2011">{{Cite journal | last1 = Clemens | first1 = Michael A|date=1 August 2011|title=Economics and Emigration: Trillion-Dollar Bills on the Sidewalk?|journal=Journal of Economic Perspectives|volume=25|issue=3|pages=83–106|doi=10.1257/jep.25.3.83| s2cid = 59507836|issn=0895-3309}}</ref><ref name="HamiltonWhalley1984">{{Cite journal | last1 = Hamilton | first1 = B.|last2=Whalley|first2=J.|date=1 February 1984|title=Efficiency and distributional implications of global restrictions on labour mobility: calculations and policy implications|journal=Journal of Development Economics|volume=14|issue=1–2|pages=61–75|doi=10.1016/0304-3878(84)90043-9|issn=0304-3878|pmid=12266702}}</ref><ref>{{Cite journal|last1=Dustmann|first1=Christian|last2=Preston|first2=Ian P.|date=2019-08-02|title=Free Movement, Open Borders, and the Global Gains from Labor Mobility|journal=Annual Review of Economics|language=en|volume=11|issue=1|pages=783–808|doi=10.1146/annurev-economics-080218-025843|issn=1941-1383|doi-access=free}}</ref> ישנם כלכלנים שסבורים שצמצום החסמים למעבר של עובדים ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות יהיה אחד הכלים היעילים ביותר לצמצום העוני.<ref name="Milanovic2015">{{Cite journal | last1 = Milanovic | first1 = Branko|date=7 January 2014|title=Global Inequality of Opportunity: How Much of Our Income Is Determined by Where We Live?|journal=Review of Economics and Statistics|volume=97|issue=2|pages=452–460|doi=10.1162/REST_a_00432|issn=0034-6535}}</ref><ref name="Mishra2014">{{Cite book |last1=Mishra|first1=Prachi |chapter=Emigration and wages in source countries: A survey of the empirical literature |title= International Handbook on Migration and Economic Development |pages=241–266|doi=10.4337/9781782548072.00013 |isbn=978-1782548072|date=2014|publisher=Edward Elgar Publishing|s2cid=143429722}}</ref><ref name="Clemens-2019">{{cite journal|last1=Clemens|first1=Michael A.|last2=Pritchett|first2=Lant|date=2019|title=The New Economic Case for Migration Restrictions: An Assessment|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0304387818306382|journal=Journal of Development Economics|volume=138|language=en|issue=9730|pages=153–164|doi=10.1016/j.jdeveco.2018.12.003|s2cid=204418677}}</ref><ref>{{cite book|last1=Pritchett|first1=Lant|last2=Hani|first2=Farah|date=2020-07-30|title=The Economics of International Wage Differentials and Migration|url=https://oxfordre.com/economics/view/10.1093/acrefore/9780190625979.001.0001/acrefore-9780190625979-e-353|access-date=2020-08-11|website=Oxford Research Encyclopedia of Economics and Finance|language=en|doi=10.1093/acrefore/9780190625979.013.353|isbn=978-0190625979}}</ref> יש גם אנשים שסבורים שעלייה בהגירה הנכנסת למדינות בהם שיעור הילודה נמוך עשוי לרכך את הדילמות החברתיות שאותן החברות צפויות להתמודד עימן בעשורים הבאים.<ref>{{cite web|last=Peri|first=Giovanni|title=Can Immigration Solve the Demographic Dilemma?|url=https://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2020/03/can-immigration-solve-the-demographic-dilemma-peri.htm|access-date=2020-07-16|website=www.imf.org|publisher=IMF|language=en-US}}</ref><ref>{{Cite news|last=Harvey|first=Fiona|date=2020-07-15|title=World population in 2100 could be 2 billion below UN forecasts, study suggests|language=en-GB|work=The Guardian|url=https://www.theguardian.com/world/2020/jul/15/world-population-in-2100-could-be-2-billion-below-un-forecasts-study-suggests|access-date=2020-07-16|issn=0261-3077}}</ref>
באשר להשפעות הכלכליות של ההגירה הנכנסת, מחקרים מצביעים על כך שההגירה הנכנסת מועילה הן למדינת היעד והן למדינה ממנה המהגרים הגיעו.<ref>{{Citation|last1=Koczan|first1=Zsoka|chapter=Migration|date=2021|title=How to Achieve Inclusive Growth|publisher=Oxford University Press|isbn=978-0-19-284693-8|last2=Peri|first2=Giovanni|last3=Pinat|first3=Magali|last4=Rozhkov|first4=Dmitriy |editor=Valerie Cerra |editor2=Barry Eichengreen |editor3=Asmaa El-Ganainy |editor4=Martin Schindler |doi=10.1093/oso/9780192846938.003.0009|chapter-url=https://oxford.universitypressscholarship.com/view/10.1093/oso/9780192846938.001.0001/oso-9780192846938-chapter-9|doi-access=free}}</ref><ref name="di GiovanniLevchenko2015">{{Cite journal | last1 = di Giovanni | first1 = Julian|last2=Levchenko|first2=Andrei A.|last3=Ortega|first3=Francesc|date=1 February 2015|title=A Global View of Cross-Border Migration|journal=Journal of the European Economic Association|volume=13|issue=1|pages=168–202|doi=10.1111/jeea.12110|issn=1542-4774| s2cid = 3465938| url = https://econ-papers.upf.edu/papers/1414.pdf}}</ref><ref name="WorldBank2016">{{Cite web | last1 = Andreas | first1 = Willenbockel, Dirk|last2=Sia|first2=Go, Delfin|last3=Amer|first3=Ahmed, S.|date=11 April 2016|title=Global migration revisited: short-term pains, long-term gains, and the potential of south-south migration |website=The World Bank |url=http://documents.worldbank.org/curated/en/2016/04/26208170/global-migration-revisited-short-term-pains-long-term-gains-potential-south-south-migration|language=en}}</ref> למעט מספר מקרים יוצאים מן הכלל מהמחקרים בתחום עולה שלהגירה יש בממוצע השפעות כלכליות חיוביות על האוכלוסייה הילידית הכללית, אך ישנם נתונים מעורבים לגבי השאלה האם ההגירה של אוכלוסייה בלי מיומנויות מתקדמים משפיעה לרעה על האוכלוסייה הילידית המוחלשת.<ref name="CardDustmann2012">{{Cite journal | last1 = Card | first1 = David|last2=Dustmann|first2=Christian|last3=Preston|first3=Ian|date=1 February 2012|title=Immigration, Wages, and Compositional Amenities|journal=Journal of the European Economic Association|volume=10|issue=1|pages=78–119|doi=10.1111/j.1542-4774.2011.01051.x| s2cid = 154303869|issn=1542-4774| url = http://www.nber.org/papers/w15521.pdf}}</ref><ref>{{Cite book|title=The economics of immigration: theory and policy | last1 = Bodvarsson | first1 = Örn B|last2=Van den Berg|first2=Hendrik|year=2013|publisher=Springer|isbn=978-1461421153|location=New York; Heidelberg [u.a.]|page=157|oclc = 852632755}}</ref><ref name="IGM Forum">{{cite web|url=http://www.igmchicago.org/surveys/migration-within-europe|title=Migration Within Europe {{!}} IGM Forum|website=www.igmchicago.org|access-date=7 December 2016}}</ref><ref>{{cite web|url=http://www.igmchicago.org/igm-economic-experts-panel/poll-results?SurveyID=SV_0JtSLKwzqNSfrAF|title=Poll Results {{!}} IGM Forum|website=www.igmchicago.org|access-date=19 September 2015}}</ref><ref>{{cite web|url=http://www.igmchicago.org/igm-economic-experts-panel/poll-results?SurveyID=SV_5vuNnqkBeAMAfHv|title=Poll Results {{!}} IGM Forum|website=www.igmchicago.org|access-date=19 September 2015}}</ref> מחקרים מראים שלהסרת המחסומים על ההגירה הנכנסת תהיה השפעה ניכרת על [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]] העולמי, כאשר ישנן הערכות לפיהן הרווחים צפויים לנוע בין 67 ל-147 אחוזים עבור התרחישים שבהם 37 עד 53 אחוזים מעובדי המדינות המתפתחות יהגרו למדינות המפותחות.<ref name="Iregui2003">{{Cite journal | last1 = Iregui | first1 = Ana Maria|date=1 January 2003|title=Efficiency Gains from the Elimination of Global Restrictions on Labour Mobility: An Analysis using a Multiregional CGE Model |journal=Wider Working Paper Series |url=https://ideas.repec.org/p/unu/wpaper/dp2003-27.html}}</ref><ref name="Clemens2011">{{Cite journal | last1 = Clemens | first1 = Michael A|date=1 August 2011|title=Economics and Emigration: Trillion-Dollar Bills on the Sidewalk?|journal=Journal of Economic Perspectives|volume=25|issue=3|pages=83–106|doi=10.1257/jep.25.3.83| s2cid = 59507836|issn=0895-3309}}</ref><ref name="HamiltonWhalley1984">{{Cite journal | last1 = Hamilton | first1 = B.|last2=Whalley|first2=J.|date=1 February 1984|title=Efficiency and distributional implications of global restrictions on labour mobility: calculations and policy implications|journal=Journal of Development Economics|volume=14|issue=1–2|pages=61–75|doi=10.1016/0304-3878(84)90043-9|issn=0304-3878|pmid=12266702}}</ref><ref>{{Cite journal|last1=Dustmann|first1=Christian|last2=Preston|first2=Ian P.|date=2019-08-02|title=Free Movement, Open Borders, and the Global Gains from Labor Mobility|journal=Annual Review of Economics|language=en|volume=11|issue=1|pages=783–808|doi=10.1146/annurev-economics-080218-025843|issn=1941-1383|doi-access=free}}</ref> ישנם כלכלנים שסבורים שצמצום החסמים למעבר של עובדים ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות יהיה אחד הכלים היעילים ביותר לצמצום העוני.<ref name="Milanovic2015">{{Cite journal | last1 = Milanovic | first1 = Branko|date=7 January 2014|title=Global Inequality of Opportunity: How Much of Our Income Is Determined by Where We Live?|journal=Review of Economics and Statistics|volume=97|issue=2|pages=452–460|doi=10.1162/REST_a_00432|issn=0034-6535}}</ref><ref name="Mishra2014">{{Cite book |last1=Mishra|first1=Prachi |chapter=Emigration and wages in source countries: A survey of the empirical literature |title= International Handbook on Migration and Economic Development |pages=241–266|doi=10.4337/9781782548072.00013 |isbn=978-1782548072|date=2014|publisher=Edward Elgar Publishing|s2cid=143429722}}</ref><ref name="Clemens-2019">{{cite journal|last1=Clemens|first1=Michael A.|last2=Pritchett|first2=Lant|date=2019|title=The New Economic Case for Migration Restrictions: An Assessment|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0304387818306382|journal=Journal of Development Economics|volume=138|language=en|issue=9730|pages=153–164|doi=10.1016/j.jdeveco.2018.12.003|s2cid=204418677}}</ref><ref>{{cite book|last1=Pritchett|first1=Lant|last2=Hani|first2=Farah|date=2020-07-30|title=The Economics of International Wage Differentials and Migration|url=https://oxfordre.com/economics/view/10.1093/acrefore/9780190625979.001.0001/acrefore-9780190625979-e-353|access-date=2020-08-11|website=Oxford Research Encyclopedia of Economics and Finance|language=en|doi=10.1093/acrefore/9780190625979.013.353|isbn=978-0190625979}}</ref> יש גם אנשים שסבורים שעלייה בהגירה הנכנסת למדינות בהם שיעור הילודה נמוך עשוי לרכך את הדילמות החברתיות שאותן החברות צפויות להתמודד עימן בעשורים הבאים.<ref>{{cite web|last=Peri|first=Giovanni|title=Can Immigration Solve the Demographic Dilemma?|url=https://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2020/03/can-immigration-solve-the-demographic-dilemma-peri.htm|access-date=2020-07-16|website=www.imf.org|publisher=IMF|language=en-US}}</ref><ref>{{Cite news|last=Harvey|first=Fiona|date=2020-07-15|title=World population in 2100 could be 2 billion below UN forecasts, study suggests|language=en-GB|work=The Guardian|url=https://www.theguardian.com/world/2020/jul/15/world-population-in-2100-could-be-2-billion-below-un-forecasts-study-suggests|access-date=2020-07-16|issn=0261-3077}}</ref>
שורה 8: שורה 8:


ישנם גם עדויות נרחבות לכך שנוטה להיות אפליה בארצות הברית ובאירופה נגד אוכלוסיות מהגרים במשפט הפלילי, בעסקים, בכלכלה, בדיור, בשירותי הבריאות, בתקשורת ובפוליטיקה.<ref name="ZschirntRuedin2016">{{Cite journal | last1 = Zschirnt | first1 = Eva|last2=Ruedin|first2=Didier|date=27 May 2016|title=Ethnic discrimination in hiring decisions: a meta-analysis of correspondence tests 1990–2015|journal=Journal of Ethnic and Migration Studies|volume=42|issue=7|pages=1115–1134|doi=10.1080/1369183X.2015.1133279|issn=1369-183X| s2cid = 10261744| url = https://zenodo.org/record/3559839}}</ref><ref name="Rich2014">{{cite journal |last1=Rich |first1=Judy |title=What Do Field Experiments of Discrimination in Markets Tell Us? A Meta Analysis of Studies Conducted since 2000 |journal=IZA Discussion Papers |date= October 2014 |issue= 8584 |url= http://www.iza.org/en/webcontent/publications/papers/viewAbstract?dp_id=8584 |access-date=24 April 2016 |language=en}}</ref><ref name="RehaviStarr2014">{{Cite journal | last1 = Rehavi | first1 = M. Marit|last2=Starr|first2=Sonja B.|date=2014|title=Racial Disparity in Federal Criminal Sentences|journal=Journal of Political Economy|language=en|volume=122|issue=6|pages=1320–1354|doi=10.1086/677255| s2cid = 3348344|issn=0022-3808| url = https://repository.law.umich.edu/articles/1414}}</ref><ref name="Enos2016">{{Cite journal | last1 = Enos | first1 = Ryan D.|date=1 January 2016|title=What the Demolition of Public Housing Teaches Us about the Impact of Racial Threat on Political Behavior|journal=American Journal of Political Science|language=en|volume=60|issue=1|pages=123–142|doi=10.1111/ajps.12156| s2cid = 51895998}}</ref>
ישנם גם עדויות נרחבות לכך שנוטה להיות אפליה בארצות הברית ובאירופה נגד אוכלוסיות מהגרים במשפט הפלילי, בעסקים, בכלכלה, בדיור, בשירותי הבריאות, בתקשורת ובפוליטיקה.<ref name="ZschirntRuedin2016">{{Cite journal | last1 = Zschirnt | first1 = Eva|last2=Ruedin|first2=Didier|date=27 May 2016|title=Ethnic discrimination in hiring decisions: a meta-analysis of correspondence tests 1990–2015|journal=Journal of Ethnic and Migration Studies|volume=42|issue=7|pages=1115–1134|doi=10.1080/1369183X.2015.1133279|issn=1369-183X| s2cid = 10261744| url = https://zenodo.org/record/3559839}}</ref><ref name="Rich2014">{{cite journal |last1=Rich |first1=Judy |title=What Do Field Experiments of Discrimination in Markets Tell Us? A Meta Analysis of Studies Conducted since 2000 |journal=IZA Discussion Papers |date= October 2014 |issue= 8584 |url= http://www.iza.org/en/webcontent/publications/papers/viewAbstract?dp_id=8584 |access-date=24 April 2016 |language=en}}</ref><ref name="RehaviStarr2014">{{Cite journal | last1 = Rehavi | first1 = M. Marit|last2=Starr|first2=Sonja B.|date=2014|title=Racial Disparity in Federal Criminal Sentences|journal=Journal of Political Economy|language=en|volume=122|issue=6|pages=1320–1354|doi=10.1086/677255| s2cid = 3348344|issn=0022-3808| url = https://repository.law.umich.edu/articles/1414}}</ref><ref name="Enos2016">{{Cite journal | last1 = Enos | first1 = Ryan D.|date=1 January 2016|title=What the Demolition of Public Housing Teaches Us about the Impact of Racial Threat on Political Behavior|journal=American Journal of Political Science|language=en|volume=60|issue=1|pages=123–142|doi=10.1111/ajps.12156| s2cid = 51895998}}</ref>



== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
שורה 21: שורה 20:
במדינות מסוימות בעולם פועלות כיום אף קבוצות אינטרס מיוחדות אשר חותרות להפחית את ההגירה הנכנסת של קבוצות אוכלוסייה מסוימות למדינותיהן ולהגדיל את ההגירה ממדינות אחרות למדינותיהן, וזאת משום שהן רואות בהשפעות של ההגירה הנכנסת ממדינות מסוימות כמזיקות.
במדינות מסוימות בעולם פועלות כיום אף קבוצות אינטרס מיוחדות אשר חותרות להפחית את ההגירה הנכנסת של קבוצות אוכלוסייה מסוימות למדינותיהן ולהגדיל את ההגירה ממדינות אחרות למדינותיהן, וזאת משום שהן רואות בהשפעות של ההגירה הנכנסת ממדינות מסוימות כמזיקות.


== הגירה נכנסת מסיבות כלכליות ==
== סיבות כלכליות ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהגר עבודה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מהגר עבודה]]}}
[[קובץ:Indo-Bangladeshi_Barrier.JPG|שמאל|ממוזער|ב[[הודו]] נבנה [[מחסום הפרדה]] באורך 4,000 קילומטרים לאורך הגבול עם [[בנגלדש]] במטרה למנוע הגירה בלתי חוקית]]
[[קובץ:Indo-Bangladeshi_Barrier.JPG|שמאל|ממוזער|ב[[הודו]] נבנה [[מחסום הפרדה]] באורך 4,000 קילומטרים לאורך הגבול עם [[בנגלדש]] במטרה למנוע הגירה בלתי חוקית]]
שורה 40: שורה 39:


== פשיעה ==
== פשיעה ==
אין ממצאים חד משמעים בספרות האקדמית לקשר בין ההגירה הנכנסת לפשע. המחקרים שבוצעו בארצות הברית נוטים להצביע על כך שלהגירה הנכנסת אין השפעה על שיעורי הפשיעה וכמו גם שהמהגרים נוטים להיות פחות מעורבים בפשיעה.
אין ממצאים חד משמעים בספרות האקדמית לקשר בין ההגירה הנכנסת לפשע. המחקרים שבוצעו בארצות הברית נוטים להצביע על כך שלהגירה הנכנסת אין השפעה על שיעורי הפשיעה וכמו גם שהמהגרים נוטים להיות פחות מעורבים בפשיעה.{{מקור}}


מחקרים וסטטיסטיקות שבוצעו לאורך השנים במספר מדינות אחרות, ובעיקר במדינות אירופיות, מצביעים על כך שישנו קשר בין הגירה נכנסת לפשע -במקרים רבים מהגרים ממדינות מסוימות מיוצגים יתר על המידה בנתוני הפשיעה במדינות מסוימות באירופה.
מחקרים וסטטיסטיקות שבוצעו לאורך השנים במספר מדינות אחרות, ובעיקר במדינות אירופיות, מצביעים על כך שישנו קשר בין הגירה נכנסת לפשע – במקרים רבים מהגרים ממדינות מסוימות מיוצגים יתר על המידה בנתוני הפשיעה במדינות מסוימות באירופה.{{מקור}}


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[הגירה יוצאת]]
* [[הגירה יוצאת]]
* [[רב-תרבותיות]]
* [[רב-תרבותיות]]
* [[עלייה לארץ ישראל]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 54: שורה 54:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:הגירה]]
[[קטגוריה:הגירה]]

גרסה אחרונה מ־04:49, 6 במרץ 2024

מאזן ההגירה לכל אלף איש. באופן כללי מרבית המהגרים בעולם מהגרים מהמדינות האדומות יותר למדינות הכחולות יותר.
שיעור המהגרים הנכנסים, ובפרט מהגרי העבודה, במדינות העולם בשנת 2015

המונח הגירה נכנסת (Immigration) מתייחס לתנועה של אוכלוסייה ממדינות שונות בעולם למדינת יעד מסוימת בה עדיין אין להם תושבות או אזרחות, במטרה להפוך בהמשך לתושבי קבע.[1][2][3][4] תיירים ואנשים אחרים אשר שוהים במדינה לטווח קצר אינם נופלים תחת ההגדרה של הגירה נכנסת.

באשר להשפעות הכלכליות של ההגירה הנכנסת, מחקרים מצביעים על כך שההגירה הנכנסת מועילה הן למדינת היעד והן למדינה ממנה המהגרים הגיעו.[5][6][7] למעט מספר מקרים יוצאים מן הכלל מהמחקרים בתחום עולה שלהגירה יש בממוצע השפעות כלכליות חיוביות על האוכלוסייה הילידית הכללית, אך ישנם נתונים מעורבים לגבי השאלה האם ההגירה של אוכלוסייה בלי מיומנויות מתקדמים משפיעה לרעה על האוכלוסייה הילידית המוחלשת.[8][9][10][11][12] מחקרים מראים שלהסרת המחסומים על ההגירה הנכנסת תהיה השפעה ניכרת על התמ"ג העולמי, כאשר ישנן הערכות לפיהן הרווחים צפויים לנוע בין 67 ל-147 אחוזים עבור התרחישים שבהם 37 עד 53 אחוזים מעובדי המדינות המתפתחות יהגרו למדינות המפותחות.[13][14][15][16] ישנם כלכלנים שסבורים שצמצום החסמים למעבר של עובדים ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות יהיה אחד הכלים היעילים ביותר לצמצום העוני.[17][18][19][20] יש גם אנשים שסבורים שעלייה בהגירה הנכנסת למדינות בהם שיעור הילודה נמוך עשוי לרכך את הדילמות החברתיות שאותן החברות צפויות להתמודד עימן בעשורים הבאים.[21][22]

באופן כללי אין נתונים חד משמעמיים בספרות האקדמית שמעידים על קשר בין הגירה נכנסת לעלייה בפשע בכל מדינות העולם שחוו הגירה נכנסת מהותית, אך במקרה של ארצות הברית עלה כי להגירה הנכנסת אין השפעה על שיעור הפשיעה או שאפילו במקרים מסוימים ההגירה הנכנסת הפחיתה את שיעור הפשיעה.[23][24] מחקרים מראים שלארץ המוצא של המהגרים יש השפעה ניכרת על המהירות שבה המהגרים מצליחים להיטמע במדינה אליה הם היגרו, למרות שלרוב הן הדור הראשון והן הדור השני של האוכלוסייה המהגרת מצליחים להיטמע באופן ניכר במדינה אליה הם היגרו.[25][26]

ישנם גם עדויות נרחבות לכך שנוטה להיות אפליה בארצות הברית ובאירופה נגד אוכלוסיות מהגרים במשפט הפלילי, בעסקים, בכלכלה, בדיור, בשירותי הבריאות, בתקשורת ובפוליטיקה.[27][28][29][30]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית
אוכלוסיית המהגרים העולמית גדלה משנת 1990 ואילך אך ממשיכה להיות בסביבות 3% מכלל אוכלוסיית העולם.

בתקופת הפלאוליתית העליונה אנשים נהגו להגר לאזורים בעולם בהם עדיין לא גרו בני אדם. מאז התקופה הנאוליתית רוב ההגירה התרחשה בעיקר במסגרת מלחמות כאשר אוכלוסיות מסוימות כבשו אזורים שנשלטו לפני כן על ידי אוכלוסיות אחרות. בתקופה המודרנית ההגירה האנושית מתרחשת בתוך מדינות ובין מדינות ריבוניות, בין אם היא חוקית או לא חוקית.

ההגירה יכולה להתבצע מרצון או להיות בלתי רצונית. הגירה בלתי רצונית כוללת מקרים של עקירה כפויה כגון גירוש, סחר בעבדים, בריחה (פליטי מלחמה ואנשים שברחו כתוצאה מטיהור אתני).

ההגירה הנכנסת הפכה עם השנים לנושא פוליטי רגשי במדינות רבות באירופה בעיקר משום שעם השנים היא הפכה קשורה יותר ויותר לנושאים כמו ביטחון לאומי וטרור, ובמיוחד במדינות מערב אירופה בהן האסלאם הופך בהדרגה לדת מרכזית חדשה. המהומות בצרפת ב-2005 ופרשת קריקטורות מוחמד ב-2006 יוחסו לאורך השנים כדוגמאות לסכסוכים הנובעים מהגירה גדולה של אוכלוסייה מוסלמית למערב אירופה.

במדינות מסוימות בעולם פועלות כיום אף קבוצות אינטרס מיוחדות אשר חותרות להפחית את ההגירה הנכנסת של קבוצות אוכלוסייה מסוימות למדינותיהן ולהגדיל את ההגירה ממדינות אחרות למדינותיהן, וזאת משום שהן רואות בהשפעות של ההגירה הנכנסת ממדינות מסוימות כמזיקות.

סיבות כלכליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מהגר עבודה
בהודו נבנה מחסום הפרדה באורך 4,000 קילומטרים לאורך הגבול עם בנגלדש במטרה למנוע הגירה בלתי חוקית

להבדיל מהפליטים אשר נכללים בהגירה הנכנסת משום שהם נמלטו מרדיפות במדינת המוצא, חלק אחר מההגירה הנכנסת כוללת גם מהגרים שמגיעים למדינת היעד בראש ובראשונה מסיבות כלליות במטרה למצוא עבודה טובה יותר במדינת היעד ובאופן זה לשפר באופן ניכר את איכות החיים ואת הגישה למשאבים.

במדינות רבות בעולם נאסר להיכנס לתחומי המדינה על מנת לעבוד בה אם אין לאותו האדם אשרת עבודה תקפה. כאשר אדם נחשד בהפרה של חוקי ההגירה הרשויות באותה המדינה עשויים להגדיר את אותו האדם כאדם שמעוניין להגר מסיבות כלכליות ולסרב לאלתר להרשות לו להיכנס לתחומי המדינה.

לפי הערכה של הבנק העולמי משנת 2009, מתוך כל ההעברות הכספיות שבוצעו על ידי עובדים זרים באותה השנה, אשר עמדו על כ-420 מיליארד דולרים, כ-317 מיליארד דולרים הועברו למדינות מתפתחות.[31]

השפעות כלכליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לונדון הפכה עם השנים לעיר רב-אתנית כתוצאה מהגירה הנכנסת המאסיבית למדינה לאורך השנים. כתוצאה מכך בשנת 2008 היו יותר ילדים שחורים-בריטים ואסייתים-בריטיים מאשר ילדים לבנים-בריטים (יחס של 3 ל-2) בבתי הספר הציבוריים בעיר

בעוד שההשפעה הכלכלית של ההגירה הנכנסת על האדם הממוצע באוכלוסייה הילידה נוטה להיות קטנה, ישנם נתונים מעורבים לגבי ההשפעה הכלכלית של ההגירה הנכנסת על האוכלוסייה הילידית שאינה בעלת כישורים מתקדמים, למרות שבין אם ההשפעות חיוביות או שליליות, הן נוטות להיות קטנות בכל מקרה.[32][33][34][35][36][37] מחקרים מצביעים על כך שאוכלוסיית המהגרים נמצאת בסיכון גבוה יותר לעבוד בעבודות מסוכנות מאשר עובדים ילידי ארצות הברית, בין היתר משום שהמהגרים אינם שולטים היטב בשפה האנגלית ובשל השכלתם.[38]

כאשר מהגרים רבים מתחרים על עבודה במקצוע מסוים הדבר עלול לגרום לכך שקשה לציבור הכללי למצוא תעסוקה באותו המקצוע,[39] אך עשוי גם לסייע להגדיל את השכר לאנשים אחרים בקרב האוכלוסייה הילידה.[40]

השפעה על הדיור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שנערך בממלכה המאוחדת ב-2014 מצא שההגירה הנכנסת באופן כללי הפחיתה את מחירי הבתים באזורים אליהם המהגרים עברו משום שלרוב האוכלוסייה הילידה עם השכר הגבוה יותר בחרו לעזוב את השכונות אליהם המהגרים עברו והדבר תרם לירידה בביקוש לדיור באותן השכונות.[41] אף על פי כן, ברמה הלאומית, כאשר ישנם יותר מהגרים נכנסים הדבר צפוי להעלות לבסוף את מחירי הדירות במדינה.[41]

פשיעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין ממצאים חד משמעים בספרות האקדמית לקשר בין ההגירה הנכנסת לפשע. המחקרים שבוצעו בארצות הברית נוטים להצביע על כך שלהגירה הנכנסת אין השפעה על שיעורי הפשיעה וכמו גם שהמהגרים נוטים להיות פחות מעורבים בפשיעה.[דרוש מקור]

מחקרים וסטטיסטיקות שבוצעו לאורך השנים במספר מדינות אחרות, ובעיקר במדינות אירופיות, מצביעים על כך שישנו קשר בין הגירה נכנסת לפשע – במקרים רבים מהגרים ממדינות מסוימות מיוצגים יתר על המידה בנתוני הפשיעה במדינות מסוימות באירופה.[דרוש מקור]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגירה נכנסת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "immigration". OxfordDictionaries.com. Oxford University Press. אורכב מ-המקור ב-5 בנובמבר 2013. נבדק ב-11 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "immigrate". Merriam-Webster.com. Merriam-Webster, In. נבדק ב-27 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Who's who: Definitions". London, England: Refugee Council. 2016. נבדק ב-7 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "International Migration Law No. 34 - Glossary on Migration". International Organization for Migration (באנגלית). 2019-06-19. ISSN 1813-2278.
  5. ^ Koczan, Zsoka; Peri, Giovanni; Pinat, Magali; Rozhkov, Dmitriy (2021), "Migration", in Valerie Cerra; Barry Eichengreen; Asmaa El-Ganainy; Martin Schindler (eds.), How to Achieve Inclusive Growth, Oxford University Press, doi:10.1093/oso/9780192846938.003.0009, ISBN 978-0-19-284693-8
  6. ^ di Giovanni, Julian; Levchenko, Andrei A.; Ortega, Francesc (1 בפברואר 2015). "A Global View of Cross-Border Migration" (PDF). Journal of the European Economic Association. 13 (1): 168–202. doi:10.1111/jeea.12110. ISSN 1542-4774. S2CID 3465938. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Andreas, Willenbockel, Dirk; Sia, Go, Delfin; Amer, Ahmed, S. (11 באפריל 2016). "Global migration revisited: short-term pains, long-term gains, and the potential of south-south migration". The World Bank (באנגלית). {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Card, David; Dustmann, Christian; Preston, Ian (1 בפברואר 2012). "Immigration, Wages, and Compositional Amenities" (PDF). Journal of the European Economic Association. 10 (1): 78–119. doi:10.1111/j.1542-4774.2011.01051.x. ISSN 1542-4774. S2CID 154303869. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Bodvarsson, Örn B; Van den Berg, Hendrik (2013). The economics of immigration: theory and policy. New York; Heidelberg [u.a.]: Springer. p. 157. ISBN 978-1461421153. OCLC 852632755.
  10. ^ "Migration Within Europe | IGM Forum". www.igmchicago.org. נבדק ב-7 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Poll Results | IGM Forum". www.igmchicago.org. נבדק ב-19 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Poll Results | IGM Forum". www.igmchicago.org. נבדק ב-19 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Iregui, Ana Maria (1 בינואר 2003). "Efficiency Gains from the Elimination of Global Restrictions on Labour Mobility: An Analysis using a Multiregional CGE Model". Wider Working Paper Series. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Clemens, Michael A (1 באוגוסט 2011). "Economics and Emigration: Trillion-Dollar Bills on the Sidewalk?". Journal of Economic Perspectives. 25 (3): 83–106. doi:10.1257/jep.25.3.83. ISSN 0895-3309. S2CID 59507836. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Hamilton, B.; Whalley, J. (1 בפברואר 1984). "Efficiency and distributional implications of global restrictions on labour mobility: calculations and policy implications". Journal of Development Economics. 14 (1–2): 61–75. doi:10.1016/0304-3878(84)90043-9. ISSN 0304-3878. PMID 12266702. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Dustmann, Christian; Preston, Ian P. (2019-08-02). "Free Movement, Open Borders, and the Global Gains from Labor Mobility". Annual Review of Economics (באנגלית). 11 (1): 783–808. doi:10.1146/annurev-economics-080218-025843. ISSN 1941-1383.
  17. ^ Milanovic, Branko (7 בינואר 2014). "Global Inequality of Opportunity: How Much of Our Income Is Determined by Where We Live?". Review of Economics and Statistics. 97 (2): 452–460. doi:10.1162/REST_a_00432. ISSN 0034-6535. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Mishra, Prachi (2014). "Emigration and wages in source countries: A survey of the empirical literature". International Handbook on Migration and Economic Development. Edward Elgar Publishing. pp. 241–266. doi:10.4337/9781782548072.00013. ISBN 978-1782548072. S2CID 143429722.
  19. ^ Clemens, Michael A.; Pritchett, Lant (2019). "The New Economic Case for Migration Restrictions: An Assessment". Journal of Development Economics (באנגלית). 138 (9730): 153–164. doi:10.1016/j.jdeveco.2018.12.003. S2CID 204418677.
  20. ^ Pritchett, Lant; Hani, Farah (2020-07-30). The Economics of International Wage Differentials and Migration. Oxford Research Encyclopedia of Economics and Finance (באנגלית). doi:10.1093/acrefore/9780190625979.013.353. ISBN 978-0190625979. נבדק ב-2020-08-11.
  21. ^ Peri, Giovanni. "Can Immigration Solve the Demographic Dilemma?". www.imf.org (באנגלית אמריקאית). IMF. נבדק ב-2020-07-16.
  22. ^ Harvey, Fiona (2020-07-15). "World population in 2100 could be 2 billion below UN forecasts, study suggests". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-07-16.
  23. ^ The Integration of Immigrants into American Society (באנגלית). National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine. 2015. doi:10.17226/21746. ISBN 978-0-309-37398-2. Americans have long believed that immigrants are more likely than natives to commit crimes and that rising immigration leads to rising crime... This belief is remarkably resilient to the contrary evidence that immigrants are in fact much less likely than natives to commit crimes.
  24. ^ Lee, Matthew T.; Martinez Jr., Ramiro (2009). "Immigration reduces crime: an emerging scholarly consensus". Immigration, Crime and Justice. Emerald Group Publishing. pp. 3–16. ISBN 978-1848554382.
  25. ^ Villarreal, Andrés; Tamborini, Christopher R. (2018). "Immigrants' Economic Assimilation: Evidence from Longitudinal Earnings Records". American Sociological Review. 83 (4): 686–715. doi:10.1177/0003122418780366. PMC 6290669. PMID 30555169.
  26. ^ Blau, Francine D. (2015). "Immigrants and Gender Roles: Assimilation vs. Culture" (PDF). IZA Journal of Migration. 4 (1): 1–21. doi:10.1186/s40176-015-0048-5. S2CID 53414354. נבדק ב-13 באוקטובר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Zschirnt, Eva; Ruedin, Didier (27 במאי 2016). "Ethnic discrimination in hiring decisions: a meta-analysis of correspondence tests 1990–2015". Journal of Ethnic and Migration Studies. 42 (7): 1115–1134. doi:10.1080/1369183X.2015.1133279. ISSN 1369-183X. S2CID 10261744. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Rich, Judy (באוקטובר 2014). "What Do Field Experiments of Discrimination in Markets Tell Us? A Meta Analysis of Studies Conducted since 2000". IZA Discussion Papers (באנגלית) (8584). נבדק ב-24 באפריל 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ Rehavi, M. Marit; Starr, Sonja B. (2014). "Racial Disparity in Federal Criminal Sentences". Journal of Political Economy (באנגלית). 122 (6): 1320–1354. doi:10.1086/677255. ISSN 0022-3808. S2CID 3348344.
  30. ^ Enos, Ryan D. (1 בינואר 2016). "What the Demolition of Public Housing Teaches Us about the Impact of Racial Threat on Political Behavior". American Journal of Political Science (באנגלית). 60 (1): 123–142. doi:10.1111/ajps.12156. S2CID 51895998. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Remittance Prices Worldwide MAKING MARKETS MORE TRANSPARENT (28 באפריל 2014). "Remittance Prices Worldwide". Remittanceprices.worldbank.org. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Longhi, Simonetta; Nijkamp, Peter; Poot, Jacques (1 באוקטובר 2010). "Meta-Analyses of Labour-Market Impacts of Immigration: Key Conclusions and Policy Implications". Environment and Planning C: Government and Policy (באנגלית). 28 (5): 819–833. Bibcode:2010EnPlC..28..819L. doi:10.1068/c09151r. ISSN 0263-774X. S2CID 154749568. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Okkerse, Liesbet (1 בפברואר 2008). "How to Measure Labour Market Effects of Immigration: A Review". Journal of Economic Surveys (באנגלית). 22 (1): 1–30. doi:10.1111/j.1467-6419.2007.00533.x. ISSN 1467-6419. S2CID 55145701. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ Battisti, Michele; Felbermayr, Gabriel; Peri, Giovanni; Poutvaara, Panu (1 במאי 2014). Immigration, Search, and Redistribution: A Quantitative Assessment of Native Welfare. National Bureau of Economic Research (Report). doi:10.3386/w20131. {{cite report}}: (עזרה)
  35. ^ Dustmann, Christian; Glitz, Albrecht; Frattini, Tommaso (21 בספטמבר 2008). "The labour market impact of immigration". Oxford Review of Economic Policy (באנגלית). 24 (3): 477–494. doi:10.1093/oxrep/grn024. ISSN 0266-903X. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Immigration, Panel on the Economic and Fiscal Consequences of; Statistics, Committee on National; Education, Division of Behavioral and Social Sciences and; Sciences, National Academies of; Engineering; Medicine, and (2017). Blau, Francine D; MacKie, Christopher (eds.). The Economic and Fiscal Consequences of Immigration (PDF) (באנגלית). doi:10.17226/23550. ISBN 978-0309444422. אורכב מ-המקור (PDF) ב-9 ביוני 2022. נבדק ב-12 בספטמבר 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  37. ^ Edo, Anthony (2018). "The Impact of Immigration on the Labor Market". Journal of Economic Surveys (באנגלית). 33 (3): 922–948. doi:10.1111/joes.12300. ISSN 1467-6419. S2CID 158532621.
  38. ^ Pia m. Orrenius, P. M.; Zavodny, M. (2009). "Do Immigrants Work in Riskier Jobs?". Demography. 46 (3): 535–551. doi:10.1353/dem.0.0064. PMC 2831347. PMID 19771943.
  39. ^ Birrell, Bob (8 במרץ 2016). "Australia's Skilled Migration Program: Scarce Skills Not Required" (PDF). The Australian Population Research Institute. Monash University. נבדק ב-15 ביוני 2018. The great majority of those visaed in the skill program are professionals, an increasing share of whom hold occupations that are oversupplied. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Kerr, Sari Pekkala; Kerr, William; Özden, Çağlar; Parsons, Christopher (2017). "High-Skilled Migration and Agglomeration". Annual Review of Economics (Submitted manuscript). 9 (1): 201–234. doi:10.1146/annurev-economics-063016-103705. S2CID 157793269.
  41. ^ 1 2 Sá, Filipa (1 בספטמבר 2015). "Immigration and House Prices in the UK". The Economic Journal (באנגלית). 125 (587): 1393–1424. doi:10.1111/ecoj.12158. hdl:10419/51818. ISSN 1468-0297. S2CID 11283393. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הגירה_נכנסת&oldid=38191983"