חנניה, מישאל ועזריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־00:20, 7 במאי 2023

חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.

בתנ"ך

בספר דניאל, פרק א', מסופר שחנניה, מישאל ועזריה הוגלו עם דניאל מירושלים בידי נבוכדנצר עוד בימי המלך יהויקים. הם נבחרו מבין ילדים חכמים מכל הממלכות שכבשה בבל, והובאו לארמונו של מלך בבל. בפרק מסופר כיצד סירבו ארבעת הילדים לאכול מהאוכל של ארמון המלך והעדיפו לאכול זרעונים, וכיצד הדבר היטיב עם בריאותם.

בהמשך, בפרק ג', מסופר שהמלך נבוכדנצר הקים פסל זהב ענק שסימל את מלכותה של בבל אשר לא תיגמר לעולם. נבוכדנצר ציווה שכאשר תנגן התזמורת ישתחוו כל האנשים לפסל. אנשים מבבל הלשינו על חנניה, על מישאל ועל עזריה שלא השתחוו לפסל, והם הובאו לפני נבוכדנצר כדי שייווכח בכך בעצמו. משעמדו בסירובם להשתחוות לפסל הם הושלכו לכבשן האש, אשר חומו הוגבר מעבר לרגיל בגלל שהכעיסו את המלך. מרוב החום בכבשן נשרפו בעצמם האנשים אשר הובילו את חנניה, את מישאל ואת עזריה לכבשן, אך השלושה נראו מתהלכים בתוך הכבשן עם דמות רביעית, הנראית על־פי המתואר כבן אלוהים (ככל הנראה, מלאך).

בספרים החיצוניים

בתוספות לספר דניאל, המופיעות למשל בתרגום השבעים, נוסף קטע אשר אינו מצוי בתנ"ך. קטע זה כולל:

עזריה מתפלל לה' בתוך הכבשן ומקבל עליו את הדין, מתוודה על חטאיו ומבקש הצלה בזכות אברהם, יצחק ויעקב. עזריה מבקש שתפילתו תתקבל מכיוון שאין לעם ישראל מנהיג או נביא אשר ידריך אותו ואין אפשרות להקריב קורבן לה'.
המלאך מקרר את האש סביב חנניה, מישאל ועזריה.
שלושת הרֵעים מתפללים לה' פה אחד ומודים לו על נס ההצלה.

בדברי חז"ל

חז"ל הוסיפו פרטים רבים המעצימים את הנס בכבשן האש. המדרש על שיר השירים למשל מספר שחנניה, מישאל ועזריה יכלו להתחמק משהות באזור שבו יידרשו להשתחוות לפסל, אך בחרו להיות שם ולא להשתחוות, אף על פי שהנביא יחזקאל סירב להבטיח להם שיינצלו מכבשן האש. לפי המדרש במסכת פסחים מן התלמוד הבבלי, יוּרְקָמִי שר הברד עמד וביקש לרדת ולקרר את האש אך המלאך גבריאל, שהוא שר האש, אמר שיהיה נס יותר גדול אם הוא יֵרד ויחמם את האש מבחוץ. נוסף על כך מסופר שם שהם אמרו את מזמור פרק קט"ו מספר תהילים, המופיע בקריאת ההלל^[1].

הערכה למעשה חנניה, מישאל ועזריה

בספרות חז"ל, מעשה חנניה, מישאל ועזריה בכבשן האש שימש מופת לקידוש השם. חז"ל הפליגו בחשיבות המעשה ואמרו (מדרש שוחר טוב על תהילים, קי"ד): "באיזה זכות יצאו בני ישראל ממצרים? בזכות חנניה מישאל ועזריה". במסכת שמחות מצוינים פפוס ולוליאנוס, הרוגי המלכות ממרד התפוצות, כצאצאיהם של חנניה, של מישאל ושל עזריה, ואולי הכוונה היא צאצאיהם הרוחניים.

עם זאת בתלמוד (מסכת כתובות לג:) במסגרת דיון בשאלה איזה עונש חמור יותר, מיתה או מלקות, ציטטו חז"ל את דברי רב אשר דווקא ממעיטים את מסירות הנפש של חנניה, של מישאל ושל עזריה. לפי רב, אילו הלקו את חנניה, את מישאל ואת עזריה הם היו משתחווים לצלם.

בספר חשמונאים א' מסופר כיצד דרבן מתתיהו הכהן את בניו לשמור את המצוות בהביאו דוגמאות של אנשים אשר בזכות דבקותם במצוות זכו לשם ולתהילה. אחת הדוגמאות שהביא מתתיהו היא מעשה חנניה, מישאל ועזריה, אשר ניצלו מכבשן האש.

בסליחות המתפללים מבקשים שה' יענה לתפילותיהם כמו שענה לדמויות היסטוריות שונות. בין השאר אומרים: "מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בכבשן האש הוא יעננו".

התייחסויות מאוחרות

1952: הסיפור נרמז בשיר "Shadrach, Meshach, and Abednego" בביצועו של לואי ארמסטרונג.^[2]
1955: יצירתו פורצת הדרך של קרלהיינץ שטוקהאוזן "שירת הילדים" מבוססת על הסיפור.
1979: הסיפור מוזכר בשיר "Survival" של בוב מרלי מאלבומו ה - 11, "Survival".
1989: סיפור כבשן האש נרמז בשיר "שדרך" של הביסטי בויז מאלבומם השני, "Paul’s Boutique".
2017: ספרו של שמעון אדף נקרא שַׁדְרַךְ ומופיעות בו גם הדמויות חנניה, מישאל ועזריה.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חנניה, מישאל ועזריה בוויקישיתוף

חנניה, מישאל ועזריה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ז, עמוד א'
^ 1952, Louis Armstrong - Shadrach, Meshach, and Abednego
^ שדרך | שמעון אדף | הוצאת רסלינג, באתר www.resling.co.il

[1] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ז, עמוד א'

[2] 1952, Louis Armstrong - Shadrach, Meshach, and Abednego

[3] שדרך | שמעון אדף | הוצאת רסלינג, באתר www.resling.co.il

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''חנניה מישאל ועזריה''' (בשמותיהם ה[[ארמית|ארמיים]]: '''שדרך, מישך ועבד נגו''') הם [[דמות מקראית|דמויות מקראיות]] הנזכרות בספר [[דניאל]], בסיפור שבו הם מושלכים על ידי [[נבוכדנצר]] ל[[כבשן]] בשל סירובם לעבוד [[עבודה זרה]], וניצלים ממוות על ידי [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]].
+'''חנניה, מישאל ועזריה''' (בשמותיהם ה[[ארמית|ארמיים]]: '''שדרך, מישך ועבד נגו''') הם [[דמות מקראית|דמויות מקראיות]] הנזכרות בספר [[דניאל]], בסיפור שבו הם מושלכים על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] ל[[כבשן]] בשל סירובם לעבוד [[עבודה זרה]], וניצלים ממוות על ידי [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]].
-[[קובץ:Fiery furnace 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנניה, מישאל ועזריה בכבשן]]
+[[קובץ:Fiery furnace 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנניה, מישאל ועזריה בכבשן האש. ציור קיר בקטקומבה של פריסקילה, רומא (מאה שלישית - רביעית)]]
 ==בתנ"ך==
-ב[[ספר דניאל]] [[S:דניאל א|פרק א']] מסופר שחנניה, מישאל ועזריה ביחד עם [[דניאל]] הוגלו מ[[ירושלים]] על ידי [[נבוכדנצר]] עוד בימי המלך [[יהויקים]]. הם נבחרו בין ילדים חכמים מכל הממלכות שנכבשו על ידי בבל, והובאו לארמונו של מלך בבל. בפרק מסופר כיצד סירבו ארבעת הילדים לאכול מהאוכל של ארמון המלך והעדיפו לאכול זרעונים וכיצד הדבר היטיב עם בריאותם.
+ב{{תנ"ך|דניאל|א}}, מסופר שחנניה, מישאל ועזריה הוגלו עם [[דניאל]] מ[[ירושלים]] בידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] עוד בימי המלך [[יהויקים]]. הם נבחרו מבין ילדים חכמים מכל הממלכות שכבשה בבל, והובאו לארמונו של מלך בבל. בפרק מסופר כיצד סירבו ארבעת הילדים לאכול מהאוכל של ארמון המלך והעדיפו לאכול זרעונים, וכיצד הדבר היטיב עם בריאותם.
-בהמשך, ב[[S:דניאל ג|פרק ג']], מסופר שהמלך נבוכדנצר הקים פסל זהב ענק שסימל את מלכותה של בבל אשר לא תיגמר לעולם. נבוכדנצאר ציוה שכאשר התזמורת תנגן כל האנשים ישתחוו לפסל. אנשים מבבל הלשינו על חנניה, מישאל ועזריה שלא השתחוו לפסל והם הובאו לפני נבוכנצאר שעשה להם מבחן חוזר. משעמדו ב[[סרבנות|סירובם]] להשתחוות לפסל הם הושלכו לכבשן האש אשר חומו הוגבר מעבר לרגיל בגלל שהכעיסו את המלך. מרוב החום בכבשן, האנשים אשר הובילו את חנניה מישאל ועזריה לכבשן נשרפו בעצמם, אך הם עצמם נראו מתהלכים בתוך הכבשן ביחד עם אדם רביעי הנראה, על-פי המתואר, כבן אלהים (ככל הנראה, [[מלאך]]).
+בהמשך, ב{{תנ"ך|דניאל|ג|ללא=ספר}}, מסופר שהמלך נבוכדנצר הקים פסל זהב ענק שסימל את מלכותה של בבל אשר לא תיגמר לעולם. נבוכדנצר ציווה שכאשר תנגן התזמורת ישתחוו כל האנשים לפסל. אנשים מבבל הלשינו על חנניה, על מישאל ועל עזריה שלא השתחוו לפסל, והם הובאו לפני נבוכדנצר כדי שייווכח בכך בעצמו. משעמדו ב[[סרבנות|סירובם]] להשתחוות לפסל הם הושלכו לכבשן האש, אשר חומו הוגבר מעבר לרגיל בגלל שהכעיסו את המלך. מרוב החום בכבשן נשרפו בעצמם האנשים אשר הובילו את חנניה, את מישאל ואת עזריה לכבשן, אך השלושה נראו מתהלכים בתוך הכבשן עם דמות רביעית, הנראית על־פי המתואר כבן אלוהים (ככל הנראה, [[מלאך]]).
 ==בספרים החיצוניים==
 ב[[תוספות לספר דניאל]], המופיעות למשל ב[[תרגום השבעים]], נוסף קטע אשר אינו מצוי ב[[תנ"ך]]. קטע זה כולל:
-* עזריה התפלל לה' בתוך הכבשן קיבל עליו את הדין, התוודה על חטאיו וביקש הצלה בזכות [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]]. עזריה מבקש שתפילתו תתקבל מכיוון שאין לעם ישראל מנהיג או נביא אשר ידריך אותו ואין אפשרות להקריב [[קורבן (יהדות)|קורבן]] לה'.
+* עזריה מתפלל לה' בתוך הכבשן ומקבל עליו את הדין, מתוודה על חטאיו ומבקש הצלה בזכות [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]]. עזריה מבקש שתפילתו תתקבל מכיוון שאין לעם ישראל מנהיג או נביא אשר ידריך אותו ואין אפשרות להקריב [[קורבן (יהדות)|קורבן]] לה'.
-* המלאך מקרר את האש סביב חנניה מישאל ועזריה.
+* המלאך מקרר את האש סביב חנניה, מישאל ועזריה.
-* שלושת הרעים מתפללים לה' פה אחד ומודים לו על נס ההצלה.
+* שלושת הרֵעים מתפללים לה' פה אחד ומודים לו על נס ההצלה.
 ==בדברי חז"ל==
-[[חז"ל]] הוסיפו פרטים רבים המעצימים את הנס בכבשן האש. המדרש על שיר השירים, למשל, מספר שחנניה מישאל ועזריה יכלו להתחמק מלהיות באזור בו יידרשו להשתחוות לפסל אך בחרו להיות שם ולא להשתחוות למרות שהנביא [[יחזקאל]] סירב להבטיח להם שיינצלו מכבשן האש. לפי המדרש ב[[מסכת פסחים]] מן ה[[תלמוד הבבלי]] עמד [[יוּ‏‏רְקָ‏מִי]] שר הברד וביקש לרדת ולקרר את האש אך [[המלאך גבריאל]]‏ שהוא שר האש אמר שיהיה נס יותר גדול אם הוא יירד ויחמם את האש מבחוץ. בנוסף מסופר שם שהם אמרו את [[S:תהלים קטו|מזמור קט"ו]] מ[[ספר תהילים]], המופיע ב[[קריאת ההלל]] ([[פסחים]] [[S:פסחים קיז א|קיז, א]]).
+[[חז"ל]] הוסיפו פרטים רבים המעצימים את הנס בכבשן האש. המדרש על שיר השירים למשל מספר שחנניה, מישאל ועזריה יכלו להתחמק משהות באזור שבו יידרשו להשתחוות לפסל, אך בחרו להיות שם ולא להשתחוות, אף על פי שהנביא [[יחזקאל]] סירב להבטיח להם שיינצלו מכבשן האש. לפי המדרש ב[[מסכת פסחים]] מן ה[[תלמוד הבבלי]], [[יוּרְקָמִי]] שר הברד עמד וביקש לרדת ולקרר את האש אך המלאך [[גבריאל]], שהוא שר האש, אמר שיהיה נס יותר גדול אם הוא יֵרד ויחמם את האש מבחוץ. נוסף על כך מסופר שם שהם אמרו את מזמור {{תנ"ך|תהלים|קטו|ללא=ספר}} מ[[ספר תהילים]], המופיע ב[[קריאת ההלל]]{{הערה|{{בבלי|פסחים|קיז|א}}}}.
-==הערכה למעשה חנניה מישאל ועזריה==
+==הערכה למעשה חנניה, מישאל ועזריה==
-מעשה חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש שימש מופת ל[[קידוש השם]] במשך דורות רבים. חז"ל הפליגו בחשיבות המעשה ואמרו ([[מדרש שוחר טוב]] על [[תהילים]] קי"ד): "באיזה זכות יצאו בני ישראל ממצרים? בזכות חנניה מישאל ועזריה". ב[[מסכת שמחות]] מצוינים [[פפוס ולוליאנוס]] הרוגי המלכות מ[[מרד התפוצות]] כצאצאיהם של חנניה, מישאל ועזריה, ואולי הכוונה היא צאצאיהם הרוחניים.
+בספרות חז"ל, מעשה חנניה, מישאל ועזריה בכבשן האש שימש מופת ל[[קידוש השם]]. חז"ל הפליגו בחשיבות המעשה ואמרו ([[מדרש שוחר טוב]] על {{תנ"ך|תהילים|קיד|קצר=כן}}): "באיזה זכות יצאו בני ישראל ממצרים? בזכות חנניה מישאל ועזריה". ב[[מסכת שמחות]] מצוינים [[פפוס ולוליאנוס]], הרוגי המלכות מ[[מרד התפוצות]], כצאצאיהם של חנניה, של מישאל ושל עזריה, ואולי הכוונה היא צאצאיהם הרוחניים.
-עם זאת, ב[[תלמוד]] ([[מסכת כתובות]] לג:) במסגרת דיון לגבי איזה עונש יותר חמור, [[הוצאה להורג|מיתה]] או [[מלקות (הלכה)|מלקות]], ציטטו חז"ל את דברי [[רב (אמורא)|רב]] אשר דווקא ממעיטים את מסירות הנפש של חנניה מישאל ועזריה. לפי רב, אילו היו מלקים את חנניה, מישאל ועזריה הם היו משתחווים לצלם.
+עם זאת ב[[תלמוד]] ([[מסכת כתובות]] לג:) במסגרת דיון בשאלה איזה עונש חמור יותר, [[הוצאה להורג|מיתה]] או [[מלקות (הלכה)|מלקות]], ציטטו חז"ל את דברי [[רב (אמורא)|רב]] אשר דווקא ממעיטים את מסירות הנפש של חנניה, של מישאל ושל עזריה. לפי רב, אילו הלקו את חנניה, את מישאל ואת עזריה הם היו משתחווים לצלם.
-ב[[ספר חשמונאים א']] מסופר כיצד דרבן [[מתתיהו הכהן]] את בניו לשמור את המצוות בהביאו דוגמאות של אנשים אשר בזכות דבקותם במצוות זכו לשם ולתהילה. אחת הדוגמאות שמביא מתתיהו היא מעשה חנניה מישאל ועזריה אשר ניצלו מכבשן האש.
+ב[[ספר מקבים א|ספר חשמונאים א']] מסופר כיצד דרבן [[מתתיהו הכהן]] את בניו לשמור את המצוות בהביאו דוגמאות של אנשים אשר בזכות דבקותם במצוות זכו לשם ולתהילה. אחת הדוגמאות שהביא מתתיהו היא מעשה חנניה, מישאל ועזריה, אשר ניצלו מכבשן האש.
-ב[[סליחות]] מבקשים המתפללים שה' יענה לתפילותיהם כמו שענה לדמויות היסטוריות שונות. בין השאר אומרים: "מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בכבשן האש הוא יעננו".
+ב[[סליחות]] המתפללים מבקשים שה' יענה לתפילותיהם כמו שענה לדמויות היסטוריות שונות. בין השאר אומרים: "מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בכבשן האש הוא יעננו".
 ==התייחסויות מאוחרות==
+* 1952: הסיפור נרמז בשיר "Shadrach, Meshach, and Abednego" בביצועו של [[לואי ארמסטרונג]].{{הערה|1952, [https://www.youtube.com/watch?v=6r1baNdgImo Louis Armstrong - Shadrach, Meshach, and Abednego]
-סיפור כבשן האש נרמז בשיר "שדרך" של להקת ה[[ביסטי בויז]] המופיע באלבומם השני, "Paul’s Boutique".
+}}
+* 1955: יצירתו פורצת הדרך של [[קרלהיינץ שטוקהאוזן]] "שירת הילדים" מבוססת על הסיפור.
+*1979: הסיפור מוזכר בשיר "Survival" של [[בוב מארלי|בוב מרלי]] מאלבומו ה - 11, [[:en:Survival (Bob Marley and the Wailers album)|"Survival"]].
+* 1989: סיפור כבשן האש נרמז בשיר "שדרך" של ה[[ביסטי בויז]] מאלבומם השני, "Paul’s Boutique".
+*2017: ספרו של [[שמעון אדף]] נקרא שַׁדְרַךְ ומופיעות בו גם הדמויות חנניה, מישאל ועזריה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.resling.co.il/book.asp?book_id=952|כותרת=שדרך {{!}} שמעון אדף {{!}} הוצאת רסלינג|אתר=www.resling.co.il|תאריך_וידוא=2021-09-08}}</ref>
 ==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
 * {{אנצ דעת|1194}}
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:סיפורי התנ"ך]]
+[[קטגוריה:אישים בספר דניאל]]
-[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
 [[קטגוריה:נסים בתנ"ך]]
 [[קטגוריה:ספר דניאל]]
+[[קטגוריה:יהודי המאה השישית לפנה"ס]]
+[[קטגוריה:כנסת הגדולה]]