ספריית גן לוינסקי – הבדלי גרסאות
מ ונניח שהניסוח הזה נכון חותר, למה להסיר את תאריך הפתיחה? |
אין תקציר עריכה |
||
(34 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספרייה |
|||
⚫ | |||
| מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי|סטייה אנכית=-10|סטייה אופקית=-40}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=library}}}} |
|||
⚫ | |||
}} |
|||
[[קובץ:Levinski Garden Library 5.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הספרייה המוארת בלילה]] |
[[קובץ:Levinski Garden Library 5.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הספרייה המוארת בלילה]] |
||
[[קובץ:Levinski Garden Library 7.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הארון הנמוך עבור הילדים שדלתותיו משמשות משטח קריאה]] |
[[קובץ:Levinski Garden Library 7.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הארון הנמוך עבור הילדים שדלתותיו משמשות משטח קריאה]] |
||
⚫ | '''ספריית גן לוינסקי''' היא [[ספרייה]] ומרכז חברתי ותרבותי שהוקם ביוזמת עמותת אַרְטִים{{הערה|Arteam, צוות אמנות בין תחומית}}. הספרייה ממוקמת בגינת לוינסקי בשכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] ב[[תל אביב]] והפעלתה נעשית ב[[התנדבות]] במטרה לשרת את תושבי שכונות [[דרום תל אביב]], ובייחוד את קהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה באזור. |
||
⚫ | '''ספריית גן לוינסקי''' היא [[ספרייה]] ומרכז חברתי ותרבותי שהוקם ביוזמת עמותת אַרְטִים{{הערה|Arteam, צוות אמנות בין תחומית}}. הספרייה ממוקמת בגינת לוינסקי בשכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] ב[[תל אביב]] והפעלתה נעשית ב[[התנדבות]] במטרה לשרת את תושבי שכונות [[דרום תל אביב |
||
⚫ | |||
הספרייה נפתחה בספטמבר [[2009]] וטקס פתיחתה נערך ב-[[31 באוקטובר]] 2009 בנוכחות [[ראש עיריית תל אביב|ראש העירייה]], [[רון חולדאי]]. |
|||
⚫ | |||
==פעילות והפעלה== |
==פעילות והפעלה== |
||
הספרייה מכילה אלפי ספרים למבוגרים וילדים ב-16 שפות. עם מתנדביה ויוזמיה מקבוצת ארטים נמנים האמנים [[הדס עפרת]], [[רומי אחיטוב]] ו[[מרית בן ישראל]], ה[[אוצר (מקצוע)|אוצרת]] [[טלי תמיר]] וה[[אדריכל]] [[יואב מאירי]], שתכנן ועיצב את הספרייה. שותפים להפעלתה ארגון [[מסיל"ה]] המסייע לקהילות הזרות בתל אביב, וגורמים ממסדיים כדוגמת מנהלת שנת המאה ו[[מפעל הפיס]]. |
|||
בספרייה מתקיימות פעילויות שונות המחולקות על ידי מנהלי הספרייה ל"מסגרות": |
|||
סך הכל מפעילים אותה כ-70 מתנדבים בני לאומים שונים, בהם [[סטודנט]]ים, [[ספרן|ספרנים]] פעילים ו[[פנסיונר]]ים. |
|||
*'''המרכז החינוכי-קהילתי''' המציע קורסי ערב לחברי קהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה. המרכז מנוהל על ידי קבוצת מנהיגות המורכבת מפעילים מקרב מבקשי המקלט ומהגרי העבודה. מטרת קורסי הערב לספק למשתתפים הכשרה מקצועית שתסייע להם למצות הזדמנויות בשוק העבודה, להרחיב את הכרותם את החברה הישראלית ולהכיר את הזכויות שלהם בישראל. בנוסף לכך, המרכז מציע מסגרות לקידום מנהיגות מקומית. בכל שנה, מעל ל-1500 תלמידים ותלמידות משתתפים בקורסי הערב של המרכז. הקורסים כוללים לימודי שפה (עברית, אנגלית וצרפתית), מחשבים (טכנאות מחשבים, תכנות, פוטושופ ועריכת וידאו), צילום, תפירה ועיצוב גזרות. הקורסים מפותחים על ידי צוות הארגון על מנת שיתאימו לצרכים של הקהילות. מורי המרכז מלמדים בו בהתנדבות. רבים התחילו כתלמידים במרכז והתקדמו להוראה. |
|||
* '''המרכז הקהילתי לילדים ונוער''' המשרת מעל 150 מילדי השכונה הבאים לספרייה לשחק, ליצור וללמוד. המרכז מקיים שעות סיפור, משחקים, הצגות והופעות מוזיקליות, ב[[עברית]] ובשפות נוספות. בנוסף, המרכז עוסק בסיוע להורים במימוש של זכויות ילדיהם מול הרשויות. במסגרת זאת, הספרייה מפעילה שתי תוכניות סנגור קהילתיות לקידום [[זכויות ילדים]]: |
|||
[[קובץ:Levinski Garden Library Catalog.jpg|120px|ממוזער|ימין|הצבעים בשיטת ה[[קיטלוג]] הייחודית]] |
|||
**התכנית הראשונה הנה '''פורום הורים''' המבוסס על גישה קהילתית-שיתופית שמערבת הורים מבקשי מקלט ומהגרי עבודה בקידום זכויותיהם של ילדיהם לחינוך. הפורום מקדם את הקמתם של ועדי הורים בבתי ספר ובגני ילדים, מספק מידע על זכויותיהם החינוכיות של הילדים, נותן ייעוץ משפטי להורים ומקדם הפצת מידע בנוגע לזכויות ילדים. |
|||
** התכנית השנייה הנה '''קידום מדיניות בתחום החינוך''' בדגש על עבודה מול עיריית תל אביב, משרד החינוך ומשרד הרווחה. באמצעות כלים משפטיים, הספרייה מקדמת נושאים כגון הפרדה במערכת החינוך, גישה ליום לימודים ארוך, הפחתת כמות התלמידים בכל כיתה, והכשרות ייעודיות לצוותים החינוכיים. |
|||
==קיטלוג== |
|||
הספרייה בחרה ב[[קטלוג]] ייחודי, וספריה מסומנים לפי שפות שונות, אך הן מעורבבות מתוך הרצון לחבר ולא לבַדֵל בין אנשים. נלווה לקטלוג משחק בו מקטלגים מחדש כל ספר שהושאל, תחילה קטלגו לפי אחד ה[[חוש]]ים, אך זה הוחלף בקטלוג לפי ה[[רגש]]ות שהספר עורר בקוראיו. נתון משתנה לפי הקטלוג של הקורא האחרון. דבר שיוצר מעין קריטריונים חדשים לבחינת הספרים. |
|||
על כל ספר מופיעה מדבקה צבעונית בגובה 5 סנטימטר ועליה מצוינת שפת הספר, ומדבקה נוספת המציינת את הרגשות שעורר. ב[[כריכה]] הפנימית של כל ספר קיימת מדבקה ובה שאלה המבקשת מהקוראים לתאר את הספר ולצידה שבע מילים המתארות רגשות שהוא עשוי לעורר: מצחיק, מוזר, משעמם, עצוב, מרתק, מעורר השראה, מרגש. כל רגש מקודד לפי צבע. כאשר הקורא הראשון חשב שהספר מצחיק, הוא יסומן על ידי פס רחב בצבע [[סגול]] ויוצב במדפים המיועדים לספרים מצחיקים בספרייה. אם הקורא השני מסכים איתו המדבקה הסגולה תחולק לשניים (כדי לציין את מספר הקוראים שחשבו כך), אולם אם הקורא השלישי יקבע כי הספר משעמם המדבקה הבאה תחולק לשלוש, 2 שליש סגול ושליש עליון [[כחול]] והספר יעבור לאזור של הספרים המשעממים, כך לא משנה כמה קוראים שחשבו שהוא מצחיק, הקורא האחרון מחליט על סיווגו. |
|||
==המבנה== |
==המבנה== |
||
⚫ | המבנה הוא במכוון קבוע-ארעי שניתן לפרקו ואין לו קירות או דלתות המצריכות שומר בכניסה. הוא החל כ"[[קיוסק]]" לספרים הבנוי ממעין קופסה קלה מאורכת עשויה מ[[מתכת]] ועץ העומדת על רגליים דקיקות שנוצרו על מנת שלא יפגעו בדשא ויעניקו לה תחושת קלילות. הקופסה נפתחת לקיר ספרים הצמוד ל[[מקלט (מיגון)|מקלט]] ציבורי בו שני ארונות, ארון גבוה שקוף למבוגרים המואר מבפנים, כך בשעות הלילה הספרים מוארים ובולטים על רקע הגן. ומולו מבנה ארוך נמוך עבור הילדים, שדלתותיו מורדות כלפי מטה ויוצרות אפקט של רצפת [[פרקט]] עליה הם יכולים לשבת ולעיין בספרים{{הערה|שם=העוקץ|{{העוקץ|[[מרית בן ישראל]]|ב-1.1 לא יהיו יותר ספרים|2011/11/03/ב-1-בינואר-לא-יהיו-יותר-ספרים}}}}. |
||
⚫ | |||
⚫ | המבנה הוא במכוון קבוע-ארעי שניתן לפרקו ואין לו קירות או דלתות המצריכות שומר בכניסה. הוא החל כ"[[קיוסק]]" לספרים הבנוי ממעין קופסה קלה מאורכת עשויה מ[[מתכת]] ועץ העומדת על רגליים דקיקות שנוצרו על מנת שלא יפגעו בדשא ויעניקו לה תחושת קלילות. הקופסה נפתחת לקיר ספרים הצמוד ל[[מקלט (מיגון)|מקלט]] ציבורי בו שני ארונות, ארון גבוה שקוף למבוגרים המואר מבפנים, כך בשעות הלילה הספרים מוארים ובולטים על רקע הגן. ומולו מבנה ארוך נמוך עבור הילדים, שדלתותיו מורדות כלפי מטה ויוצרות אפקט של רצפת [[פרקט]] עליה הם יכולים לשבת ולעיין בספרים. |
||
⚫ | |||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{אתר רשמי}} |
* {{אתר רשמי}} |
||
{{רשתות חברתיות}} |
{{רשתות חברתיות}} |
גרסה אחרונה מ־21:34, 6 באפריל 2023
תאריך ייסוד | 2009 |
---|---|
קואורדינטות | 32°03′26″N 34°46′42″E / 32.057277777778°N 34.778333333333°E |
https://www.thegardenlibrary.com/ | |
ספריית גן לוינסקי היא ספרייה ומרכז חברתי ותרבותי שהוקם ביוזמת עמותת אַרְטִים[1]. הספרייה ממוקמת בגינת לוינסקי בשכונת נווה שאנן בתל אביב והפעלתה נעשית בהתנדבות במטרה לשרת את תושבי שכונות דרום תל אביב, ובייחוד את קהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה באזור.
הספרייה ממוקמת כמתקן פתוח בסמוך לתחנה המרכזית בפינת שדרות הר ציון ורחוב לוינסקי, במטרה להגיע לציבור היעד שלה הממוקם באזור. היא פועלת בשעות אחר הצהריים והערב, בכל ימות השבוע.
פעילות והפעלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספרייה מכילה אלפי ספרים למבוגרים וילדים ב-16 שפות. עם מתנדביה ויוזמיה מקבוצת ארטים נמנים האמנים הדס עפרת, רומי אחיטוב ומרית בן ישראל, האוצרת טלי תמיר והאדריכל יואב מאירי, שתכנן ועיצב את הספרייה. שותפים להפעלתה ארגון מסיל"ה המסייע לקהילות הזרות בתל אביב, וגורמים ממסדיים כדוגמת מנהלת שנת המאה ומפעל הפיס.
בספרייה מתקיימות פעילויות שונות המחולקות על ידי מנהלי הספרייה ל"מסגרות":
- המרכז החינוכי-קהילתי המציע קורסי ערב לחברי קהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה. המרכז מנוהל על ידי קבוצת מנהיגות המורכבת מפעילים מקרב מבקשי המקלט ומהגרי העבודה. מטרת קורסי הערב לספק למשתתפים הכשרה מקצועית שתסייע להם למצות הזדמנויות בשוק העבודה, להרחיב את הכרותם את החברה הישראלית ולהכיר את הזכויות שלהם בישראל. בנוסף לכך, המרכז מציע מסגרות לקידום מנהיגות מקומית. בכל שנה, מעל ל-1500 תלמידים ותלמידות משתתפים בקורסי הערב של המרכז. הקורסים כוללים לימודי שפה (עברית, אנגלית וצרפתית), מחשבים (טכנאות מחשבים, תכנות, פוטושופ ועריכת וידאו), צילום, תפירה ועיצוב גזרות. הקורסים מפותחים על ידי צוות הארגון על מנת שיתאימו לצרכים של הקהילות. מורי המרכז מלמדים בו בהתנדבות. רבים התחילו כתלמידים במרכז והתקדמו להוראה.
- המרכז הקהילתי לילדים ונוער המשרת מעל 150 מילדי השכונה הבאים לספרייה לשחק, ליצור וללמוד. המרכז מקיים שעות סיפור, משחקים, הצגות והופעות מוזיקליות, בעברית ובשפות נוספות. בנוסף, המרכז עוסק בסיוע להורים במימוש של זכויות ילדיהם מול הרשויות. במסגרת זאת, הספרייה מפעילה שתי תוכניות סנגור קהילתיות לקידום זכויות ילדים:
- התכנית הראשונה הנה פורום הורים המבוסס על גישה קהילתית-שיתופית שמערבת הורים מבקשי מקלט ומהגרי עבודה בקידום זכויותיהם של ילדיהם לחינוך. הפורום מקדם את הקמתם של ועדי הורים בבתי ספר ובגני ילדים, מספק מידע על זכויותיהם החינוכיות של הילדים, נותן ייעוץ משפטי להורים ומקדם הפצת מידע בנוגע לזכויות ילדים.
- התכנית השנייה הנה קידום מדיניות בתחום החינוך בדגש על עבודה מול עיריית תל אביב, משרד החינוך ומשרד הרווחה. באמצעות כלים משפטיים, הספרייה מקדמת נושאים כגון הפרדה במערכת החינוך, גישה ליום לימודים ארוך, הפחתת כמות התלמידים בכל כיתה, והכשרות ייעודיות לצוותים החינוכיים.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה הוא במכוון קבוע-ארעי שניתן לפרקו ואין לו קירות או דלתות המצריכות שומר בכניסה. הוא החל כ"קיוסק" לספרים הבנוי ממעין קופסה קלה מאורכת עשויה ממתכת ועץ העומדת על רגליים דקיקות שנוצרו על מנת שלא יפגעו בדשא ויעניקו לה תחושת קלילות. הקופסה נפתחת לקיר ספרים הצמוד למקלט ציבורי בו שני ארונות, ארון גבוה שקוף למבוגרים המואר מבפנים, כך בשעות הלילה הספרים מוארים ובולטים על רקע הגן. ומולו מבנה ארוך נמוך עבור הילדים, שדלתותיו מורדות כלפי מטה ויוצרות אפקט של רצפת פרקט עליה הם יכולים לשבת ולעיין בספרים[2].
המבנה מכוסה בחופה קבועה המשתרעת מעל המבנים ומספקת מחסה מהשמש ומהגשם ומגנה על הספרים והמבקרים. בין הארונות ישנה רחבה המיועדת ליצירה, עיון, קריאה ומשחק ובה גם מתקיימים מפגשים חברתיים[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ספריית גן לוינסקי
- ספריית גן לוינסקי, ברשת החברתית פייסבוק
- יובל בן-עמי, כתבה על הספרייה באתר האדריכלות דומוס (באנגלית)
- הספרייה במצעד היצירות האיכותיות לילדים – שנת 2011, באתר הפנקס
- דניאל ראוכוורגר, בזכות התגייסות האמנים, ספריית גן לוינסקי ניצלה מסגירה, באתר הארץ, 1 בינואר 2012
- The enlightened library, באתר הארץ (באנגלית)
- ספרייה כעיר מקלט, ריאיון עם מנהל ספריית גן לוינסקי בתל אביב, באתר הפנקס
- אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, עשור באדריכלות: עסקים כרגיל, באתר הארץ, 7 בינואר 2010
- נתניאל פורגנג, אסור לסגור את ספריית לוינסקי, באתר ynet, 13 בדצמבר 2011
- אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, אופטימיות להשאלה, באתר הארץ, 30 ביולי 2009
- נאוה סמל, הארץ של הסופרים | נאוה סמל מבקרת בספרייה בגן לוינסקי שהפכה למגדלור בים החשדנות, באתר הארץ, 15 ביוני 2011
- מרית בן ישראל, הו יהיה שם שמח, בפתיחה החגיגית של ספריית גן לוינסקי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Arteam, צוות אמנות בין תחומית
- ^ 1 2 מרית בן ישראל, ב-1.1 לא יהיו יותר ספרים, באתר "העוקץ", 3 בנובמבר 2011