הצגת המקור של הדף "ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=ריצ'רד השלישי מלך אנגליה|אחר=מחזה מאת שייקספיר|ראו=[[ריצ'רד השלישי (מחזה)]]}}
{{מנהיג
| שם = ריצ'רד השלישי
| תמונה = King Richard III.jpg
| כיתוב = מוצג ב[[גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון)]]
| שם בשפת המקור = Richard III of England
| מדינה = {{דגל|ממלכת אנגליה||+}}
| מקום קבורה = {{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[לסטר]], [[הממלכה המאוחדת]]
| תאריך לידה = [[2 באוקטובר]] [[1452]]
| מקום לידה = [[פות'רינגיי]] {{אנ|Fotheringhay}}, [[ממלכת אנגליה]]
| תאריך פטירה = [[22 באוגוסט]] [[1485]]
| מקום פטירה = [[קרב בוסוורת'|בוסוורת']], [[ממלכת אנגליה]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=מלך אנגליה ואדון אירלנד
|התחלת כהונה=[[20 ביוני]] [[1483]]
|סיום כהונה=[[22 באוגוסט]] [[1485]]
|הקודם בתפקיד=[[אדוארד החמישי, מלך אנגליה]]
|הבא בתפקיד=[[הנרי השביעי, מלך אנגליה]]
}}
| שם השושלת = [[בית יורק|יורק]]
| תואר = מלך אנגליה ואדון אירלנד
| צאצאים = [[אדוארד, הנסיך מוויילס]]
| בת זוג = [[אן נוויל]]
}}
'''ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה''' (ב[[אנגלית]]: '''Richard III of England''';{{כ}} [[2 באוקטובר]] [[1452]] – [[22 באוגוסט]] [[1485]]) היה [[מלכי אנגליה|מלך]] [[ממלכת אנגליה|אנגליה]] מ-[[1483]] ועד מותו ב[[קרב בוסוורת']] אשר סיים את [[מלחמות השושנים]].

ריצ'רד, בנו של [[ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק]], היה אחיו הצעיר של [[אדוארד הרביעי, מלך אנגליה]]. ב-1461, בעודו בן תשע, קיבל את התואר דוכס גלוסטר. ב-1472 מינהו אחיו למושל צפון הממלכה. ב-1483, עם מות אדוארד, מונה ריצ'רד לעוצר ולאפוטרופוס בשם היורש המיועד [[אדוארד החמישי]], אחיינו. כמעט מיד הוכרזו נישואיו של המלך הקודם כלא-תקפים, ושני בניו הוצאו מסדר הירושה בתור ממזרים. ריצ'רד הוכתר למלך אנגליה, ו[[הנסיכים שבמצודה|שני אחייניו נעלמו]]. שאלת מעורבותו במותם שנויה במחלוקת. באותה שנה דיכא המלך החדש מרד בהנהגת [[הנרי סטאפורד, הדוכס השני מבקינגהאם|הדוכס מבקינגהאם]]. באוגוסט 1485 הוביל [[הנרי השביעי, מלך אנגליה|הנרי טיודור]] מרד נוסף, וריצ'רד נקטל בקרב בוסוורת'. הוא היה מלך אנגליה האחרון מ[[בית יורק]] והאחרון למות בקרב. המוניטין ההיסטוריים של ריצ'רד עוצבו על ידי מתנגדיו, בייחוד במחזה "[[ריצ'רד השלישי (מחזה)|ריצ'רד השלישי]]" מאת [[שייקספיר]], והוא נזכר כאחד המלכים בעלי התדמית השלילית ביותר בתולדות אנגליה.

==רקע היסטורי - בית יורק, אנגליה במלחמות השושנים==
{{הפניה לערך מורחב|מלחמות השושנים}}
ריצ'רד נולד בשנת [[1452]] כבנו הרביעי של [[ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק]], אחד מראשי השושלות המתחרות על השלטון ב[[ממלכת אנגליה|אנגליה]] ב[[מלחמות השושנים]]. [[בית יורק]], אשר אביו של ריצ'רד עמד בראשו, היה בעל תביעה חזקה לכתר, שהתחרתה בתביעת המלך המכהן [[הנרי השישי, מלך אנגליה|הנרי השישי]] שעמד בראש המחנה היריב, [[בית לנקסטר]].

לדוכס מיורק היו ארבעה בנים: הבכור - אדוארד, לימים [[אדוארד הרביעי, מלך אנגליה]]. השני - [[אדמונד, רוזן ראטלנד]]. השלישי - [[ג'ורג' פלנטג'נט, דוכס קלרנס|ג'ורג' דוכס קלרנס]]. והרביעי - ריצ'רד.

בשנת [[1460]] נחל בית יורק תבוסה קשה ב[[קרב וייקפילד]]. בקרב נהרגו דוכס יורק, אביו של ריצ'רד, ורוזן ראטלנד, אחיו, שהיה אז בן 18. ראשיהם של יורק וראטלנד נכרתו והוקעו על גבי עמודים בחומת העיר [[יורק]] כאשר את ראשו של הדוכס מיורק עוטה כתר מנייר לאות לעג ליומרתו לשאת את הכתר האנגלי. אין להפחית בהשפעת אירוע זה על ריצ'רד הצעיר. גם לשאר המעורבים במלחמה הייתה וייקפילד נקודת מפנה. עד לקרב וייקפילד ניתן היה לראות בסכסוך משום ויכוח תאורטי על זכויות ירושה. מוייקפילד הונעו הצדדים על ידי מניע רב כוח - נקמה אישית, שלהשגתה היו כל האמצעים כשרים.

ריצ'רד הצעיר הועבר להשגחתו של אחד מנכבדי האצילים, [[ריצ'רד נוויל, הרוזן מווריק]]. ווריק היה הציני והתככן בין הדמויות שפעלו במלחמה. בין [[1460]] עד למותו בשנת [[1471]] היה ווריק "ממליך המלכים" באנגליה. בהעבירו את תמיכתו בין בית יורק לבית לנקסטר לפי הרצוי לו, ביסס את כוחו האישי עד שבשלב מסוים שלט בפועל באנגליה והחזיק במעצר הן בטוען לכתר מטעם יורק, [[אדוארד הרביעי]], אחיו של ריצ'רד, והן במלך מטעם לנקסטר, [[הנרי השישי, מלך אנגליה|הנרי השישי]]. לבסוף מת כשהוא נלחם כנגד אדוארד הרביעי לצד בית לנקסטר, כשלצידו קלארנס, אחיהם הנוסף של ריצ'רד ואדוארד.

==מלכותו של אחיו אדוארד הרביעי==
אחיו של ריצ'רד, אדוארד הרביעי, הוכרז לראשונה כמלך אנגליה בשנת [[1461]], אך מלכותו לא נכונה בידו אל מול בגידות, קשרים ותככים למיניהם עד שנת [[1471]]. בכל אלו עמד ריצ'רד לצדו כשהוא נאמן ללא סייג. התנהגותו בלטה לעומת התנהגות אחיהם ג'ורג' דוכס קלרנס, אשר עבר למחנה היריב והוצא להורג. בעת עלייתו של אחיו לשלטון, קיבל ריצ'רד את התואר "[[דוכס גלוסטר]]".

לאחר ניצחונות שנת [[1471]] נראה כי שלטון בית יורק התבסס באופן סופי. ריצ'רד נישא ל[[אן נוויל]], בתו של ווריק המנוח, ואלמנתו של יורש העצר לבית לנקסטר, הנסיך אדוארד. הנישואין, שנערכו ב-[[12 ביולי]] [[1472]] הקנו לריצ'רד את הונו ואחוזותיו הנרחבות של ווריק שהיה האדם העשיר באנגליה כאשר החלה המלחמה, והיוו גם איחוד בין שלוש הסיעות ששפכו דם כה רב במהלך המלחמות האחרונות - בית יורק (מצד החתן), בית לנקסטר (מצד בעלה המנוח של הכלה) וסיעת ווריק (מצד הכלה). בשנת [[1473]] נולד לזוג בן, [[אדוארד ממידלהם, נסיך ויילס|אדוארד]]. בנוסף קיבל ריצ'רד מאחיו נחלות נרחבות בצפון המדינה.

אדוארד הרביעי היה אדם קל דעת והולל. אמנם היה בין הנחושים שבמצביאי מלחמת השושנים, ועוז רוחו והצלחותיו הצבאיות זיכו אותו בדין בניצחון, אך בחייו הפרטיים היה הולל, ונהנה ממנעמי השלטון. בעודו צעיר התארס לליידי אלנור טלבוט, אך בעודו מאורס נישא לאישה ממעמד נמוך יחסית בשם [[אליזבת וודוויל]], והיא שהייתה למלכתו.

ב-[[1483]] מת אדוארד לפתע והותיר אחריו שני בנים וחמש בנות. בניו, [[אדוארד החמישי, מלך אנגליה|אדוארד החמישי]] יורשו לכס המלכות האנגלי, ו[[ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק]], היו בני 12 ו-9 שנים בעת מותו.

==עלייתו לכס המלוכה==
[[קובץ:Ryszard III i Anna Neville.JPG|ממוזער|ריצ'רד השלישי, ציור מסוף המאה ה-15|299x299 פיקסלים]]
{{הפניה לערך מורחב|הנסיכים שבמצודה}}
בעת מותו של אחיו [[אדוארד הרביעי, מלך אנגליה|אדוארד הרביעי]] ב-9 באפריל 1483, בנו בן ה-12, [[אדוארד החמישי, מלך אנגליה|אדוארד החמישי]], ירש אותו. ריצ'רד מונה ל[[לורד פרוטקטור|לורד מגן הממלכה]] ובהמלצת הברון הייסטינגס, ריצ'רד קיבל על עצמו את תפקידו ועזב את בסיסו ב[[יורקשייר]] ללונדון. ב-29 באפריל, כפי שסוכם מראש, ריצ'רד ובן דודו, [[הנרי סטאפורד, הדוכס השני מבקינגהאם]], נפגשו עם אחי המלכה, אנתוני וודוויל, הרוזן השני מריברס, בנורת'המפטון. לבקשת [[אליזבת וודוויל|המלכה]], הרוזן ריברס ליווה את המלך הצעיר ללונדון עם ליווי חמוש של 2,000 איש, בעוד שלריצ'רד ולבקינגהאם היה ליווי משותף של 600 איש. אדוארד החמישי נשלח דרומה יותר לסטוני סטראטפורד.

בהתחלה ידידותית, ריצ'רד עצר את הרוזן ריברס, את אחיינו ריצ'רד גריי ואת חברו, תומאס ווהן. הם נלקחו לטירת פונטרקט, שם הם הוצאו להורג ב-25 ביוני באשמת בגידה בלורד המגן לאחר שהופיעו בפני טריבונל בראשות הנרי פרסי, הרוזן הרביעי מנורת'מברלנד. ריברס מינה את ריצ'רד כמבצע צוואתו.

לאחר מעצרו של ריברס, ריצ'רד ובקינגהאם עברו לסטוני סטראטפורד, שם הודיע ריצ'רד לאדוארד החמישי על מזימה שנועדה לשלול ממנו את תפקיד המגן, וכי מבצעיה טופלו. הוא המשיך ללוות את המלך ללונדון. הם נכנסו לעיר ב-4 במאי, מציגים את עגלות הנשק שריברס לקח עם צבאו בן ה-2,000 איש. ריצ'רד שיכן תחילה את אדוארד בדירות הבישוף; לאחר מכן, בהצעת בקינגהאם, הועבר המלך לדירות המלכותיות ב[[מצודת לונדון]], שם המתינו המלכים באופן מסורתי להכתרתם.

עם שמיעת החדשות על מעצר אחיה ב-30 באפריל, המלכה האלמנה נמלטה למקלט ב[[מנזר וסטמינסטר]]. הצטרפו אליה בנה מנישואיה הראשונים, תומאס גריי, המרקיז הראשון מדורסט; חמש בנותיה; ובנה הצעיר, [[ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק|ריצ'רד משורוסברי, דוכס יורק]].

ב-10/11 ביוני, ריצ'רד כתב לראלף, לורד נוויל ולאחרים ולבקש את תמיכתם נגד "המלכה, תומכיה וקרוביה" שלדבריו חשד במזימתם לרצוח אותו. בישיבת המועצה ב-13 ביוני במגדל לונדון, ריצ'רד האשים את הייסטינגס ואחרים שקשרו נגדו עם הוודווילים והאשים את ג'יין שור, אהובתו של הייסטינגס ותומאס גריי, שפעלה כמתווכת. לפי [[תומאס מור]], הייסטינגס נלקח מחדרי המועצה והוצא להורג מידית בחצר, בעוד שאחרים, כמו לורד תומאס סטנלי וג'ון מורטון, בישוף אילי, נעצרו. הבישוף מורטון שוחרר למשמורתו של בקינגהאם. ב-16 ביוני, המלכה האלמנה הסכימה למסור את דוכס יורק ל[[הארכיבישוף מקנטרברי|ארכיבישוף מקנטרברי]] כדי שיוכל להשתתף בהכתרת אחיו אדוארד, שעדיין תוכננה ל-22 ביוני.

לאחר כחודש ימים, ב-[[22 ביוני]] 1483, התכנס הפרלמנט והכריז כי נישואיו של אדוארד הרביעי לאליזבת וודוויל לא היו תקפים, ובכך שלל את הלגיטימיות של אדוארד החמישי. ב-[[25 ביוני]] הופיע ריצ'רד בפני הפרלמנט, הכריז על ביטול נישואי אחיו, ועל עצמו כמלך אנגליה. ב-[[6 ביולי]] 1483 הוכתר ריצ'רד כמלך אנגליה.

==מלכותו של ריצ'רד==
הנסיכים, שעדיין שהו במגורים המלכותיים במגדל לונדון בזמן הכתרתו של ריצ'רד, נעלמו מהעין לאחר קיץ 1483. למרות שלאחר מותו של ריצ'רד השלישי הוא הואשם בכך שהרג את אדוארד ואת אחיו, במיוחד על ידי תומאס מור ובמחזהו של שייקספיר, העובדות סביב היעלמותם נותרו בלתי ידועות. חשודים נוספים הוצעו, כולל בקינגהאם ואפילו הנרי השביעי, אף שריצ'רד נשאר חשוד מרכזי.

לאחר טקס ההכתרה, יצאו ריצ'רד ואן לסיור מלכותי כדי לפגוש את נתיניהם. במהלך המסע ברחבי המדינה, המלך והמלכה תרמו למכללת המלך ולמכללת המלכה באוניברסיטת קיימברידג', ונתנו מענקים לכנסייה. הוא עדיין חש קשר חזק עם אחוזותיו הצפוניות, ריצ'רד תכנן מאוחר יותר להקים קפלת תפילה גדולה במנזר יורק עם מעל 100 כמרים. הוא גם ייסד את המכללה לנשק.
[[קובץ:Rous Roll Richard III detail.jpeg|ממוזער|ריצארד עם חרב בידו בימנית. 1483]]

==== המרד של בקינגהאם 1483 ====
ב-1483, קמה קנוניה בקרב מספר אצילים ממורמרים, רבים מהם היו תומכיו של אדוארד הרביעי ושל "הממסד היורקיסטי כולו". הקנוניה הובלה רשמית על ידי בן בריתו לשעבר של ריצ'רד, [[הנרי סטאפורד, הדוכס השני מבקינגהאם|דוכס בקינגהאם]], ייתכן שהם תכננו להדיח את ריצ'רד השלישי ולהחזיר את אדוארד החמישי לכס המלוכה, וכשהשמועות החלו לצוף כי אדוארד ואחיו מתים, הציע בקינגהאם ש[[הנרי השביעי, מלך אנגליה|הנרי טיודור]] יחזור מגלות, ייקח את הכתר ויינשא [[אליזבת מיורק|לאליזבת]], בתו הבכורה של אדוארד הרביעי. נרטיב זה נובע מהפרלמנט של ריצ'רד ב-1484, ולכן יש להתייחס אליו "בזהירות".

בקינגהאם גייס כוח משמעותי מאחוזותיו בוויילס. הנרי, בגלותו בבריטני, נהנה מתמיכתו של גזבר בריטני, פייר לנדאיס, שקיווה שניצחון בקינגהאם יבסס ברית בין בריטני לאנגליה.

חלק מהספינות של הנרי טיודור נתקלו בסערה ונאלצו לחזור לבריטני או לנורמנדי, בעוד הנרי עגן מול פלימות' במשך שבוע לפני שלמד על כישלון בקינגהאם. צבאו של בקינגהאם סבל מאותה סערה וננטש כאשר כוחות ריצ'רד הגיעו נגדם. בקינגהאם ניסה להימלט בתחפושת, אך הוסגר על ידי שומריו תמורת הפרס שריצ'רד הציע על ראשו. הוא הורשע בבגידה והוצא להורג בסולסברי, ליד פונדק ראש השור, ב-2 בנובמבר.

בימי מלכותו ריצ'רד החל ברפורמות כלכליות ופוליטיות. הוא החזיר ל[[הפרלמנט האנגלי|פרלמנט]] רבות מן הסמכויות ששלל ממנו המלך [[אדוארד הראשון, מלך אנגליה|אדוארד הראשון]].

באפריל [[1484]] מת לפתע [[אדוארד, הנסיך מוויילס|יורש העצר אדוארד.]] אן, אשתו של ריצ'רד, הייתה אישה חולנית, ונראה היה כי לא תהיה מסוגלת עוד ללדת. במהלך שנת 1484 יצאו אליזבת וודוויל ובנותיה ממפלטן בכנסיית וסטמינסטר, והתקבלו בחצר ברוב טקס. במרץ [[1485]] מתה אשתו של ריצ'רד, אן נוויל החולנית וידועת הצער, ובעקבות זאת נפוצו שמועות כי ריצ'רד מתעתד להתחתן עם [[אליזבת מיורק|אליזבת]], בתם הבכורה של אליזבת וודוויל ואדוארד הרביעי. ר'יצרד הכחיש שמועות אלה.

==קרב בוסוורת'==
{{הפניה לערך מורחב|קרב בוסוורת'}}
[[קובץ:A Chronicle of England - Page 453 - Richard III at Bosworth.jpg|ממוזער|262x262 פיקסלים|מותו של המלך בקרב]]
אחד מאצילי בית לנקסטר הגולים בצרפת, הנרי טיודור, הרוזן מריצ'מונד, גייס צבא ושב לאנגליה להתעמת עם ריצ'רד באופן ישיר. ריצ'מונד (שהפך לאחר ניצחונו בקרב ל[[הנרי השביעי, מלך אנגליה|הנרי השביעי]]) היה צאצא לבנו הממזר של [[ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר|ג'ון מגונט]], בנו של [[אדוארד השלישי]], וככזה בעל תביעה קלושה לכתר. אביו הוצא להורג כאיש לנקסטר לאחר ניצחון בית יורק, והוא עצמו גלה בצרפת. באנגליה גייס ריצ'מונד תמיכה נוספת.

ב-22 באוגוסט 1485, ריצ'רד פגש את כוחותיו המועטים של הנרי טיודור בקרב בוסוורת'. ריצ'רד רכב על סוס מהיר וחזק במיוחד. גודלו של צבא ריצ'רד הוערך ב-8,000 איש ושל הנרי ב-5,000, אך המספרים המדויקים אינם ידועים, למרות שהצבא המלכותי נחשב "גדול משמעותית" מצבאו של הנרי. התפיסה המסורתית של זעקות המלך המפורסמות "בגידה!" לפני נפילתו היא שבמהלך הקרב ריצ'רד ננטש על ידי הברון סטנלי (שהפך לרוזן דרבי באוקטובר), סר ויליאם סטנלי, והנרי פרסי, הרוזן הרביעי מנורת'מברלנד.

כל הדיווחים מציינים כי המלך ריצ'רד לחם באומץ רב במהלך תמרון זה, כשהוא מפיל את סר ג'ון צ'יין, אלוף הקרב הידוע, הורג את נושא הדגל של הנרי, סר ויליאם ברנדון, ומתקרב במרחק חרב מהנרי טיודור לפני שהוקף על ידי אנשיו של סר ויליאם סטנלי ונהרג. פולידור ורגיל, ההיסטוריון הרשמי של הנרי השביעי, כתב כי "המלך ריצ'רד, לבדו, נהרג בלחימה אמיצה בצפיפות אויביו". הכרוניקן הבורגונדי, ז'אן מולינה, מציין כי וולשי הנחית את מכת המוות עם הלברד בעוד סוסו של ריצ'רד נתקע באדמה ביצתית. נאמר כי המכות היו כה חזקות שהקסדה של המלך נדחקה לתוך גולגולתו. המשורר הוולשי העכשווי גוטו'ר גלין מרמז כי הוולשי המוביל, רייס אפ תומאס, או אחד מאנשיו הרג את המלך, וכותב כי "הרג את החזיר, גילח את ראשו".

הזיהוי ב-2013 של גופתו של המלך ריצ'רד מראה כי השלד נשא 11 פצעים, שמונה מהם בגולגולת, שנגרמו בבירור בקרב ומצביעים על כך שאיבד את קסדתו. פרופסור גיא רוטי מאוניברסיטת לסטר אמר: "הפציעות הסבירות ביותר שגרמו למות המלך הן השתיים באזור התחתון של הגולגולת – פגיעת כוח חד גדולה, אולי מחרב או כלי מוט ברזל, ופציעת חדירה מקצה כלי חד." הגולגולת הראתה כי להב חתך חלק מחלקה האחורי של הגולגולת. ריצ'רד השלישי היה המלך האנגלי האחרון שנהרג בקרב.
[[קובץ:The death of Richard III at Bosworth.jpg|ממוזער|301x301 פיקסלים|מותו של המלך]]
הנרי טיודור ירש את ריצ'רד כמלך הנרי השביעי. הוא נישא ליורשת יורק, [[אליזבת מיורק]], בתו של אדוארד הרביעי ואחייניתו של ריצ'רד השלישי. לאחר קרב בוסוורת', גופתו העירומה של ריצ'רד נלקחה חזרה ללסטר קשורה לסוס, ומקורות מוקדמים מציינים כי הוצגה בכנסייה, לפני שנקברה במהירות ובצנעה בכנסיית גרייפריארס בלסטר.

ב-1495, [[הנרי השביעי, מלך אנגליה|הנרי השביעי]] שילם 50 פאונד עבור אנדרטה משיש ואלבסטר עבור ריצארד. לפי מסורת שהופרכה, במהלך פירוק המנזרים, גופתו נזרקה לנהר סואר, אם כי ראיות אחרות מצביעות על כך שאבן זיכרון הייתה גלויה ב-1612, בגינה שנבנתה באתר גרייפריארס. המיקום המדויק אבד, בשל יותר מ-400 שנים של פיתוח האזור. עד שחפירות ארכאולוגיות ב-2012 חשפו את אתר הגן ואת כנסיית גרייפריארס. הייתה אבן זיכרון במקהלת הקתדרלה, שהוחלפה מאז בקבר המלך, ולוח אבן על גשר באו שבו המסורת טענה בטעות כי שרידיו נזרקו לנהר.

על פי מסורת נוספת, ריצ'רד התייעץ עם חוזה בלסטר לפני הקרב, שאמר לו "איפה שצריכה לפגוע הרגל שלך בנסיעה לקרב, הראש שלך יישבר בחזרה". בנסיעה לקרב, הרגל שלו פגעה באבן הגשר של גשר באו בעיר; האגדה אומרת שכאשר גופתו הובלה מהקרב על גב הסוס, ראשו פגע באותה אבן ונשבר.

ריצ'רד היה אחרון מלכי אנגליה שמתו בשדה הקרב, אם כי מלכי אנגליה המשיכו להוביל את צבאם אל הקרב עד לימי [[ג'ורג' השני, מלך בריטניה|ג'ורג' השני]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. כמו כן נחשב ריצ'רד לאחרון מלכי [[בית פלנטג'נט]]. על אף קרבת הדם של הנרי השביעי לבית פלנטג'נט, הוא אינו נחשב בעיניי [[גנאלוגיה|גנאלוגים]] כשייך לבית מלוכה זה, ועלייתו על כס המלוכה קטעה שושלת רציפה שישבה על כס המלכות באנגליה החל מעלייתו של [[הנרי השני, מלך אנגליה|הנרי השני]] בשנת [[1154]].

==גילוי גופתו==
[[קובץ:The King In The Car Park - Page 15 - Figure 12.png|ממוזער|השלד של ריצ'רד במקום שבו מצאו אותו|259x259 פיקסלים]]
{{ערך מורחב|מציאת עצמותיו של ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה}}
ריצ'רד נקבר במנזר בעיר [[לסטר]]. יש האומרים כי בעת החרמת המנזרים בזמנו של [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]] הוצאה גופתו מקברה והושלכה אל הנהר סואר (אחד היובלים המרכזיים של נהר [[טרנט]]). לוח זיכרון בקתדרלה הסמוכה מציין כי בעיר זו נקבר המלך ריצ'רד השלישי. ב[[חפירה ארכאולוגית]] שבוצעה בהובלת {{קישור שפה|2=Philippa Langley|3=פיליפה לנגלי}} באוגוסט 2012 במקום, התגלה השלד שלו קבור תחת מגרש חנייה. זהותו אומתה על ידי בדיקות [[דנ"א]] שהושווה עם דנ"א של צאצא ישיר של אחותו{{הערה|{{וואלה!|אסור לפספס|האישה שגילתה שמלך אנגליה קבור בחניון טוענת שמצאה מלך נוסף - ולא תאמינו איפה|3586221|15 ביוני 2023}}}}{{הערה|{{הארץ|מייב קנדי, גרדיאן|נפתרה התעלומה: נמצאו שרידי המלך ריצ'רד השלישי|1.1921629|4 בפברואר 2012}}; {{ynet||קץ לתעלומה: נמצא המלך ריצ'רד ה-III|4340774}}}}. ממצאים נוספים מהמחקר על השלד שבוצע לאחר החפירה היו: עדויות ל[[עקמת]] ממנה סבל, פגיעות קרב בשלד שספג בקרב, ראש חץ אשר היה נעוץ בין צלעותיו{{הערה|1=Bryony Jones [http://edition.cnn.com/2013/02/03/world/europe/richard-iii-search-announcement/index.html?hpt=hp_c1 Body found under parking lot is King Richard III, scientists prove] כתבה באתר [[CNN]]}} וכמות גדולה של [[ביצה|ביצי]] [[כרץ]] באזור ה[[אגן]], עדות לכך שסבל במהלך חייו מ[[כרצת]]{{הערה|Buckley R, Appleby J, Yeh H.Y, Mitchell P.D. (2013). ''The intestinal parasites of King Richard III''. The [[Lancet]], Published online September 4, 2013.{{כ}} [http://download.thelancet.com/pdfs/journals/lancet/PIIS0140673613617572.pdf קישור ישיר למאמר]}}. החוקרים גם פרסמו דיוקן משוער לפניו של ריצ'רד{{הערה|{{nrg||אלה הם פניו של המלך האנגלי ריצ'רד השלישי|434/274|5 בפברואר 2013|1|2}}}}. במרץ 2015 נקבר מחדש בטקס ממלכתי ב[[לסטר]].

בשנת 2022 יצא לאקרנים הסרט "[[למצוא את ריצ'רד]]" ("{{אנ|The Lost King|The Lost King}}") המתאר כיצד הובילה פיליפה לנגלי, חברת "אגודת ריצ'רד השלישי", את המסע לאיתור קברו של המלך, בשנת 2012.

== מורשת ==
בדצמבר 1483, ריצ'רד ייסד את מה שכונה מאוחר יותר בית המשפט לבקשות, בית משפט אליו יכלו לפנות אנשים עניים שלא יכלו להרשות לעצמם ייצוג משפטי כדי להישמע תלונותיהם. הוא גם שיפר את תנאי השחרור בערבות בינואר 1484, כדי להגן על חשודים בפשעים ממעצר לפני משפט ולהגן על רכושם מהחרמה במהלך תקופה זו.

הוא ייסד את המכללה לנשק בשנת 1484, אסר על הגבלות על הדפסת ומכירת ספרים, והורה על תרגום החוקים והתקנות הכתובים מהצרפתית המסורתית לאנגלית. במהלך שלטונו, ביטל הפרלמנט את "הנדיבות השרירותית" (אמצעי בו אדוארד הרביעי גייס כספים), הפך לעונש להסתיר מקונה של קרקע שחלק מהרכוש כבר נמכר למישהו אחר, דרש פרסום מכירות קרקע, קבע תנאי רכוש לחבר מושבעים, הגביל את בתי המשפט הבעייתיים של "פייפודרס", הסדיר מכירות בד, ייסד צורות מסוימות של [[פרוטקציוניזם]] מסחרי, אסר על מכירת יין ושמן מזויפים, ואסר על גביית דמי כמרים במרמה, בין היתר. [[וינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]] מרמז בספרו שהוא שיפר את דיני הנאמנות.

מותו של ריצ'רד בבוסוורת' סימן את הקץ על [[בית פלנטג'נט|שושלת פלנטג'נט]], ששלטה באנגליה מאז עליית [[הנרי השני, מלך אנגליה|הנרי השני]] בשנת 1154. הפלנטג'נט הלגיטימי האחרון, אחיינו של ריצ'רד אדוארד, רוזן וורוויק (בנו של אחיו ג'ורג', דוכס קלרנס), הוצא להורג על ידי הנרי השביעי בשנת 1499.

==תדמית==
[[קובץ:George C. Scott - 1958.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ג'ורג' סי. סקוט]] מגלם את המלך ב"ריצ'רד השלישי" לשייקספיר.]]
[[זיכרון קולקטיבי|סוכני זיכרון]] ששירתו את [[בית טיודור]] – ביניהם בכירי הספרות האנגלית, כמו [[תומאס מור]] (שהושפע כנראה מהארכיבישוף מורטון, אויב המלך) ו[[שייקספיר]] – הציגו את המלך האחרון מבית פלנטג'נט באופן שלילי ביותר, במגמה להקנות לגיטימציה ל[[הנרי השביעי]] וליורשיו. יצירות כמו "[[ריצ'רד השלישי (מחזה)|ריצ'רד השלישי]]" תיארו את ריצ'רד כנכה מעוות, ספק ממזר, רוצחם הנפשע של הנרי השישי, [[הנסיכים שבמצודה]] ועוד רבים אחרים, מגלה עריות ונואף. חזותו של ריצ'רד, שאמנם סבל מ[[עקמת]] וכתפו האחת הייתה גבוהה במקצת מרעותה, כוערה והוא צויר כגיבן דוחה{{הערה|1=ראו למשל: }}.

מנגד, כבר במאה ה-17 הופיע אפולוגטיקנים שניסו לטהר את שמו של המלך, והתפתחה מסורת-שכנגד שמחתה על הצגתו כמרושע מבין מלכי אנגליה. המצדדים בה, החל מהסופר ג'ורג' באק שהביוגרפיה שלו אודות ריצ'רד (שהושלמה ב-1619 ויצאה ב-1646) בישרה סוגה זו, טענו בין היתר שהאשמתו ברצח הנסיכים היא כוזבת, ושמגוון נסיבות פוסלות את האפשרות שהורה להורגם. "אגודת ריצ'רד השלישי", שהוקמה על ידי חובבי היסטוריה ב-1924, מוקדשת לשיפור דימויו של המלך. כיום, רוב ההיסטוריונים מאמינים שריצ'רד הוא האשם הסביר ביותר במות הנסיכים.

ספרים רבים נכתבו אודות ריצ'רד, ביניהם בולט סיפרה של ג'וזפין טיי {{אנג|Josephine Tey}} משנת [[1951]] "בתו של הזמן {{אנג|The Daughter of Time}}" שאף תורגם לעברית.

בסקר שערך ה-[[BBC]] בשנת [[2002]] מופיע ריצ'רד במקום ה-82 ברשימת "[[מאה הבריטים הגדולים]]". אנשי ה-BBC שיערו שהכנסת המלך בעל החשיבות ההיסטורית הזניחה למקום גבוה כל כך היא תוצאה של הצבעה מסיבית מצד קבוצת לחץ{{מקור|}}.

==אילן יוחסין==
{{עץ משפחה לאדם אחד
|משותף=
|שם=ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה
|אבא=[[ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק]]
|אמא=[[ססילי נוויל]]
|סבא מצד אבא=[[ריצ'רד מקוניסבורג, רוזן קיימברידג']]
|סבא מצד אמא=[[ראלף נוויל, רוזן וסטמורלנד]]
|סבתא מצד אבא=[[אן מורטימר]]
|סבתא מצד אמא=[[ג'ואן ביופורט, רוזנת וסטמורלנד]]
|סבא רבא 1=[[אדמונד מלאנגלי, דוכס יורק]]
|סבא רבא 2=[[רוג'ר מורטימר, רוזן מרץ']]
|סבא רבא 3=[[ג'ון נוויל, ברון נוויל]]
|סבא רבא 4=[[ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר]]
|סבתא רבתא 1=[[אינפנטה איזבלה מקסטיליה]]
|סבתא רבתא 2=[[אלינור הולנד, רוזנת מרץ']]
|סבתא רבתא 3=[[מוד פרסי]]
|סבתא רבתא 4=[[קתרין סווינפורד]]
|אח 1=
|אח 2=
|בן זוג 1=
|בן זוג 2=
|סבא רבא משותף=
|סבתא רבתא משותפת=
}}

==לקריאה נוספת==
* Michael Hicks,{{כ}} '''Richard III: The Self-Made King'''. [[הוצאת אוניברסיטת ייל]], 2019.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* [https://www.oxfordreference.com/view/10.1093/oi/authority.20110803100420245 ריצ'רד השלישי] ב-A Dictionary of British History.
* [http://richardiii.net/ אגודת המלך ריצ'רד השלישי]
* {{Find a Grave}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007308090805171|ריצ'רד ה-3, (1452-1485), מלך אנגליה}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{דוכסי גלוסטר}}
{{מלכי הממלכה המאוחדת}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:בית יורק]]
[[קטגוריה:דוכסי גלוסטר]]
[[קטגוריה:מסדר הבירית: אבירים וגבירות]]
[[קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים מומלצים לשעבר]]
[[קטגוריה:מלחמות השושנים: אישים]]
[[קטגוריה:דמויות ביצירות שייקספיר]]
[[קטגוריה:מלכי אנגליה מהמאה ה-15]]
[[קטגוריה:ילידי 1452]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1485]]