הצגת המקור של הדף "צבע יסוד"

{{מפנה|צבע יסוד|"צבע יסוד" כשכבת צבע יסוד ראשונית, בטרם צביעת גימור מוצר|פריימר (צבע)}}
[[קובץ:CIExy1931 CIERGB.png|שמאל|ממוזער|350px|דיאגרמת CIE המציגה את מרחב הצבע המלא ובתוכו את תחום הצבעים (המשולש) שניתן ליצור בשיטת [[RGB]] על ידי שימוש בשלושה מקורות אור [[מונוכרומטיות|מונוכרומטיים]] באורכי גל 435.8, 546.1 ו-700 [[ננומטר]]]]

'''צבע יסוד''' הוא [[צבע]] שאינו תלוי בצבעים אחרים, כך שלא ניתן ליצור אותו על ידי ערבוב צבעים אחרים ב[[יחס (בין מספרים)|יחס]]ים מסוימים. בדרך כלל מגדירים קבוצה של שלושה או ארבעה צבעי יסוד, שמהם ניתן ליצור את רובם המכריע של הצבעים. צבעי היסוד מהם ניתן ליצור את מרבית הצבעים הם [[ציאן]], [[צהוב]], [[מג'נטה]], [[לבן]] ו[[שחור]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://science.howstuffworks.com/primary-colors.htm|כותרת=Primary Colors Are Red, Yellow and Blue, Right? Not Exactly|אתר=HowStuffWorks|תאריך=1970-01-01|שפה=en-us|תאריך_וידוא=2024-05-07}}</ref>

צבעי יסוד שהיו ידועים בעבר הם, [[כחול]], [[אדום]], ו[[צהוב]], אולם, אם מערבבים מג'נטה וצהוב, נקבל אדום. אם נערבב ציאן ומג'נטה, נקבל כחול.

== תחומי הגדרה של צבעי יסוד ==
ישנם שני תחומים עיקריים שבהם נהוגה חלוקה לצבעי יסוד:

'''צבעי יסוד של האור''' – תאורה, [[צג]]ים, [[טלוויזיה|טלוויזיות]], [[מצלמת וידאו|מצלמות וידאו]] ו[[מקרן|מקרנים]].

'''צבעי יסוד של הדיו''' – כפי שהם מתבטאים ב[[אמנות]] וב[[דפוס]].

המשותף לכולם הוא הצורך ליצור מגוון גדול ככל שניתן של צבעים שונים, תוך ערבוב מספר מועט של צבעי יסוד. ההבדל המהותי בין שני תחומים אלה הוא האם מדובר ביצירת [[אור]] בצבע כלשהו, או ביצירת משטח שצבעו נקבע כשהוא מואר. צגי המחשב והטלוויזיה פולטים אור, ובמקרה זה כל צבע שמתווסף '''מוסיף''' את האור הנפלט. לעומת זאת, באמנות ובדפוס כל צבע שמוסיפים לתערובת [[בליעת אור|בולע]] ומפחית מהאור שיחזיר המשטח הצבוע. לכן נקראת השיטה הראשונה "חיבור צבעים", והשנייה – "חיסור צבעים".

בהתאם, יש שתי הגדרות מקובלות לקבוצות צבעי יסוד – קבוצה אחת בכל תחום. הקבוצה הראשונה היא [[אדום]], [[ירוק]] ו[[כחול]] (RGB), המופיעה לדוגמה בהקשר של צגי [[מחשב]]. הקבוצה השנייה היא [[ציאן]], [[מג'נטה]] ו[[צהוב]], המופיעה לדוגמה בהקשר של לוחות צבעים ב[[דפוס]] והדפסת כל הצבעים על ידי ערבובם בתוספת לוחות שחור ולבן. ביישומים פחות טכניים מדפוס, למשל [[ציור]] או גרפיקה, מכנים את השלושה כחול-אדום-צהוב בשם "שלושת צבעי היסוד" שלמעשה הם שלושת [[פיגמנט]]י היסוד (צבענים). באמצעות שלושת הצבעים האלה ניתן ליצור מגוון רחב של צבעים, אך פחות מאשר השלשה ציאן - מג'נטה - צהוב.

== מקורה של תחושת הצבע ==
צבע אינו תכונה של [[אור]] אלא הוא תחושה סובייקטיבית, הנוצרת ב[[מוח]] כשהוא קולט מידע ויזואלי מה[[עין]]. האור המגיע אל העין כ[[ספקטרום]] רציף של אורכי גל מתפרש על ידי [[מערכת הראייה]] של ה[[אדם]] כצבע, בהסתמך על תחושה שנוצרת בשלושה סוגי [[חיישן|חיישנים]] בעין האנושית – ה[[מדוכים]]. למעט מקרים נדירים, ספקטרום שונה ייתן תחושה של צבע אחר.

[[בעלי חיים]] שונים מהאדם יכולים לפרש את אותה תערובת פוטונים כצבע אחר לחלוטין; לרוב ה[[יונקים]] רק שני סוגים של מדוכים, אך ישנם מיני [[ציפור]]ים ו[[דג]]ים שבעיניהם עד חמישה סוגי מדוכים. כמו כן לבעלי חיים מסוימים, לדוגמה [[דבורה (חרק)|דבורים]], מדוכים שרגישים לאורכי גל שכלל אינם בתחום הנראה לאדם, למשל ב[[על סגול]]. יצורים אלה רואים את העולם אחרת מבני האדם, ועבורם יידרש מספר שונה של צבעי יסוד כדי לפרוש את מרחב הצבע.

== היסטוריה של חקר צבעי היסודות ==
ב[[ימי הביניים]] ידעו האמנים שהם יכולים ליצור ממספר צבעי יסוד צבעים נוספים, אך זו לא הייתה הגדרה מדעית, והיא בלבלה בין מושג הצבע לבין מושג הצבען (פיגמנט). באותם ימים לא ידעו שניתן ליצור מגוון צבעים רחב מאוד תוך שימוש בצבעי יסוד בודדים. הציירים של אותם ימים נאלצו להסתפק במגוון צבעים מצומצם וכהה ביחס למקובל כיום, ואין עדויות שלפני [[המאה ה-18]] ידעו שניתן להרכיב צבעים רבים משלושה צבעי יסוד בלבד.

ב[[המהפכה המדעית|מהפכה המדעית]] של [[המאה ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] החלו הדברים להשתנות. התאוריות ה[[אירופה|אירופיות]] החלו להתבסס על ממצאים מדויקים והדירים, ובוצע מאמץ רב לפתח צבעים, במיוחד לתעשיית ה[[טקסטיל]]. ב-[[1664]] טען ה[[כימיה|כימאי]] ה[[אירלנד|אירי]] [[רוברט בויל]] שצבעי היסוד הם אדום, צהוב, ירוק, שחור ולבן, ומהם "ניתן לחקות את הגוונים המצויים בטבע (אם כי לא את הדרם)". בערך בתקופה זו החלה להתפתח התפיסה בציור, שלפיה מערבוב מספר צבעי יסוד ניתן ליצור כל צבע שהוא.

[[אייזק ניוטון]], שגילה שהאור הלבן [[נפיצה|מורכב מצבעים שונים]], וב-[[1704]] פרסם זאת בספרו "אופטיקה", סבר שששת צבעי ה[[קשת בענן|קשת]] שבהם הבחין הם צבעי יסוד, שמהם מורכבים כל הצבעים האחרים. ניוטון טען שתוך שימוש בצבעים סגול, כחול, ירוק, צהוב, כתום, אדום, לבן ושחור ניתן ליצור כל צבע שאינו נמצא ב[[ספקטרום]], למשל [[חום (צבע)|חום]]. תאוריה זו הותקפה באירופה במשך יותר ממאה שנים, במיוחד מפני שלא הבדילה בין חיבור צבעים לחיסורם: היא לא יכלה להסביר את מה שציירים כבר ידעו – שלפעמים אי אפשר להגיע לגוון מסוים על ידי ערבוב צבענים מסוימים (חיבור צבעים) אלא רק על ידי הוספת צבען לצבע המטרה (חיסור צבעים).

ב-[[1802]] טען [[תומאס יאנג]] שלא ייתכן שב[[עין]] יש די מקום לחיישן נפרד לכל צבע אפשרי. יאנג פיתח את התאוריה התלת-צבעית, שלפיה הראייה מתבססת על תאים משלושה סוגים בלבד, שנמצאים בעין. בתחילה סבר יאנג שהצבעים הם אדום, צהוב וכחול, אך ב-[[1807]] שינה את דעתו וטען שהם אדום, ירוק וסגול. מדענים אחרים לא הוסיפו לחקור את הנושא. רק לאחר 150 שנה אוששה תאוריה זו בממצאים מדעיים.

לעומת יאנג וניוטון, [[הרמן פון הלמהולץ]] הבין את ההבדל האיכותני בין חיבור צבעים לחיסורם, והבין שערבוב [[פיגמנט|צבענים]] הוא שונה מהותית מחיבור אורות. בספרו מ-[[1850]] טען כי כל צבע שהוא ניתן להגדרה על ידי קולטנים משלושה סוגים. בספרו הוא כלל גם עקומות רגישות של הקולטנים, שדומות במידה רבה לעקומות המקובלות כיום.

ב-[[1853]] פרסם [[הרמן גראסמן]] תאוריה על [[ראיית צבעים]] ועל ערבוב צבעים, ובה קבע את [[חוק גראסמן]] המקובל גם כיום, שלפיו תגובת העין לצבע שנוצר על ידי חיבור של מספר מקורות אור תהיה זהה לחיבור התגובות של העין לכל מקור אור בנפרד.

[[ג'יימס קלרק מקסוול]] היה הראשון שהגה את רעיון חיבור הצבעים כדי ליצור תמונה. מקסוול הורה [[צילום|לצלם]] את אותה התמונה שלוש פעמים. בכל פעם כוסתה [[עדשה|עדשת]] המצלמה במסכה שהעבירה רק אדום, ירוק או כחול. את שלוש התמונות הקרינו משלושה מקרנים שונים על אותו מקום, כאשר כל מקרן מכוסה מסכה המתאימה, התוצאה הייתה תמונת צבע.

== חיבור צבעים ==
[[קובץ:AdditiveColorMixing.svg|שמאל|ממוזער|200px|חיבור צבעים – צבעי אור שמתקבלים באיחוד מלא או חלקי של שלושה מקורות אור בצבעים שונים. העיגולים מייצגים RGB, ואילו אזורי החפיפה הם CMYK]]
[[קובץ:Coladd.PNG|שמאל|ממוזער|200px|חיבור צבעים – כשמטילים על משטח אור ירוק ואור כחול מתקבל צבע ציאן]]
בחיבור צבעים משלבים בין מקורות [[אור]] שונים (הכוונה למקורות הפולטים אור באורכי גל שונים) כדי ליצור צבעים חדשים. לדוגמה אפשר לקחת כמה [[פנס]]ים, מכוסים בצבעים מתאימים, ולכוונם לאותה נקודה. לצבעי יסוד בחיבור צבעים קוראים גם '''אורות יסוד'''.
באיור ניתן לראות כמה שילובים נוספים כמו:
* [[אדום]] + [[ירוק]] = [[צהוב]]
* אדום + [[כחול]] = [[מג'נטה]]
* כחול + ירוק = [[ציאן]]
* אדום + ירוק + כחול = [[לבן]]
שלושה צבעים אלה משמשים ליצירת תמונות בטלוויזיות, בצגי [[מחשב]] ובמקרנים. זאת משום שהם מאפשרים להרכיב את מרחב הצבעים הרחב ביותר המורכב משלושה צבעים. מרחב הצבעים שיכול להיווצר משילוב שלושה צבעים אלו (למשל בצג מחשב) אינו מרחב הצבעים המלא שמסוגל אדם לראות, אלא רק חלק ממנו.

בטכנולוגיות חדישות בונים כיום מקרנים וטלוויזיות שבהם מספר גדול יותר של צבעי יסוד, מארבעה ועד שישה, כדי לתמוך במגוון צבעים רחב יותר. הצבעים הנוספים (צהוב, ציאן ומג'נטה או חלק מהם) מסייעים "למתוח" את המשולש בתמונה העליונה ל[[ריבוע]], ל[[מחומש]] או ל[[משושה]] שכולל צבעים נוספים, במיוחד צבעי צהוב ותכלת. מוצרים אלה טרם הפכו למסחריים.

[[קובץ:CMY_ideal_version.svg|שמאל|ממוזער|200px|חיסור צבעים שונים. העיגולים מייצגים CMYK, ואילו אזורי החפיפה הם RGB]]

== חיסור צבעים ==
ב[[חיסור]] צבעים אור שמוטל על פני שטח כלשהו מוחזר ממנו לאחר שאורכי גל מסוימים מוסרים (באופן מלא או חלקי) על ידי בליעתם במשטח. בליעת אורכי גל אלו גורם לשינוי בצבע פני השטח.
דוגמה מצוינת לכך היא [[ציור]] או [[דפוס]]. דף ה[[נייר]] הלבן מחזיר בקירוב את כל הקרינה הפוגעת בו באורכי הגל שבתחום הנראה. צביעתו ב[[חומר כימי]] - ה[[צבע (חומר)|צבע]] - חוסמת תחומים מסוימים. הצבע בולע חלק מהאור שפוגע בו ומחזיר אור בעל אורך גל שונה ולכן אנו רואים צבע שונה מזה שמאיר על הדף), כפי שניתן לראות באיור.

צבעי היסוד המקובלים בחיסור צבעים הם [[ציאן]], [[מג'נטה]] וצהוב. צבעים אלו נבחרו כך שהחפיפה ביניהם תהיה קטנה ככל האפשר, כי הדבר מאפשר השגת מגוון גדול יותר של צבעים. ניתן לראות כמה דוגמאות לחיסור צבעים:
* לבן – (צהוב + מג'נטה) = אדום
* לבן – (צהוב + ציאן) = ירוק
* לבן – (ציאן + מג'נטה) = כחול
* לבן – (צהוב + מג'נטה + ציאן) = שחור

בדוגמאות אלו מובלעת הנחה שמקור האור פולט אור לבן, שהנייר יכול להחזיר אותו ולהיראות לבן אף הוא. אך מובן שאילו היה הנייר ה"לבן" מואר באור ירוק, הוא היה נראה ירוק. כלומר, הצבע הנוצר תלוי לא רק בנייר וב[[צבען|צבענים]] שמשתמשים בהם אלא גם בתאורה. כך למשל, אם התאורה לא תהיה אור לבן אלא אדום, משטח שנצבע ב (ציאן+מג'נטה) לא יהיה כחול אלא שחור.

באופן מעשי יוצר ערבוב צבעים צבע שונה במקצת מזה שצופה התאוריה, זאת בגלל [[שונות]] ב[[כימיקלים|תהליכים הכימיים]] הדרושים להפקת צבעי היסוד והנייר שעליו מושמים הצבעים. בעיה מיוחדת היא יצירת צבע שחור – במציאות אין השחור (חסר מוחלט של אור) מתקבל על ידי שימוש בשלושת הצבעים, מכיוון שהם אינם זרים זה לזה לגמרי. מסיבה זו מוסיפים בדרך כלל את הצבע השחור כצבע יסוד רביעי. רביעיית צבעי יסוד זו מכונה [[CMYK]] והיא נפוצה מאוד בתחום הדפוס.

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הציגה חברת [[פנטון]] מודל צבע מורחב לדפוס, הכולל שישה צבעי יסוד, למקרים שבהם נדרש דיוק צבע טוב במיוחד. המודל, ששמו הקסה-כרום, כולל את הצבעים ציאן, מג'נטה, צהוב, שחור ובנוסף [[כתום]] וירוק.

== צבעים מנוגדים ==
באמנות מגדירים ערבוב של שני צבעי יסוד כ'''צבע מנוגד''', או '''[[צבע משלים]]''' לצבע היסוד השלישי. למשל, באופן זה ערבוב של [[אדום]] ו[[כחול]] יוצר את הצבע [[מג'נטה]], שהוא הצבע המנוגד ל[[ירוק]] (בשיטה המתארת את שלושת צבעי היסוד כאדום, כחול וירוק) וכיוצא בזה. הצבעים המנוגדים מהווים כלי ליצירת הדגשה והבלטה. צבע יסוד על רקע הצבע המנוגד לו ייצור אובייקט בולט ומובחן יותר מאשר על רקע צבע אחר. באופן זה יבלוט הצבע המג'נטה על גבי הירוק בצורה ניכרת מאשר על גבי הכחול. שימוש נוסף של הצבעים המנוגדים בציור הוא יצירת [[הצללה]]: הוספת הצבע המנוגד לאזור המוצלל על פני אובייקט תגרום לו להראות כהה יותר, ולפיכך הוא ממחיש את הצל הנופל עליו. לכל קבוצה של צבעי יסוד מתאימים 3 צבעים מנוגדים שונים.

[[אמן (אמנות)|אמנים]] מערבבים צבעים לעיתים קרובות באמצעות [[לוח צבעים (פלטה)]] – משטח קשיח (לרוב עשוי מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]]) המונח על ידו וזרועו של האמן ועליו הוא מסדר ומערבב צבעים.

== ראו גם ==
* [[מערכת הראייה]]
* [[גלגל הצבעים]]
* [[ייצוג צבע במחשב]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=צבע יסוד}}
* [http://science.cet.ac.il/science/colors/color2.asp הדמיה ממוחשבת של חיבור צבעי יסוד באתר מט"ח]
* [http://handprint.com/HP/WCL/wcolor.html אתר מקיף בנושא הצבעים והראייה] {{אנגלית}}
* [https://web.archive.org/web/20060507225137/http://www.cecs.csulb.edu/~jewett/colors/light.html הסברים נוספים בנושא] {{אנגלית}}
* [https://web.archive.org/web/20061016015338/http://www.pantone.com/articles/pdfs/hex_print_process.pdf הקסה-כרום] – מודל צבע לדפוס, שבו שישה צבעי יסוד
* [https://www.youtube.com/watch?v=NVhA18_dmg0&feature=youtu.be This is not BLUE (a lesson in color theory)] – הסבר על צבעי יסוד {{באנגלית}} {{סרטונים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{צבעים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:צבעים]]
[[קטגוריה:ראייה]]