הצגת המקור של הדף "מכתשים בנגב"

[[קובץ:MakhteshRamonMar262022 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכתש רמון]]]]

'''המכתשים בנגב''' הם חמישה [[מכתש סחיפה|מכתשי סחיפה]], המהווים [[תופעת טבע]] ייחודית. בעולם כולו קיימים כמה עשרות מכתשים שכאלה, אשר הבולטים שבהם נמצאים ב[[ארץ ישראל]] או ב[[סיני]] ודרך היווצרותם דומה.{{הערה|שם=פינצי|ירון פינצי, אינה ריבקין, [https://www.adssc.org/wp-content/uploads/2019/04/journal8-4-4.pdf מכתשים בארץ ובעולם: עיון מחודש בתופעה נדירה אך מגוונת], [[מו"פ מדבר וים המלח]], 2016}}

הסברה כיום היא שהמכתשים נוצרו מ[[שחיקה (גאולוגיה)|שחיקה]] של [[שכבה (גאולוגיה)|שכבות]] סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר - מרכז המכתש היה בעבר ראשו של [[הר]], שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק והפך למכתש.

המכתשים ב[[נגב]] הם תופעה [[גאולוגיה|גאולוגית]] נדירה, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: [[קמר]] א-סימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו [[אבן גיר|גיר]] או [[דולומיט]], ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל [[בסיס סחיפה]] נמוך, ואקלים [[מדבר]]י (יובש השומר על קירות המכתש מפני [[בליה]]).

== התפתחות ==
[[קובץ:Layer of rock Makhtesh.JPG|ממוזער|250px|שכבות סלע קמור בשולי המכתש הקטן]]
[[קובץ:SmallCrater05 ST 08.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אבן חול צבעונית במכתש הקטן]]
[[קובץ:SandsColors.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אבן חול צבעונית סמוך ל[[המכתש הקטן|מכתש הקטן]]]]
* עד לפני כ-145 מיליון שנה היה אזור הנגב מכוסה בים והורבדו בו סלעי משקע שונים. בקרקעית המכתשים ניתן למצוא בימינו סלעי גיר מגיל יורה וטריאס (שגילם כ-160–220 מיליון שנה).
* לפני כ-145 מיליון שנה נסוג הים. בסביבה יבשתית זו נוצרו "[[אבן חול נובית|אבני חול נוביות]]", אותן ניתן למצוא כיום במכתשים (סלעי תצורת חתירה מה[[קרטיקון תחתון|קרטיקון התחתון]]). אבני החול הם [[סלע משקע|סלעי משקע]] רכים.
* החל מלפני 100 מיליון שנה ([[קרטיקון עליון]]) ועד לפני כ-30 מיליון שנה (סוף תקופת ה[[אאוקן|איאוקן]]) הוצף האזור שוב ב[[ים]] ובאזור נוצרו סלעי משקע קשים יחסית (בעיקר [[אבן גיר|גיר]], [[קירטון]] ו[[דולומיט]]), על גבי אבן החול הנובית הרכה.
* לפני כ-90 מיליון שנה החלו לפעול באזור כוחות קימוט. כוחות הקימוט פעלו במשך כ-40 מיליון שנה ויצרו את קמרי הנגב (רכסים הנוצרים מקימוט הקרקע). ראשי הרכסים בלטו בתקופות מסוימות מעל פני המים כאיים והחלו להישחק על ידי הגלים ועל ידי כוחות שחיקה יבשתית.
* לפני כ-30 מיליון שנה נסוג שוב הים מאזור הנגב והחלה יצירת המכתשים כפי שהם מוכרים כיום. נסיגת הים חשפה את האזור לתהליכי בלייה יבשתיים ששחקו את ראשי הקמרים. השכבות העליונות העשויות סלעי גיר קשים נשחקו ואבן החול הרכה שבתוך הקמר נחשפה. אבן החול הרכה נסחפה החוצה על ידי מערכת נחלים{{הערה|טרם היווצרות ים המלח זרמה מערכת הנחלים באזור מחצי האי ערב, דרך הנגב, לכיוון אוקיינוס הטתיס ששכן צפונית-מערבית
לנגב. לאחר היווצרות בקע ים המלח השתנה כיוון זרימת הנחלים באזור. הנהרות מאזור ערב התנקזו אל הבקע, ואזור מזרח הנגב החל להתנקז מזרחה אל ים המלח.}} ופערה את המכתשים.

גודלו של המכתש נקבע על פי גודל הסרת שיא הרכס בתחילת התהליך. המכתשים לא שינו את עומקם ומעט מאוד את רוחבם מזה ארבעה מיליוני שנים. המחקרים החדשים במכתשי הנגב לימדו שאין קשר בין גיל המכתש לבין גודלו. תהליכי הבליה שיצרו את המכתשים הואטו עד כדי עצירה מאחר שהנחלים היום צרים וקטנים ואין להם יכולת להמשיך בתהליכי הבליה שהביאו להתפתחות המכתשים.

בדרך כלל נחל אחד בלבד מנקז את המכתש לכיוון מזרח. הדבר נכון לגבי המכתש הקטן והגדול, אבל במכתש רמון התמונה שונה. "שער רמון" דרכו יוצא [[נחל רמון]] אל מחוץ למכתש, אינו הפתח היחידי ואליו מצטרפים [[נחל קמאי]], נחל מעוק, נחל חררים, מפער גוונים, שן רמון ופיטם. ייתכן שהמוצא מהמכתש נדד ממפער למפער.

== המכתשים ==
[[קובץ:CamelHillMitzpeRamonMar262022 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט אל [[מכתש רמון]], מצוקו הצפוני והר גמל]]
[[קובץ:Makhtesh gadol.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''המכתש הגדול''', כפי שנראה מתצפית [[הר אבנון]] ברכס הכרבולת לכיוון צפון מערב]]
[[קובץ:scrateryahnok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יחנוק המדבר]] בפריחה, '''במכתש הקטן''']]

=== מכתש רמון ===
{{הפניה לערך מורחב|מכתש רמון}}
מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול מסוגו בעולם. על קצה המכתש נמצאת העיירה [[מצפה רמון]]. אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו היחסי כ-400 מטר.

במכתש רמון עושר רב של צומח וחי. ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] וב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] שגשגה ה[[חקלאות]] מסביב למכתשים אולם מחסור בשטחי מרעה בתוך המכתשים מנע [[רעיית יתר]] וכך השתמרה הצמחייה המקורית. לפני 20 שנה שוחררה במכתש קבוצה של [[פרא]]ים (חמורי בר) ומאז הם התרבו והתפשטו למקומות נוספים בנגב.

אתרים ותופעות במכתש כוללים את המצוק הצפוני ומרכז המבקרים על שפתו, המשקיף אל עבר נופי המכתש, ה"נגרייה", [[נחל ארדון]], קיר האמוניטים (שרידי [[מאובן|מאובנים]]) ונחל נקרות.

במכתש רמון מתבצעת שנים רבות [[כרייה]] של מחצבים: [[חרסית]], [[גבס]], [[בנטוניט]] (סוג של חרסית) ו[[חול]]. עד שנת [[1994]] לא היו נהלים ברורים להסדרת הכרייה והחציבה במכתש רמון ובמכתשים האחרים, ושנים של כרייה בהם הביאו להצטברות של השפעות סביבתיות שליליות: רעש, אבק, שפכים ופגיעה ויזואלית בנוף. ב-1994 אימצה [[ממשלת ישראל]] את המלצותיה של ועדה שקבעה הסדרים לפעילות הכרייה לאחר פעילות אינטנסיבית של גופים [[:קטגוריה:ארגונים להגנת הסביבה|ירוקים]] הפועלים למען שימור הטבע.

=== מכתש חתירה (המכתש הגדול) ===
{{הפניה לערך מורחב|מכתש חתירה}}
מכתש חתירה, או בשמו הרשמי "מכתש ירוחם (הגדול)",{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/unit/names_committee/he/Names_Committee_260515.pdf> פרוטוקול ועדת השמות המרכזית, 26 במאי 2015]}}{{הערה|{{ישראל היום|גדי גולן|המכתש הגדול? מכתש ירוחם!|293917|29 ביוני 2015}}}} הוא המכתש השני בגודלו במכתשי הנגב. אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא [[נחל חתירה]].

האטרקציה במכתש הגדול היא אזור החולות הצבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע.

=== מכתש חצרה (המכתש הקטן) ===
{{הפניה לערך מורחב|מכתש חצרה}}
מיקומו של המכתש במרכזו של הקמר הנמשך מ[[בקעת צין]] בדרום-מערב ועד [[מדבר יהודה]] בצפון-מזרח וכולל את ההר החלק ואת [[מעלה עקרבים]].

המכתש הוא עמק מעוגל, אורכו 7 ק"מ, רוחבו, 5 ק"מ, עומקו המרבי 520 מטר ועומקו הממוצע 450 מטר.

מכתש זה הוא המכתש הקטן ביותר מבין שלושת המכתשים אך רבים טוענים שהיפה ביניהם. הנחל המנקז אותו הוא [[נחל חצרה]] הנשפך אל [[נחל צין]].

=== מכתשי עריף ===
{{הפניה לערך מורחב|מכתשי עריף}}
צמד המכתשים שבראש הר עריף הם המכתשים הקטנים מכולם. מכתשים אלה, האחד על הפסגה ואחד על הדופן המערבית, חושפים שכבות אדמה מעידן ה[[קרטיקון]], ה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]], ועוד.

=== בקעה ארוזיבית בקמר ירוחם ===
ליד [[כביש 204]] (כביש [[ירוחם]]–[[שדה בוקר]]) בראש קמר ירוחם נמצאת [[בקעה ארוזיבית]] שגודלה 5.1X3.1 [[קילומטר]]. הבקעה מוקפת בשני קווי [[מצוק]]ים שגובהם נע מ[[מטר]]ים בודדים עד עשרות מטרים. מערכת ניקוז מנקזת את המכתש לנחל מסעד ולים התיכון.{{הערה|שם=פינצי}}

=== מכתש ג'בל חלאל===
לשורת המכתשים ניתן להוסיף את מכתש [[ג'בל חלאל]] הנמצא במזרח [[סיני]]. ג'רויס הבריטי שהיה מושל סיני מטעם הבריטים, קבע בעקבות המכתש שמצא שם ועוד נימוקים, כי כאן הוא הר סיני{{הערה|לפניו הציעו את מכתש הילל למקום מתן תורה החוקרים הגרמנים guthe ו-wigand.}} שעליו נתנה תורת משה. המכתש הוא בצורת ירח ומנוקז בפינתו הדרומית מזרחית לנחל אל עריש (נחל גרר). הפרצה נקראת גיא א-דיק.{{הערה|[[חיים בר דרומא]], '''הנגב''', 1935, עמוד 52}} רמז על היות [[מעמד הר סיני]] בתוך מכתש יש בדברי חז"ל: "ויתייצבו בתחתית ההר... מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית" ({{בבלי|שבת|פח|ב}}).

=== המכתש בג'בל עריף-א-נאקה ===
מכתש במזרח סיני, בשוליים המערביים של הר הנגב בצד המצרי של הגבול, כ-27 קילומטר מערבית למכתשי עריף. מידותיו 2x4 קילומטר והוא בעל שוליים מצוקיים רק בצדו הצפון מערבי, צדו הדרומי נשחק בתהליכי [[סחיפה]] ו[[העתק]]ה. המכתש מתנקז ל[[ואדי אל עריש]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=עקיבא פלכסר|שם=שיחות על הגאולוגיה של ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=משרד הביטחון - ההוצאה לאור|שנת הוצאה=1989|סדרה=האוניברסיטה המשודרת|עמ=46}}</ref>

=== המכתש בג'בל מע'רה ===
{{הפניה לערך מורחב|ג'בל מע'רה}}
מכתש בצפון סיני על ג'בל מע'רה. ג'בל מע'רה הוא אנטיקלינה א-סימטרית, ששטחה 1200 קמ"ר, והיא שייכת לקימוטי הקשת הסורית. המערך הסטרוקטורלי מורכב משני צירי רכס, אחד בכיוון צפון-מזרח והאחר בכיוון צפון-צפון-מערב. נוסף על כך, חלקו העליון של ההר נחצה על ידי העתקים נורמליים והפוכים. מאפייני המבנה משווים לו מראה דמוי מכתש עם מאפיינים של מצוקים ובקעה, אך ללא עמק מוקף מצוקים.{{הערה|שם=פינצי}}

== שימור ==
לאחר [[הכרזת העצמאות|קום המדינה]], יצאה לנגב משלחת ה[[מחקר]] הראשונה בראשות ה[[גאולוג]] יעקב בן תור, ומטרתה ניצול ה[[מחצבים]] הקיימים בנגב לטובת המדינה החדשה. במכתשים נמצא שיש מגוון של מחצבים הדרושים ל[[תעשייה]] ולענף ה[[בנייה]].

ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|השבעים]] הפכו המכתשים לאתרי [[כרייה]] וחציבה. עיקר הפעילות הייתה במכתש רמון, שם נכרו [[קאולין]] ([[חרסית]] לבנה) ששימשה לייצור קרמיקה, חרסית דמוית צור ששימשה [[חומר גלם]] לייצור לבנים חסינות אש, כמויות גדולות של חרסית שוקולד המשמשת לייצור רעפים אדומים ו[[גבס]] לתעשיית הבניה. במכתש רמון ובמכתש הגדול הוצבו מתקני ייצור ובהם מכונות לגריסה ולניפוי חומר החציבה וכן תנורים ענקיים.

פעילות הכרייה גרמה לשינוי תוואי השטח: אפיקי נחלים נסכרו כדי למנוע איום שיטפונות על מתקני התעשייה; שטחים נרחבים נחפרו; מצוקים רוסקו. באחד האתרים נוצרה בקעה גדולה לאחר שהחוצבים ביקשו להגיע אל שכבת החרסית דמוית הצור. במכתשים גם נפרצו דרכים שגרמו נזק רב לנוף ול[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]]. לפי הערכה, עבודות הכרייה והחציבה פגעו ב-10% משטח המכתש הגדול וכחמישית משטח מכתש רמון. המכתש הקטן, בו נעשו בעיקר עבודות של קידוחי מים, נפגע פחות. מכתשי עריף ניצלו מהרס סביבתי מאחר שלא היה בהם מצאי משמעותי של חומרי גלם ובשל מיקומם בתוך שטחי אימונים של ה[[צבא]].

בעקבות פעילותם של גופי שמירת הטבע בישראל ו[[מדען|מדענים]] להצלת המכתשים, הוכרז בתחילת שנות השמונים אזור מכתש רמון כ[[שמורת טבע]] וכך גם חלק ניכר מהמכתש הגדול. ב-[[1994]] התקבלה אחת ההחלטות החשובות בתחום שמירת טבע ו[[איכות הסביבה]]. בעידודן של [[החברה להגנת הטבע]] ו[[רשות הטבע והגנים]], הצליח [[המשרד להגנת הסביבה|השר לאיכות הסביבה]], [[יוסי שריד]], לשכנע את ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] לקבל החלטה על שימור "'''ארץ המכתשים'''".

החלטה זו היוותה צעד חסר תקדים בנושא שימור טבע מאחר שהתייחסה לא רק לשמורות מוכרזות אלא לחבל ארץ שלם, לרבות השטחים שבין המכתשים. עיקרי ההחלטה, שעל יישומה הופקדה ועדת מנכ"לים:
* קביעה שרוב שטחי הכרייה והחציבה יוגדרו נטושים (שטחים שאין בהם עתודות של חומרי כרייה וחציבה) וייועדו לשיקום.
* לא תותר כריית חומרים שיש להם חלופות במקומות אחרים בישראל ומפעלים לעיבוד חומרי הגלם יוצבו מחוץ למכתשים.
בשנים האחרונות השתנתה המציאות במכתש רמון ובמכתש הגדול והחלה דינמיקה של שימור. חלק ניכר מפעילות החציבה והכרייה נפסק, ושאר הפעילות מתקיימת תחת פיקוח הדוק. חלק מפעולות השיקום נעשה תוך שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים והצבא: הצבא נזקק למבנים שאפשר לפוצץ באימונים של [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]] והרשות רצתה בהרס מבנים שהותירו הכורים. בנוסף, עוסקים אנשי הרשות ואדריכלי נוף בשחזור הטבע הפגוע בעזרת כספים של [[הקרן לשיקום מחצבות]] הפועלת בישראל ובמימונם של בעלי המחצבות. השחזור כולל הזזת ערימות עפר וסלעים שהשאירו הכורים, סתימת "חורים" וניסיון להחזיר אפיקי נחלים למסלולם.

למטיילים, היתרון היחסי של המכתשים לעומת שמורות טבע רבות בנגב הוא שאינם נמצאים בתוך שטחי אימונים של הצבא. מכתשי הר עריף לבדם נמצאים בתחום שטח צבאי ואפשר לטייל בהם בסופי שבוע בלבד. תוכניות לכריה בשטחי חול ייחודיים וכן רכבי שטח של טיילים החורצים את פני הקרקע עדיין מאיימים על תוואי השטח באזור המכתשים והמאבקים לשימור האזור נמשכים.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10174&kwd=598 תיאור היווצרות מכתש רמון], באתר מט"ח
*עזרא זילברמן, [https://earth.huji.ac.il/sites/default/files/earth/files/zilberman.pdf ההיסטוריה של התפתחות המכתשים בנגב והגורמים שהביאו ליצירתם]
*{{דוידסון|לירן גורן|התיאוריות המקובלות היום להיווצרות מכתשים בנגב|askexpert/earth_sci/מה-התיאוריות-המקובלות-היום-להיווצרות-מכתשים-בנגב-ליאל|13 במאי 2010}}
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3889&kwd=598 מכתש רמון והר הנגב], באתר מט"ח
* {{הארץ||השיבה אל ארץ המכתשים|1.879807|4 במאי 2003}}
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/2310006.html החלטת הממשלה על "ארץ המכתשים"]
* [http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=54 המכתש הקטן] - מסלול טיול מפורט מאתר [http://www.tiuli.com טיולים בארץ]
*ירון פינצי, אינה ריבקין, [https://www.adssc.org/wp-content/uploads/2019/04/journal8-4-4.pdf מכתשים בארץ ובעולם: עיון מחודש בתופעה נדירה אך מגוונת], [[מו"פ מדבר וים המלח]], 2016

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קובץ:SmallCrater03 ST 08.JPG|מרכז|ממוזער|700px|המכתש הקטן]]

{{אזורים בארץ ישראל}}
{{שמורות טבע בישראל}}
{{גאולוגיה של ישראל}}

[[קטגוריה:שביל ישראל]]
[[קטגוריה:הנגב]]
[[קטגוריה:הנגב: שמורות טבע]]
[[קטגוריה:ישראל: מכתשים]]