הצגת המקור של הדף "מחצית השקל"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות מחצית השקל|אחר=פירושו של רבי [[שמואל קעלין]] על "[[מגן אברהם]]"|ראו=[[מחצית השקל (ספר)]]}}
{{סוגיה
|שם=מצוות מחצית השקל
|תמונה=[[קובץ:JUDAEA Half Sheke.jpg|250px]]
|כיתוב={{גודל|1|חצי שקל מימי [[המרד הגדול]], שנת 67/68. ה[[כתב עברי עתיק|כיתוב]]: מצד אחד, "ירושלים הקדושה"; מצד שני (שמאל), האותיות "שב" שפירושן "שנה ב' (למרד)"; מסביב, "חצי השקל".}}
|מקרא={{תנ"ך|שמות|ל|יג|קצר=כן}}
|משנה={{ויקיטקסט|משנה שקלים|מסכת שקלים}}
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם=ספר זמנים, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות שקלים|הלכות שקלים}}
|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצד|א|ללא=שם}}
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|עשה|קעא}}{{ש}}{{ספר החינוך|קה}}
|ספרות הלכתית נוספת=}}
'''מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל''' היא [[מצווה]] [[מהתורה]] על כל איש ב[[עם ישראל|ישראל]] לשלם מדי שנה [[כופר נפש]] ל[[הקדש (הלכה)|הקדש]]. חיוב זה חל רק בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, אך יש קהילות הנוהגות גם כיום לתת ''''זכר''' למחצית השקל' קודם [[חג הפורים]]. מנהג נוסף הקשור למצווה הוא קריאת [[פרשת שקלים]] בשבת שקודם [[ראש חודש]] [[אדר]].{{הערה|או בשבת ראש חודש אדר, ובשנה מעוברת קודם ראש חדש אדר ב.}}

== מקור ==
במקרא נזכרה תרומת מחצית השקל בתחילת [[פרשת כי תשא]]: {{ציטוטון|זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'|{{תנ"ך|שמות|ל|יג|קצר=כן}}}}.

חז"ל{{הערה|{{בבלי|מגילה|כט|ב}}.}} דרשו מהפסוקים שהיו שלושה סוגי תרומות במחצית השקל, לקרבנות, לאדנים ולבדק הבית. לדעת ה[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שקלים א,א.}} יש כח ביד חכמים לקבוע את השימוש שיעשה בשקלים.<ref name=":0" />

=== בזמן המשכן ===
בפרשת כי-תשא נזכרת תרומת מחצית השקל כאמצעי למימון בניית המשכן. בהמשך נאמר שם שבאמצעות מחצית השקל יצרו את [[אדני המשכן|האדנים]] במשכן.

=== בזמן בית המקדש ===
מלבד המצווה לתת מחצית השקל לצורך בניית המשכן, נהגה מצווה נוספת שאף בה התחייבו עם ישראל בזמן המשכן ובית המקדש לתת 'מחצית ה[[שקל]]' - כל אדם היה מצווה לתרום בכל שנה למקדש מחצית השקל לצורך קניית קרבנות ציבור. במצווה זו התחייבו כל הזכרים בישראל מגיל 20 ומעלה.

כספי מחצית השקל היו נגבים מדי שנה בחודש [[אדר]], לקראת [[ראש השנה למלכים ולרגלים|השנה החדשה]], המתחילה ב[[ניסן]], ושימשו ל[[תרומת הלשכה]], המיועדת לרכישת [[קרבן התמיד]] ו[[קורבן (יהדות)#קורבן יחיד וקורבן ציבור|קורבנות ציבור]] נוספים שהוקרבו על גבי [[המזבח החיצון|המזבח]] באותה שנה.

==גביית השקלים==
[[קובץ:A King and His People Caring for God's House..jpg|240px|ממוזער|"A King and His People Caring for God's House"{{ש}}מתוך [[תנ"ך]] [[איור|מאויר]] מראשית [[המאה ה-20]]]]

בשל המצווה להקריב [[קורבן (יהדות)|קורבנות]] מכספי השנה החדשה, היו חייבים לאסוף את כספי מחצית השקל אל [[בית המקדש]] עד [[ראש השנה למלכים ולרגלים#לתרומת שקלים|א' בניסן]]. לפיכך ביום [[א' באדר]] שבכל שנה היה [[בית דין (הלכה)|בית דין]] שולח שליחים להזכיר כי הגיע זמן מצוות מחצית השקל. החל מיום [[ט"ו באדר]], שלושים יום לפני [[חג הפסח]], היו עומדים גובים בכל קהילות ישראל, כפי המתואר ב[[משנה]] ב[[מסכת שקלים]]: {{ציטוט|בחמישה עשר בו – שולחנות היו יושבין במדינה. בעשרים וחמישה – ישבו במקדש. משישבו במקדש – התחילו למשכן.|{{ויקיטקסט|משנה שקלים א ג|מסכת שקלים, פרק א', משנה ג'}}}}

בפירוש על אחד מפסוקי [[מגילת אסתר]]{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ג|ט|קצר=כן}}}} המופיע ב[[תלמוד הבבלי]], מוזכרת גביית מחצית השקל כחלק מנס [[פורים]]:
{{ציטוט|אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל. לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנן "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים".|{{בבלי|מגילה|יג|ב|ללא=שם}}}}במשנה מבואר שהסכום הנגבה השתנה במהלך הדורות:
{{ציטוט|תוכן=כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה הָיוּ שׁוֹקְלִים דַּרְכּוֹנוֹת, חָזְרוּ לִשְׁקוֹל סְלָעִים, חָזְרוּ לִשְׁקוֹל טְבָעִין, וּבִקְּשׁוּ לִשְׁקֹל דִּינָרִים|מקור=משנה, שקלים פרק ב' משנה ד'|אנגלית=}}
לדעת ה[[רמב"ם]]<ref>[[משנה תורה]] פרק א' מהלכות שקלים הלכה ו'</ref> סיבת השינוי נעוצה בשינוי במטבע המקובל. לדעת ה[[ראב"ד השלישי|ראב"ד]] הגזברים היו קובעים את הסכום בהתאם לגודלו של העם.

עם זאת, הסכום היה אחיד לכולם, כמבואר בתורה:
{{ציטוט|תוכן=הֶֽעָשִׁיר לֹֽא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִֽמַּֽחֲצִית הַשָּׁקֶל|מקור=שמות ל',טו|אנגלית=}}
לזכר המצווה, [[תקנת חכמים|תקנו חז"ל]] לקרוא את [[פרשת שקלים]] ב[[שבת]] הקודמת ל[[ראש חודש]] [[אדר]]. גם ה[[הפטרות]] הנהוגות בשבת זו בקהילות ישראל השונות עוסקות בתרומת כסף לבית המקדש.

== החייבים במצווה ==
[[קובץ:יוצר שקלים מחזור וורמס.jpg|200px|ממוזער|תחילת הפיוט "אל מתנשא לכל לראש" ל[[שבת שקלים]]]]

ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|ירושלמי, מסכת שקלים, דף ג', ע"ב}} מבואר שישנן שלוש דרגות בתחילת גיל החיוב: מתחת לגיל [[בר מצווה|י"ג שנים]] - אינו חייב כלל; [[קטן (הלכה)|קטן]] שאביו נתן עבורו מחצית השקל, נתחייב מכאן ואילך; בן י"ג עד עשרים שנים - חייב במחצית השקל, אבל לא [[משכון|ממשכנים]] את נכסיו לצורך זה.

נשים פטורות ממצוות מחצית השקל.

במשנה בשקלים מובא ש[[כהן|הכוהנים]] רצו לפטור עצמם ממצוות מחצית השקל, לאחר שהצביעו על סתירה בין הדין ש[[קרבן מנחה]] המובא על ידי כהן איננו נאכל, והעובדה ש[[קורבן העומר]], הנקנה בדמי מחצית השקל נאכל, לפיכך ביקשו לפטור את עצמם מתשלום מחצית השקל. ואכן דעת [[רבי יהודה]] כך היא שהכוהנים פטורים, אמנם דעתו שכהן שרוצה להשתתף במצווה, הרשות בידו.

אמנם לדעת [[רבן יוחנן בן זכאי]], [[חז"ל]] לא הסכימו עם פטור זה, בטענה שאינו דומה קורבן ששותפיו כוללים כהנים לקורבן ציבור המהווה ישות בפני עצמו. עם זאת, מפני [[דרכי שלום]] לא כפו את התשלום על כהנים שלא שילמו ({{משנה|שקלים|א|ד}}).

=== קולבון ===
{{הפניה לערך מורחב|קולבון}}

שני אנשים ששקלו יחד שקל שלם למחצית השקל, נתחייבו להוסיף מטבע '[[קולבון]]'. תוספת זו נועדה למנוע מההקדש הפסד עבור העמלה לפרוט את המטבע. בתלמוד ירושלמי הובאה דעת רבי מאיר שסבור שתוספת הקולבון היא חיוב מהתורה, ואינה שייכת כלל לעמלת פריטה (לדעתו במקרה שהיה צורך בפריטה, חייב ב' קולבנות אחד מהתורה והשני לפריטה).

== השימוש במחצית השקל ==
בפרשת כי-תשא נזכרת תרומת מחצית השקל כאמצעי למימון בניית המשכן. בהמשך נאמר שם שבאמצעות מחצית השקל יצרו את [[אדני המשכן|האדנים]] במשכן. חז"ל (בבלי מגילה דף כט ע"ב) דרשו מהפסוקים שהיו שלושה סוגי תרומות במחצית השקל, לקרבנות, לאדנים ולבדק הבית. בירושלמי (שקלים א,א) נאמר שיש כח ביד חכמים לקבוע את השימוש שיעשה בשקלים.<ref name=":0">ראה על כך בהרחבה הרב ישראל אריאל, מחצית השקל מן התורה בזמן הזה, הוצאת מכון המקדש.</ref>

בימי הבית השני כספי מחצית השקל שימשו לקניית קורבנות ציבור, כגון קרבנות [[קורבן התמיד|התמיד]] [[קורבן מוסף|ומוספין]] עם ה[[נסכים (קורבן)|נסכים]], וכן [[מנחת העומר]], [[שתי הלחם]], ו[[לחם הפנים]], וכן [[קטורת הסמים]], שהיו מקטירים בכל יום וב[[יום הכיפורים בבית המקדש|יום הכיפורים]]. מאחר שקורבנות אלו נחשבים קורבנות ציבור, חייבה התורה לכל אחד מישראל שישתתף בקרבנות אלו.

===מעות שנותרו ===
{{הפניה לערך מורחב|קיץ המזבח}}
הכספים שנותרו מהשנה הקודמת שימשו לקניית [[קורבן עולה|קורבנות עולה]] שהוקרבו כאשר לא הייתה פעילות רבה במקדש, וזאת כדי שבכל עת יהיו קרבנות שקרבים על גבי המזבח.

==ערך מחצית השקל==
===משקל המטבעות===
{{עריכה|נא לעשות סדר בחישובים!|נושא=יהדות}}
[[קובץ:Tyrian Half-Shekel Heb.JPG|250px|ממוזער|חצי שקל [[צור (לבנון)|צורי]] מתוך [[מטמון עספיא]]]]

בזמן משה רבנו שם המטבע השלם היה '''שקל,''' והמצווה הייתה לתת מחציתו, הנקרא גם בקע (על שם שהשקל נבקע לשני חצאים). בזמן [[בית המקדש השני]] המטבע השלם נקרא '''סלע''', וערכו מחצית שקל של זמן משה רבנו.

משקל "מחצית השקל" בזמן [[משה רבנו]] והמשכן, היה כסף במשקל של 160 שעורות, שהוא מחצית ממטבע השקל במשקל 320 שעורות. כל שעורה מוערכת ב-0.05 גרם, מה שעולה ל-16 גרם לשקל.

בימי בית שני, הוסיפו חכמי ישראל 20% למשקל השקל, והוא שקל 384 שעורות (19.2 גרם), ומחצית השקל עמד על כסף במשקל 192 שעורות.

מחצית השקל ל[[מקדש]] הייתה כ־2.3 אחוז מהשכר החודשי הממוצע בתקופת ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]]. החישוב מבוסס על כך ששכר יומי ממוצע של פועל חקלאי היה בין 3 ל-4 דינרים, שהם בממוצע 672 פרוטות (בבא מציעא עז א). בחישוב חודשי, משכורת ממוצעת הייתה כ־87.5 דינרים (25 ימי עבודה בחודש, 6 ימי עבודה בשבוע) נמצא לפי זה שמחצית השקל השווה ל־384 פרוטות הייתה כ־ 2.3 אחוז מהשכר החודשי הממוצע בתקופת ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]].{{דרוש מקור}}

מחצית השקל שווה למשקל של 192 שעורים כסף צרוף.{{הערה|{{רמב"ם|שקלים|א|ג|ספר=זמנים}}}} משקל השעורה המקובל בהלכה הוא 1/20 (0.05) גרם. שווי גרם כסף נכון לכ"ט בשבט תשפ"א הוא 2.84 ש"ח.{{הערה|1=שווי גרם כסף לקוח מהאתר https://goldprice.org/he/silver-prices.html}} החישוב לפי מחיר [[סיטונאי]] וללא [[מע"מ]] הוא 27.26 ש"ח. עם זאת יש שכתבו לחשב בתוספת המע"מ,<ref>כך פסק הרב [[מרדכי אליהו]]. הסיבה היא שעל הרכישות שיעשה ההקדש באמצעות מחצית השקל הוא ישלם גם מע"מ, ולכן יש להטילו על התורם.</ref> שעולה ל-31.9 ש"ח.{{הערה|שיעור מעודכן מופיע ב[https://www.keter.org.il/ דף הבית] של אתר מכון כת"ר.}}

===שקל צורי===
{{הפניה לערך מורחב|שקל צורי}}
[[קובץ:TyrianHalfShekel102-101-BNF-Gallica.jpg|ממוזער|מחצית [[שקל צורי]] משנת 102/101 לפנה"ס, על צדו האחד ראש האל [[מלקרת]]־[[הרקלס]], על השני [[נשר]] על חרטום [[ספינת משוטים|אניית משוטים]], לידו [[אלה (נשק)|אלה]] המסמלת את מלקרת <small>(אנ')</small>, ומסביב כיתוב "לצור הקדושה ועיר מקלט"]]
ב[[תקופת בית שני]], החל מ־126/125 לפנה"ס, הטביעה העיר [[צור (לבנון)|צור]] מטבע שהפך למטבע החשוב ב[[לבנט]] ב־180 השנים הבאות: [[השקל הצורי]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יעקב משורר]]|שם=מטבעות עתיקים|מו"ל=כתר|שנת הוצאה=1979|עמ=27}}</ref> צור הייתה המקור העיקרי למטבעות [[כסף (יסוד)|כסף]] ב[[ארץ ישראל]] כמה מאות שנים קודם לשקל הצורי,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אריה קינדלר|שם=מיטבעת צור, המקור העיקרי בימי־קדם של מטבעות־כסף בארץ־ישראל|כתב עת=ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|כרך=ח'|שנת הוצאה=1967|עמ=323|קישור=https://www.jstor.org/stable/23616853}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23616853}}</ref> אך השקל הצורי הפך המטבע הבלעדי לתשלום חובות ב[[בית המקדש השני]] בתקופת הטבעתו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יעקב משורר]]|שם=מטבעות עתיקים|מו"ל=כתר|שנת הוצאה=1979|עמ=28}}</ref> המטבע היה כה חשוב בעיני היהודים, אולי בזכות טהרת מתכתו ודיוק משקלו, שקביעתו כסטנדארט לתרומות קודש למחצית השקל העלימה עין מהסמלים ה[[פגניות|פגניים]] שעליו כגון האל הכנעני [[מלקרת]] והנשר ה[[בית סלאוקוס|סלאוקי]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אריה קינדלר|שם=מיטבעת צור, המקור העיקרי בימי־קדם של מטבעות־כסף בארץ־ישראל|כתב עת=ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|כרך=ח'|שנת הוצאה=1967|עמ=322|קישור=https://www.jstor.org/stable/23616853}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23616853}}</ref> ב[[משנה]] מוזכר שכל השקלים המוזכרים בתורה הם שקלים צוריים: {{ציטוטון|אמר רב יהודה אמר רב אסי: כל כסף קצוב האמור בתורה – כסף צורי. ושל דבריהם – כסף מדינה.|}}.<ref>{{בבלי|בכורות|נ|ב|ללא=שם}}, ראו גם {{בבלי|קידושין|יא|א|ללא=שם}}, וכן {{צ-ספר|מחבר=[[יעקב משורר]]|שם=מטבעות עתיקים|מו"ל=כתר|שנת הוצאה=1979|עמ=28}}</ref>

בתקופת [[המרד הגדול]] הוחלף השקל הצורי בשקל ישראלי – עם פרוץ המרד בשנת 66 לספירה (לא קיימים שקלים צוריים מאוחרים משנת 65) הוטבעו מטבעות יהודיים בירושלים, שמשקלם ותכולת מתכתם שווים לשקל הצורי, ואף הכיתוב "ירושלים הקדושה" עליהם מקביל לכיתוב "צור הקדושה" ביוונית על מטבעות צור.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יעקב משורר]]|שם=מטבעות עתיקים|מו"ל=כתר|שנת הוצאה=1979|עמ=42}}</ref>

בשל השימוש בשקל הצורי רבו באזור המקדש [[שולחני|חלפנים]], שהמירו את מטבעות עולי הרגל מהכסף המקובל בארצם למחצית שקל צורית.{{מקור}} ב[[חפירות הכותל]] נמצאו מטבעות כסף צורי ששימשו למס מחצית השקל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://archive.today/20121218141030/http://shavuot.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=25&subj_id=240&hist=1&showall=true|הכותב=|כותרת=מטבע כסף ששימש לתשלום "מחצית השקל" לבית המקדש נמצא בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים מתק' בית שני (18/3/08)|אתר=רשות העתיקות - דוברות (הודעה לעיתונות)|תאריך=18 במרץ 2018|תאריך_וידוא=2018/01/24|ציטוט=מס מחצית השקל השנתי נתרם בשקלים ובחצאי שקלים ממיטבעת צור}}}}

==מחצית השקל כיום==
[[קובץ:PikiWiki Israel 16670 Religion in Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת 'זכר למחצית השקל']]
[[קובץ:Shekel (cropped).jpg|ממוזער|קופות זכר למחצית השקל בבית כנסת ב[[עפרה]].]]

אף שמצוות מחצית השקל בטלה מיום ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], יש קהילות שנהגו לתת תרומה 'זכר למחצית השקל'. המנהג נזכר בספר [[המרדכי]], ו[[הרמ"א]] בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]], הביא אף הוא מנהג זה והוסיף שהזמן לתת את מחצית השקל בכל שנה הוא ביום [[תענית אסתר]], קודם [[תפילת מנחה|תפילת המנחה]].{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצד|א}}}} ב[[ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון|ערים מוקפות חומה]] כגון [[ירושלים]], ש[[פורים]] נחוג בהן ביום ט"ו אדר, נהוג לקיים מנהג זה בתפילת מנחה של יום י"ד באדר.

בספרי [[אחרונים]] נחלקו מאיזה גיל יש לנהוג במנהג זה. יש שסוברים שרק מגיל כ' (20) שנה, ויש אומרים מגיל י"ג (13). גם בחיוב הנשים נחלקו הדעות. יש שכתבו שאף שהיו פטורות מהמצווה בזמן בית המקדש, מכל מקום בזמן הזה יתנו, שהרי אף בזמן בית המקדש נשים נותנות את הזכר למחצית השקל משום שיש בזה כפרה לנפש.{{הערה|כף החיים (סימן תרצד, אות כז).}}

===שווי התרומה===
מנהגים שונים קיימים בדבר הסכום שנהוג לתרום "זכר למחצית השקל":
*יש הנותנים חצי מיחידת המטבע הבסיסית שבאותה מדינה (חצי [[שקל חדש|ש"ח]], חצי [[דולר]] וכו').
*יש הנותנים שלושה ממטבעות אלו – מכיוון שבפרשת מחצית השקל מופיעה המילה "תרומה" שלוש פעמים. כך נוהגים כיום רוב האשכנזים.
*יש הנותנים את השווי המוערך של מחצית השקל התנ"כית, המוזכרת בתורה. נכון לשנת 2024, אדר ב' תשפ"ד, שווי מחצית השקל הוא 24.8 שקל, ולמחמירים לתת את הסכום כולל [[מע"מ]] - 29.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hm-news.co.il/452145/|כותרת=הגר"י יוסף: זהו שיעור מחצית השקל המעודכן - המחדש {{!}} כל החדשות והעדכונים|אתר=hm-news.co.il|תאריך=2024-03-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-03-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1192649|כותרת=הראשל"צ הגר"י יוסף פוסק: מהו סכום זכר למחצית השקל בשנת תשפ"ד 2024?|אתר=www.hidabroot.org|תאריך=2024-03-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-03-05}}</ref>

===יעד התרומה===
בזמן בית המקדש מחצית השקל הייתה ניתנת על מנת לקנות בה קרבנות ציבור. את כספי "זכר למחצית השקל", נפסק ב[[משנה ברורה]] שיש ליתן כ[[צדקה]] לעניים (אך מעות אלו לכתחילה אין ליתנם ממעות [[מעשר כספים]]).

גופים שונים, ביניהם [[מכון המקדש]], מוכרים [[מטבע]]ות מ[[כסף (יסוד)|כסף]] בעלי משקל של מטבע מחצית השקל. הרווחים ממכירת המטבעות על ידי מכון המקדש הולכים למטרות המכון, ובכך נתינה זו מזכירה את מצוות נתינת מחצית השקל המקורית.

=== חידוש מצות מחצית השקל ===
לדעת הרב [[ישראל אריאל]]<ref name=":0" /> מאז כיבוש ירושלים, התחדשה מצוות בנין המקדש. מאחר שמחצית השקל נועדה ביסודה לשם בנין המשכן והמקדש, הרי שבימינו חוזרת תרומת מחצית השקל לרמה של חיוב [[דאורייתא]]. על כן יש לייעד את תרומת מחצית השקל להכנת [[:קטגוריה:כלי המקדש|כלי המקדש]] והתכוננות ל[[חידוש עבודת הקורבנות]].

==ראו גם==
* [[פרשת שקלים]]
* [[מסכת שקלים]]
* [[שקל]]
* [[שקל צורי]]
* [[המגפה בימי דוד]]
* [[המס היהודי]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=מחצית השקל}}
*[https://www.keter.org.il/ שיעור מעודכן של שווי מחצית השקל ועוד] - באתר [[מכון כת"ר]].
*[[ברוך קנאל]], [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/mahatsit.htm מחצית השקל], אתר "דעת", התפרסם במחניים, גיליון ס"ז, תשכ"ב
* {{ויקישיבה|מחצית השקל}}
*[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=25&subj_id=240&id=1352&module_id=#as פרסום אודות מציאתו של מטבע מחצית השקל מקורי] בחפירות ב[[עיר דוד]], אתר [[רשות העתיקות]]
*{{מרחב}}
* {{הארץ|נדב שרגאי|'מחצית השקל' ששימש לתשלום מס למקדש נתגלה בעפר מהר הבית|0000017f-ea77-dc91-a17f-feff06290000|19 בדצמבר 2008}}
* [http://www.yeshiva.org.il/Article/267 סיכום מקיף של הדינים הדינים הקשורים למחצית השקל באתר ישיבה]
* הרב יובל אוחיון, שובה ישראל [https://web.archive.org/web/20170227062605/http://www.twoday.co.il/26/02/2017/32471/he סיכום משקל מחצית השקל על פי התורה] בדסק היהודי באתר חדשות [[טודיי]]
*[https://www.jdn.co.il/video/1111721/ על מטבע מחצית השקל שנעלם בכינוס רבני הונגריה של בעל הכתב סופר באתר JDN]
*[https://chabad-purim.org.il/half/ מחצית השקל] אונליין באתר בית חב"ד
* [https://www.tehillim-center.co.il/article/6135 סכום מעודכן של שווי מחצית השקל] באתר מוקד תהילים ארצי
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ספר שמות}}
{{פורים}}

[[קטגוריה:מצוות עשה]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:הקדש]]
[[קטגוריה:פרשת כי תשא]]
[[קטגוריה:כסף (יסוד) במקרא]]