הצגת המקור של הדף "מודיעין צבאי"

'''המודיעין הצבאי''' נועד לספק לגוף הממונה (מדרג ה[[גדוד]] ועד לדרג ה[[מדינה]]) בזמנים שנקבעו ורלוונטיים, מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למושא המחקר, כגון כוונותיו, האינטרסים שלו, יכולותיו וחולשותיו.

עבודת המודיעין נעשית בשלושה נדבכים:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/media/5679/אסטרטגיית-צהל.pdf|הכותב=|כותרת=אסטרטגיית צה"ל|אתר=צה"ל|עמודים=12|תאריך=אוגוסט 2015}}</ref>
* מודיעין לאומי – מודיעין המאפשר גיבוש אסטרטגיה לאומית ביטחונית, קביעת איומי ייחוס ותרחיש ייחוס לבניין כוח.
* מודיעין אסטרטגי – מודיעין המאפשר עיצוב ותכנון של מערכות וניסוח תכלית [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגית צבאית]], אשר משקפת את מטרות הדרג המדיני.
* מודיעין מערכתי – מודיעין המאפשר הפעלת כוח ברמה המערכתית והטקטית, על מנת למקסם את הפגיעה באויב, והשגת יתרון טקטי בכל הממדים. מודיעין זה יגיע מכלל סוכנויות האיסוף ועד רמת הגדוד, המטוס הבודד והספינה.

ככלל נחלקת עבודת המודיעין לשני תהליכים מרכזיים:
# '''איסוף''' – השגת המידע.
# '''מחקר''' – עיבוד וניתוח המידע שנאסף לכדי "תמונת מצב", אשר תאפשר מתן [[הערכת מודיעין|הערכה]] מדויקת על מושא המחקר.

מטרתו העליונה של המודיעין הצבאי ברמה האסטרטגית, היא להתריע בפני [[מלחמה]], ולאפשר לקברניט להחליט על תגובה מתאימה למצב. מעבר לכך, נועדה עבודת המודיעין לספק מידע שיאפשר היכרות מעמיקה ככל האפשר של מזמין השירות עם מושא המחקר. כך, יכול המודיעין לספק מידע אודות סדר גודל כוחותיו, האמצעים שבידיו, מבנה הביצורים שהכין ועוד. היכרות מעמיקה עם האויב ותוכניותיו, עתידה לסייע בזיהוי סימני [[התרעה]] בעת הצורך, ומאפשרת את בנייתו השוטפת של הצבא למול האיומים הניצבים בפניו והכנת מענה טקטי או טכנולוגי ליכולותיו הצבאיות ומערכות הלחימה של האויב.

==התהליך המודיעיני==
עבודת המודיעין נעשית על ידי שני סוגי גופים, גופי האיסוף וגופי המחקר. נהוג לתאר את התהליך המודיעיני כמעגל, המתבצע באופן הבא:
בשלב הראשון נקבע מהם הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק, אשר בהם יושקעו המשאבים האיסופיים והמחקריים. קביעה זו נעשית על ידי הקברניט והוא זה שמנחה את גופי המודיעין במה עליהם לעסוק.

בשלב השני, ממפים הגופים השונים את המצב הקיים בתחום זה ואת הפערים הדורשים תיקון; כך, ממפים גורמי המחקר מהו המידע הקיים ומהם פערי המידע. ואילו גורמי האיסוף ממפים מהם יכולות האיסוף הקיימות ומהם הפערים באיסוף הקיים לנדרש.

בשלב השלישי, מתחילה העבודה המודיעינית עצמה להתבצע. עבודה זו פועלת בצורת מעגל של שיח בין גורמי האיסוף, המחקר והקברניטים - שיח זה מתבצע בתצורת המעגל המודיעיני המופיע בשרטוט שלמעלה:
# ה'''צי"ח''' ('''ציון ידיעות חיוניות''') המודיעיני – בשלב זה, מציג המחקר בפני האיסוף את פערי המידע הקיימים הנוגעים למושא המחקר (לרוב תוך מתן רקע הכולל את המידע הקיים), לאחר מכן מבקש מענה לפערי המידע המשמעותיים תוך תרגום הבקשה למידע לכדי אירועים קונקרטיים - כלומר, אם נדרש איתור סימנים מעידים להכנות למלחמה - ישאלו שאלות קונקרטיות דוגמת פעילות במערכים מסוימים, תגבור כוחות, וכיוצא בזה.
# '''איסוף''' – בשלב זה מנסים גורמי האיסוף השונים, באמצעות יכולותיהם, לספק את מירב התשובות לשאלות הקונקרטיות שהוצגו בפניהם בצי"ח. בידי האיסוף מגוון רחב של כלים אשר יוצגו בהמשך.
# '''מחקר''' – כלל החומר שנאסף מועבר אל המחקר לשם מיון ועיבוד. עבודתו של איש המחקר היא לצרף את פיסות המידע שנאספו ממקורות שונים לכדי תמונה שלמה, הנקראת "תמונת מודיעין". עליו להעריך את איכות המידע שקיבל ולברור אותו, לדעת להפריד עיקר מטפל, ולהוסיף את החומר החדש ל[[מסד נתונים|מסדי הנתונים]] הקיימים, בצורה בה יהיה ניתן לשלוף אותו בקלות בהמשך.
# '''הערכה''' – זהו אולי החלק הבעייתי והקשה ביותר בעבודת המודיעין, בה ראשי המערכת צריכים להשתמש בכל המידע המונח לפניהם כדי להעריך מהם כוונותיו של היריב ומה הוא מתכוון לעשות. בשלב זה יש לפרש את כל העובדות המודיעיניות הידועות הרלוונטיות לנושא אודותיו תינתן ההערכה (החל בסדר הכוחות, האימונים שעברו, [[פרופיל פסיכולוגי|הפרופיל הפסיכולוגי]] של גורמי המערכת היריבה ומצבם המדיני והכלכלי), כל זאת על מנת להעריך את יכולותיו וכוונותיו של היריב. לא תמיד מתקבלות הערכות נכונות, ולפעמים מתקבלות אף הערכות שגויות לגמרי שתוצאותיהן הרסניות, ואשר נובעות מטעות בהערכת הנתונים השונים ויחסי הכוחות השונים ביניהם (זאת בשל כשל איסופי או טעות מחקרית). דוגמה מפורסמת ביותר ב[[ישראל]] לטעות בהערכה מודיעינית, היא הכישלון של [[אמ"ן]] לחזות את פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] ולהתכונן אליה בזמן. רוב האשמה הוטלה אז על ראש אמ"ן, [[אלי זעירא]]. זו אולי הפרשה הכואבת ביותר בתולדות [[אגף המודיעין|המודיעין הישראלי]], המשפיעה עד היום.
# '''הפצה''' – לאחר השלמת פעולת ההערכה יופצו התוצרים המודיעיניים אל הקברניט, כמו גם אל גורמי האיסוף השונים וגורמי המחקר העמיתים (זאת בכפוף להרשאות [[מידע מסווג|סיווג ביטחוני]]). לכאורה, חשיבות ההפצה בעבודת המודיעין פחותה, אך למעשה, כישלון בהפצת מודיעין כמוהו כאילו לא הופק המודיעין כלל. כישלון בהפצת המודיעין יכול להיות בעל השלכות הרסניות. ולראייה: מערכת הביטחון ב[[ארצות הברית]] לא הצליחה לסכל את [[פיגועי 11 בספטמבר]] [[2001]], בין השאר בגלל נתק ששרר בין ה־[[CIA]] ל־[[FBI]], דבר שמנע העברת התראות על [[פיגוע]]ים ומעקב יעיל אחרי גורמי [[טרור אסלאמי]] ומחבלים מוסלמים שהסתננו לארצות הברית. מנגד, בתקופת [[האינתיפאדה השנייה]] מערכי המודיעין והכוחות בשטח (בעיקר ה[[שב"כ]], [[צה"ל]] וה[[ימ"מ]]) בנו מערך הפצת מודיעין יעיל, שאיפשר קבלת התראות וסיכול פיגועים בזמן אמת. בעזרת המודיעין הערכי שהופץ ניצלו חיי אדם רבים, ו[[מערכת הביטחון הישראלית]] רשמה הישג חסר תקדים באחוזים הגבוהים של [[לחימה בטרור|סיכול פיגועים]].

עולה ביקורת על הצגה זו של עבודת המודיעין, אשר מייצגת נאמנה את המודיעין הטקטי (בו ניתן להכווין את גופי האיסוף לשאלה הקונקרטית "מה יש מעבר לגבעה"), אך לא מתייחסת לאתגרי המודיעין [[אסטרטגיה צבאית|האסטרטגי]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = עופר ג' ודודי סימן טוב|שם = מודיעין 2.0 – גישה חדשה לעשיית מודיעין|כתב עת = צבא ואסטרטגיה|קישור = https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/systemfiles/סימנטוב%20ועופר.pdf|כרך = 5, גליון 3|שנת הוצאה = דצמבר 2013}}}}. ב[[דרג מערכתי|דרג המערכתי]] והאסטרטגי גופי המחקר והאיסוף לא רק "מצ"יחים" ומפיצים, אלא בעיקר מייצרים שיח משותף על בסיס הפוזיציות השונות, לטובת בירור רחב של הסוגיות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת = https://mikhal.doalogue.co.il/מבט_מחודש_על_תפישת_המודיעין_המסורתית|כותרת = מבט מחודש על תפיסת המודיעין המסורתית - אתר המקהל}}}}.

==מושאי מחקר מרכזיים - הנושאים בהם עוסק המודיעין==
{{ערך מורחב|הערכת מודיעין}}
===מחקר צבאי===
המחקר הצבאי הוא הקלאסי בין צורות המחקר המקובלות. עיקר עיסוקו של המחקר הצבאי הוא בניסיון להעריך כראוי נושאים הקשורים והלא קשורים למערכת הביטחונית היריבה - הן בהיבטי בניין כוח ([[סדר כוחות|סדר הכוחות]] וכמותם, כשירותו של הכוח הצבאי היריב, רכש או פיתוח [[אמצעי לחימה]] מתקדמים ומערכות טכנולוגיות חדישות ומשמעותן הצבאית, וכיוצא בזה), והן בהיבטי הפעלתו (מצב [[כוננות]] ברגע נתון וצורת הפעלה בחירום). המחקר הצבאי מתקיים בכל הדרגים, מהגדוד (העוסק בהערכה מיקרו-טקטית של פעולות היריב) ועד ה[[מטכ"ל]].

===מחקר מדיני===
המחקר המדיני מצוי רק בדרג האסטרטגי-מטכ"לי ובמרבית מדינות העולם אינו מצוי בתחום אחריותו של ה[[צבא]]. תכליתו של המחקר המדיני הוא מעקב אחר מגמות במערכת המדינית היריבה - זאת על מנת לעמוד כראוי על שינויים שעשויים להתרחש בה ואשר אם יתחוללו ישפיעו על המאזן הביטחוני באזור. במסגרת תחום זה קיים בין היתר עיסוק ב"'''מחקר אישים'''" - המתרכז בבניית פרופילים אישיים, פסיכולוגיים ובריאותיים של גורמים בעלי כוח ואנשי מפתח במערכת היריבה.

===מחקר טכנולוגי===
{{ערך מורחב|מודיעין טכנולוגי}}
מחקר זה הוא מחקר טכני של המערכות המצויות בידי היריב (בהן [[כלי נשק]], [[אמצעי לחימה]], אמצעי גילוי כגון [[מכ"ם]], מערכות תקשוב, [[חיל קשר|קשר]], [[שליטה ובקרה]]), על מנת לאפשר הבנה מלאה של יכולות המערכת הצבאית היריבה (כגון מאפייניה, דרך פעולתה, יתרונותיה וחולשותיה), ולפתח דרכים להתגבר עליה. מחקר זה הוא למעשה חלק מן המחקר הצבאי וההפרדה ביניהם נובעת מהכישורים השונים המחייבים חוקר טכנולוגיות.

==צורות איסוף מקובלות==
צורות איסוף המודיעין המקובלות הן מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט), מודיעין אותות ([[סיגינט]]), מודיעין חזותי (ויזינט) ומודיעין אנושי (יומינט).

===מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט)===
{{ערך מורחב|מודיעין ממקורות גלויים}}
מקובל לראות באיסוף המודיעיני פעולה חשאית בעיקרה אשר חלק מכריע מעיסוקה בנושאים שהשתיקה יפה להם. עם זאת, לאמיתו של דבר, חלק גדול מהמודיעין (בעיקר בתחום המדיני) מופק ממקורות מודיעין גלויים. האוסינט (OSINT, קיצור של Open Source Intelligence) הוא מודיעין המופק ממידע גלוי אשר לא ננקטו כל צעדים כדי למנוע הגעתו לידיים זרות, כגון שידורי [[רדיו]] ו[[טלוויזיה]], [[עיתונות]] כתובה ומקוונת, פרסומים אחרים, נאומי מנהיגים וכדומה. בהיבט הצבאי עשויה מידת מהימנותן של ידיעות ממקור מידע כזה להיות נמוכה, שכן יעד המודיעין מודע לכך שהמקור גלוי ועשוי לנצל אותו לשם [[הטעיה]], אך במקרים רבים (בעיקר של מידע מדיני) נודעת חשיבות גדולה דווקא לפרסום עצמו, שכן נאומו של מנהיג זה או אחר, המיועד להישמע, מבטא במקרים רבים את כוונותיו של אותו מנהיג, המעוניין לשדר מסרים כלשהם ליריביו, לעולם הרחב ואף לעמו שלו. מידע זה הוא מסווג במידת מה, וזאת מחמת חשיפתו של הצי"ח, על פיו נאסף החומר. שיטות עבודה דומות נהוגות גם ב[[מודיעין עסקי]].

על אף שקיים מידע, לעיתים בעל ערך רב, המופק ממודיעין גלוי, הרי שעיקר ייחודו של המודיעין הוא ביכולות מודיעין המופקות ממקורות שאינם גלויים. מידת המהימנות של ידיעות מסוג כזה גבוהה יותר, שכן היעד אינו מודע לזמינות המקור. הסודיות של ידיעות ממקור מידע כזה גדולה יותר, מאחר שאם ילמד היריב על קיום המידע אודותיו, עשוי הוא להקיש מכך על יכולות איסוף המודיעין של היריב ולנקוט אמצעי הגנה אפקטיביים יותר או, לחלופין, לנצל זאת לצורך הטעיה.

בשנת 2013 חשף ה-[[NSA]] מדריך משנת 2007{{הערה|[[מדיה:Untangling_the_Web.pdf|Untangling the web - A guide to internet research]] באתר הNSA}}, אשר שימש אותו להכשרת סוכני הוובינט (אוסינט מבוסס אינטרנט) המופעלים על ידיו.

===מודיעין אותות (סיגינט)===
{{ערך מורחב|מודיעין אותות}}
[[קובץ:Waihopai Valley base (2005).jpg|ממוזער|שמאל|250px|בסיס [[אשלון]] בוויהופי, [[ניו זילנד]]. אנטנות צלחת השוכנות בתוך ה[[ראדום (התקן)|ראדומים]] ("כדורי הגולף") משמשות ליירוט תשדורות]]
מודיעין אותות, או סִיגִינְט (SIGINT, קיצור של Signals Intelligence) הוא שם כולל למודיעין המבוסס על האזנה ל[[אמצעי תקשורת]] ול[[גלים אלקטרומגנטיים]], המשמשים להעברת מידע או הפעלת מערכות צבאיות. במודיעין המערבי נודעת חשיבות הולכת וגדלה לאיסוף הסיגינטי ונראה כי הוא מהווה בסיס עיקרי בפעולותיו של המודיעין המודרני. חסרונותיה המרכזיים של צורת איסוף זו, הן העלויות הגבוהות הנדרשות לצורך אחזקתה, כמו גם בחוסר היכולות לתחקר את מבועי המידע.

תחום זה כולל שתי צורות איסוף עקריות:
* מודיעין תקשורת, או '''קומינט''' (COMINT, קיצור של Communications Intelligence) - האזנה ל[[תקשורת]] מדוברת וכתובה, בכלל זה [[קשר רדיו]], תקשורת [[טלפון|טלפונית]] ו[[תקשורת מחשבים]]. מטרת הקומינט היא לפענח את תוכן התקשורת, ולזהות את האנשים (או הגופים) ביניהם התקשורת עוברת.
* מודיעין אלקטרוני, או '''אלינט''' (ELINT, קיצור של Electronic Intelligence) - יירוט [[אות (תקשורת)|אותות]] אלקטרוניים המשודרים מ[[אמצעי לחימה]] מסוגים שונים, כגון [[מכ"ם|מכ"מים]] של כלי טיס ושיט, מכ"מים של סוללות [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]], ועוד. מטרת האלינט היא לזהות את סוג אמצעי הלחימה, על פי סוג מכ"ם המשמש אותו (לדוגמה, סוללת טילי [[SA-6]]) ולאתר את מיקומו.

איסוף מודיעין אותות יכול להיעשות ממגוון פלטפורמות:
* תחנות קרקעיות (לדוגמה: רשת ה[[אשלון]])
* כלי רכב יבשתיים (לדוגמה: מערכת ה'פרופט' (Prophet) המותקנת על ה-[[HMMWV]])
* [[כלי שיט]] (לדוגמה: הספינה האמריקנית ליברטי שהייתה מעורבת ב[[תקרית ליברטי]])
* [[כלי טיס]] (לדוגמה: תצורת ה'נחשון שביט' של מטוס ה[[גאלפסטרים 5]] של [[חיל האוויר הישראלי]])
* [[לוויין|לווייני]] סיגינט.

במקרים רבים עשוי היריב להשתמש בתקשורת [[הצפנה|מוצפנת]]. ייעודה של ההצפנה, היא למנוע את יכולת פענוח ההודעות שנמסרות אף אם אלו יורטו ([[ביטחון מידע]]). לפיכך, ניסו גורמי מודיעין לאורך ההיסטוריה לפצח את הצופן על מנת למצוא את תרגומן הנכון של הודעות אלו, אשר הצפנתן עשויה להעיד על חשיבותם הגדולה בראייתו של היריב.

===מודיעין חזותי (ויזינט)===
{{ערך מורחב|מודיעין חזותי}}
מודיעין חזותי, או ויזינט (VISINT, קיצור של Visual Intelligence), הוא מודיעין המתמקד במידע חזותי. מקורות נפוצים למודיעין חזותי הם:
* תצלומי קרקע.
* [[תצפית (צבא)|תצפיות]] בידי חיילים (כפי שמבוצעת על ידי [[חיל האיסוף הקרבי]] ב[[צה"ל|צה"ל, למשל)]].
* תצפיות בעומק עורף האויב בידי [[כוחות מיוחדים]] ל[[סיור מיוחד]]. יחידות אלה הן יחידות עילית המאומנות ב[[ריגול]], [[הסוואה צבאית]], [[שדאות]] ו[[כישורי הישרדות|הישרדות]] בשטח עוין.
* אימינט (IMINT, קיצור של Imagery Intelligence), הוא מונח המתאר תת-תחום במודיעין חזותי הכולל את המקורות הבאים:
** [[צילום אוויר|תצלומי אוויר]], המצולמים באמצעות [[מטוס ריגול]] או באמצעות [[כלי טיס בלתי מאויש]].
** [[תצלום לוויין|תצלומי לוויין]], המצולמים באמצעות [[לווין ריגול]].

המודיעין החזותי מספק 'תמונה עדכנית מהשטח', מאפשר מעבר לניתוח הפריטים המופיעים בצילום, כולל הסקת מסקנות גאוגרפיות וגאולוגיות לגבי פני השטח, הקרקע וכדומה.

מודיעין חזותי ב[[זמן אמת]], מאפשר גם [[איכון]] של המטרות וסגירה מהירה של מעגל ירי כאשר המודיעין מסמן את המטרה ואילו גורמי האש (בעיקר [[חיל אוויר|חיל האוויר]], [[חיל תותחנים|ארטילריה]] או [[צליפה|צלפים]]) יבצעו תקיפה מדויקת שלה. למשל, שימוש בוויזינט וסגירת מעגל ירי בזמן אמת, היא [[סיכול ממוקד|הסיכול הממוקד]] של מייסד [[חמאס]], [[אחמד יאסין]], שאותר על ידי [[כלי טיס בלתי מאויש]], בעת שיצא ממסגד ונהרג תוך דקות ספורות בידי [[מסוק קרב|מסוק]] [[AH-64 אפאצ'י|אפאצ'י]] של [[חיל האוויר הישראלי]], שירה [[טיל]] מדויק אל עבר המטרה שסימן לו הכטב"ם.

=== מודיעין אנושי (יומינט) ===
{{ערך מורחב|מודיעין אנושי}}
מודיעין אנושי, או יוּמִינְט (HUMINT, קיצור של Human Intelligence), הוא שם כולל למודיעין אנושי. במסגרת זו נכללים:
* [[ריגול]] – הפעלה של מרגלים שתולים וגיוס סוכנים ומודיעים "נייטרלים" מקרב הצד השני.
* [[חקירה משטרתית|חקירות]] – חקירת שבויים על מנת לדלות מהם מידע. לפי [[אמנת ז'נבה]], אסור לחקור [[שבוי מלחמה|שבויי מלחמה]], אך מדינות בהחלט משתמשות בחקירה כנגד [[מחבל]]ים ו[[טרור]]יסטים. כמו כן חלק נכבד מהמדינות, בעיקר הדיקטטוריות, מתעלמות מהאיסור בתירוצים שונים ומשונים (למשל ב[[מלחמת וייטנאם]], טענה [[צפון וייטנאם]] כי הטייסים האמריקאים הם [[פושע מלחמה|פושעי מלחמה]] ולא שבויי מלחמה ולכן האיסור לא חל עליהם) וחוקרות את השבויים, לעיתים תוך שימוש ב[[עינויים]].

תחום זה נחשב לרגיש ולבעייתי ביותר מבין כל תחומי המקורות, וההפעלה בו מורכבת ביותר. למרות זאת, התמורה שמקבלים מהפעלה נכונה של יומינט היא עצומה ועומק החדירה שאפשר להשיג הוא כמעט בלתי מוגבל. לכן, למרות הבעייתיות והסיכון, [[סוכנות ריגול|ארגוני ביון]] רבים בעולם משתמשים בטכניקה זו אימתי ואיך שאפשר.

דוגמה ליומינט, הוא ה[[מרגל]] ה[[ישראלים|ישראלי]] [[אלי כהן (מרגל)|אלי כהן]], שהופעל ב[[דמשק]] ואסף מידע על [[ביצורים|ביצורי]] ה[[סוריה|סורים]] ב[[רמת הגולן]]. מנגד, [[ישראל בר]] היה מרגל [[ברית המועצות|סובייטי]] שנהפך לאחד האנשים הקרובים ביותר ל[[דוד בן-גוריון]]. דוגמה נוספת היא [[שירות הביטחון הכללי]], אשר התמחה בהפעלת סוכנים, מודיעים וסייענים - דבר שהתבטא ב[[מלחמה בטרור#מודיעין|מודיעין]] רב ואיכותי שאפשר [[מלחמה בטרור|סיכול]] מספר רב של פיגועים במהלך [[האינתיפאדה השנייה]], כמו גם [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] (כלומר: הריגתם וחיסולם) של בכירים רבים ב[[ארגון טרור|ארגוני הטרור]].

== המעגל המודיעיני ==
[[קובץ:Intelligence cycle.png|שמאל|ממוזער|200px|המעגל המודיעיני]]
תפיסה מקובלת לחיבור בין שתי [[דיסציפלינה|דיסציפלינות]]: בין מחקר – תהליך המתבצע על ידי "חוקרים", לבין איסוף מידע מבצעי המתבצע על ידי 'קמנ"י הכוונה'. מטרת החיבור הוא יצירת שלם מודיעיני המכונה "מעגל המודיעין". מדובר בתהליך מחזורי ובעל מספר שלבים מובחנים, עליהם אחראי כל גוף בנפרד, ללא מקום למעורבות של גוף אחד בעולמו של האחר.

=== השמת התפיסה ===
העבודה המודיעינית הוא תהליך החוזר על עצמו, אשר לו כמה שלבים ברורים ומובחנים זה מזה: איסוף ידיעות, עיבוד ידיעות (כלומר מחקר) והפצת המודיעין המוגמר לצרכנים השונים. המימוש המבני של תפיסה זו התבצע, עם הקמתו של אגף המודיעין בצה"ל, בהפרדת המפעל המודיעיני לגופי האיסוף וגופי המחקר, כאשר בין גופים אלה מתווך ענף איסוף המכוון את פעולות סוכנויות האיסוף, בלי לפקד עליהן במישרין, על ידי שהוא מרכז את צורכי מדורי המחקר ומעביר אותם בצורה מרוכזת לגורם האיסופי הרלוונטי<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/systemfiles/סימנטוב%20ועופר.pdf|הכותב=דוד סימן טוב|כותרת=מודיעין 2.0 – גישה חדשה לעשיית מודיעין|אתר=צבא ואסטרטגיה|עמודים=27–42|מידע נוסף=כרך 5 גיליון 3|תאריך=דצמבר 2013|תאריך_וידוא=30/06/2021}}</ref>. ההיגיון של "מעגל המודיעין" הוא ארגון העשייה המודיעינית לפי כללים ברורים, תוך זרימה חד-כיוונית של המידע: המחקר שולח לאיסוף את שאלות הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות), האיסוף שולח חזרה למחקר את התשובות, ללא מקום רב למעורבות של אחד מהצדדים בעולמו של האחר, וכמעט ללא צורך באזורים משותפים של שיח לפיתוח ידע. המידור שבין גופי המחקר והאיסוף נועד להבטיח ש"כל אחד יעשה את העבודה שלו" ולא "יפריע" לעבודה של יתר מרכיבי המערכת או יוטה על ידם<ref name=":0" />.

רבים מהארגונים המודיעיניים, בישראל ומחוצה לה, אכן אורגנו על פי רעיון מכונן זה, שבבסיסו תפיסה מבדלת, היוצרת לא רק התמחויות שונות, אלא גם הגיונות ודגשים שונים לכל אחד מהשלבים.

=== פרדיגמת המעגל המודיעיני ===
[[פרדיגמה]] היא תפיסת עולם הקובעת את הפרספקטיבה המושגית, וממנה נגזרים המבנה וההיגיון של התפקוד הבסיסי של רכיבי המערכת. הפרספקטיבה מבוססת על מוסכמה חברתית וארגונית שקובעת את יחסי הגומלין בין הגורמים השונים, וכן מסבירה ומפרשת את הסביבה שבה הפרט והארגון פועלים<ref>{{צ-ספר|מחבר=תומס ס' קון|שם=המבנה של מהפכות מדעיות|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=ידיעות אחרונות|שנת הוצאה=2005|עמ=46–52}}</ref>.

על "מעגל המודיעין" נמתחת ביקורת כבר שנים ארוכות, בטענה כי לא רק שאינו מתאר את התהליך המודיעיני במציאות - הוא אף שגוי מבחינה תפיסתית. הטענה היא שההבחנה הבסיסית בין האיסוף לבין המחקר היא מלאכותית, וכי למעשה, כולם שותפים בפיתוח הידע על האויב והסביבה. צוותים משותפים לאיסוף ולמחקר, שהוקמו לאורך השנים והשיגו הישגים מוכחים, הובילו לתחושה כי ההפרדה העומדת בבסיס "מעגל המודיעין" שגויה מיסודה, וכי יש ערך רב לשילוב בין האיסוף לבין המחקר בפעילויות משותפות.

=== אתגרים במימוש תפיסת "המעגל המודיעיני" בעקבות הפרדיגמה ===
בהקשר הצבאי מקובל להצביע על ה"מהפכה" בעניינים צבאיים (RMA), כמהפכה המרכזית של עידן המידע אשר שינתה מבחינה תפיסתית את האופן בו צבאות נלחמים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.rand.org/content/dam/rand/pubs/technical_reports/2005/RAND_TR242.pdf|הכותב=Deborah G. Barger|כותרת=Toward a Revolution in Intelligence Affairs|אתר=http://www.rand.org/pdfrd/|תאריך=2005|שפה=אנגלית}}</ref>. בהקשר המודיעיני, המודיעין בעולם הישן נוהל ישירות על ידי [[מצביא]]ים. כך היה משה ב[[פרשת המרגלים]] ב[[תנ"ך]] וכך היה גם [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]]. במסגרת פרדיגמה זאת, המודיעין התבסס על יחסי אמון בין המנהיג ובין המרגלים האנושיים אותם הפעיל. פרדיגמה חדשה התבססה בעידן התעשייתי, שהביא, בין היתר, להמצאתם של ה[[טלגרף]] ושל [[מכשיר קשר|מכשירי הקשר]] ה[[תקשורת אלחוטית|אלחוטיים]]. פרדיגמה זאת שמה במוקד את היכולת לאסוף אותות ולפענח אותם (ה"[[אניגמה]]", כמפעל המודיעיני המרכזי ב[[מלחמת העולם השנייה]], היא דוגמה מייצגת לכך). הפרדיגמה החדשה מחייבת הקמת ארגון מודיעיני מקצועי יותר, שלא יתבסס רק על קשר ישיר עם המצביא. כך התפתח מקצוע המודיעין ברמה המדינתית.

אתגר המתח שבין התמחות מקצועית דיסציפלינרית לבין [[שילוביות]], שנוצל לאור התובנה כי "האופן המסורתי לשילוב המקורות שוב אינו מספיק", וכי ההסתרה, הביזור וההגנה על הסודות מצד האויב, לצד הדרישה לרזולוציה גבוהה ומידיות המודיעין, מחייבים פיתוח שיטה חדשה של "היתוך יעיל, מהיר ובהיקף נרחב של מקורות האיסוף השונים לתמונה כוללת". זאת, תוך שימור "המקצועיות העצומה של מערכי האיסוף הדיסציפלינריים", לצד "היתוך מידע ושבירת חומות ארגוניות".

תוצאות תהליך השינוי כוללות יצירת כמה מנגנונים, חלקם מבוססים על שינויים מבניים וחלקם מתמקדים בשיפור תהליכי עבודה. ביחס לאתגר המודיעין המבצעי ולעקרון הפרקטיות של המודיעין, גובשה תפיסת הלוחמה במיצוי מודיעין (הלוחמ"ם), תוך מתן [[תיעדוף]] עליון למאמצי איסוף ומחקר על מערכי האש והלחימה של האויבים השונים, שהביא לעלייה חדה בהיקף המודיעין המדויק והרלוונטי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/media/6798/בין-הקטבים-2-מעשה-אמן-אביב-כוכבי-וערן-אורטל.pdf|הכותב=רב אלוף אביב כוכבי, תת אלוף ערן אורטל|כותרת='מעשה אמ"ן' - שינוי קבוע במציאות משתנה|אתר=צה"ל|תאריך=2014}}</ref>. ביחס לאתגר הבין-זירתי, הוחלט על הקמת "מטה מרכזי" בחטיבת המחקר, שתפקידו לייצר היתוך ואינטגרציה טובים יותר של תחומי מומחיות מחקריים, ועל הקמת זירה חדשה (ה"זירה האזורית"), אשר אמורה לעסוק במחקר הבין-זירתי השוטף. הוחלט להקים גם צוותיִ עבודה וכוחות משימה, וכן מינהלות אשר תכליתן לתת מענה על-זירתי זמין וגמיש תוך הפעלה אינטגרטיבית של יכולות איסוף ומחקר. ביחס לאתגר המתח שבין התמחות דיסציפלינרית ושילוביות גובשה "פרדיגמת מודיעין" חדשה, שעיקרה שבירה של תפיסת "מעגל המודיעין" על ידי הסרת המחיצות בין האיסוף והמחקר באופן המאפשר תהליכי עיבוד מקביליים ותוך שימוש בכלים טכנולוגיים המאפשרים להנגיש חומרי מקור לאוספים ולחוקרים כאחד. כדי לתמוך בתפיסה זו הוקמה מחלקת מערכות מידע אמ"נית שתפקידה לגבש ולממש שילוביות במערכות המידע. לבסוף, הובעה במסגרת התהליך ההכרה כי שינויים אלה מחייבים גם שינויים בתחום ה[[תרבות ארגונית|תרבות הארגונית]]. ניתן דגש לחשיבות החיבור בין גורמי איסוף ומחקר ולהבנת הערך שבשיתוף מידע לצד ערך המקצועיות הדיסציפלינרית. זאת, לצד השטחת תהליכי קבלת החלטות, פיתוח המודעות לשמירת גמישות משאבית, עידוד התארגנות עצמית וחיזוק תהליכי [[למידה]].
== מודיעין משטרתי ==
{{הפניה לערך מורחב|מודיעין משטרתי}}
גם ה[[משטרה]] עוסקת בפעילות מודיעינית.
תחום המודיעין המשטרתי דומה בחלקו לתחום המודיעין הצבאי אך מטרתו העיקרית היא מניעת וסיכול [[פשיעה]], לצד הפללה של חשודים (חקירה סמויה). מטרה עיקרית נוספת של המודיעין המשטרתי היא מניעה וסיכול של [[טרור]].

אמצעי המודיעין שמפעילה המשטרה כוללים [[סוכן סמוי|סוכנים סמויים]], [[בלש משטרה|בלש]]ים, חוקרי [[זיהוי פלילי]], אמצעים טכנולוגיים כגון [[האזנת סתר|אמצעי האזנות סתר]] ו[[מצלמה נסתרת|מצלמות נסתרות]], וכן שוטרים המומחים בתחומי המחשבים וה[[לוחמת סייבר|סייבר]] להשגת [[מודיעין אותות]] ומידע דיגיטלי מתוך [[מחשב]]ים, [[מאגר מידע|מאגרי מידע]], רשתות [[אינטרנט]] ו[[תקשורת]] ופעילות מקוונת. בנוסף מקבלת המשטרה מודיעין מ[[סוכנות ממשלתית|שירותי ביטחון וארגוני ביון ממשלתיים]] נוספים, כגון [[סוכנות ריגול|ארגוני ביון]] האחראים על [[ביטחון המולדת]], [[ביטחון הפנים]] ו[[סיכול טרור]].

ב[[ישראל]], [[משטרת ישראל]] משתפת פעולה עם [[שירות הביטחון הכללי]] בכל הנוגע ל[[מלחמה בטרור]], אך היא גם מפעילה יחידות מודיעיניות משלה כגון [[אגף החקירות והמודיעין]] וכן יחידות שטח כמו [[יחידת הגדעונים]].

== גופי מודיעין בעולם ==
; {{דגל|ישראל||+}}
* [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] – סוכנות הביון החיצונית שעוסקת בריגול, [[דיפלומטיה]] חשאית ומשימות מיוחדות ברחבי העולם (שייכת ל[[משרד ראש הממשלה]])
* [[שירות הביטחון הכללי]] – סוכנות הביון הפנימית שעוסקת ב[[אבטחה]], מניעת חתרנות, [[לוחמה בטרור|סיכול טרור]], [[סיכול ריגול]] ו[[אבטחת מידע]] (שייכת למשרד ראש הממשלה)
* מודיעין צבאי ([[צה"ל]])
**[[אגף המודיעין]] - אחראי על האיסוף וניתוח המידע, כמו גם על מתן הערכות מודיעיניות מהרמה הטקטית ועד לרמה האסטרטגית הלאומית.
** [[להק מודיעין]] (למד"ן) ב[[חיל האוויר הישראלי]]
** [[מספן מודיעין]] ב[[חיל הים הישראלי]]
** [[חיל האיסוף הקרבי]] השייך ל[[זרוע היבשה]] – אחראי על איסוף [[מודיעין קרבי]]
* [[הממונה על הביטחון במערכת הביטחון]] (מלמ"ב) – אחראי על אבטחת [[משרד הביטחון]], תעשיות הנשק הישראליות, תחקור העובדים במשהב"ט ובגופים קשורים לתעשיות הנשק וכן הפעלת סוכנים העוסקים בהשגת מידע טכנולוגי ומודיעיני במדינות זרות.
* [[אגף המודיעין (משטרת ישראל)|אגף המודיעין של משטרת ישראל]] – אחראי על איסוף מודיעין בתחומי [[לוחמה בטרור]] ו[[עבירה פלילית|פלילים]].
* [[המרכז למחקר מדיני]] (ממ"ד) – זרוע מחקרית מודיעינית של [[משרד החוץ]] הישראלי.
; {{דגל|ארצות הברית||+}}
* [[CIA]] – סוכנות הביון החיצונית, אחראית על איסוף מודיעין והפעלת סוכנים.
* [[DIA]] – סוכנות איסוף המודיעין של [[צבא ארצות הברית]]
* [[NSA]] – סוכנות ביון האחראית על מודיעין אותות (SIGINT) ויירוט תקשורת.
* [[FBI]] – המשטרה הפדרלית ושירות הביטחון הפנימי של ארצות הברית, המשמשת כסוכנות ביון פנימית וזרוע מבצעת כאשר יש צורך במניעת טרור ו[[סיכול ריגול]].
; {{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}
* [[מודיעין ההגנה|DI]] - סוכנות הביון הצבאית
* [[MI5]] – סוכנות הביון הפנימית (ריגול נגדי).
* [[MI6]] – סוכנות הביון החיצונית.
* [[GCHQ]] – סוכנות הסיגינט הבריטית
; {{דגל|רוסיה||+}}
* [[פס"ב]] – שירות הביטחון הפנימי.
* [[סו"ר]] – שירות המודיעין החיצוני.
* [[גר"ו]] – שירות המודיעין הצבאי.
* [[שירות האבטחה הפדרלי של רוסיה|שירות האבטחה הפדרלי]] – אחראי על אבטחת אישים בכירים לרבות [[הקרמלין]].
* [[ק.ג.ב.]] – שירות הביטחון הסובייטי, שריכז בידיו את ענייני הפנים והחוץ.
; {{דגל|איראן||+}}
* [[VEVAK]] – משרד המודיעין.
; {{דגל|יפן||+}}
* [[מטה המודיעין של משרד ההגנה (יפן)|מטה המודיעין של משרד ההגנה]]

== ראו גם ==
* [[מודיעין קרבי]]
* [[מודיעין משטרתי]]
* [[לחימה בטרור#מודיעין|מודיעין נגד טרור]]
* [[מודיעין טכנולוגי]]
* [[מודיעין עסקי]]
* [[קהילת המודיעין הישראלית]]

==לקריאה נוספת==
* משה יגר, [https://www.maarachot.idf.il/2009/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-428-427/%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%93%D7%94/ פיתוח תחושת מודיעין שדה], מערכות, גיליון 427-728, עמ' 72, תל אביב 10-2009
* [[אהרן זאבי-פרקש]] ו[[דב תמרי]], '''ואיך נדע? מודיעין / מבצעים / מדינאות''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2011.
* [[יצחק בן ישראל]], '''הפילוסופיה של המודיעין''', סדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]", 1999
* [[יעקב עמידרור]], '''מודיעין - הלכה למעשה''', סדרת "אוניברסיטה משודרת", 2006
* [[אפרים לפיד]], '''[[לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי - מבט מבפנים (ספר)|לוחמי הסתר, המודיעין הישראלי, מבט מבפנים]]''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2017
* אהד לסלוי, '''המדינאי ואיש המודיעין''', [[הוצאת מודן]], 2021.
* ריצ'רדס ג' הוייר הבן, '''הפסיכולוגיה של המחקר המודיעיני''', [[מערכות]], 2005.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Military intelligence}}
* [https://web.archive.org/web/20071010003642/http://mosad.gov.il/About/Dictionary.aspx מילון מונחי מודיעין], באתר המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
* [https://web.archive.org/web/20050405222741/http://www.intelligence.org.il/default.htm המרכז למורשת המודיעין]
* {{מרכז המידע למודיעין ולטרור|[[איתי ברון]]|המחקר המודיעיני - בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים|20837|2015}}
* [https://mikhal.doalogue.co.il המקהל - קבוצת למידה אודות חשיבה מערכתית במודיעין]
* {{מערכות|[[ישראל בר]]|שרות היריעות במלחמה הסדירה והזעירה|8/110958|16 - 17 יולי 1943}}
* {{מערכות1|אהרון זאבי פרקש|מנהיגות ומודיעין|400|מאי 2005}}
* {{מערכות|[[אביתר מתניה]] וסא"ל י'|האחר שבתוכנו - התאמת הכשרתו של איש המודיעין לעידן הנוכחי|9/110649|402, [[אוגוסט]] [[2005]]}}
* {{מערכות1|עזריאל לורבר|כמה היבטים על מודיעין טכנולוגי|405|פברואר 2006}}
* {{מערכות1|[[עמיעד ברזנר]]|הטנקים הסובייטיים לא היו נחותים|406|אפריל 2006}} (מאמר תגובה)
* {{מערכות1|[[אורי בר-יוסף]] ויעקב פלקוב|כישלון ביוני והצלחה באוקטובר - השפעת המודיעין על מהלכי מבצע "ברברוסה"|438|אוגוסט 2011|כישלון-ביוני-והצלחה-באוקטובר-השפעת-המודיעין-על-מהלכי-מבצע-ברברוסה}}
* {{מערכות1|רוני אמיר|תורת הביטחון היא הסיבה לכישלון ההתרעה ב-1973|449|יוני 2013}}
*[https://archives.mod.gov.il/Exhib/sixdayswar/aman/Pages/default.aspx המודיעין במלחמת ששת הימים- אתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מודיעין צבאי|*]]
[[קטגוריה:ביון]]