הצגת המקור של הדף "טבילת כלים"

{{סוגיה
|תמונה=[[קובץ:מקווה כלים (4150042494).jpg|230px||מקווה כלים בשכונת [[קטמון]] בירושלים]]
|מקרא={{תנ"ך|במדבר|לא|כא|כג}}
|משנה={{משנה|עבודה זרה|ה|יב|ללא=שם}}
|תלמוד בבלי={{בבלי|עבודה זרה|עה|ב|ללא=שם}}
|תלמוד ירושלמי={{ירושלמי|עבודה זרה|ה|טו|ללא=שם}}
|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם|מאכלות אסורות|יז|ג|ו|ללא=שם|ספר=קדושה}}
|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|יורה דעה|קכ|ללא=שם}}}}
[[קובץ:מקווה הכלים בבתי ראנד.jpg|230px|ממוזער|מקווה כלים בשכונת [[בתי ראנד]] בירושלים]]
[[קובץ:טבילת כלים.jpg|שמאל|ממוזער|180px|טבילת כלי ב[[מקווה טהרה]]]]
[[קובץ:Herodion Mikve IMG 0712.JPG|שמאל|ממוזער|180px|מקווה ב[[הרודיון]], שלהי תקופת בית המקדש השני. חצי המדריגה הצרה העליונה בצד שמאל שימשה ככל הנראה לטבילת כלים]]
'''טבילת כלים''' היא חובה הלכתית על מנת לאפשר ליהודים לאכול ולשתות בכלים שעברו מבעלות של [[גויים|גוי]] לבעלות יהודי. טבילת כלים נעשית על פי רוב במקוואות קטנים מיוחדים ('מקווה כלים') הנמצאים בסמוך ל[[מקווה|מקוואות]] טהרה, אך עקרונית יכולה להעשות בכל מקום מים הכשר לטבילה, כדוגמת אגמים, ימים, נהרות, מעיינות ובארות.

==המקור בתורה==
המקור להטבלת כלים הוא ב{{תנ"ך|במדבר|לא|כא|כג}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה. אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר '''אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא''' וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם}}

[[אלעזר הכהן]] ציווה את השבים מ[[מלחמת מדין]] לטהר את הכלים שלקחו כ[[ביזה|שלל]] מ[[מדין]] בטרם ישתמשו בהם. חז"ל פירשו ש"מי נדה" כאן הם מי [[מקווה]] שה[[נידה]] טובלת בהם.{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|עה|ב}}.}} מכך שאת הכלים שנלקחו ממדין יש צורך לטבול במקוה, נלמד כל כלי המשמש לאכילה שהיה ברשותו של גוי ועבר לרשות יהודי חייב בטבילה (ואם צריך, גם [[הגעלת כלים|להגעילם]]). דין טבילת כלים הוא רק בכלי שנכנס מרשות הגוי לרשות היהודי, אך אכילת אוכל (כשר) בכלים של גוי שאינם טבולים מותרת.

טעם לטבילת הכלים מובא ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|1={{תלמוד ירושלמי|עבודה זרה|ה|טו}}}}: {{ציטוטון|לפי שיצאו מטומאת הגוי ונכנסו לקדושת ישראל}}, ולא כפי שניתן לחשוב, שמטרת הטבילה היא לנקות את הכלי מחומרים לא כשרים שהגוי שם על הכלי, או מאוכל לא כשר שהגוי אכל בכלי.

לפי דעת [[רבנו תם]] ועוד [[ראשונים]] טבילת כלים היא חובה מ[[דאורייתא|התורה]], בהתאם לפסוק המובא לעיל, אולם בדעת ה[[רמב"ם]] רבים סבורים שטבילת כלים מ[[דרבנן|דברי חכמים]] והדרשה היא רק [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]]{{הערה|שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן מד}}.
גם הרמב״ן ([[במדבר]] לא-כג) כתב שנראה לו שטבילת כלים היא מדרבנן וז״ל: ״ולבי מהרהר עוד לומר שהטבילה הזאת מדבריהם והמקרא אסמכתא עשו אותו״.

==סדר הטבילה==
את הכלים מטבילים ב[[מקווה]] כשר. בשעת הטבלת הכלי יש לוודא שאין [[חציצה]] בין הכלי למים, כגון היד שמחזיקה את הכלי או [[מדבקה|מדבקות]]. 

לפני הטבלת כלי אחד מברכים{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קכ|ג}}}}: 

{{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֶּלִי}}. ובהטבלת מספר כלים מברך ...'''עַל טְבִילַת כֵּלִים'''{{הערה|[[ערוך השולחן]] כתב שגם על טבילת כלי בודד, יש מברכים על טבילת כלים.}}. ואם הפך את הסדר יצא ידי חובה. ברכה זו היא [[ברכות המצוות|ברכת המצוות]]. חלק מ[[יהדות תימן]] טובלים ללא ברכה{{הערה|כן כתב גם בחידושי ה[[ריטב"א]]}}.

כלים הצריכים גם [[הגעלת כלים|הגעלה]], יש להגעילם קודם הטבילה. ואם הטבילם קודם מותרים. ויש אומרים שצריך לחזור ולהטבילם בלי הברכה.{{הערה|1={{שולחן ערוך|יורה דעה|קכא|ב}}}}

==סוגי הכלים החייבים בטבילה==
בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|עבודה זרה|עה|ב}}}} נלמדו מפסוקי התורה שני כללים בסיסים בטבילת כלים:
* '''כלי אכילה:''' דעת [[רבה בר אבוה]]{{הערה|במענה ל[[רב אשי]]}} שרק כלים המיועדים דווקא לצורכי אכילה, כגון [[צלחת|צלחות]], [[כוס (כלי)|כוס]]ות, [[סיר]]ים ו[[סכו"ם]]. לגבי כלים שנועדו לצורך אחסון מאכלים ללא הגשת האוכל בהם במהלך סעודה, נחלקו האם הם חייבים בטבילה.

* '''חומרים החייבים בטבילה:''' דעת [[רבי יוחנן]] שרק כלי [[מתכת]] חייבים בטבילה, דעת [[רב אשי]] שכלי [[זכוכית]] (ארקופל, קוראל, קורנינג, דורלקס, [[פיירקס]] נחשבים כלי זכוכית) דינם ככלי מתכות,  וחייבים בטבילה, 
* '''חומרים הפטורים מטבילה:''' כלים העשויים מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] או [[חרס]] פטורים מטבילה. 
* '''חומרים שבמחלוקת:''' לפי רוב הפוסקים גם כלי [[פלסטיק]] אינם חייבים בטבילה, אולם לגבי כלי [[חרסינה]] יש נוהגים להחמיר ולהטביל ללא ברכה.
במקרה בו הכלי עשוי מחומר שפטור מטבילה, אך מצופה בחומר החייב טבילה - הכריע התלמוד שיש לטובלו. הראשונים נחלקו האם מדובר בציפוי שלם בלבד, או אף בציפוי חלקי. השו"ע פסק שבציפוי פנימי יש לטובלו בברכה, אך לא חיצוני. ואילו הרמ"א סובר שכל עוד הכלי אינו מצופה במלואו, יש לטובלו בלא ברכה.

== בספרות האחרונים ==
=== [[כלי חד-פעמי]] ===
כלים חד פעמים העשויים ממתכת כמו [[תבנית אפייה|תבניות אלומניום]], דעת הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|אגרות משה חלק ב סימן מ}} שאינם צריכים טבילה אפילו אם השתמש בהם כמה פעמים. כמו כן התיר הרב [[בן ציון אבא שאול]]{{הערה|אור לציון חלק א סימן כד}} צנצנות ובקבוקי זכוכית חד פעמיות אף שמשתמש בהם שימוש קבוע, כיון שעשייתם על ידי נכרי הייתה לשימוש חד פעמי. והפיכתם לכלי ממש שנועד לשימוש מרובה נעשתה כבר על ידי ישראל{{הערה|לדעתו נחשב השימוש המשני, כאילו יהודי ייצר את הצנצנות}}. דעת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|חזון עובדיה שבת חלק ב עמוד נו, לגבי הדיון אם אפשר לקדש בכוס חד פעמית}} להחמיר גם בכלים חד פעמיים.

=== חברה בע"מ ===
כלי שיוצר על ידי חברה בע"מ, דעתו של הרב [[חיים פינחס שיינברג]]{{הערה|נשך כסף הרב אלחנן פרץ, סימן א, עמ' סא}} שאין לברך על הטבילה מאחר שחברה בע"מ היא ישות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה והחברה איננה גוי, ולכן הקונה ממנה פטור מטבילה. מאידך, דעת הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|ספר טבילת כלים הרב צבי כהן פרק ב הערה א*}} ועוד פוסקים{{הערה|הרב [[יצחק אייזיק ליבס]] קובץ נועם חלק יח; הרב [[משה שטרנבוך]] מועדים וזמנים חלק ב סוף סימן תח; [[פניני הלכה]] כשרות ב לא, הערה 8.}} שאף כלי שיוצר על ידי חברה בע"מ שרוב בעלי המניות אינם יהודים, טעון טבילה בברכה כאשר ישראל יקנה אותו. כיון שהחברה היא מבחינה הלכתית שותפות של האנשים שהם בעלי החברה.

=== כלים חשמליים ===
במטבח המודרני כלים רבים הבאים במגע עם האוכל הם כלים חשמליים, כגון [[קומקום]] ו[[מצנם]]. כלים אלה עלולים להינזק במגע עם מים, והתעוררה השאלה האם חובה להכשירם. לדעת רבים חובה לטובלם במלואם. הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|שו"ת אגרות משה, יו"ד א, נז}} כתב, שיש להטביל את כל הכלי חוץ מהחלק החשמלי. 

יש שחלקו ואמרו שכלים חשמליים המחוברים לחשמל פטורים מטבילה משום שמחובר לקרקע אינו מקבל טומאה. ויש שכתבו שכלים מתוחכמים נחשבים כמכונה ולא ככלי.

הוצעו כמה פתרונות כיצד להימנע מטבילה, ועל כולם יש שערערו. פתרון שהוצע הוא לתת את הכלי במתנה לגוי, ואז לקחת ממנו חזרה בהשאלה, וכיון שהוא בבעלות גוי פטור מטבילה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://zomet.org.il/product/%D7%90%D7%99-%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94/|הכותב=מכון צומת|כותרת=אי טבילה|אתר=מכון צומת}}</ref>. אך יש שאמרו שכיון שנשאר זמן רב ביד הישראל נחשב לרכושו. פתרון אחר שהוצע הוא שטכנאי יהודי יפרק מעט את הכלי פירוק מקצועי וירכיבנו מחדש, וכך למעשה גמר עשיית הכלי נעשתה בידי יהודי, והכלי פטור מטבילה. אך יש שערערו על פתרון זה משום שכל עוד החלק בכלי המכיל את המאכל לא פורק אינו מועיל.  

==קישורים חיצוניים==
* {{מיקרופדיה}}
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=212&id=7172&q= הלכות טבילת כלים] באתר 'ישיבה'.
* [http://www.kipa.co.il/ask/q/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D הלכות טבילת כלים] ב'שאל את הרב' - אתר כיפה.
* [https://ph.yhb.org.il/category/%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91/17-31/ הלכות טבילת כלים] באתר [[פניני הלכה]] מאת הרב [[אליעזר מלמד]]
* {{אסיף}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{כשרות}}
{{ספר במדבר}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:היטהרות]]
[[קטגוריה:כלים ומכשירים (מזון)]]
[[קטגוריה:פרשת מטות]]
[[קטגוריה:טבילה ביהדות]]