הצגת המקור של הדף "ויטמין C"

{{תרכובת
| שם = חומצה אסקורבית
| תמונה = Sample of ascorbic acid.jpg
| שם סיסטמטי = (R)-3,4-Dihydroxy-5-((S)- 1,2-dihydroxyethyl)furan-2(5H)-one
| שמות נוספים = ויטמין C
| מסה מולרית = 176.14
| מראה = מוצק לבן או צהוב בהיר
| CAS = 50-81-7
| צפיפות = 1.65
| מצב צבירה = מוצק
| מסיסות = מסיס במים
| טמפרטורת היתוך = 190
| טמפרטורת רתיחה = 553
| חומציות = pK<sub>a2</sub>= 11.6, pK<sub>a1</sub>= 4.17
| אנתלפיית התהוות סטנדרטית = 1160-
}}
'''ויטמין C''' (ידוע גם בשם '''חומצה אסקורבית''') הוא [[ויטמין]] [[מסיסות|מסיס]] ב[[מים]] החיוני ל[[חיים]].

ככל הידוע, כל [[בעלי חיים|בעלי החיים]] וה[[צמחים]] [[סינתזה (כימיה)|מסנתזים]] ויטמין C בעצמם, למעט ה[[אדם]] ו[[קוף|קופים]] (שאבותיהם הקדומים איבדו יכולת זו לפני כ-61 מיליון שנים עקב השבתת הגן l-gulono-lactone oxidase (GLO)),{{הערה|[https://academic.oup.com/emph/article/2019/1/221/5556105 Glut-1 explains the evolutionary advantage of the loss of endogenous vitamin C-synthesis: The electron transfer hypothesis], Evolution, Medicine, and Public Health, Volume 2019, Issue 1, 2019, Pages 221–231, https://doi.org/10.1093/emph/eoz024]}} ה[[קביה]], [[עטלפים]], [[בולבול אדום שת]] ועוד 14 מינים של עופות, וכן מאות מינים של דגים.

ויטמין C נחוץ ליצירת ה[[חלבון]] [[קולגן]], המאפשר יצירת [[רקמה|רקמות]] ו[[עצם|עצמות]] יציבות, ושומר על [[נים (כלי דם)|נימי]] הדם וה[[שן|שיניים]]. במקרה של חוסר קיצוני בוויטמין C עלולים לחלות במחלת ה[[צפדינה]], אך כיום מקרים כאלה מועטים. מחלה זו הייתה נפוצה בעבר אצל [[ספן|מלחים]] שלא אכלו פירות וירקות טריים במשך שהותם הארוכה בים.

ויטמין C נפוץ מאוד, והוא מצוי במידה הרבה ביותר בפרי ה[[אסרולה]], ב[[פלפל (פרי)|פלפל]] אדום, ב[[הדרים|פרי הדר]] וב[[פרי|פירות]] שונים אחרים, ב[[עגבנייה|עגבניות]], ב[[ירק]]ות ירוקים וב[[כבד]]. גם [[חלב]] מכיל ויטמין C, אך הוא נהרס בתהליך ה[[פסטור]]. בשני העשורים האחרונים הפך ויטמין C למרכיב שכיח בתעשיית הטיפוח, הודות לתכונותיו כאנטיאוקסידנט, המפחית תהליכי חמצון של העור ובכך מייחסים לו יכולות טשטוש פיגמנטציה וכתמי שמש ויתרונות בחיזוק העמידות של העור בפני רדיקלים חופשיים.

==מחקרים רפואיים==
סקירה של [[ספריית קוקרן]] מ-2012 לא מצאה השפעה של צריכת ויטמין C על התמותה הכוללת.

===מניעת סרטן===
מחקר שפורסם ב[[ספריית קוקרן]] מ-2013 מצא שאין ראיות לכך שתוספת ויטמין C מפחיתה את הסיכון ללקות ב[[סרטן הריאה]], גם אצל אנשים בריאים וגם אצל אנשים בעלי סיכון לפתח סרטן זה. לעומת מחקר זה, [[מטא-אנליזה]] משנת 2014 מצאה כי צריכת ויטמין C עשויה להגן מפני סרטן הריאות. מטא-אנליזה אחרת שבדקה את השפעה אפשרית של צריכת ויטמין סי על [[סרטן הערמונית]] לא מצאה קשר בין צריכתו להפחתת סיכון ללקות במחלה.

שתי מטא-אנליזות בדקו את ההשפעה של צריכת ויטמין C על הסיכון ללקות ב[[סרטן המעי הגס]]. אחת מצאה קשר נמוך בין צריכת ויטמין סי להפחתת סיכון, והאחרת לא מצאה קשר כלל.

מטא אנליזה משנת 2011 לא מצאה ראיות כי יש קשר בין צריכת ויטמין C להפחתת סיכון ללקות ב[[סרטן השד]], אולם מחקר אחר מצא כי ייתכן שיש קשר בין צריכת ויטמין C לשיעורי השרידות של אלה שכבר אובחנו.

===מחלות קרדיווסקולריות===
מטא-אנליזה משנת 2013 לא מצאה ראיות לכך שתוסף ויטמין C מפחית את הסיכון ל[[אוטם שריר הלב]], [[שבץ מוחי]], תמותה קרדיווסקולרית או כל [[גורם תמותה]] אחר. עם זאת, אנליזה אחרת מצאה קשר הפוך בין רמות ויטמין C או צריכת ויטמין C לסיכון ל[[שבץ מוחי|שבץ]].

מטא-אנליזה של 44 ניסויים קליניים הראתה השפעה חיובית משמעותית של ויטמין C על תפקוד ה[[אנדותל]] כשנלקח במינונים מעל 500 מ"ג ליום. החוקרים ציינו כי נראה שההשפעה של התוספים תלויה במצב הבריאותי, עם השפעה חזקה יותר במקרה של אלה שסבלו מסיכון גבוה יותר למחלות קרדיווסקולריות.

===מחלות כרוניות===
סקירה מ-2010 לא מצאה שויטמין C מסייע בטיפול ב[[דלקת מפרקים שיגרונית]].

[[מטא-אנליזה]] מ-2021 העלתה שנטילת ויטמין C עשויה להועיל בהפחתת רמות [[חומצת שתן|חומצת השתן]] בדם{{הערה|שם=meta|{{צ-מאמר|שם=Association between Oral vitamin C supplementation and serum uric acid: A meta-analysis of randomized controlled trials|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0965229921001023|כתב עת=Complementary Therapies in Medicine|שנת הוצאה=2021-08-01|עמ=102761|כרך=60|doi=10.1016/j.ctim.2021.102761|מחבר=Xin-xin Liu, Xiao-xue Wang, Ling-ling Cui}}}}, אך ההשפעה נראית רק לתקופה של כחודש. נטילת כמות גדולה של ויטמין C לאורך זמן אינה מונעת מחלה ועלולה לגרום נזק בריאותי.{{הערה|שם=meta}}

מחקרים שבדקו השפעה אפשרית של ויטמין C על הסיכון לחלות ב[[מחלת אלצהיימר|אלצהיימר]] הגיעו למסקנות סותרות.

מחקר שבדק קשר אפשרי בין צריכת ויטמין C מעבר להמלצות השגרתיות לבין האטת תהליכים של [[קטרקט]] הקשור לגיל לא מצאה קשר משמעותי.

===מערכת החיסון===
ויטמין C נמצא בריכוזים גבוהים בתאים של מערכת החיסון, והוא נצרך במהירות במהלך [[זיהום (רפואה)|זיהום]]. האינטראקציה של ויטמין C עם מערכת החיסון אינה ברורה. הועלתה השערה כי הוא מווסת את פעילותם של ה[[פאגוציט]]ים, את היצירה של [[ציטוקין|ציטוקינים]] וכן את פעילותם של מולקולות ספיחה ותאים מוניציטים.

===הצטננות===
השפעתו של ויטמין C על הצטננות נבדקה במחקרים רבים, אך לא הוכח כי היא עוזרת במניעה או בטיפול בה, להוציא מקרים ספציפיים (בייחוד, אנשים המתאמנים בסביבה קרה).

==כימיה==
ויטמין C הוא חומצת סוכר [[לקטון|לקטונית]] (sugar acid) בעל 6 אטומי פחמן שניתן לסנתז מ[[גלוקוז]]. הוויטמין הוא חומר [[חמצון חיזור|מחזר]]. ב[[תמיסה מימית]] הוא משחרר [[יון|יוני]] [[מימן]], ובנוכחות חומרים בעלי [[פוטנציאל חיזור]] חיובי הוא משחרר אטומי מימן. תכונה זו מהווה את הערך הוויטמיני שלו. ויטמין C משמש כתורם [[אלקטרון|אלקטרונים]] (מחזר) לשמונה [[אנזים|אנזימים]] שונים:
*שלושה מהאנזימים משתתפים ב[[הידרוקסילציה]] של [[קולגן]]. בתגובות אלו מתווספת קבוצת [[הידרוקסיל]] (OH) ל[[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] [[פרולין]] ו[[ליזין]], וכך מאפשרים ל[[מולקולה|מולקולת]] ה[[חלבון]] הזה לקבל את מבנה הסליל המשולש.
* שניים מהאנזימים נחוצים לסינתזה של [[קרניטין]] (carnitine) הנחוץ להעברת [[חומצת שומן|חומצות שומן]] ל[[מיטוכונדריה]], ליצירת [[ATP]].
* האנזים dopamine beta hydroxylase ההופך [[דופמין]] ל[[נוראדרנלין]]
* אנזים המוסיף קבוצת אמיד להורמונים [[פפטיד]]ים ומגביר כך את יציבותם
* אנזים המשתתף ב[[מטבוליזם]] של [[טירוזין]]

ויטמין C פעיל שרוי במצב מחוזר וקרוי חומצה אסקורבית. ויטמין C לא פעיל נמצא במצב מחומצן וקרוי חומצה דהידרואסקורבית.
בנוכחות ה[[חמצן]] שב[[אוויר]], יוני [[נחושת]] או האנזים [[אוקסידאזה]] (הנפוץ בצמחים), הופך ויטמין C ללא פעיל. האנזים אוקסידאזה של החומצה האסקורבית מחמצן ויטמין C על ידי קשירתו לחמצן אטומי ויצירת [[מולקולה|מולקולת]] מים.

בשנים [[1928]]–[[1932]] החומצה האסקורבית, שנקראה בהתחלה הקסורונית, בודדה על ידי [[אלברט סנט-גיירגי|סנט-גיירגי]] ב[[קליניקת מאיו]] ולאחר מכן הוכיח ב[[סגד]] יחד עם ויוז'ף שבירביי את האפקט הנוגד צפדינה. במקביל הוכיח תכונה זו גם הצוות של צ'ארלס גלן קינג בארצות הברית.
[[וולטר הוורת']] ו[[אדמונד הירסט]], כימאים בריטיים, היו הראשונים שייצרו ויטמין C באופן מלאכותי, בשנת [[1934 במדע|1934]].

ויטמין C משמש גם כחומר [[נוגד חמצון]] במוצרי מזון, למשל בצורת המלח שלו [[קלציום אסקורבט]] שתפקידו לשמור על טריות תפוחים לבל ישחירו בחשיפה לאוויר.

[[קובץ:Ascorbic acid structure.png|שמאל|ממוזער|250px|ויטמין C – צורה מחוזרת]]
[[קובץ:Dehydroascorbic acid.png|שמאל|ממוזער|250px |ויטמין C – צורה מחומצנת]]

=== זיהוי ויטמין C ===
ניתן לזהות את כמותו של ויטמין C באמצעות תגובה עם החומר [[דיכלורופנול אינדופנול|2-6-דיכלורופנול-אינדופנול]]. בעקבות התגובה עם ויטמין C, החומר הזה עובר תהליך חיזור. מגיב זה הוא כחול במצב מחומצן וחסר צבע במצב מחוזר. על כל מולקולת ויטמין C שמתחמצנת, מתחזרת מולקולה אחת של איננדופנול. את התוצאה הזאת ניתן לבדוק באמצעים חזותיים או לחלופין באמצעי מדידה כגון [[ספקטרופוטומטר]].

==צריכת ויטמין C==
=== חוסר בוויטמין C ===
חוסר בוויטמין C לאורך זמן יכול להוביל לסימפטומים הבאים:
* [[שן|שיניים]] משוחררות.
* דימום שטחי.
* שבריריות [[כלי דם|כלי הדם]].
* כושר התרפאות ירוד.
* [[מערכת החיסון|חסינות]] רפואית פגומה.
* [[אנמיה]] קלה.

חוסר קיצוני בוויטמין C, לאורך זמן, עלול להיות קטלני. מחלת ה[[צפדינה]] הנגרמת מהחוסר הייתה נפוצה אצל מלחים ובעונות החורף, אם כי היום היא נדירה במדינות המתועשות.

===עודף בוויטמין C ===
{{ערך מורחב|צריכת ויטמין C עודפת}}
עודף בוויטמין C נדיר במיוחד, וזאת מאחר שרוב החומצה מופרשת ב[[שתן]].

תופעות הלוואי של עודף ויטמין C בצריכה אורלית, שנויות במחלוקת. חלק מהרופאים טוענים שתופעת הלוואי האפשרית בצריכה גבוהה של ויטמין C היא התרככות היציאות, ומצב זה אינו מזיק.
ה-[[USDA]] טוען שהצריכה המקסימלית ללא תופעות לוואי היא 2,000 מ"ג{{מקור|נושא=מדעי הטבע}}, לטענת הארגון מעל כמות זו עלולות להופיע הפרעות ב[[מערכת העיכול]] כגון [[שלשול]], [[בחילה]], [[כאב ראש]], עוויתות בטן ואף דלדול מאגרי הנחושת בגוף. סימנים אפשריים לעודף עלולים להיות שתן צהוב וחומצי במיוחד.

לבעלי [[חוסר G6PD]], עודף ויטמין C פוגע ב[[כדוריות דם אדומות|כדוריות הדם האדומות]], ועלול לגרום ל[[הומוליזה]].

=== תצרוכת יומית מומלצת ===
אין הסכמה מלאה לגבי התצרוכת היומית המומלצת לוויטמין C. מצד אחד יש חוקרים ורופאים הממליצים על צריכה של 5 גרם (5000 מ"ג) ומעלה ליום למבוגר. [[לינוס פאולינג]] המליץ על נטילת 5 גרם ויטמין C ליום למניעת מחלות לב, ועל נטילת כמות גדולה יותר לטיפול במחלות לב.

מצד שני ביקורת רבה נמתחה על המלצות אלו, והממסד הרפואי כיום נוטה לא לקבלן (להרחבה ניתן לעיין למשל בערך על [[לינוס פאולינג]]). ה-USDA האמריקאי ממליצים על כמות יומית נמוכה בהרבה.
להלן המלצות ה-USDA האמריקאי, כפי שאלה מפורטות במפרט ה-Daily Reference Intakes, או DRI, לוויטמין C. יש לציין שתצרוכת זו היא הגבוהה מבין כל הוויטמינים.
* פעוטות, 0-6 חודש - '''40 מ"ג'''
* פעוטות, 7-12 חודש - '''50 מ"ג'''
* ילדים, 1-3 שנה - '''15 מ"ג'''
* ילדים, 4-8 שנה - '''25 מ"ג'''
* ילדים, 9-13 שנה - '''45 מ"ג'''
* נערים, 14-18 שנה - '''75 מ"ג'''
* נערות, 14-18 שנה - '''65 מ"ג'''
* גברים, 19 ומעלה - '''90 מ"ג'''
* נשים, 19 ומעלה - '''75 מ"ג'''
* [[הריון|היריון]], עד 18 - '''80 מ"ג'''
* היריון, 19-50 - '''85 מ"ג'''
* [[הנקה]], עד 18 - '''115 מ"ג'''
* הנקה, 19-50 - '''120 מ"ג'''
* מעשנים - יש להוסיף 35 מ"ג על הכמות הרשומה

==ראו גם==
* [[יודומטריה]]
*[[צריכת ויטמין C עודפת]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=ויטמין C}}
* {{דוידסון|אבי סאייג |כיצד למדוד נוכחות ויטמין סי במזון?|scienceathome/chemistry/איך-למדוד-נוכחות-ויטמין-סי-במזון|8 במרץ 2014}}
* {{ynet|ד"ר נסטור ליפובצקי|ויטמין C למניעת התקררות: האם זה באמת עובד?|3843063|4 בפברואר 2010}}
* {{דוידסון|קארין בשרה, תכנית ח"צ|הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה|sciencehistory/הניסוי-הקליני-המבוקר-הראשון-בהיסטוריה|20 במאי 2017}}
* [https://web.archive.org/web/20060127011405/http://www.nal.usda.gov/fnic/etext/000105.html מרכז המידע של ה-USDA]
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007543708605171|ויטמין C}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{סוגי ויטמינים}}

{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:ויטמינים|C, ויטמין]]
[[קטגוריה:קואנזימים]]
[[קטגוריה:חומצות מאכל]]
[[קטגוריה:תוספי תזונה]]
[[קטגוריה:נוגדי חמצון]]