הצגת המקור של הדף "הטלאי הצהוב"

[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-B04491, Frau mit Judenstern und Kind.jpg|240px|ממוזער|אשה יהודייה ובתה ברחוב ב[[ברלין]], [[1941]]]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 137-051639A, Polen, Ghetto Litzmannstadt, Deportation.jpg|שמאל|ממוזער|240px|יהודים ב[[גטו לודז']], [[1940]], נושאים טלאי צהוב על בגדיהם]]
'''הטלאי הצהוב''' הוא צורת [[מגן דוד]] מבד צהוב, ידוע בעיקר כסימן מזהה ו[[אות קלון]]. במרכז המגן דוד הייתה מודפסת המילה יהודי, בהתאם לארץ שבה אולצו היהודים לענוד את הטלאי, למשל בארצות דוברות גרמנית הודפסה המילה Jude בהולנד הודפסה המילה Jood<ref>{{צ-ספר|מחבר=Daniel M. Swetschimski, Julie-Marthe Cohen & Stephen Hartog, Irene faber, Mirjam Alexander|שם=Orphan Objects|מקום הוצאה=Amsterdam|מו"ל=Joods Historisch Museum|שנת הוצאה=1997|עמ=192-194|פרק=The Objects in History|שפה=אנגלית|ISBN=9040099537}}</ref> וכדומה. היו ארצות שבהן היהודים אולצו לענוד סיכות עם אות מקומית שסימנה את המילה יהודי. בשטחי הכיבוש של [[גרמניה הנאצית]] בתקופת [[השואה]] חייבו השלטונות את ה[[יהודים]] לשאת אותו על בגדיהם, בחלק ממדינות אירופה ענדו היהודים "סרט לבן" על הזרוע עם מגן דוד בצבע כחול או שחור. הטלאי הצהוב או כל אות זיהוי אחר הונהג כסימן מזהה ליהודים על ידי שלטונות ה[[אסלאם]] וה[[נצרות]] ב[[ימי הביניים]], כחלק מחקיקה אנטי-יהודית והשפלה [[אנטישמיות|אנטישמית]].

==היסטוריה==
הרעיון לסימון יהודים בצבע נבדל על בגדיהם מופיע כבר בקובץ חוקים אסלאמי המכונה "[[חוזה עומר]]", המיוחס לאחד ה[[ח'ליפים]] המוסלמים הקדומים, [[עומר בן אל-ח'טאב]] ([[המאה ה-7]]) או [[עומר השני|עומר בן עבד אל-עזיז]] ([[המאה ה-8]]){{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=טלאי צהוב - לבוש ובידול חברתי בהיסטוריה היהודית {{!}} הספרנים|אתר=הספרנים|תאריך=4 ביוני 2019|כתובת=https://blog.nli.org.il/yellow-badge/}}}}.
[[עומר השני]] (ח'ליפה בשנים 717–720) ציווה על היהודים לענוד סימן מזהה ליהדותם (שנקרא giyār).
[[אל-מתוכל הראשון]] (ח'ליפה בשנים 847–861) תמך בפקודה המקורית והרחיב אותה.
המושל ה[[סרצנים|סרצני]] של סיציליה בשנת 887/8 הורה ליהודים לענוד טלאי בצורת [[חמור]] על בגדיהם, ללבוש חגורה בצבע צהוב ולחבוש כובע מיוחד{{הערה|{{ספרייה יהודית|jewish-badge|Jewish Badge}}}}.

במשך הדורות היו צורות רבות של סימון היהודים על ידי לבוש מיוחד, כגון [[כובע היהודים]], או נשיאת סמל על בגדיהם. בדומה לטלאי הצהוב כאות קלון בתקופת השואה, בחלק ממדינות אירופה ענדו היהודים "סרט לבן" על ה[[זרוע]] עם מגן דוד בצבע כחול או שחור.

הצבע הכתום/חרדל בטלאי בגרמניה הנאצית הגיע במקורו מ[[איראן]] של ימי הביניים בשם אותו עיקרון תפיסתי: בשתי הארצות אוכלוסיית הרוב היא [[הגזע הארי]] שצבע עורו הוא לבן. ולכן ליהודים הנחותים ייחסו את הצבע הכתום/חרדל לאמור שהם לא שייכים לגזע.

ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] הנהיגה ה[[אינקוויזיציה]] של האפיפיור [[גרגוריוס התשיעי]] חובת לבישת צלב צהוב על בגדיהם החיצוניים של ה[[קתרים]] בדרום [[צרפת]]. באותה התקופה חויבו היהודים לענוד טלאי צהוב על ידי [[לואי התשיעי, מלך צרפת]] ושליטים של מספר [[מונרכיה|ממלכות]] נוצריות נוספות ב[[אירופה]], וטלאי צהוב בצורת [[לוחות הברית]] על לבושם על ידי [[אדוארד הראשון, מלך אנגליה]]{{הערה|1=[https://www.gov.il/he/departments/news/president_speech_2601_18 נאום נשיאת בית המשפט העליון] [[אסתר חיות]], ב[[יום הזיכרון הבינלאומי לשואה]] באתר [[הרשות השופטת]]}}. באמצע [[המאה ה-16]], לאחר גירוש יהודי העיר [[וירצבורג]], על ידי הקיסר [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד הראשון]], הותרה כניסתם של יהודים לעיר, לצורכי מסחר בלבד, והם חויבו לשלם "מכס גוף" ולשאת על בגדיהם טלאי צהוב בצורת [[עיגול]] לצורכי זיהוי.

במאה ה-16 [[האימפריה הספווית]] ששלטה באזור [[איראן]] חוקקה חוקים מפלים נגד היהודים בהם חיוב לבישת בטלאי צהוב{{דרוש מקור}}.

הפילוסוף הגרמני [[יעקב פרידריך פריז]], אחד ההוגים הליברלים הבולטים של זמנו, פרסם במחצית הראשונה של המאה ה-19, בכתב העת של [[אוניברסיטת היידלברג]], חיבור בשם "על הסכנה הנשקפת לרווחתו ולאופיו של העם הגרמני מצד היהודים", בו הציע בין היתר לחייב את היהודים לענוד על בגדיהם אות מיוחד, שיבחין אותם מהאוכלוסייה הכללית{{הערה|[[שלמה אבינרי]], '''הרצל''', עמ' 39–40.}}.

===במאה ה-20===
ברומן "[[אלטנוילנד]]" מאת [[תאודור הרצל]], שפורסם בשנת 1902, במהלך שיחה על מצב היהודים אומרת אחת הדמויות: "רואה אני שיהיה על כולנו לחזור ולענוד את הטלאי הכתום"{{הערה|תיאודור הרצל, [[s:אלטנוילנד א ב|'''אלטנוילנד''', ספר ראשון, פרק ב']].}}.
מאידך, חברי "מסדר הכבוד היהודי" סומלו - בחזונו של הרצל - בסרט צהוב, שאמור היה להזכיר את "הזמנים הקשים ביותר בתולדות עמנו...". את הסרט הצהוב ש"אבותינו האומללים והנאמנים נאלצו לענוד כאות קלון, הפכנו לאות כבוד"{{הערה|{{צ-ספר|שם=אלטונילנד|מו"ל=בבל|שנת הוצאה=2007|עמ=200-201}}}}.

הטלאי הצהוב הפך לאחד מסמליה העגומים של השואה. ההצעה לשים אות היכר ביהודים הועלתה לראשונה על ידי [[ריינהרד היידריך]] בדיון שהתקיים בעקבות פרעות [[ליל הבדולח]], בנובמבר [[1938]].

היהודים חויבו לענוד אותו בראשונה ב-[[1939]] ב[[פולין]], לאחר כיבושה על ידי ה[[נאציזם|נאצים]], על פי התקנות - על הבגד העליון. הוא עוצב בצורת [[מגן דוד]], עליו נכתבה המילה "יהודי" בשפה המקומית: ב[[גרמנית]]:{{כ}} '''Jude'''{{כ}}, ב[[צרפתית]]:{{כ}} '''Juif'''{{כ}}, ב[[הולנדית]]:{{כ}} '''Jood'''{{כ}}. הכתב היה בדרך כלל ב[[גופן]] שנראה כלקוח מספרים עתיקים. הטלאי היה אות קלון שמטרתו הייתה לסמן את היהודים, להבדילם מן האוכלוסייה המקומית ולהשפילם. בתקנות נקבע שהטלאי הצהוב יהיה לפחות בגודל עשרה סנטימטרים או בגודל אגרוף. בתחילה השתנו התקנות ממקום למקום, ובמקומות אחדים חויבו היהודים לענוד על הזרוע סרט לבן ועליו מגן דוד. יהודים שלא ענדו את הטלאי או הסימן היו צפויים לעונשי קנס, מאסר ו[[הוצאה להורג ללא משפט]] באמצעות [[ירי]] מיידי.
בספטמבר 1941 הונהגה חובת הטלאי הצהוב על יהודי גרמניה{{הערה|{{הצופה||גזירת הטלאי הצהוב בגרמניה נכנסה לתקפה|19410924|17}}}}.

גרמניה הנאצית ניסתה להשליט את חובת ענידת הטלאי הצהוב בארצות שכבשה, אך נתקלה בחלק מהן ([[צרפת]], [[דנמרק]] ו[[בולגריה]]) בהתנגדות מסוגים שונים. במקרה שהייתה התנגדות חזקה מדי כמו בצרפת ובדנמרק - לא כפו נציגי השלטון המקומי של [[גרמניה הנאצית]] בחוזקה את הטלאי הצהוב (ובדנמרק לא הונהגה חובה זו כלל).

הסופר [[יחיאל די-נור]] תיאר את הפעם הראשונה שיצא מן הבית לרחובות הגטו כשטלאי צהוב תפור למעילו: "נדמה היה לי שמכל הבתים, מכל החלונות, מכל הצדדים, אפילו אבני הרחוב, מורים עלי באצבע ואומרים: 'הריהו מסומן!'"{{הערה|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', הקדמה: הטריפ של ק. צטניק, עמ' 7–8.}}.
בספרו "[[בית הבובות (ספר)|בית הבובות]]" תיאר די-נור את תהליך ההסתגלות של היהודים לענידת הטלאי:
:"בראשונה, כשיצאה הגזירה מלפני הגרמנים שעל כל היהודים לענוד את אות־הקלון היהודי על זרועם השמאלית, הכאיב הדבר... לכתחילה נמנעו רבים מלצאת אל הרחוב, לבל ייראו באות־הקלון על זרועם. לאחר זמן קצר נהפך הדבר להרגל... החיים בגיטו שוב נהגו כמנהגם, ואיש לא שם אל לב, אף לא זכר, כי על שרוולו השמאלי כרוך אות־הקלון. אדרבה: הורים הקפידו על ילדיהם וילדים על הוריהם, לפני יציאתם אל הרחוב, לבל ישכחו, חלילה, לענוד את אות־הקלון. בבתים מסודרים הייתה תלויה מעל לכף־המנעול של הדלת הפונה לרחוב הכתובת: 'כלום לא שכחת את אות־הקלון?!' הייתה זו מעין [[מזוזה]] חדשה... במשפחות שבהן עדיין הקפידו על הניקיון, הייתה האם [[כובסת]] בשארית הסבון שברשותה את כל סרטי־הקלון, למען יענדו הילדים בשבת... כלות בגיטו הגישו שי לחתניהן סרטי־קלון עשויים משי, אשר רקמו עליהם בחוטי משי כחול את המלה הגרמנית JUDE בתוך מגן־דוד... וכך התרגלו הכל להיות מסומנים. ואז יצאה הגזירה החדשה: 'אות־היהודים יהא תפור על מקום הלב!' בתחילה הכאיב גם זה, ואולם מיד התרגלו לכך... דעת רבים הייתה נוחה משינוי זה, שכן אות־היהודים התפוּר לבגד פוטר אותם מן הדאגה התמידית שמא ישכחוהו ויצאו אל הרחוב בלתי־מסומנים"{{הערה|ק. צטניק, '''בית הבובות''', 10, ד, עמ' 131.}}.

הנערה [[אווה היימן]] תיארה ביומנה ב-5 באפריל 1944 את היום בו נאלצה לענוד את הטלאי: "היום באה מארישקה [העוזרת של המשפחה] לקחתני מאצל האננים ותפרה כוכב-טלאי על מעיל האביב השחום שלי, במהודק היטב, בדיוק מעל לבי... בדרכי אל סבתא לואיזה, נפגשתי עם המכוכבים. אנשים אלה הלכו ברחוב נוגים כל-כך, בראש מורכן".

כחלק מ[[הסכם השילומים]] ופיצויים ששולמו ליהודים נפגעי הנאצים, החלו הגרמנים בשלב מסוים לשלם פיצוי על שחייבו יהודים לשאת בגטאות טלאי זיהוי על בגדיהם. במסמכים הגרמניים הוא כונה "הכוכב היהודי" או "כוכב היהודים"{{הערה|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', ד, 2, עמ' 229.}}.

בשלהי [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] הורה משטר ה[[טליבאן]] ב[[אפגניסטן]] על חובת נשיאת טלאי צהוב ל[[הינדים]]{{הערה|זאב ברקן, [http://www.nuritha.co.il/a344702-אלבום-הטלאי-הצהוב-זאב-ברקן-ספר אלבום הטלאי הצהוב], באתר nuritha.co.il, {{כ}} 9 במאי 2009.}}{{הערה|{{ynet|[[איי.פי]]|אפגניסטן: מאמיני ההינדו ייאלצו לענוד סמל מזהה|756189|23 במאי 2001}}.}}.

==ייצוגיו בתרבות הישראלית==
הטלאי הצהוב הפך לאחד מסמליה המובהקים והעגומים של השואה, לצד [[תא גזים|תאי הגזים]], המשרפות ו[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]], והוא מיוצג גם בהקשרים אחרים בתרבות הישראלית:
* המחזה 'מבדולח לעשן' שעלה ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ומתאר את קורותיה של הישיבה שהתקיימה ב-1938 לאחר ליל הבדולח, חושף כיצד קורם הרעיון עור וגידים והופך להיות חלק בלתי נפרד מהתקנות הגרמניות שיושתו אחר-כך על כל היהודים בארצות הכבושות תחת הרייך.
* אנדרטת "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה" של האמן [[גרשון קניספל]] (הממוקמת ב[[חיפה]]) מעוצבת בצורת טלאי צהוב תלת-ממדי.
* צבע החולצה של שחקני קבוצת הכדורגל [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] נקבע לצהוב בעקבות רעיון של השחקן [[יוסף מרימוביץ']] כאות הזדהות עם [[יהדות אירופה]].
* ל[[עיטור הגבורה]] של [[צה"ל]] נבחר הצבע הצהוב בשל הטלאי הצהוב שהוצמד ליהודים ב[[מזרח אירופה]] במהלך השואה. בראש הוועדה שהמליצה על עיצובם של עיטורי צה"ל עמד ה[[אלוף]] [[אפרים בן ארצי]], אשר נימק את בחירת הצבע לעיטור באומרו כי: "בחירת הרקע הצהוב לעיטור הגבוה ביותר בא כמשקל שכנגד לניסיון להטיל קלון בצבע זה על יהודים מאז המאה השביעית ו[[בנימין זאב הרצל|הרצל]] חוזה המדינה כתב כי אות הגבורה היהודי צריך לשאת את הצבע הצהוב"{{הערה|1= שלי פריד, [http://www.gvura.org/common/attachment.php?d=gvura&a=343332 הרקע הצהוב של עיטורי הגבורה: המפגש בין שואה יהודית לגבורה ישראלית], [[זמנים]] גיליון 70, עמ' 35–47, [[2000]], כפי שהובא ב"אתר הגבורה".}}.
* בגדי להקת הליווי של [[עופרה חזה]], כאשר יצגה את ישראל בשנת 1983 ב[[אירויזיון]] שהתקיים ב[[מינכן]] [[גרמניה]] עם השיר "[[חי (שיר)|חי]]", נבחרו להיות בצבע צהוב, כהתרסה על הטלאי הצהוב{{הערה|{{כאן|דניאל דונקלמן|לזכור ולא לשכוח - על בימת האירוויזיון|29752|12 באפריל 2018|Item}}}}.

==שימוש בטלאי הצהוב בשיח הפוליטי בישראל==
[[קובץ:LGBT Solidarity Rally (32714617385).jpg|250px|ממוזער|הפגנה בעד זכויות [[פליטים]] ב[[ארצות הברית]], [[ניו יורק]], 2017]]

בעבר היו גורמים [[פוליטיקה|פוליטיים]] שונים ב[[ישראל]] שעשו שימוש בסמל הטלאי הצהוב על מנת לזעזע את דעת הקהל בארץ ובכך להעביר את מסריהם הפוליטיים:
* ב[[ההפגנה נגד הסכם השילומים|הפגנה נגד הסכם השילומים]] שנערכה ב-7 בינואר 1952 ב[[כיכר ציון]] בירושלים, רבים מהנאספים נשאו תגים דמויי הטלאי הצהוב, כאשר מתחת למלה JUDE, הודפסו המילים "[[זכור את אשר עשה לך עמלק]]"{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', ד, 2, עמ' 198.}}.
* במהלך מאבקם נגד [[פינוי ימית]], ענדו תושבי העיירה לבגדיהם טלאים צהובים דוגמת הטלאי של הגטו{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', ז, 2, עמ' 373.}}.
* לקראת ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]], וכן במהלך הפינוי עצמו, ענדו חלק ממתנגדי ההתנתקות טלאי [[כתום]] בצורת מגן דוד, כדי להשוות את פינוי היהודים מ[[רצועת עזה]] לגירוש יהודים במהלך השואה{{הערה|{{ynet|טלי יצחקי|ניצולי שואה: איך הם מעיזים לענוד טלאי?|3021561|21 בדצמבר 2004}}}}, ובכך לזעזע את דעת הקהל בארץ. צבע הטלאי היה כתום, כיוון שצבע זה סימל את המאבק נגד הפינוי. בגלל הביקורת הציבורית הרבה הן מ[[הימין הפוליטי בישראל|הימין]] והן מ[[שמאל פוליטי בישראל|השמאל]] ביקשה [[מועצת יש"ע]] לעצור את יוזמת הטלאי הכתום{{הערה|{{ynet|אפרת וייס ומורן זליקוביץ'|אנשי גוש קטיף מסירים את הטלאי הכתום|3022604|23 בדצמבר 2004}}}}.
* ב-[[31 בדצמבר]] [[2011]] הפגינו חרדים ב[[כיכר השבת]] ב[[ירושלים]], כשחלקם עונדים טלאי צהוב ולובשים [[מדי אסיר]]ים במחנות ריכוז, להעברת המסר: "החילונים מתנהגים אלינו כמו נאצים"{{הערה|{{ynet|בועז פיילר ויואב מלכה|ירושלים: הפגינו עם טלאי צהוב נגד "הדרת חרדים"|4169248|31 בדצמבר 2011}}}}.

==סוגי טלאים==
<gallery>
Judenpatent 2.jpg|הטלאי העגול בצו של [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר פרדיננד]], [[1551]]
Judenstern JMW.jpg|טלאי צהוב במרחב הדובר גרמנית
Juif.JPG|טלאי צהוב במרחב הדובר צרפתית
</gallery>

==ראו גם==
* [[אות קלון]]
* [[כובע היהודים]]
* [[הטלאי העגול (ימי הביניים)]]
* [[סימון אסירים במחנות ריכוז נאציים]]

==לקריאה נוספת==
* יעקב גלר, הטלאי הצהוב ברומניה, '''[[ילקוט מורשת]]''', ס"ב, תשנ"ז-1997, עמ' 53 - 65.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yellow badge}}
[https://www.youtube.com/watch?v=3_gSafmpEQ0 הטלאי הצהוב] - סרטון מתוך אתר יד ושם
* [https://www.yadvashem.org/he/artifacts/featured/jewish-badges.html סימני זיהוי שיהודים אולצו לשאת בתקופת השואה], באתר יד ושם
* [https://www.yadvashem.org/sites/default/files/90_0.pdf מאמר על סימון יהודים בתקופת השואה], בתוך כתב העת "יד ושם: ירושלים", באתר יד ושם
* [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205334.pdf הטלאי הצהוב], אתר יד ושם
* [http://www.nizkor.org/hweb/orgs/german/einsatzgruppen/esg/trials/profiles/yellowstar.html טלאי צהוב] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20131015041343/http://www.nizkor.org/hweb/orgs/german/einsatzgruppen/esg/trials/profiles/yellowstar.html |date=2013-10-15 }} - מתוך ריאיון עם [[אדולף אייכמן]] שפורסם ב[[מגזין לייף]] ב-1960, באתר "נזכור"
*[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]], המחזה המלא [['מבדולח לעשן']] מאת [[ז'אק אטלי]] בעיבודה ובימוייה של [[אורי אגוז]], הדיון אודות הטלאי הצהוב, https://www.youtube.com/watch?v=BYKyzJQth5c
* [[שלום צבר]], [https://web.archive.org/web/20070403064020/http://ofna.project.org.il/info/ofmuz-teachers/muhan/katavot/kova.htm כובע היהודים והסימן הצהוב]
* [https://web.archive.org/web/20041217090809/http://www.holocaustcenter.org/Holocaust/holocaustbadges.shtml הטלאי במדינות השונות], The Holocaust Memorial Center ([[מיאמי]], [[ארצות הברית]])
* {{ספרייה יהודית|photographs-and-overview-of-jewish-badges-in-the-holocaust|הטלאי הצהוב: וריאציות במדינות השונות}}
* [http://magendavidalbum.blogspot.com/search/label/טלאי%20צהוב יצירות אמנות עם טלאי צהוב]
* [https://web.archive.org/web/20111002011948/http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=199 טלאי צהוב], באתר "אתרוג"
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=_b2HCLEA558 פליטי חרב עם הטלאי הצהוב מגיעים לארץ ישראל], 1944?
* לאה מזור, [https://mikrarevivim.blogspot.com/2018/11/blog-post_5.html מהטלאי הצהוב אל הדגל: מסעה האמנותי של סבינה סעד בין כוכבים וסמלים] בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
* {{הספרנים|חנן חריף|יצד הפך הטלאי הצהוב לאות של כבוד ביישוב העברי|kalon_bekavod_namir|אפריל 2017}}
* {{הספרנים|אמיר מזור|גילגוליו של הטלאי הצהוב מאז המאה השביעית|yellow-badge|יולי 2019}}
* {{מרחב|טלאי צהוב}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{השואה|מושגים מרכזיים}}

{{אנטישמיות}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:סימון אזרחים ואסירים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:טרמינולוגיה נאצית]]
[[קטגוריה:חקיקה אנטישמית בגרמניה הנאצית]]