הצגת המקור של הדף "אלוהים"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אלוהים באופן כללי בכל הדתות|אחר=אלוהים ב[[יהדות]]|ראו=[[אלוהים (יהדות)]]}}
{{מפנה|בורא עולם|מונח בנצרות הגנוסטית|בורא עולם (גנוסיס)}}
{{עריכה|נושא=דתות|נושא2=מדעי הרוח|כל הערך=כן}}
{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=דתות}}

[[קובץ:LL-Q9288 (heb)-Uziel302-אלוהים.wav|ממוזער|קריינות של המילה "אלוהים"]]

'''אלוהים''', על פי [[אמונה|אמונות]] שונות, הוא ישות עליונה ש[[בריאת העולם|בראה את העולם]] ולפי חלקן גם מנהיגה אותו. בין המאמינים בקיומו יש דעות שונות על מהותו.

בימי קדם האמינו תרבויות רבות שמספר הכוחות העליונים שווה למספר [[תופעת טבע|תופעות הטבע]]. בתקופות אלו נפוצה [[עבודת אלילים|עבודת האלילים]]. על פי רוב היו מקריבים לאלילים [[קורבן|קורבנות]] (לעיתים אף [[קורבן אדם|קורבנות אדם]]) על מנת לרצותם ולשכך את כעסם. לאחר הופעת ה[[יהדות]], החלו נפוצות בעולם דתות המאמינות באל אחד בלבד, אמונה המכונה "[[מונותאיזם]]". כיום ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]] הן הדתות המונותאיסטיות הנפוצות בעולם.

האמונה ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]] גורסת שישנו אל עליון, והוא נתפס כ[[ישות]] העליונה, בורא [[כדור הארץ]], [[העולם]] ו[[היקום]], ומושא ה[[אמונה]] העיקרי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/monotheism|כותרת=monotheism {{!}} Definition, Types, Examples, & Facts {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-02-17}}</ref>.

על פי גישה מקובלת, אלוהים נתפס כבעל [[כוח בלתי מוגבל]], [[אומניפוטנטיות|כל יכול]], [[כל יודע]], אוניברסלי, בעל טוב אינסופי כמו כן גם בעל [[קיום]] [[נצח]]י ו[[אינסוף (פילוסופיה)|אינסופי]]<ref>{{צ-ספר|שם=Monotheism|קישור=https://plato.stanford.edu/archives/win2021/entries/monotheism/|מו"ל=Metaphysics Research Lab, Stanford University|שנת הוצאה=2021|מהדורה=Winter 2021}}</ref>. אלוהים נחשב לרוב כחסר דמות גופנית, כאשר המאפיין מתקשר לרוב לתפיסה ה[[אימננטיות|אימננטית]] או ה[[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדנטלית]].

==מקור השם==
השם ה[[עברית|עברי]] "אלוהים" הוא [[מספר (בלשנות)|ריבוי]] של המילה '''אלוה''' (דוגמה לכך תימצא בביטוי "אלוהים אדירים"). המילה משמשת הן כשם פרטי של האל האחד, והן כ[[צורת רבים]] שמתייחסת לאלוהים אחרים. לשימוש בלשון רבים ייתכנו שני הסברים:
* פנייה דרך כבוד בלשון רבים ("ריבוי מלכותי"): הדרך שבהּ פונים אל מלכים, או שבהּ נהגו מלכים לדבר על עצמם, סגנון דיבור זה נפוץ בשפות לועזיות אחדות (וכך גם בתחילת ספר [[מלאכי]]: "אדונים אני").
* שריד לשוני לתקופה שבהּ האמינו ב[[פוליתאיזם|ריבוי אלים]]{{הערה|1=דוגמה לכך קיימת בספר שמואל, שמצטט את דברי הפלשתים לקראת המערכה שבה נשבה ארון הברית, "אוֹי לָנוּ, מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה? אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים, הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר." ({{תנ"ך|שמואל א|ד|ח}})}}.

ייתכן שהמילה אֱלוֹהִים (במקרא תמיד בכתיב חסר: אֱלֹהִים) הייתה במקור צורת ריבוי של המילה אֵל, כשהעיצור ה"א נוסף כהרחבה לבסיס הדו-עיצורי (בדומה לכך: אֵם – אִמָּהוֹת). על פי השערה זו, צורת היחיד אֱלוֹהַ היא [[גזירה לאחור]] מצורת הריבוי.

השימוש בלשון רבים לתיאור האל, בא לידי ביטוי בשתי דתות מונותאיסטיות:
* ביהדות מקובל לראות בכינוי בלשון רבים את המונח "בעל כל הכוחות כולם".
* באסלאם, כל דבר הנאמר על ידי [[אללה]], מופיע ב[[הקוראן|קוראן]] בלשון רבים – "אנחנו" (בדומה לסיפור הבריאה בספר [[בראשית]]: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), אף כי המילה "אללה" עצמה היא בלשון יחיד.

==מושגים ותפיסות==
רעיון האלוהות מלווה את התרבות האנושית במשך אלפי שנים. בתקופות שונות קיבל האלוהים מובנים שונים, הנבדלים אלו מאלו במידה רבה, עד שנראה כי יהא זה קשה לכלול את כולם בהגדרה אחת. נראה שמושגי האלוהות השונים נקשרים אלה לאלה בשם, אך לא בהגדרה.

===מגמות בעת העתיקה ובפרה היסטוריה===
לא ידוע היכן ומתי התפתחה לראשונה האמונה בישויות השולטות בגורל העולם. ככל הנראה, מדובר ברעיון שהתפתח במקביל במקומות שונים. אחד המקדשים היותר מוקדמים שהתגלו עד כה הוא מהאלף העשירי לפנה"ס <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.historyofinformation.com/detail.php?entryid=3307#:~:text=B%3A%20Şanlıurfa%2C%20Turkey-,The%20Earliest%20Surviving%20Human-Made%20Place%20of,at%20Sanliurfa%20in%20Southeastern%20Turkey&text=Panoramic%20view%20of%20the%20southern,%2C%20Göbekli%20Tepe%20(Turkey).&text=(formerly%20Urfa%20%2F%20Edessa)%20in,surviving%20religious%20site%20in%20general.|כותרת=HistoryofInformation.com|אתר=}}</ref>{{מקור|בעייתי נוכח מחקר אוניברסלים אנושיים}} ראשית האמונה ב[[אנימיזם]], תפישה לפיה לכל דבר קיים יש נפש חיה. לחלק מהנפשות נקשרו, ככל הנראה, כוחות גדולים יותר מאחרות, ואלו נעבדו כאלים. עם התפתחות המחשבה, עברו גם מושגים מופשטים יותר תהליך של [[האנשה]]. מרבית [[אלי יוון|אלי המיתולוגיה היוונית]], למשל, משלבים פרסוניפיקציה של תופעות טבע ([[זאוס]] וה[[ברק]], [[פוסידון]] וה[[ים]]), ואף מייצגי ערכים ורעיונות ([[אתנה]] וה[[חוכמה]], [[אפרודיטה]] או [[ארוס]] וה[[אהבה]]). דמויות אלו שולבו ב[[מיתוס]]ים של חברות קדומות, ובמנהגי [[פולחן]]. האופן שבו התייחסו לדמויות אלו השתנה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה. כך, בתקופה הקלאסית ב[[יוון העתיקה]], היו שסברו שיש להתייחס אליהן כ[[אלגוריה|אלגוריות]] בלבד, ואין לקבלן כפשוטן. מכל מקום, רעיונות אלו לא בהכרח חתרו תחת הפולחן הנהוג.

===הקשר למוסד המלוכה===
ברוב הממלכות הקדומות נתפש ה[[מלך]] כדמות אלוהית או כנציגו של האל, שיש לשרתה ולעבדה.

=== בעלי חיים כאלוהות ===
חיות אימתניות כ[[תנין|תנינים]] ו[[נחשים]] נעבדו ב[[מצרים העתיקה]]. ב[[אירופה]] ראו ב[[דוביים|דוב]] ישות אלוהית. עד היום הזה מקיימים עמים פולחנים לבעלי חיים, כמו פולחן ה[[קוברה]] ב[[הודו]].

השלב הבא בהתפתחות תפיסת האלוהות, בעקבות התפתחות ה[[ציוויליזציה]] וההפשטה האנושית, התבטא בכך שאל אחד מכל האלים תפס מקום מרכזי ועילאי והפך לדמות מופשטת ופרסונלית כאחד, ואילו שאר האלים ירדו ממעלתם למדרגה של משרתים ו[[מלאך|מלאכים]] והוכפפו לאל העליון, כפי שקרה ביהדות על פי פרשנות [[משה דוד קאסוטו|קאסוטו]], שבה האל ה[[מיתולוגיה כנענית|כנעני]] [[מות|מוֹת]], אל ה[[שאול (עולם מתים)|שאול]], שעוצמתו אדירה – שווה לזו של אלים אחרים ואף חזקה יותר – הופך להיות [[מלאך המוות]] שלוקח את [[נפש]]ות האנשים, אבל הפעם כשליחו ומלאכו של אלוהים, ברשותו וברצונו.

===התגבשות המונותאיזם===
חידוש האמונה באל אחד ועילאי ביהדות מיוחס ל[[אברהם אבינו|אברהם העברי]], האב האתני והרוחני של היהדות (לפי המסורת הוא נולד ב-[[המאה ה-19 לפנה"ס|1812 לפנה"ס]]).
כחמש מאות שנה לאחר התקופה המשויכת במסורת לאברהם, הוצג הרעיון של עבודת אל אחד בקרב ממלכה גדולה, ב[[מצרים העתיקה|מצרים]], על ידי המלך [[אמנחותפ ה-4]] (מלך בשנים [[1380 לפנה"ס]]–[[1362 לפנה"ס]]), הידוע בשם שאימץ לעצמו – [[אחנתון]] (עבד אתון). המלך הנהיג רפורמה דתית בממלכה כך שהפולחן הדתי הופנה לאל השמש אתון בלבד. ככל הנראה, היו כרוכים ברפורמה זו מניעים פוליטיים להורדת כוחה של הכהונה ולהעצמת מעמדו של המלך. השלכות פוליטיות ברורות היו לרעיון האלוהות בעם שהתעצב סמוך מאוד לממלכה המצרית: ב[[ממלכת ישראל]] המאוחדת, איחד הרעיון המונותאיסטי שבטים שונים לכדי אומה אחת, בעלת חוק אחד, תחת אל אחד, אבל בניגוד לתפיסה המטריאליסטית של אחנתון, בממלכה הישראלית אלוהים נתפש כישות שממעל לכל הכוחות כולם. רעיון זה שיחק תפקיד מרכזי בהתהוות של האומה היהודית עד ימינו. בשנת [[324]] הכריז [[קיסר רומא]] [[קונסטנטינוס הגדול]] (280–337) על הדת הנוצרית כדת האימפריה, ככל הנראה, בניסיון לאחד את [[האימפריה הרומית]] המתפוררת תחת פולחן אחיד המכוון לאלוהות אחת (אך במקרה זה, משולשת – [[האל האב (נצרות)|האב]], [[ישו|הבן]] ו[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]). במהלך [[האלף הראשון לספירה]] הופץ הרעיון על ידי [[מיסיון|מיסיונרים]] לרחבי אירופה ו[[המזרח התיכון]], וב[[האלף השני|אלף השני לספירה]] הופץ ליבשות נוספות בדחיפת ה[[קולוניאליזם]].

גם דת האסלאם עשתה שימוש דומה ברעיון האל על מנת לאחד את השבטים של [[חצי האי ערב]].

ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]] היה ניסיון נפל להנהיג דת [[דאיזם|דאיסטית]] שסגדה לתבונה, שוב בניסיון ליצירת זהות מאוחדת לרפובליקה החדשה.

===בדתות המונותיאסטיות===
אלוהי הדתות ה[[מונותאיזם|מונותיאסטיות]] מאופיין בדרך כלל כמשולל גשמיות. עם זאת, ניתן למצוא ב[[תנ"ך]] תיאורים של האל כדמות גשמית המתהלכת בגן העדן, או נלחמת במפלצות הימיות. לרוב פורשו מקומות אלו באורח אלגורי. לעומת זאת חוקרים מודרניים טוענים כי מדובר, ככל הנראה, בתפישה אחרת של האל, שייתכן וקדמה לתפישה המופשטת. גם ב[[נצרות]] ניתן למצוא גישה הסוטה מעט מעקרון אי גשמיותו של האל – שכן האל הנוצרי התגשם באדם. לנצרות גם תפישה משולשת של האלוהים ([[השילוש הקדוש]]), בבחינת אחד שהוא ריבוי, המבחינה בין אלוהים האב, אלוהים הבן ורוח הקודש.

בניגוד לתפישות המונותאיסטיות ישנן תפישות דואליסטיות{{הערה|ראו: [[דואליזם]]}}, המציבות כנגד האל הטוב יריב שווה כוח, הנלחם על גורל העולם. רעיון זה הוצג לראשונה בדת ה[[זורואסטריות|זורואסטרית]], ששלטה ב[[ממלכת פרס|פרס]] מ[[המאה ה-6 לפנה"ס]] עד [[המאה ה-7]], עם כיבושי ה[[אסלאם]]. במקביל לעליית הנצרות התפתחו ב[[אגן הים התיכון]] תפישות [[גנוסטיקה|גנוסטיות]], אשר ראו באל הבורא של המקרא את האל הרע, יוצר ה[[גשמיות]], ושאפו לאיחוד עם האל הטוב, הרוחני, אותו ייצג דווקא הנחש. לתפישות הדואליסטיות הייתה השפעה מסוימת על הדתות המונותאיסטיות, שבאה לידי ביטוי בדמויותיהם של [[שטן]], [[סטרא אחרא]], [[אשמדאי]], לווייתן, ועושי דבריהם – המכשפות. עם זאת, ברוב הזרמים המונותאיסטים כוחות ה[[רוע]] כפופים לכוחות הטוב ונחותים מהם.

==בפילוסופיה ובאמנות המערבית==
[[קובץ:God2-Sistine Chapel.png|250px|ממוזער|אלוהים בדמות אדם זקן יוצר את [[אדם וחוה|אדם]], כפי שצייר [[מיכלאנג'לו בואונרוטי|מיכלאנג'לו]], פרט מתוך תקרת [[הקאפלה הסיסטינית]].]]
{{ראו גם|ערך= הערכים [[דאיזם]], ו[[אגנוסטיות]]}}

===בעת העתיקה===
רעיון האלוהות תרם רבות באופן מהותי להתפתחות המחשבה ה[[המערב|מערבית]]. לעומת [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]] מרובת האלים, ה[[פילוסופיה יוונית|פילוסופים היוונים]] ניסו למצוא גורם אחד העומד מאחורי כלל התופעות ומאחדן. [[קסנופנס]] ([[475 לפנה"ס]]–[[570 לפנה"ס]]) היה, ככל הנראה, הראשון מביניהם להציע זאת. בניגוד לאלי [[יוון העתיקה|יוון]] החומריים, אל זה לא לבש צורת אדם, אלא היה חסר איברים ובצורת כדור הומוגני. למעשה, קסנופנס זיהה את האל עם העולם. [[אפלטון]] הציע אל בורא, דמיאורגוס (בדיאלוג תימאיוס), המתבונן בצורות הנִצחיות ומטביע אותן ב[[חומר]]. [[אריסטו]] הציע את האל כ[[השערה (מדע)|השערה]] בדבר סיבת התנועה בעולם. מכיוון שלכל תנועה, לפי אריסטו, יש סיבה שגרמה לה, על מנת שלא להסתבך בנסיגה אינסופית יש צורך בתנועה שגרמה לתנועה אחרת, אך לא נגרמה על ידי אחרת. סיבה ראשונה זו (ראשונה מבחינה [[לוגיקה|לוגית]], אך לא מבחינה [[זמן|זמנית]] – שכן העולם על פי אריסטו היה קיים מאז ומעולם) כונתה בפילוסופיה האריסטוטלית "המניע הבלתי מונע", וכן "שׂכל משׂכיל ומושׂכל" – בהיותו שכל ולא חומר, שכן הוא נצחי ואינו כלה) המכיר את עצמו.{{מקור}} רעיון האל פותח בפילוסופיה ה[[ניאופלטוניזם|ניאופלטונית]], וזוהה עם "האידיאה העליונה" של אפלטון, כאיחוד שעומד בבסיס הריבוי התופעתי. הפעם היה זה גם אל בורא (שוב – לא מבחינה זמנית), אשר ממנו שופעות הצורות על העולם. אצל [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] האל מזוהה כמהות שקיימת אפילו מעבר ל"עולם האידאות" האפלטוני.{{מקור}}

רעיונות אלו העסיקו רבות את הוגי [[ימי הביניים]], ולא רק בשל השפעתם על ההגות הדתית.

===בעת החדשה===
האל בתור שם מופשט לחוקי הטבע, ללא מודעות, יכולות או פעולות של [[השגחה]] וללא [[שכר ועונש]] בעולם, אומץ על ידי ההוגים ה[[רציונליזם|רציונליסטיים]] של [[המהפכה המדעית]]. תפיסתו זו אפשרה לדעת הוגים ומדענים רבים את המדע המודרני{{הערה|כפי שסבר גם הפיזיקאי בן המאה ה-20, [[אלברט איינשטיין]]{{מקור}}}}. בין ההוגים בראשית [[העת החדשה]] נמנה [[ברוך שפינוזה]], שזיהה את האל ככוח טבע חסר מודעות{{הערה|ראו: [[פנתאיזם]].}}. ה"אלוהים של שפינוזה" קסם לאנשי מדע בתקופות מאוחרות יותר, בהיותו אל לא אישי, ממנו נובע העולם נביעה לוגית.

[[היינריך היינה]], בספרו על המחשבה והדת בגרמניה, זיהה את [[עמנואל קאנט]] כמי שהרג את אלוהים במחשבה המערבית. קאנט טען כי האל אינו אלא ספקולציה שאין ביכולתנו להוכיחה, אלא לקוות בלבד לאמיתותה. עם זאת, קאנט העמיד את האל בבסיס תורת ה[[אתיקה]] שלו, וטען כי ללא האמונה באל וב[[חופש הרצון]] לא ייתכן מוסר. אולם טענות אלו הביאו, בתהליך מתמשך, לנידויו של האל מתפישת העולם ה[[חילון|חילונית]] של המאות [[המאה ה-19|ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]]. בתחום הפילוסופיה החברתית היה זה [[קרל מרקס]] שהנחית מכת מוות על רעיון האל, כשטען כי מדובר בהחצנת תכונות אנושיות, אשר בדומה לממון, גרמו לשעבודם של אנשים בידי אנשים. אך יותר מכולם, הרי זה [[פרידריך ניטשה]] הידוע באמירותיו שלו "[[אלוהים מת]]", בעיקר בהקשר של ה[[נצרות]] והאדרתו של [[ישו]]. בכתביו ניסה ניטשה להצביע על הטלטלה הגדולה אשר עוברת על התרבות המערבית עם זניחת רעיון האלוהות, וכן על תקווה ש"תחליף" ראוי יותר ימצא{{הערה|פרידריך ניטשה, '''[[כה אמר זרתוסטרא]]''', תל אביב וירושלים: הוצאת שוקן.}}.

"[[מות האלוהים]]" הצריך שינוי בדוגמות רבות העומדות בבסיס המחשבה במערב. ללא אלוהים לא ניתן, לכאורה, לבנות [[מטאפיזיקה]] שתבסס באופן משביע רצון את אפשרות הידיעה הוודאית ותאחד את כלל המדעים לכדי גוף ידע אחד. התמוטטות הפונקציות החברתיות שנבנו סביב האל, אשר שימש להן הצדקה, חייבו עיצוב מבנים חברתיים חדשים והצדקות חדשות לארגון מוסדות הידע בחברה. בין השפעות זניחת רעיון האל ניתן כנראה למנות את ה[[רליטיבזם מוסרי|רלטיביזם המוסרי]], התגברותה של ה[[ספקנות]] המטאפיזית, רעיון ה[[לאומיות]], [[פוסטמודרניזם|התנועה הפוסט-מודרנית]] בביקורת התרבות ולאחרונה הפוסט-הומניזם. נראה שטלטלה זו טרם נסתיימה, וכי עדיין לא נמצאה חלופה מספקת שתוכל למלא את התפקודים הרבים שמילא רעיון האלוהות בתרבות המערבית (וייתכן שלעולם לא יימצא).

במקביל לתנועות חברתיות, השואפות להשיב את הסדר הישן על כנו, ומתבטאות בחזרה למוסדות דתיים שמרניים ו[[חזרה בתשובה]], ניתן למצוא כמה ניסיונות מעניינים לחיות את הרעיון בתחומי המוסר והמטאפיזיקה, עליהם נמנים, בין השאר, הפילוסוף היהודי [[עמנואל לווינס]] ופילוסוף המדע [[אלפרד נורת' וויטהד]].

על אף השגשוג לו זוכות תפישות דתיות בחברה (וקשה לומר שאלו איבדו אי פעם את הפופולריות שלהן בקרב ההמונים), אין שימוש ברעיון האלוהים בתאוריות מדעיות. הדיון בשאלת קיומו של האל מביא לוויכוחים לוהטים בין [[אתאיזם|אתאיסטים]] לבין המאמינים ב[[קיומו של אלוהים]].

:"אבל מר לפלס, מה בדבר אלוהים?". "אין לי צורך בהיפותזה הזו", אמר ה[[אסטרונום]] [[פייר-סימון לפלס]] כאשר הסביר ל[[נפוליאון]] את התאוריה שלו על היווצרות [[מערכת השמש]]{{מקור|מקור מדויק}}.
רעיון זה חוזר בדבריו של איש מדע בן זמננו, חתן [[פרס נובל לפיזיקה]], סטיבן ויינברג:
:"פעם היה מובן מאליו שהעולם תוכנן על ידי ישות [[אינטליגנציה|אינטליגנטית]] כלשהי. מה עוד היה עשוי להסביר את קיומם של אש ושל גשם, של ברקים ורעידות אדמה? ומעל לכל, יכולותיהם המופלאות של בעלי החיים הצביעו, כמדומה, על בורא שהיה לו עניין מיוחד בחיים. היום אנו מבינים את רוב הדברים הללו במונחים של כוחות פיזיקליים הפועלים מתוקף חוקים בלתי אישיים"{{מקור}}.

== בדתות שונות ==
[[קובץ:Sign of God.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט בתחנת רכבת ב[[הימאצ'ל פרדש]], [[הודו]]. ב[[תרגום חופשי]]: [[אללה]] של האסלאם הוא אותו [[האל האב (נצרות)|האל]] של הנוצרים ו[[אישווארה]] {{אנ|Ishvara}} של ההינדוהיסטים.]]

=== אלוהים ביהדות ===
{{הפניה לערך מורחב|אלוהים (יהדות)}}
ב[[יהדות]], אלוהים הוא [[בריאת העולם|בורא העולם]], אשר בחר ב[[עם ישראל]] לקיים את [[מצווה|מצוותיו]] לאחר שהוציאם מ[[מצרים]]. אלוהים [[השגחה|משגיח]] על הבריות ומשלם [[תורת הגמול|בשכר ועונש]] על מעשיהם. אחדות מהמצוות עוסקות ישירות בקשר שבין האדם לאלוהים וחלקן בין האדם לאדם.

ההגות היהודית, ה[[קבלה]] ו[[פילוסופיה יהודית|הפילוסופיה]], עוסקות הרבה ברעיון האלוהות, משמעותו, כוחותיו והנהגתו את העולם, במטרת הבריאה וב[[מצווה#טעמי המצוות|טעמי מצוות התורה]], ומנסות למצוא את הקשר שלו לעולמנו. השווה בין כולם היא האקסיומה הברורה והמוחלטת של מציאותו, אחדותו ו[[אינסוף (פילוסופיה)|אינסופיותו]].

=== אלוהים בנצרות ===
{{הפניה לערך מורחב|השילוש הקדוש}}

על פי רוב הדוקטרינות ה[[נצרות|נוצריות]], האלוהים הוא '''השילוש הקדוש'''. [[אמונה]] באלוהים כשילוש היא עיקרון בסיסי ב[[נצרות אוריינטלית|כנסיות האורתודוקסיות האוריינטליות]], [[הכנסייה האורתודוקסית|כנסייה האורתודוקסית]], [[הכנסייה הקתולית|הקתולית]] ו[[הכנסייה הפרוטסטנטית|הפרוטסטנטית]]. על פי [[דוקטרינה]] זו, אף שקיים רק אלוהים אחד, הוא מופיע בשלוש ישויות נפרדות, לרוב – '''[[האל האב (נצרות)|האב]]''', '''[[ישו|הבן]]''' (או '''בן האלוהים''') ו'''[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]'''.

על אף שביטוי זה אינו מופיע ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], המאמינים בדוקטרינה זו טוענים כי רעיון זה מופיע בבירור במספר מקומות בה, בייחוד ברישומי ההטבלה של ישו (ראו {{ברית חדשה|לוקאס|ג|21|22|קצר=כן}}). עקרונות אלה אושררו ונוסחו על ידי הכנסייה ב[[המאה ה-3|מאה ה-3]] וב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] בתגובה לרעיונות [[מינות (נצרות)|כפירה]].

=== אלוהים באסלאם ===
{{הפניה לערך מורחב|אללה}}

'''אללה''' (ב[[ערבית]]: '''الله''') הוא שמו של אלוהים ב[[דת]] ה[[אסלאם]]. ב[[הקוראן|קוראן]] ובמסורת המוסלמית הוא מזוהה עם [[אלוהים (יהדות)|אלוהי ישראל]] ועם האל בנצרות (אם כי תפיסת [[השילוש הקדוש]] אינה מקובלת באסלאם). בקוראן כל דבר המובא מפיו של [[אללה]] מובא בלשון רבים ("אנחנו"), אף כי המילה "אללה" עצמה היא לשון יחיד.

תפיסת האל באסלאם מופיעה ב[[סורה]] בקוראן המכונה [[סורת אל-אח'לאץ]] (سورة الإخلاص – "הייחוד"):
:"אמור: האל אחד, האל נצחי, לא ילד ולא נולד, ואין דומה לו אף אחד".{{מקור|מדויק}}
:("قل: الله احد, الله صمد, لم يلد ولم يلد, ولم يكن له كفوا احد".)
תפיסת הקשר בין האל לבני האדם, מופיעה ב[[סורת אל-פאתחה]] (سورة الفاتحة) שמשמשת גם כתפילה המרכזית:
:"השבח לאל ריבון העולמים, הרחמן הרחום, מלך יום הדין, אותך נעבוד ובך ניעזר, הנחה אותנו בדרך הישר, הדרך של אלה שנטית להם חסד, אשר אין עליהם כעס, ואינם מן התועים".{{מקור|מדויק}}

==הדיון על קיומו==
===טענות בעד קיום אלוהים===
ישנן טענות רבות המנסות להביא הוכחה, או לכל הפחות ראיה, לקיום אלוהים{{הערה|אין לבלבל טיעונים אלה עם [[ביקורת האתאיזם]].}}. יש המחלקים טענות אלה לשלושה סוגים:
* '''טענות [[אפריורי]]ות ו[[לוגיקה|לוגיות]]''' המבוססות על התבוננות והיגיון – ישנם מספר טיעונים [[מטאפיזיקה|מטאפיזיים]], אפריוריים או לוגיים, המבקשים להוכיח כי קיום האל הכרחי מבחינה לוגית:
** [[הטיעון האונטולוגי]], המיוחס ל[[אנסלם הקדוש]] מ[[קנטרברי]], [[1078]], טוען כי מעצם קיומו של מושג הישות המושלמת מתחייב שיש ישות שממנה נגזר המושג, אלא שישות שאינה קיימת במציאות, אינה מושלמת – ולכן ישנה במציאות ישות מושלמת.
** [[הטיעון הקוסמולוגי]]: לפי טיעון זה, '''מן הכלל''', לכל סיבה ב[[מציאות]] יש סיבה שקדמה לה, ומכאן – בצירוף העובדה שיש דברים בעולם – נובע שחייבת להתקיים סיבה ראשונית '''יוצאת מן-הכלל''', המהווה מקור לכל הסיבות כולן – שהיו, ושיהיו. הסיבה הזאת מכונה לרוב אלוהים. לעיתים, ללא קשר לדת כל שהיא.
* '''טענות [[אפוסטריורי]]ות''' המבוססות על חוויית החושים וניסיון: ישנם מספר טיעונים אפוסטריוריים, המבקשים להוכיח כי קיומו של האל הכרחי או מסתבר בגלל טענות עובדתיות שונות:
** [[הטיעון האנתרופי]]: לפי טיעון זה, המורכבות של היקום והחיים מצריכה "מעצב" – טיעון זה גורס כי לא ניתן להסביר תופעות קוסמולוגיות מסוימות ואת היווצרות החיים רק על פני [[כדור הארץ]] אלא בקיום הכוונה מסוימת לכך שהחיים ייווצרו. תנועת התכנון התבוני עשתה שימוש בטיעון כדי לתמוך ב[[אבולוציה תאיסטית]].
** [[הטיעון המוסרי]]: לפי טיעון זה, קיום הטוב והרע מותנה בהכרח בקיום אלוהים.
** ה[[טיעון מן הנס]]: טיעון זה גורס כי אלוהים קיים משום שאנשים אמינים טוענים כי פגשו בו או כי מצאו עדות חד משמעית לקיומו. דוגמאות לכך הן [[מעמד הר סיני]] ביהדות ואירועים שנטען כי הם התגלויות נוספות שאיחרו אותו; ביאתו של [[ישו]] וה[[בשורות]] עליו; או חשיפת [[הקוראן]] לנביא [[מוחמד]] על ידי המלאך [[גבריאל]] באסלאם כאשר נטען שהוא אחרון הנביאים אחרי [[משה]] וישו מ[[נצרת]]. מכונה גם "טיעון העד".
** [[טיעון הרוב]]: לפי טיעון זה, עצם האמונה באל, לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת ובמקומות שונים, מהווה הוכחה לקיומו.
* '''טענות המבוססות על התנסות סובייקטיבית'''.

ב[[המאה ה-13|מאה השלוש עשרה]], ה[[תאולוג]] ה[[נצרות|נוצרי]] [[תומאס אקווינס]] ניסח חמישה טיעונים לקיום האל, שלושת הטיעונים הראשונים הם גרסאות של [[הטיעון הקוסמולוגי]], והם מבוססים על אי האפשרות ל[[רגרסיה אינסופית]] (כלומר שרשרת גרימה/סיבה ותוצאה שממשיכה אחורה לנצח ואין לה התחלה):
# "המניע הלא מונע": דבר אינו יכול להתחיל לנוע מעצמו, ועל כן יש, לפי אקווינס, מניע ראשון.
# "עילת העילות וסיבת הסיבות": לפי טיעון זה, לכל תוצאה יש סיבה שקדמה לה, ועל כן מוכרחה להתקיים סיבה הקודמת לכל.
# "ראשית החומר": החומר סופי, ועל כן גורס אקווינס כי היה בעבר זמן שבו לא התקיים חומר, ומוכרח היה להיות דבר שאינו חומרי שהביא את החומר לידי קיום.
# "הטיעון של אמת-המידה": לפי טיעון זה, יש בעולם דברים שונים זה מזה, ולכן הכרחי שקיימת אמת-מידה מוחלטת שאליה ניתן להשוות. פירושו של דבר, מקורו התכונתי הספציפי של הקיים המוכר לנו, הוא, לפחות במצבו הראשוני, פרי תכנונו של מתכנן בלבד.
# [[הטיעון הטלאולוגי]]: גורס כי רמת הדיוק המופלאה של היקום הייתה חייבת להיווצר בעקבות תכנון אלוהי. אקווינס מציג את אלוהים כמחוקק של חוקי טבע או כיוצר בלבדי ליצירה – היא הקיים והמורכבות שבו. אחת מנקודות ההנחה העיקריות שמביא הטיעון היא "סדר חייב במסדר".

===טיעונים נגד קיומו של אלוהים===
{{ראו גם|ערכים=[[אתאיזם#טענות אתאיסטיות|אתאיזם]]}}
# טיעון [[תערו של אוקאם]]: תערו של אוקאם טוען כי כאשר יש לנו שני הסברים המסבירים את אותה התופעה, עלינו להעדיף את ההסבר הפשוט ביותר. נטען שאלוהים הוא הסבר מורכב ועלינו להעדיף את ההסבר ה[[נטורליזם (פילוסופיה)|נטוריאליסטי]], בנימוק שהוא מגיע לאותה איכות הסברה כלפי העולם, ומתבסס על הסבר מורכב פחות.
#[[טיעון התכונות הסותרות]], או "[[פרדוקס הכל-יכול]]": הטענה גורסת שהתכונות של ישות כל יכולה סותרות אחת את השנייה. למשל, האם אלוהים יכול ליצור אבן כבדה כל כך, עד כי הוא עצמו לא יוכל להרים אותה? אם כן, אזי הוא לא יוכל להרים את האבן, ואם כל אבן שהוא יוצר הוא יכול גם להרים, אז הוא לא יכול ליצור אבן כזו.
#[[הטיעון הקוסמולוגי]]: אם לכל דבר יש סיבה, גם לאלוהים חייבת להיות סיבה. אם אלוהים לא צריך סיבה לקיומו, גם דברים אחרים לא זקוקים לסיבה.
#[[הטיעון המוסרי]], או [[בעיית הרוע]]: לפיו ישנו בעולם סבל ללא סיבה בסתירה להגדרת אלוהים ככל יכול ואוהב כל. על טיעון '''דיסתאיסטי''' זה, המטיל ספק במוסריותו של האל, נשענת [[שנאת האל]] ([[מיזותאיזם]]).
#[[טיעון ההתגלות]]: לפיו יהיה זה סביר יותר להניח כי מסירת ההתגלויות מבוססת על חזיונות/פרשנות מוטעית לאירועים שקרו/שקורים, מאשר שהתרחשה באמת.
#[[נטל ההוכחה]]: הטענה שאלוהים קיים היא טענה יוצאת דופן ויוצאת מן הכלל, ולכן נטל ההוכחה מוטל על קיום האלוהים, ולא על הפרכתו.
#[[הצורך באמונה]]: לפיו מהצורך באמונה נובע שעד היום לא נמצאה הוכחה לקיומו של אל כלשהו.

==ראו גם==
{{קישורי פורטל|דת}}
*[[דת]]
*[[מונותאיזם]]
*[[אל]]
*[[אמונה]]
*[[אתאיזם]]
*[[ביקורת האתאיזם]]
*[[דאיזם]]
*[[מיזותאיזם]]
*[[אומניפוטנטיות]]
*[[נטורליזם מטא-פיסי|נטורליזם מטפיזי]]
*[[אגנוסטיות]]
* [[תפיסות של אלוהים]]

== לקריאה נוספת ==
* [[קארן ארמסטרונג]], '''ההיסטוריה של אלוהים''', ירושלים: [[כתר הוצאה לאור]], 2006.
* [[יקיר שושני]], '''בקשר לאלוהים''', תל אביב: [[הוצאת משרד הביטחון]], 2005.
* [[יובל שטייניץ]], '''טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה''', [[זמורה ביתן]], 1998.
* ג'ק מיילס, '''אלוהים: ביוגרפיה''', תל אביב: הוצאת [[הספריה החדשה]], 1998.
* [[ניל דונלד וולש]], '''[[שיחות עם אלוהים]]''', [[הוצאת אופוס]].
* [[מיכאל אברהם]], '''אלוהים משחק בקוביות''', תל אביב: הוצאת [[ידיעות אחרונות]] ו[[ספרי חמד]], 2011.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אלוהים|ויקישיתוף=Category:God
|שם ויקישיתוף=אלוהים|ויקימילון=אלהי|ויקימילון 2=אלהים}}
* סייברדין, {{חופש|http://hofesh.org.il/articles/god/aboutgod.html טיעונים בנוגע לקיומו של אלוהים}}
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4740 אלוהים] באתר "[[הספרייה הווירטואלית של מטח]]"
* [[יאירה אמית]], [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3489 דמות אלהים], מאת באתר מקראנט
* אורן חסון, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10344 האבולוציה של האלוהים], גליליאו, 66, פברואר 2004, באתר "הספרייה הווירטואלית של מטח"
* [[חגי לונדין|הרב חגי לונדין]], [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=15601 "מה זה אלהים?" - סדרת שיעורים בנושא "יסודות האמונה"], אתר "ערוץ מאיר"
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007533764905171|אלוהים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אלוהים|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:דתות]]
[[קטגוריה:רוחניות ואמונה]]