M96
M96 (נקראת גם NGC 3368) היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-35 מיליון שנות אור מכדור הארץ. היא מהווה חלק מקבוצת גלקסיות הנקראת על שמה וכוללת גם את M95 ואת M105, כמו גם מספר גלקסיות עמומות יותר.
M96 בצילום של טלסקופ החלל האבל | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | אריה |
שמות נוספים | NGC 3368 |
מגלה | פייר מאשן |
תאריך גילוי | 20 במרץ 1781 |
סוג | גלקסיה ספירלית |
בהירות נראית | 9.25+[1] |
סיווג מורפולוגי | SAB(rs)ab[2] |
עלייה ישרה | 10ʰ 46ᵐ 45.74ˢ |
נטייה | 11.8″ 49′ 11°+ |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 20.9- |
מרחק[2] |
35,000,000 שנות אור 10,730,929.61 פארסק |
קוטר | 77,000 שנות אור |
מסה | 8×1010[3] ☉M |
הסחה לאדום |
897[2] ק"מ/שנייה 0.003 |
היסטוריה
עריכהM96 התגלתה ב-20 במרץ 1781, יחד עם הגלקסיה הסמוכה M95, על ידי עוזרו של שארל מסיה, האסטרונום הצרפתי פייר מאשן. מאשן דיווח על תגליתו למסיה, שצפה בה ב-24 במרץ וצירף אותה לקטלוג מסיה כשהוא מתאר אותה כ"ערפילית ללא כוכבים" ליד M95, כאשר שתיהן נמצאות באותה נטייה כמו של רגולוס, ומזכירות את הזוג M84 ו-M86, אותן גילה כשבוע קודם. ויליאם הרשל צפה ב-M96 ב-11 במרץ 1784 וציין שהיא בהירה ודומה ל-M95, אבל המרכז הבהיר שלה פחות מופרד מהערפיליות שמקיפה אותו וקצת גדול יותר והיא עדיין מזכירה שביט, אבל פחות מאשר M95. ג'ון הרשל צפה בה מספר פעמים בין השנים 1826 ו-1831 וציין שהיא בהירה מאוד, גדולה, עגולה ומאורכת ובהירותה גדלה בפתאומיות במרכזה. המבנה הספירלי שלה התגלה כבר ב-1850 על ידי ויליאם פרסונס.
ב-9 במאי 1998 התגלתה ב-M96 הסופרנובה היחידה שנצפתה בה עד היום, סופרנובה 1998bu מסוג Ia, שבשיאה הגיעה לבהירות נראית מדרגה 12.
תצפית
עריכהM96 נמצאת כ-4.25 מעלות מצפון-מזרח לכוכב ρ (רו) באריה, כ-9.4 מעלות ממזרח לרגולוס וכ-7.6 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב θ (תטא) באריה. עם בהירות נראית מדרגה 9.25 ניתן לראותה באמצעות משקפת איכותית כאשר תנאי הצפייה טובים. באמצעות טלסקופ חובבים ניתן לראותה בקלות ולהבחין בגרעין הבהיר יותר משאר הגלקסיה ובצורתה האליפטית ובאמצעות טלסקופ בינוני ניתן להבחין גם במבנה הספירלי של זרועותיה. במרחק של כ-40 דקות קשת ממערב-דרום-מערב ל-M96 נמצאת M95 ו-M105 נמצאת כ-50 דקות קשת מצפון-צפון-מזרח לה.
תכונות
עריכהM96 היא הבהירה והגדולה מבין מספר גלקסיות השייכות לקבוצת אריה I שנקראת גם קבוצת M96 על שמה. בקבוצה חברות גם M95, M105 ו-NGC 3384 וכן גלקסיות עמומות יותר שקשות לצפייה באמצעות ציוד חובבים. מישור הספירלה של M96 נטוי בזווית של 55 מעלות ביחס לקו הראייה אליה כך שהיא נראית אליפטית ולא עגולה. מסתה של M96 מוערכת בכ-8×1010 מסות שמש, כשביעית ממסת שביל החלב וגודלה הזוויתי כ-7.6 דקות קשת שקול לקוטר של כ-77,000 שנות אור, כשלושה רבעים מקוטר שביל החלב. ליבת הגלקסיה נראית צהבהבה ומכילה בעיקר כוכבים זקנים, אך מוקפת בטבעת שבה ניתן להבחין בגושים כחלחלים שבהם מתרחשת יצירת כוכבים חדשים. נראה שבמרכזה נמצא חור שחור שמסתו כ-7.5×106 מסות שמש.[4]
זרועותיה של M96 נראות מעוותות וקרועות, ככל הנראה תוצאה של מפגש עם גלקסיה אחרת מהצביר וזו התוצאה של פעולת כוחות הכבידה עליה. לפי מחקר שנעשה ב-2010, לפני כ-1.2 מיליארד שנים התנגשה M96 בגלקסיה NGC 3384 וכתוצאה מהתנגשות זו נוצרה טבעת ענק של מימן נייטרלי (אזור H I) בקוטר של כ-650,000 שנות אור המקיפה את NGC 3384 ואת M105 הסמוכות וממנה יוצאת שלוחה המגיעה עד ל-M96. הטבעת התגלתה בשנות ה-80 על ידי תצפיות בגלי רדיו, אבל רק תצפיות באור על-סגול גילו את הקשר בינה ובין M96.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה- M96 באתר SEDS (באנגלית)
- M96, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
עריכה- ^ SIMBAD: M96
- ^ 1 2 3 NED: M96
- ^ R. Stoyan, S. Binnewies & S. Friedrich: Atlas of the Messier Objects: Highlights of the Deep Sky
- ^ N. Nowak, J. Thomas, P. Erwin, R. P. Saglia, R. Bender & R. I. Davies: Do black hole masses scale with classical bulge luminosities only? The case of the two composite pseudobulge galaxies NGC 3368 and NGC 3489
- ^ L. Michel-Dansac, P.A. Duc, F. Bournaud, J.C. Cuillandre, E. Emsellem, T. Oosterloo, R. Morganti, P. Serra & R. Ibata : A collisional origin for the Leo ring