תמר ממלכת יהודה

תמר ממלכת יהודה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
סדרה:	דקלאים
משפחה:	דקליים
סוג:	תמר
מין:	תמר מצוי
תת־מין:	תמר מדבר יהודה

תמר מדבר יהודה או לחלופין דקל תמר יהודאי^[1] הוא זן אפשרי של תמר מצוי (שם מדעי: Phoenix dactylifera) ממשפחת הדקליים אשר היה נפוץ בעבר באזור יהודה. יש המאמינים שזהו התמר הארץ-ישראלי המקורי שנכלל בשבעת המינים. התמר היה מפורסם בעת הקדומה בזכות טעמו המשובח וסגולותיו הרפואיות. הזן נכחד בעבר וחזר לחיים רק במאה ה-21.

החייאת הזן הקדום

במשך עשרות שנים מתנהל מחקר במטרה להביא להחייאת זנים קדומים של עצי תמר, בראשותן של ד"ר איליין סולווי, מנהלת המרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה ללימודי הסביבה שבקיבוץ קטורה וד"ר שרה סלון, מנהלת מרכז המחקר לרפואה טבעית על שם בוריק בבית חולים הדסה.

בט"ו בשבט ה'תשס"ה (25 בינואר 2005), הונבט עץ דקל מזן תמר מדבר יהודה מגלעין תמר מלפני אלפיים שנים שנמצא בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך חפירות שבוצעו בארמון הורדוס שבמצדה. העץ אשר מכונה "מתושלח", על שם האדם המבוגר ביותר בתנ"ך, גדל בקיבוץ קטורה.^[2]^[3]^[4] העץ התגלה כזכר, כך שאינו מניב פירות משל עצמו ובכך לא התאפשר לחקור את הפירות הקדומים.

בשלב מאוחר יותר, גלעיני תמר רבים שנמצאו באתרים ארכאולוגיים במדבר יהודה הונבטו גם הם בהצלחה וכיום ישנם מספר עצים מהזן הקדום. אחד מעצי הנקבה, שהחוקרות כינו בשם "חנה" ושנבט מגלעין קדום שהתגלה במערות קומראן ומתוארך למאות ה-1–2 לספירה, הופרה על ידי "מתושלח" והניב פירות ראשונים במהלך שנת 2020. אנשי מכון הערבה היו הראשונים לגדוד ולטעום את הפרי הקדום אחרי אלפיים שנה.^[5]