תחום עניין

המונח תחום עניין מתאר מצב פסיכולוגי ורגשי כלפי אובייקט או נושא מסוים. תחום העניין נחשב למשאב קוגניטיבי ורגשי המקדם את ההסתגלות האישית והחברתית של האדם.

הספרות המקצועית מלמדת כי אנשים וילדים עם תחומי עניין מפותחים יכולים להתרכז זמן רב יותר בלמידה, מונעים על ידי מוטיבציה פנימית וחווים רווחה נפשית גבוהה. נושא תחום העניין וההתמקדות בו כמו גם שימורו לאורך זמן מתפתח תוך יחסי גומלין עם הסביבה החברתית. בין האדם לסביבתו הקרובה (הורים, קבוצת השווים, מורים), מתפתח מעין דיאלוג, שחלקו מודע וחלקו אינו מודע, אשר משפיע על הבחירה בתחום עניין או על ההחלטה להתעמק בו בדרכים שונות. למשל, לעיתים הבחירה וההתעמקות בתחום עניין מסוים נובעת מהפנמה לא מודעת של ערכי הסביבה והעדפותיה.

הבחירה וההחלטה אם להתעמק בתחום העניין או לאו מושפעות אם כך גם מה"ערך" החברתי שיש לתחום העניין, כמו גם מתחושת המסוגלות שיש לאדם בהתמודדתו עם התוכן.

התאוריה של הידי ורננינגר (2006)

התאוריה של הידי ורננינגר (2006) גורסת כי תחום העניין מתפתח בארבעה שלבים. ההבדל בין השלבים הוא ברמת הרגש החיובי המתעורר אצל האדם בעיסוק בתחום וכן ברמת הידע שיש לו על התחום.

1. עניין מצבי (triggered situational interest) – בשלב זה האדם מפנה תשומת לב רגעית לנושא, רעיון או חפץ, כתגובה לגירוי חושי שהסב את תשומת ליבו, כגון רעש או קול חזק, תמונה, הדגמה, או סיפור. הגירוי החושי הזה מעורר את הסקרנות הרגעית של האדם, אולם הוא לא ימשיך לעסוק בעניין, אלא אם כן תהיה תמיכה כלשהי מהסביבה שתחזק בו את הרצון להמשיך ולהתעניין. בשלב זה, מתעורר ניצוץ של רגש חיובי, אולם הידע של האדם בנושא הוא קטן מאוד, והוא אינו חש צורך לדעת יותר.
2. עניין מצבי מתמשך – בשלב השני, התוכן כבר מעורר רגשות חיובים משמעותיים יותר אצל האדם, וגם הרצון לדעת יותר מתחיל להתעורר.
3. עניין מתפתח – בשלב השלישי, האדם שואל שאלות הנובעות מסקרנות ומובילות אותו להמשיך ולחקור את תחום העניין, וממשיך לעסוק בתחום זה כדי לקבל תשובות לשאלותיו. בשלב זה אנשים מעוניינים פחות ביכולתה של הסביבה לספק את סקרנותם ו"מתמודדים" עם העניין בעצמם.
4. עניין מפותח – בשלב הרביעי, בו מרגישים סיפוק רב מהתשובות המגוונות שהם מקבלים על שאלותיהם. אנשים אלו מחפשים את תגובותיהם של אנשים אחרים בסביבה ואת המידע שהם יכולים לספק להם, והם עושים שימוש במשוב מהסביבה על מנת להתבונן בעצמם ובתוצרים שיצרו בביקורתיות, שתקדם אותם להצלחה רבה יותר.

באוטיזם

חלק מהמחקרים סברו כי ההכוונה לתחומים מסוימים או האינטנסיביות הרבה של העיסוק בהם יכולים לנבוע מקשיים אופייניים של אוטיסטים, כמו הקושי בעיבוד גלובלי של מידע.

חוקרים אחרים קשרו בין תחום עניין ובין מעורבות חברתית. הם הראו במחקריהם כיצד תחום העניין הגביר את המעורבות של הפרט והתקשורת שלו עם אחרים, מיומנות הידועה כלקויה אצל אוטיסטים. אולם, בחלק מהמחקרים נמצא כי אין זה קל לסביבה לתמוך בתחומי העניין של אוטיסטים, בשל היותם תחומים מוזרים ולא תואמים לגיל, למגדר או לציפיות החברתיות (למשל, מברשות אסלה, עפרונות צהובים).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תחום עניין בוויקישיתוף