שמאי גולן
שמאי גולן (5 באפריל 1933 - 10 בדצמבר 2017) היה סופר ועורך ישראלי.
 | |
| לידה |
5 באפריל 1933 פולטוסק, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
10 בדצמבר 2017 (בגיל 84) |
| שם לידה |
שמאי גולדשטיין |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית |
|
www | |
  | |
ספריו של גולן עסקו בעיקר בשואה, בניסיונות ניצולי השואה להיאחז בארץ ובחייהם של בני הדור השני לשואה, שנולדו בארץ ישראל.
ביוגרפיה
עריכהנולד בפולטוסק שבפולין בשנת 1933. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה ארצו על ידי הנאצים, ולאחר מכן על ידי הסובייטים, וגולן חי תחת שני שלטונות הכיבוש הללו. עלה ארצה ב-1947, במסגרת עליית הנוער. התחנך בקיבוץ רמת הכובש ושימש כקצין בצה"ל. בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בספרות ובהיסטוריה.
בשנות השישים שימש גולן מורה לספרות ולעברית בגימנסיה העברית בירושלים ובבית הספר האזורי הר יהודה. היה בין מייסדיו של בית הסופר בירושלים, ושימש כמנהלו הראשון במשך שבע שנים. בבית הסופר ארגן גולן סדנאות כתיבה יוצרת והקים ספרייה שעיסוקה ב"ירושלים בספרות היפה", כדבריו. ארגן את כינוס ארגון הסופרים הבינלאומי בירושלים ב-1974, בו השתתפו כמה מגדולי הסופרים בעולם בעת ההיא - סול בלו, אז'ן יונסקו והיינריך בל. שימש ארבע פעמים יושב ראש אגודת הסופרים העברים בישראל.
גולן יצא לשליחויות חינוכיות במקסיקו ובארגנטינה, בה שימש ראש נציגות המחלקה לחינוך ולתרבות הגולה. שירת כיועץ בשגרירות ישראל במקסיקו. בתקופתו באמריקה הדרומית פעל למען עליית יהודי ברית המועצות. לאחר חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרוסיה מונה גולן לנספח התרבות הראשון של שגרירות ישראל במוסקבה.
שמאי גולן כיהן כחבר בכמה וכמה מועצות ציבוריות. ביניהן מועצת "יד ושם", הנהלת אקו"ם והנהלת פא"ן - ארגון הסופרים הבינלאומי.
ספר סיפוריו הראשון של גולן, "באשמורת אחרונה" פורסם בשנת 1963. במהלך חייו, פרסם גולן ארבעה קובצי סיפורים וארבעה רומנים, ערך ספרים ופרסם מאות מאמרים. הנושא העיקרי של יצירתו הוא השואה ודמויות יהודיות במהלכה ולאחריה. יצירתו, ובכלל זה מאמריו, תורגמה לשפות רבות. יצירותיו עובדו לסרטים, לתסכיתי רדיו, ואף למחזה שהוצג בברית המועצות.
גולן נפטר בדצמבר 2017, והותיר אחריו אישה (ד"ר ארנה גולן, חוקרת ספרות) וארבעה ילדים.
יצירתו
עריכהרומנים
עריכה- ואם אתה מוכרח לאהוב
- מותו של אורי פלד
- אשמים
- באשמורת אחרונה
סיפורים
עריכה- בריחות למרחקים קצרים
- חופה
- המארב (איירה: חנה לרנר)
- ברושים בשלכת
מאמרים וראיונות
עריכה- מסעותיי עם ספרים
עריכה
עריכה- השואה – פרקי עדות וספרות
- אנשים בתל אביב זוכרים, יחד עם אהוד בן עזר (2008)
- טניה ופליכס גולדשטיין - רופאים ישראלים שלא חדלו להיות ניצולי שואה
- סיפורים אישיים על תל אביב: מבחר סיפורי חיים של גמלאים, הוצאת עמותת כוח לגמלאים תל אביב־יפו, 2012 (יחד עם אהוד בן עזר)
ביבליוגרפיה, ראיונות ומאמרים על המחבר
עריכהפרסים
עריכה- פרס ברש לביכורי יצירה
- פרס אקו"ם על יצירה בעילום שם
- פרס רמת-גן לספרות
- פרס עגנון, ירושלים
- פרס ראובן ולנרוד
- מענקי קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב
- פרס כענא – מקסיקו
- פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול
- חתן האור - תואר שניתן על ידי המועצה הציונית בישראל, 2007
- אות יקיר הסופרים העבריים - אגודת הסופרים 2010
- אות הוקרה מטעם דירקטוריון אקו"ם על פועלו ותרומתו רבת השנים באקו"ם - ינואר 2011
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שמאי גולן- כתבי שמאי גולן בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של שמאי גולן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שמאי גולן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שמאי גולן, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- שמאי גולן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הספרים של שמאי גולן, באתר "סימניה"
- גיטה אבינור, "חיימק ואיש המדים החומים" (על "באשמורת אחרונה"), השקף אחורה בעצב: מאמרים בביקורת הספרות העברית, 1974
- הרצל ובלפור חקק, קוממיות ועצמאות בלבטי הזיכרון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 22 באפריל 2007
- גלית עדות, הסופר ניצול השואה שמאי גולן: "יהודים לא מקפחים יהודים", באתר סופהשבוע, 28 באפריל 2014
- פרופ' הלל ברזל על שמאי גולן. באתר "יקום תרבות"
- גוויעתו של דוד, פרופ' יוסף דן. באתר "בכיוון הרוח"
שמאי גולן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- הרצל חקק, צלקות ופעמי גאולה באור יקרות באתר סלונה, 3 בינואר 2018
- יאיר בן-חיים, ריאיון עם שמאי גולן: "השואה בשבילי הייתה הצלה, הייתי קורבן ונשארתי בחיים" המסדרון, גיליון 6 2017
- שמאי גולן, דף שער בספרייה הלאומית
- שמאי גולן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
