רסיטל

הופעה מוזיקלית

רסיטל היא הופעה מוזיקלית שאורכה 25–30 דקות.[1] ברסיטל מופיע אדם אחד בלבד, בנגינה או בשירה, ולעיתים הוא מלווה על ידי פסנתרן. בסוג אחר של רסיטלים מבצעים יצירות של מלחין יחיד. כמו כן, ישנם רסיטלים שבהם משתתפים אנשים רבים, כגון רסיטלי ריקוד.

רסיטל שירה בליווי פסנתר

המצאת הרסיטל סולו לפסנתר מיוחסת לפרנץ ליסט.[2]

הרסיטל כבחינת בגרות במוזיקה

עריכה

תהליך הבחינה

עריכה

בישראל כ-900 תלמידים, הלומדים נגינה בקונסרבטוריונים או באופן פרטי, ניגשים מדי שנה לבחינת בגרות במוזיקה שעורך משרד החינוך. כ-30% מהתלמידים נבחנים על כלי נשיפה, כ-20% נוספים על פסנתר ובשנים האחרונות נצפתה עלייה בביקוש לכינור.[3] הקונסרבטוריונים משתפים פעולה עם בתי הספר דרך "מודל מוזיקלי יישובי", הפועל ב-22 רשויות מקומיות (נכון ל-2017), כולל שיעורי נגינה בחינוך העל-יסודי והכנת תלמידים לרסיטל בגרות במוזיקה.[4] תלמיד בכיתה י"ב, שלומד באחד הקונסרבטוריונים או במגמת מוזיקה (לא חובה שיהיה במגמת מוזיקה), רשאי להחליט האם לגשת לבחינת הבגרות במוזיקה המקנה לו 5 יחידות לתעודת הבגרות. ציון המגן לבגרות נקבע על פי ביצועים ברסיטל והתלמיד נשפט על ידי צוות שהנהלת הקונסרבטוריון קבעה מראש. ברסיטל רשאי התלמיד להזמין מספר מסוים של אנשים (בהתאם לגודל האולם בו התלמיד מופיע) על מנת שיהוו עבורו קהל מעודד. ברסיטל ינגן התלמיד חמש יצירות שלמד מראש והתאמן עליהן (הראשונה מתקופת הבארוק, השנייה מהתקופה הקלאסית, השלישית מהתקופה הרומנטית, הרביעית מהתקופה האימפרסיוניסטית (או מהתקופה המודרנית) והחמישית יצירה ישראלית). על כל אחת מהיצירות להיות מתקופה שונה בהיסטוריה המוזיקלית.

מבחן הרסיטל הוא תוצאה של תהליך ממושך, שבו היכולות נבנות שלב אחר שלב, עם שעות רבות של אימון והכנה נפשית לקראת הופעה ברסיטל. לעיתים בחינת הרסיטל יכולה לגרום לתחושה גבוהה של חרדה, לחץ ומתח, מעצם מעמד הבחינה.[3][1]

דרישות הבחינה

עריכה

בבחינת הרסיטל אין אפשרות להיבחן בשני כלים או בשני תחומים. חלק מתחומי ההבחנות בשנת תשפ"ד לדוגמה הוא התחום הקלאסי שמחלקות כלי הנגינה שלו כוללות פסנתר, כלי קשת, כלי נשיפה ממתכת, כלי נשיפה מעץ וגיטרה קלאסית. במסגרת הרסיטל בתחום הקלאסי, מלבד הביצוע המעשי של היצירות, יש להגיש גם עבודה כתובה נלווית, הנדרשת להתמקד ביצירה אחת מתוך הרפרטואר הנבחר לבחינה. חשוב שהיצירה שתיבחר תהיה מורכבת מבחינה מוזיקלית, עם מאפיינים עשירים ומגוונים, שיאפשרו ניתוח מעמיק ומקיף בעבודה. יש לכלול גם את תולדות חייו של המלחין ויצירותיו המרכזיות, סקירה קצרה על התקופה שבה נכתבה היצירה ופירוט על סגנון היצירה. מטרת העבודה היא לא רק להציג את הבנתו של התלמיד את היצירה, אלא גם להדגיש את הידע הנרחב שרכש בתחום, תוך התייחסות למרכיבים המוזיקליים המשמעותיים המאפיינים את היצירה הנבחרת. בנוסף בתוכנית הרסיטל נדרש לבחור מתוך חמש היצירות שמנוגנות, יצירה אחת שתוגדר כמרכזית בתוכנית, וכחלק מדרישות החובה, יצירה מרכזית זו תהיה חייבת להיות מבוצעת בעל פה ובמלואה, ותהיה בעלת היקף של שלושה פרקים לפחות מתוך סונטה, קונצ'רטו, וריאציות.[1][5]

כדי לגשת לרסיטל בגרות במוזיקה, יש לעמוד בדרישות רמת הקושי של היצירות ולסיים את שנות הלימוד הנדרשות בכלי הנגינה או השירה. משך הלימודים הנדרש משתנה בהתאם לכלי: פסנתר וכלי קשת דורשים לפחות 8 שנות לימוד, בעוד כלי נשיפה, פריטה, כלי הקשה, וכלים במוזיקה ערבית מזרחית דורשים לפחות 5 שנות לימוד רצופות. לשירה ולנגינת ג'אז ופופ-רוק יש דרישות ספציפיות, כמו שילוב של לימודי פיתוח קול עם נגינה רצופה, כדי לעמוד בדרישות הרסיטל.[1]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רסיטל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 חוזר מפמ"ר לרסיטלים לשנה"ל תשפ"ד – משרד החינוך
  2. ^ "How Franz Liszt Became The World's First Rock Star". NPR.org. 22 באוקטובר 2011. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 אור קשתי, בגרות במוזיקה: בלי תווים, אבל עם הרבה לחץ, באתר הארץ, 26 במרץ 2008
  4. ^ ישיבת ועדה של הכנסת ה-20, מצבו של החינוך המוסיקלי בארץ, באתר כנסת פתוחה, ‏מ-20 ביוני 2017
  5. ^ בגרות רסיטל, קומפוזיציה, תזמור, וניצוח במוזיקה, באתר פורטל עובדי הוראה: מרחב פדגוגי – משרד החינוך