קיטום מקור
קיטום מקור היא הסרת קצה המקור של עופות (לרוב תרנגולות בתעשיית הביצים, אך לעיתים גם תרנגולים בתעשיית הבשר, תרנגולי הודו, ברווזים, שלווים או עופות אחרים) במטרה לצמצם את הנזקים העשויים להופיע כתוצאה מקניבליזם וניקור נוצות בין העופות.
השיטה יושמה לראשונה בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים, בקליפורניה. בתחילה התבצע הקיטום באמצעות מבער גז, וזמן קצר לאחר מכן החל השימוש בשיטה המקובלת כיום, של קיטום באמצעות להב ברזל מלובן. שיטות נוספות כמו קיטום קר, כימי או בלייזר, קיימות אך אינן בשימוש נרחב.
קיטום מקורי תרנגולות מתבצע לרוב בשלב מוקדם, בעשרת הימים הראשונים לחייהן. קיטום חוזר מתבצע לעיתים קרובות בגיל עשרה עד ארבעה־עשר שבועות.
שיטות קיטום
עריכהסכין חם
עריכהעל ידי מקטמת חשמלית, בשיטה זו נחתך המקור בלהב שחומם ל 650°C-750°C במכשיר דמוי גיליוטינה בין גיל 5 שבועות ל-8 שבועות. לעיתים נדרש קיטום נוסף אם המקור גדל מחדש[1]. טיפול בקפסאיצין לאחר החיתוך מקטין את הגדילה החוזרת של המקור ואת הצורך בקיטום חוזר[2].
קרינת אינפרה אדום
עריכהבשיטה אוטומטית זו מטופל האפרוח ביומו הראשון. העופות מקובעים וקרינת IR בעצמה של 50-60 וואט ממוקדת בנקודת הקיטום. הקרינה עוברת את השכבה הקרנית ופוגעת בתאים המתחלקים מהם צומח המקור. לאחר 7-10 ימים קצה המקור מתרכך ונשחק בהדרגה[1].
השפעה על התרנגולת
עריכהמחקרים מסוימים טוענים כי קיטום המקור עלול לגרום לכאבי פנטום וכאבים מתמשכים לאורך זמן אצל העופות.[3][4][5][6] מנגד, מחקרים שונים טוענים כי הכאבים הנגרמים הם קצרי טווח.[7][8][9] קיטום בלתי־זהיר עלול להביא לכאבים באכילה ובשתייה לטווח ארוך, ובשל כך לאיבוד משקל.
קיטום המקור הוא כיום הדרך המקובלת ביותר להתמודד עם בעיות של קניבליזם וניקור נוצות, העלולות להתעורר כתוצאה ממספר גורמים, ביניהם צפיפות יתר, מחסור בגירויים סביבתיים או ברפד, גודל להקה גדול מדי, שינויים קיצוניים בסביבת המחיה של העופות, אור חזק מדי, חום, עקה, האכלה במזון מרוכז, הגבלת מזון, גורמים תורשתיים או בריאות לקויה. הנזק כתוצאה מקניבליזם עלול להביא לאובדן מהיר של כרבע מגודל להקה.
בעיות קניבליזם וניקור עלולות להיות חמורות יותר בשיטות גידול אלטרנטיביות, בהן התרנגולות אינן נתונות בכלובים (דוגמת "ביצי חופש"), מכיוון שבשיטות אלו מחזיקים את התרנגולות בקבוצה גדולה יותר, והתפרצויות של ניקור מסוגלות להתפשט באופן נרחב יותר (שכן הופעת בעיית ניקור אצל תרנגולת אחת בקבוצה מובילה לפיתוח הבעיה גם אצל אחרות). כמו כן, החשיפה לאור טבעי, בלולים בהן מתאפשרת לתרנגולות יציאה לחצר, עלולה אף היא להחריף את הבעיה.[10] עם זאת, ניתן להפחית את בעיות הניקור בשיטות אלו עד לרמות שאינן מחייבות קיטום מקורים, על ידי הקפדה על תנאי רווחה נאותים לתרנגולות, אספקה של מקורות צל וכמות גבוהה של רפד וגירוי סביבתי.
בבריטניה נאסר על קיטום מקורים החל משנת 2011, וההתמודדות עם בעיות קניבליזם וניקור תוחלף בהעשרה סביבתית ושיפור תנאי המחיה של העופות. עד כניסת החוק לתוקף, קטימת מקורים תותר רק ללהקות המונות מעל 350 פרטים, בהמלצת וטרינר, ובתנאי שלא יחתך יותר משליש המקור.[11] חוק זה השתנה בשנת 2010 עוד לפני יישומו, כיוון שהובהר שהתוצאות לעופות מאי-ביצוע הקיטום יהיו קשות מאשר מביצועו. במקום זאת נאסר על כל טכניקות הקיטום פרט לאינפרה-אדום. חקיקה נגד קיטום מקורים התקבלה גם בשווייץ, נורווגיה, שוודיה ופינלנד.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- קיטום המקור(הקישור אינו פעיל) באתר התוכנית יומן חייתי.
- רמי בל, מקור לדאגה, באתר ynet, 17 בפברואר 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Dr. Heng-wei Cheng, Current Developments in Beak-Trimming.
- ^ Philip Glatz LASER BEAK-TRIMMING 2004
- ^ Gentle, M.J.; D. Waddington; L.N. Hunter and R. Bryan Jones (1990). Behavioural evidence for persistent pain following partial beak amputation in chickens. Applied Animal Behavioural Science, 27: 149-157.
- ^ Van Liere, P. (1995). Responsiveness to a novel preening stimulus long after partial beak amputation (beak-trimming) in laying hens. Behavioural Processes, 34: 169-174.
- ^ Roberts, P.H. (1986). Mutilations which are done for the convenience of man-not for the benefit of the animals. Agscene, 82: 12.
- ^ Frame, D. D. & Bickford, A. A. (1986). An outbreak of coccidiosis and necrotic enteritis in 16-week-old cage-reared layer replacement pullets. Avian Dis, 30(3), 601-602.
- ^ Gentle, M.J.; L.N. Hunter and D. Waddington (1991). The onset of pain related behaviours following partial beak amputation in the chicken. Neuroscience Letters, 128:113-116.
- ^ Glatz, P.C. (1987). Effects of beak-trimming and restraint on heart rate, food intake, body weight and egg production in hens. British Poultry Science, 28: 601-611.
- ^ Dubbeldam, J. L. (1998). The sensory trigeminal system in birds: input, organization and effects of peripheral damage. A review. Arch Physiol Biochem, 106(5), 338-345.
- ^ Norgaard-Nielsen, J.; G. Kjaer and H.B. Simonsen (1993). Afprovning af to alternative aegproduktions-systemer-Hans Kier Systemet og Boleg II systemet. Statens Husdyrbrugsforsog Forskningsrapport 9/1993.
- ^ Department for environmental, food and rural affairs, Discussion document on proposed cross compliance statutry management requirements applicable in England from 1 January 2007.