פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות

פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
Fernando I
	פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
לידה	12 בינואר 1751; נאפולי, ממלכת נאפולי
פטירה	4 בינואר 1825 (בגיל 73); נאפולי, ממלכת שתי הסיציליות
שם מלא	פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
שם לידה	Ferdinando Antonio Pasquale Giovanni Nepomuceno Serafino Gennaro Benedetto di Borbone
מדינה	איטליה
מקום קבורה	סנטה קיארה
בת זוג	מריה קרולינה מאוסטריה ; לוציה מיגליאציו
שושלת בית בורבון
תואר	מלך שתי הסיציליות
אב	קרלוס השלישי, מלך ספרד
אם	מריה אמליה מסקסוניה
צאצאים	ראו בהמשך
	6 באוקטובר 1759 – 12 בדצמבר 1816; (57 שנים)
	→ קרלו החמישי הפכה לממלכת שתי הסיציליות ←
	6 באוקטובר 1759 – 30 במרץ 1806; (46 שנים)
	→ קרלו השביעי ז'וזף הראשון ←
	22 במאי 1815 – 12 בדצמבר 1816; (שנה)
	→ ז'ואקים הראשון הפכה לממלכת שתי הסיציליות ←
	12 בדצמבר 1816 – 4 בינואר 1825; (8 שנים)
	→ הקמה חדשה פרנצ'סקו הראשון ←
פרסים והוקרה
	אבירי מסדר הרוח הקדושה (1760); מסדר קרלוס השלישי (1815); אביר במסדר גיזת הזהב (1751); עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה; מסדר הבשורה הקדושה; אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש; מסדר סנט מוריס ולזרוס; עיטור אנדריי הקדוש; Order of Saint George and Reunion; Royal Order of the Two-Sicilies; אביר במסדר סן-מישל; אביר במסדר אלכסנדר נבסקי; מסדר ינואריוס הקדוש; מסדר פרננדו הקדוש וההצטיינות; המסדר הצבאי הקונסטנטיני הקדוש של גאורגיוס הקדוש; מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה ;

פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות, הוא פרדיננדו אנטוניו פסקאלה ג'ובאני נפומוצ'נו סראפינו ג'נארו בנדטו לבית בורבון (באיטלקית: Ferdinando Antonio Pasquale Giovanni Nepomuceno Serafino Gennaro Benedetto di Borbone;‏ 12 בינואר 1751 – 4 בינואר 1825) היה צאצא לבית בורבון ששלט לסירוגין בממלכת נאפולי, בממלכת סיציליה ובממלכת שתי הסיציליות מ-1759 ועד מותו.

ביוגרפיה

פרננדו נולד ב-12 בינואר 1751 בנאפולי, להוריו קרלוס השלישי, מלך ספרד ומריה אמליה מסקסוניה. על כס המלוכה עלה כילד קטן, לאחר שאביו, קרלוס השלישי, מלך ספרד, שהיה מלך נאפולי, ירש את כס המלוכה הספרדי, ועל פי הסכמים בינלאומיים לא יכול היה לשלוט עוד באופן ישיר בממלכת נאפולי. התחתן עם מריה קרולינה מאוסטריה, בתו של פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומריה תרזה, קיסרית אוסטריה. בתקופתו ראה את אירועי המהפכה הצרפתית בהם הודח בן דודנו מדרגה שלישית, לואי ה-16, וראשו נערף, את אירועי המלחמות הנפוליאוניות בהם יצא לגלות והוחלף במלכים נפוליאוניים, ז'וזף בונפרטה וז'ואקים מירא, את השבתו לכס המלוכה של ממלכת שתי הסיציליות בחסות הסדר הבינלאומי החדש של קונגרס וינה ב-1816, וניסיון מרד ב-1820 שהיה אחד האירועים המקדימים לאיחוד איטליה. הוא מת על כסאו, שׂבע ימים, ב-1825. את בנותיו השיא לחשובים שבמלכי אירופה כלואי פיליפ, מלך צרפת ופרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.