עירוב שימושים

גישה בתכנון ערים ואזורים לפיה יש לשלב בין שימושי הקרקע
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

עירוב שימושיםאנגלית, Mixed-Use Development)[1], להבדיל מ"הפרדת שימושים", היא גישה בתכנון ערים ואזורים, הדוגלת בשילוב מספר שימושי קרקע באותו מגרש או מתחם: בניה למגורים, למסחר, מוסדות ציבור ואף תעשייה קלה.

הגישה עומדת בניגוד לגישה שהתפתחה ברוב העולם המערבי מאז מלחמת העולם השנייה, ודוגלת בהפרדת שימושי קרקע- לאזורים מוגדרים של מגורים (כחלק ממגמת הפרבור והקמת שכונות וערי שינה), מתחמי מסחר, מתחמי חינוך, אזורי תעשייה ועוד.

עירוב השימושים הוא אחד העקרונות המרכזיים של תנועת ה"עירוניות חדשה" ("New Urbanism"). אחת הכותבות הראשונות שצידדו בגישה זו היא העיתונאית ג'יין ג'ייקובס בספרה "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" שיצא לאור בשנת 1961.

מצדדי הגישה טוענים כי היא מאפשרת הפחתה משמעותית של התלות ברכב הפרטי וזיהום האוויר, שכן היא מאפשרת לקרב את התושבים לשירותים כמו עבודה, חינוך, מסחר ותרבות ומאפשרת להגיע למרבית השימושים היום יומיים באמצעות הליכה או אופניים, דבר המשפר את ההליכתיות באזור הכולל עירוב שימושים. בנוסף, עירוב השימושים יוצר סביבה חיה ושוקקת בכל שעות היום.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עירוב שימושים בוויקישיתוף