עידוד ילודה

עידוד ילודה הוא פעילות מאורגנת, על ידי גוף ממשלתי או אחר, לשם הגברת הילודה, כלומר הגדלת מספר הלידות כחלק ממדיניות דמוגרפית.

מכתב מראש ממשלת ישראל, משה שרת, ובו ברכה ומענק כספי לאם שילדה וגידלה עשרה ילדים, 1955 לערך

מתנת חופשה מאורגנת לאמהות למשפחות מרובות ילדים בבית ברל, 1975

אמצעים לעידוד ילודה

עידוד ילודה נעשה בדרכים אחדות, ובהן:

• מתן תמריצים כספיים למשפחות לשם עידודן להולדת ילדים. תמריץ כספי זה ניתן באופן ישיר, בדמות מענק עם הלידה או קצבת ילדים המשולמת עד הגעת הילד לבגרות, ובאופן עקיף, בדמות זכויות יתר הניתנות לפי מספר הילדים ובפרט למשפחות מרובות ילדים.
• מתן הוקרה למשפחות מרובות ילדים.
• פיתוח תנאים נאותים לגידול ילדים, כגון הקמת מעונות יום ומתן חינוך חינם.
• חקיקת חוקים המקשים או האוסרים על ביצוע הפלות מלאכותיות.
• עידוד נשים הרות להימנע מהפלה מלאכותית.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במאה ה-20, ברית המועצות ומדינות קומוניסטיות נוספות ביקשו לעודד ילודה, לפעמים באמצעות התערבות כוחנית. מדיניות זו נודעה לשמצה ברומניה הקומוניסטית בשנים 1967–1990, בתקופתו של המנהיג ניקולאה צ'אושסקו, שאימץ מדיניות עידוד ילודה אגרסיבית מאוד, שכללה איסור על הפלה מלאכותית ואמצעי מניעה, בדיקות היריון תקופתיות לנשים, מס על חוסר ילדים ואפליה חוקית נגד אנשים ללא ילדים. מדיניות זו העלתה באופן זמני את שיעורי הילודה למשך מספר שנים, אך לאחריה חלה ירידה שנגרמה משימוש מוגבר בהפלות בלתי חוקיות. המדיניות של צ'אושסקו הביאה ליותר מ-9,000 מקרי מוות של נשים עקב הפלות בלתי חוקיות, כחצי מיליון ילדים שנמסרו לבתי יתומים ברומניה על ידי הורים שלא היו כשירים לגדלם, תופעה רחבה של ילדי רחוב (לאחר שבתי היתומים נסגרו), וצפיפות בבתים ובבתי הספר.

בישראל

נכון ל-2022 שיעור הפריון הכללי בישראל הוא 3 ילדים לאישה השיעור הגבוה במדינות ה-OECD. הפריון כולל של האם היהודייה עמד על 3.13 ושל האם המוסלמית על 3.01. ב-2018 היה שיעור הפריון היהודי 3.17 לידות לאישה, מגמה הנמשכת מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 ואילו הערבי ירד ל-3.04, מגמה הנמשכת משנות ה-60 של המאה ה-20. אולם 'נס הילודה' בישראל "יוצא דופן לא רק בגובהו, אלא גם בכך שניכרות בו נורמות לעידוד ילודה שחוצות מגזרים, רמות השכלה ורמות דתיות שונות – וכן מפני שהעלייה בפריון התרחשה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה והתרחבות ההשכלה בקרב נשים, לפחות בקרב האוכלוסייה היהודית".

בשנים הראשונות שלאחר הקמתה, העניקה מדינת ישראל את "פרס הילודה" - מענק של 100 לא"י לאימהות שילדו עשרה ילדים או יותר, שביטא את הוקרת המדינה לאימהות אלו. הפרס המזוהה עם דוד בן-גוריון, שקשר קשר בל ינתק בין רוב יהודי בארץ ישראל ובין ריבונות יהודית בארץ ישראל, הוענק גם על ידי משה שרת בהיותו ראש ממשלה. ד"ר יוסף מאיר, ממעצבי דמותה של הרפואה הציבורית בישראל, תקף את פרס הילודה במאמר תחת הכותרת: "הגברת הילודה או ריבוי הילדים", בכותבו שאין עניין לעודד משפחות עניות יוצאות המזרח להביא עשרה ילדים, אלא יש לעודד את כל בית ישראל, ובמיוחד האינטליגנציה, להביא שלושה, ארבעה ואף חמישה ילדים.

קצבת ילדים היא תשלום חודשי המשולם להורים על ידי המוסד לביטוח לאומי, החל מספטמבר 1959, במטרה לסייע להם בהוצאות השוטפות הנדרשות לגידול ילדיהם. זכאותו של ילד נפסקת לאחר שהות של למעלה משלושה חדשים מחוץ לישראל, עם הגיעו לגיל 18 או לאחר נישואיו. גובה הקצבה השתנה במהלך השנים והיו תקופת שבהן ניתנה קצבה מוגדלת במיוחד למשפחות מרובות ילדים. תקופה מסוימת ניתן חלק מהקצבה רק ליוצאי צבא - דרך ששימשה לעידוד הילודה בעיקר במשפחות יהודיות.

אגודת אפרת פועלת לעידוד הילודה באמצעות שכנוע נשים יהודיות שלא לבצע הפלה מלאכותית. לשם כך מפיצה האגודה חומרי הסברה ומציעה עזרה כלכלית לנשים הרות השוקלות הפלה.

מרכזי לילך, מיזם של עמותת "בעד חיים - אגודה למען הגנת האישה והעובר", מציעים ייעוץ ותמיכה לנשים בהריון לא מתוכנן.

ביהדות

על פי ההלכה, יש חשיבות עליונה להבאת ילדים לעולם.

חובת ההולדה

מצוות פרו ורבו - מן התורה חובה על הגבר ומצווה לאשה להעמיד צאצאים. הפרשנות ההילכתית המקובלת למצווה היא צאצא זכר אחד ונקבה אחת לכל הפחות, ומדברי חכמים חובה להמשיך להעמיד צאצאים כל עוד יש כח.

חשיבות הילודה באגדה

על פי חז"ל, "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף", כלומר,על מנת שהגאולה תבוא לעולם כל הנשמות במקום היווצרותם הנקרא "גוף" - (כלומר שכל הנשמות מחוברות אחת לשנייה באורגניות) צריכות להופיע בעולם בצורתם המתוקנת - גאולה זו תביא ברכה וחיים טובים יותר לעולם ולעם היהודי בפרט.

ראו גם

• פיקוח ילודה
• הגבלת ילודה בסין
• אנטי-נטליזם
• התפוצצות אוכלוסין

קישורים חיצוניים

• אורלי אלמגור-לוטן, ‏אמצעים לעידוד ילודה במדינות מפותחות: סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 20 באוקטובר 2010
• מרב סריג, אנו אוהבים אותך יולדת, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2002
• ליטל לוין, 11.09.1947 / קרן הילודה של הרופא היהודי שפרוך-פבזנר, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2011