עדן
עַדַּן (בערבית: عدن נהגה ʿAdan; באנגלית ובשפות לועזיות נוספות ידועה כ-Aden) היא עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כמרכז סחר חופשי. על שמה מפרץ עדן. נמל עדן היה ליעד נכסף עבור המעצמות משום מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר בין הודו לאירופה.
.jpg) | |
| מבט על העיר והנמל | |
| מדינה |
 תימן |
|---|---|
| מחוז | מחוז עדן |
| שפה רשמית |
ערבית  |
| שטח | 760 קמ"ר |
| גובה | 6 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 863,000[1] (2017) |
| ‑ צפיפות | 1,100 נפש לקמ"ר (2017) |
| קואורדינטות | 12°48′00″N 45°02′00″E / 12.8°N 45.033333333333°E |
| אזור זמן | UTC+3 |
  | |
גאוגרפיה
עריכההעיר עדן כוללת בתוכה מספר קטן של עיירות קטנות: עיר הנמל, החלק התעשייתי (שנקרא "עדן הקטנה", וכולל בתוכו בית זיקוק), ומדינת א-שעב (המרכז של עדן), ושני פרברים: ח'ורמכסר ושייח' עות'מאן, השוכן בעיר הישנה, ליד נמל התעופה הבין-לאומי עדן שממוקם ביניהם.
היסטוריה
עריכהבין 1839 ל-1937 הייתה עדן פרובינציה של הראג' הבריטי ששלט בהודו, זאת לאור היותה תחנת תדלוק בפחם (Coaling Station) לספינות בין תעלת סואץ להודו. לאחר מכן, בין 1937 עד 1963 הייתה מושבת עדן מדינת חסות בריטית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הייתה עדן במצור למעשה מצד היבשה, שהטילו עליה העות'מאנים ותומכיהם המקומיים. עם זאת, בקרבות שניטשו באזור לא הושגה הכרעה על ידי מי מן הצדדים.
ב-1963 השתלבה עדן כמדינת עדן (אנ') בפדרציה של האמירויות הערביות של הדרום (אנ') שאיגדה מספר שטחי חסות בריטים וסולטנויות בדרום תימן. ב-1967 הבריטים עזבו את דרום תימן לאחר התקוממות חמושה כנגדם ועדן נכבשה ושולבה במדינת דרום תימן ועדן הייתה לבירתה. ב-1990 כאשר דרום תימן וצפון תימן התאחדו לתימן, עדן חדלה להיות הבירה שעברה לצנעא.
ב-21 בספטמבר 2014, במהלך ההתקוממות השיעית בתימן, השתלטו המורדים החות'ים על צנעא. לכן, מושב ממשלתו של עבד רבו מנסור האדי הועבר לעדן.
בשנת 2015 בזמן ההפיכה החות'ית בתימן השתלטו המורדים החות'ים על העיר אך מאוחר יותר באותה שנה חזרה העיר לשליטת צבא תימן. בדצמבר 2015 מושל העיר ג'עפר מוחמד סעד נהרג בהתנקשות.
בפברואר 2018 השתלטו על העיר המורדים של מועצת המעבר הדרומית וכעת נמצאת בשליטתם.
כלכלה
עריכהלאורך השנים הייתה עדן נמל חשוב לאורך הציר הימי שבין תעלת סואץ להודו ומדינות אסיה. היותה תחנת תדלוק פחם לספינות בריטיות הפך אותה לתחנת מסחר חשובה לאורך מסלול הסחר ונקודת יצוא מחצי האי ערב. בניגוד לצפון תימן, עדן היא עיר חזקה מבחינה כלכלית ולעומת מדינת הצפון שם המסחר היה חלש יותר ומצבה הכלכלי היה פחות טוב.
יהודים
עריכה
ערך מורחב – יהדות עדן
יהודים החלו להתגורר בעדן ככל הנראה כבר מהמאה ה-3 לספירה. עם השנים התגבשה בעיר קהילה יציבה וחשובה, הגם שמעמדם של היהודים בתימן כמו בכל ארצות האסלאם, היה מעמד של ד'ימים (יהודי חסות).
שינוי משמעותי הגיע עם הכיבוש הבריטי של העיר ב-1834, שראו בעדן נקודה חשובה בדרך ל'יהלום שבכתר' האימפריאלי הבריטי: הודו. יחסית למקומות אחרים, ובעיקר יחסית לצנעא, יהודי עדן נהנו בזכות השלטון הבריטי משוויון זכויות יחסי, ולחיזוק מעמדם של היהודים שסיפקו שירותים ועסקו במסחר הקשור לנוכחות הבריטית ולמסחר הגלובלי שהתגבר באותם ימים בזכות תמורות טכנולוגיות. תהליכים אלו הביאו לגידול מהיר של הקהילה מכ-250 לכ-5,000 נפש, רובם ככולם יהודים שהגיעו לעדן מרחבי תימן.
במאה ה-20, שימשה עדן כנקודת יציאה לרוב עולי תימן בדרכם לארץ ישראל בים או באוויר. לא פעם נמשכה ההמתנה לאישור חודשים ואף שנים.
ב-1947, בעקבות הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר, נערכו פרעות ביהודי עדן ועשרות יהודים נרצחו ונפצעו.[2] הפרעות הגבירו את קצב עליית היהודים לארץ ישראל, ששיאה היה לאחר הקמת המדינה (מבצע 'על כנפי נשרים - מרבד הקסמים'), אחריה נותרו בתימן מעט מאד יהודים. ב-1967 עזבה שארית הקהילה היהודית את עדן לישראל ולבריטניה.
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
- המצור על עדן
- פרעות עדן (1947)
- חיים בן יחיא חבשוש, מסעות חבשוש, ירושלים - יד יצחק בן צבי, 1983
קישורים חיצוניים
עריכה
- עדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
עדן (תימן), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Central Statistical Organisation. "Yemen Statistical Yearbook for 2017". נבדק ב-31 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון" אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר - הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ - ירושלים - 2009. עמוד 192